ניהול פאסיבי או אקטיבי? אפשר לשלב תוך הפחתת סיכון ועלויות
ניהול השקעות אקטיבי או ניהול השקעות פאסיבי? בשנים האחרונות התגברה תופעת ההשקעה במוצרים פאסיביים בקרב גופים מוסדיים, אולם סקר שנערך לאחרונה בקרב משקיעים מוסדיים ברחבי העולם, העלה כי הם מודאגים מהשלכות ההשקעה באמצעות מכשירים פאסיביים, כגון קרנות מחקות, ETF וקרנות סל בהן כאמור נעשה שימוש נרחב על ידי גופים מוסדיים, אשר מתחילים להעדיף ניהול אקטיבי על רקע צפי להתגברות התנודתיות בשווקים.
ניהול אקטיבי או פסיבי?
אז האם להשקיע במדדי יחס דרך מוצרים פאסיביים כגון קרנות סל או להשקיע בקרנות נאמנות מנוהלות? במקרה הראשון ניתן להשיג תשואה דומה למדד מסוים וליהנות מדמי ניהול נמוכים יותר. מנגד, קרנות הנאמנות מנצלות עיוותי שוק ומספקות ניהול מקצועי ודינאמי . הטענה מצד המנהלים הפאסיביים היא כי לאורך זמן קשה להכות את המדד משכך, הם אינם מחפשים את המניות "הכוכבות" ולכן הם נמנעים מרכישה ומכירה של ני"ע בכל זמן נתון וכתוצאה מכך הם נוטים לשמור על עלויות נמוכות בעקבות פעילות זעומה באופן יחסי.
במקביל, המשקיע יודע בוודאות באילו נכסים הוא משקיע והוא "פטור כביכול" מאיתור ופיקוח אחר מנהל ההשקעות. מנגד טוענים המנהלים האקטיביים כי קרנות הסל מחויבת להחזיק את ניירות הערך של מדד מסוים, כולל הפחות טובות, לדעתם בניגוד גמור לגמישות וליכולת שלהם.
כך, כאשר שוק המניות או האג"ח נופל, כך גם ערכם של המכשירים הפאסיביים, שכן הם נועדו לספק את תשואת המדד אחריהם הם עוקבים ואין באפשרותם לגדר את השקעתם, גם אם הם חושבים שהמדד שהם עוקבים אחריו אינו כדאי להשקעה ו/או שישנו סקטור בתוך המדד שאינו כדאי מבחינה כלכלית דיו להשקעה.
מה אומר פרופסור שארפ?
מי שבדק את הסוגיה לעומק הינו הכלכלן האמריקאי, ויליאם פורסיית שארפ, פרופסור למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד, וזוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1990, הידוע כאחד ממפתחיו של מודל CAPM - מודל לתמחור נכסי הון (Capital Asset Pricing Model), מי שפיתח את מדד שארפ לניתוח תשואות תיקי השקעות, מי שתרם לפיתוח המודל הבינומי להערכת אופציות, ואף פיתח שיטות לאופטימיזציה של הקצאת נכסים, ושיטות לניתוח והערכת ביצועי קרנות נאמנות.
שארפ טען במאמרו "האריתמטיקה של ההשקעות האקטיביות" אשר פורסם בתחילת שנת 1991 (Financial Analysts Journal) כי התשואה הממוצעת לפני עלויות של ניהול פאסיבי זהה לתשואה הממוצעת לפני עלויות של ניהול אקטיבי. עם זאת, הוא מציין כי לאחר העלויות התשואה הממוצעת של ניהול פאסיבי גבוהה יותר מהתשואה הממוצעת של ניהול אקטיבי.
לא חייבים לבחור בין השתיים
באסטרטגיה Core & Satellite ישנה דרך לשלב בין הכספים המנוהלים באופן אקטיבי ע"י התמקדות באפיקים בהם למנהל ההשקעות ידע ומומחיות, עם ניהול פאסיבי (Cheap Beta) תוך הפחתת סיכון ועלויות.
ניהול באסטרטגיה זו מגדיל את השקיפות של התיק ומפחית את הסיכון בריכוז מצומצם של סקטורים ומניות ובכך, מנהל ההשקעות משאיר לעצמו את היכולת להתאים את התיק לתנאי השוק המשתנים. משקיעים רבים נעזרים באסטרטגיה זו על מנת להשיג תשואת שוק בעלות נמוכה ללא צורך מעקב אחר כל האחזקות למעט אותם סקטורים ו/או מניות שנבחרו לשמש כלוויינים.
בשורה התחתונה, שני סגנונות ההשקעה מועילים ועל מנת ליישם את אסטרטגיית השקעה זו המשלבת בניהם יש לקבוע את רמת הסיכון שברצוננו לקחת, קביעת מדדי היחס עבור הליבה, קביעת גודל הלוויינים ביחס לחלקם של מדדי היחס לרבות לוויינים משלימים ומספרם ובכך ניתן לנצל את היתרונות של שתי שיטות ההשקעה.<
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
4.תמיר פלג אוטוריטה בתחום! (ל"ת)גלעד שאול 24/12/2019 00:21הגב לתגובה זו0 0סגור
-
3.ממליץ על מר פלג תמיראייל שמולביץ 08/12/2019 11:44הגב לתגובה זו0 0מר פלג הינו מומחה בכיר ואדם ישר הפענוח של השוק על ידו מהחכמים ביותר בתחום...סגור
-
2.השקיעה בקרנות נאמנות מנוהלות הם סיכון כפול ...יוסף 06/12/2019 11:16הגב לתגובה זו1 0א. לקרנות הנאמנות לאורך טווח הארוך אין כמעט סיכוי להקות את מדד היחס לכן הסיכון לא משתלם מבחינה הסטטיסטית . ב. לכן אנו נפסיד גם את תשואת העודפת של מדד היחס וגם את הפרמיה (העמלות הגבות ) מסקנה למשקיע לטווחים הארוכים ( שגר ושכח ) להשקיע בקרנות הנאמנות מכוון שהשקע בהם שקולה להשקעה במניות אבל בתשלום עמלות לעולם לא נוכל לדעת מראש איזה קרן מביו הבודדות תקה את מדד היחס .סגור
-
1.מעניין, היה מקום להרחיב ולפרט אודות האסטרטגיה (ל"ת)איתן 06/12/2019 11:09הגב לתגובה זו5 1סגור