שיפסיקו להפחיד אתכם - לא יהיה בשנה הבאה מיתון; המניות יעלו

לפי תחזיות של כמה מומחים רציניים בוול סטריט כמו למשל אסטרטג המניות הראשי של ג'י פי מורגן, Dubravko Lakos-Bujas ואחרים, השנה הבאה תהיה טובה מאוד למניות.

הערכה הזו והערכות של אנליסטים נוספים לצד דוחות התעסוקה האחרונים בעצם אומרים למשקיעים שאפשר להניח שהחשש ממיתון מאחורינו. האמת היא שמאוד תמוה מהיכן התחיל ועלה החשש הזה בכלל. דו"ח התעסוקה האחרון ואלו שלפניו הם הוכחה לכך שכל עניין המיתון התפתח מכיוונים שמעוניינים במיתון וחושבים שאם יחזרו על האזהרות ללא הפסקה המיתון אכן יגיע, כי הצרכנים יפסיקו לקנות והמעסיקים יתחילו לפטר.

אבל המציאות שונה. הצרכנים מגבירים הקניות והמעסיקים את הביקוש לעובדים ועד כדי כך שהשכר הממוצע עולה מעבר לציפיות ואנחנו רק בדצמבר ולפני  חג המולד וראש השנה האזרחי. כנראה שרוב הצרכנים, כמו רוב הבוחרים, מעדיפים סרטים בנאטפליקס ומוותרים על החדשות. המניות הן עדיין המשחק היחיד בעיר אבל תיקונים יהיו גם יהיו והמשקיע הנבון יוכל ליהנות ב 2020 כמו במהלך כל העשור האחרון כי מהפכת הטכנולוגיה רק צוברת כוח להמשך.

הקפיטליזם לא עובד? חזירי מידי? אולי, אבל עשו לכולנו טובה (כולל לאלו שמתחת לקו העוני) אל תאמינו שהאלטרנטיבות טובות יותר: לפני שאתם קוראים את הכתבה נא הקדישו זמן ותקראו את הכתבה של Trevor Corson ו-Anu Partanen שהופיעה בניו יורק טיימס בסוף השבוע שעבר תחת הכותרת, "Finland is a capitalist paradise" שמספרת על זוג מברוקלין שהחליט לעבור ולחיות בהלסינקי.

• העתיד של אינטל ומי עשויה להרוויח מכך?
• מהפכת הטכנולוגיה מתקדמת אבל וול סטריט תקועה בהערכות של המאה ה-20

לא, הם לא סבלו בארה"ב ולא, הם לא שונאים את טראמפ או את ארה"ב. ההפך, הם חיו מצוין בברוקלין והם מציינים זאת בפתיח, "היינו אנשי מקצוע מנוסים ונהנינו מפריבלגיות... היינו אזרחים אמריקאים והעתיד שלנו כמשפחה נראה זוהר אבל הרגשנו חוסר בטחון וחרדות", ולכן חיפשו מקום שבו מצבם הכלכלי יהיה דומה לברוקלין אבל בלי "חוסר ביטחון וחרדות" ועברו לפינלנד.

נכון, הקפיטליזם האמריקאי קיצוני, לעיתים חזירי ואפילו חסר לב. פער המעמדות בו מטורף, החברות שהוא מייצר משתלטות על העולם ומנצלות את פועלי העולם שמארקס ניסה להציל מציפורני הקפיטליזם ועוד כהנה וכהנה רעות. אבל הקפיטליזם היא המערכת הכלכלית היחידה שעובדת (עד שמישהו יפתח משהו טוב יותר). מעוניינים בפריחה וצמיחה כלכלית? בביטחון כלכלי ללא חרדות? אפילו בצדק חברתי? רק הקפיטליזם האמיתי יכול לספק זאת ובתנאי שהוא "אמיתי".

תשכחו ממיתון הבעיה היא רק שהמערכת הקפיטליסטית ברוב המדינות שבוחרות לפעול לפיה, לבטח בארה"ב, אינה המערכת הקפיטליסטית האידיאלית. קפיטליזם אידיאלי יכול להתפתח ולהצליח רק במדינות ייחודיות מבחינת האוכלוסייה או המשטר כמו בחלקים מסקנדינביה ופינלנד בראשן או במדינות "דמוקרטיות" סמי טוטליטריות כמו סינגפור או טאיוואן. כדי שקפיטליזם נוסח פינלנד יעבוד במדינות אחרות ויהיה נחמד וחברתי כמו בפינלנד הן צריכות אוכלוסייה פינית, הומוגנית ותרבותית וכאלו קשה למצוא מחוץ לפינלנד. בטח לא במדינות קפיטליסטיות של מהגרים כמו ארה"ב או ישראל".

• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• האם אנחנו צריכים מאסק או מיליי משלנו ומה הסיכוי שזה יקרה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הבעיה של הקפיטליזם האמריקאי היא שדווקא בסופו של העשור השני של המאה ה-21 וכאשר ארה"ב נמצאת במצב שיא כלכלי של כל הזמנים (מבחינת העובדות, לא מבחינת התקשורת וכדאי לעיין בכתבה של "מועדון אוקספורד" בנושא הזה, מתרבים ומתגברים הסימנים של אי שביעות רצון מהשיטה ובמיוחד בארה"ב עצמה.

זה מתבטא היטב בפתיח למרוץ לנשיאות של 2020. לפי המצעים של חלק מהאנשים המובילים את המפלגה הדמוקרטית, סאנדרס בראשם, נראה שחלק גדול מאוכלוסיית ארה"ב מאס בשיטה. עד כדי כך שרבים משוועים/מתגעגעים ל"סוציאליזם" וזאת למרות שהחלק הגדול מהם, הצעירים בעיקר, מעולם לא חיו במשטר כלכלי סוציאליסטי ואינם מודעים כלל לניסיון העבר של הסוציאליזם.

אור בקצה המנהרה - המשבר הגדול מסתיים 2019 היא סוף העשור ליציאה ממשבר 2008-9, המשבר שאיים, בפעם הראשונה למעשה מאז משבר שנות השלושים של המאה שעברה, על המערכות הכלכליות והחברתיות בעולם ורבים הטוענים שהתפתח כתוצאה מהקפיטליזם החזירי האמריקאי ומזהירים שהמערכת הקפיטליסטית האמריקאית מובילה שוב לחזרה בלתי נמנעת על אותו משבר. הבעיה בטענות אלו היא שהאשמות אלו אינן צריכות להיות מופנות לשיטה אלא לאנשים שאחראים על התנהלותה התקינה, הממשל והרגולציה.

מה זה "קפיטליזם"? זה מערכת כלכלית שבה רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית והמחירים של המוצרים, הסחורות והשירותים נקבעים בעיקר על ידי תחרות בשוק חופשי ולא על ידי המדינה אבל אמורים להיות מפוקחים על ידיה. ההבדל בין הגדרה זו בארה"ב ובפינלנד הוא ברמת המעורבות הממלכתית והפקוח.

הקפיטליזם הפיני, מבחינת השיטה, הוא בדיוק כמו האמריקאי אלא שעד כה מסרב המחוקק האמריקאי להיות רחמן חברתי ("סוציאליסט" כפי שמכנים זאת רוב הרפובליקאים) כמו המחוקק הפיני וזה לא בגלל שהמחוקק האמריקאי רע אלא בגלל העובדה שעד כה כך רצו רוב הבוחרים (תבדקו איזו התנגדות הייתה וכמה זמן לקח בארה"ב להעביר דברים כמו מס ההכנסה או תוכניות "השלמת השכר" מסוג ה-food stamp program).

כל אלו שמעוניינים להחליף קפיטליזם בכל שיטה אחרת צריכים להבין שרק קפיטליזם יכול להביא צדק חברתי ובתנאי שינוהל נכון. שום מהפכה תעשייתית או טכנולוגית לא הייתה מתפתחת במערכת כלכלית שאינה קפיטליסטית ואין שום שיטה אחרת שתומכת ומעודדת צמיחה וחדשנות כמו הקפיטליזם. צדק חברתי יכול להתממש רק בניצול נכון של המשאבים שמייצרת הצמיחה הכלכלית. לצערנו הסיכוי ל"צדק חברתי" אמיתי בשיטה הקפיטליסטית הנוכחית (במיוחד במדינות כמו ארה"ב וישראל) נמוך ביותר אבל לא בגלל שהשיטה דפוקה אלא בגלל שהסיכוי שכולנו נהפוך לפינים ונממש קפיטליזם נדיב ואנושי אפסי.

ביל אקמן מצטרף למרוץ למציאת גיזת הזהב בתחילת השבוע התפרסמה הידיעה שהמשקיע האקטיביסטי, ביל אקמן אסף, המהלך הרבעון השלישי באמצעות קרן ההדג' שלו, 2.9 מיליון מניות של חברת הפתרונות בתחומי מדעי החיים, הדיאגנוסטיקה והכימיה היישומית, Agilent Technologies (סימול: A) וזאת בהשקעה של כ-223 מיליון דולרים או כ-77 דולר למניה בממוצע. אגילנט, שעד 1999 הייתה חטיבת פיתוח המוצרים והציוד הרפואיים בהיוליט פאקארד (אז HP לפני פיצולה), פוצלה באמצעות מניות לציבור וגייסאקמןה 2.1 מיליארד דולר.

במהלך השנים מאז הצטרפה החברה הבינה הנהלתה ששישים השנים שבהן עסקה, עבור היוליט ולקוחותיה, בפתרונות טכנולוגיים, מאפשרים לה כניסה למועדון שהוא כנראה המכובד והחשוב ביותר להתקדמות מהפכת הטכנולוגיה בתחום מדעי החיים, "מועדון התמיכה והפתרונות להגשמת החלומות הטכנולוגיים בתחום הרפואי" כפי שאנחנו כינינו אותו לאחר שבדקנו לראשונה את חברת תרמו-פישר (סימול: TMO) ותרומתה לקידום המהפכה.

החברות הבולטות במועדון הזה לצד TMO ו-A, הן Perkinelmer (סימול: PKI), בקטון דיקנסון (סימול:BDX) ו-Danaher (סימול:DHR). חברות אלו, מבחינתה של וול סטריט, נחשבות כהשקעה מובחרת למשקיעים שמאמינים (כמונו) שמהפכת הטכנולוגיה עשויה להביא מזור לרוב המחלות הקשות וחסרות המענה הרפואי בעולם. היכולת של החברות הללו לתמוך בהגשמת החלום והעברתו מרעיון באקדמיה ומניסוי במעבדה לשימוש הצרכן היא שמביאה כסף חכם למניותיהן.

תבדקו את מסלולי המניות של TMO, A, PKI, DHR ו-BDX בחמש השנים האחרונות לעומת ה-S&P ותסכימו שהמשקיעים אכן אוהבים אותן. מה שכנראה יותר חשוב, לפחות מבחינתו של אקמן, הוא שחברות אלו משתתפות במרוץ אל גיזת הזהב הרפואית, מערכת העצבים המרכזית (ה-CNS = central nervous system) שמשם מתחילות כמה מהמחלות הנוראיות ביותר שיש כמו פרקינסון, אלצהיימר, דמנציה, אנורקסיה, ALS ועוד.

מחלות אלו גורמות לעולם נזק כלכלי של למעלה מ-2 טריליון דולרים לשנה. החברות הללו לא הן שמייצרות את התרופה או מפתחות את המניעה אבל הן מייצרות את האפשרות לכך, בלעדיהן יקשה מאוד על חברות הפארמה או הביו להגיע למטרה. מהבחינה הכספית, היכולת להבין ולפתור את הבעיות הרפואיות שמקורן ב CNS אכן תהיה גיזת הזהב לכל החברות שתשתתפנה בהצלחה זו ואין שום ספק שכמה מהנ"ל, כנראה כולן, ישתתפו בחגיגה.

מה האסטרטגיה של אקמן? אין לנו מושג למה החליט אקמן להיכנס דווקא כעת ודווקא לאגילנט אבל נראה לנו שהעיתוי קשור בעובדה שלאחרונה הצליחה קבוצת חוקרים בינלאומית (מאוניברסיטת BATH הבריטית, מאוניברסיטת ציריך, אוניברסיטת אוקלנד ועוד (להרחבה קראו כאן) לפתח במעבדה את התא העצבי המלאכותי הדיגיטלי הראשון וזאת במטרה לשחזר פונקציות מוח שאבדו.

המימון למחקר שהתחיל לפני 4 שנים באיטליה בא ממקורות פרטיים שמעוניינים לקדם את פתרון המחלות הניווניות, במיוחד האלצהיימר. מה שלמעשה פותח במהלך המחקר זה "שבב עצבי" ומי שהשתתפה כיועצת בפתוח הייתה ענקית המוליכים למחצה טאיוואן סמי קונדוקטורים (סימול: TSM). הפיתוח של שבב שכזה הוא צעד גדול קדימה וכיוון שאגילנט מעורבת בתחום החליט כנראה אקמן שהזמן והחברה מתאימים.

ב-2018 רכשה אגילנט את החברה האירית Luxcel Biosciences כחלק מהאסטרטגיה, "להרחיב הפעילות בתחום האנליזה וההבנה של פעילות התא" ואולי זה מה שמשך את תשומת לבו של אקמן.  זוכרים שכתבנו על "לגעת במעשה הבריאה"? על  הניסיון לחקר ה CNS ומצבה של TMO בתחום ובכן הנישה, שלאחרונה קבלה את השם " Digital health sector", עוברת, מהר מכפי שהעריכו, מהמעבדה לקווי הייצור של הציוד הרפואי כאשר טכנולוגיות חדשות מטשטשות את הקווים שמפרידים בין מחשבים לביולוגיה ורוב הסטרטאפים בתחום מתמקדים במוח, במרכז העצבים (ה-Neuralink של אלון מאסק כדוגמה שמפתחת ממשקי מוח בעלי רוחב פס גבוה שמחברים בין מוח האדם למחשבים).

כל החברות האחרות שהזכרנו נכנסות לנושאים הללו, לתמיכה  בפתוח תרופות ונוגדנים למחלות ה-CNS ובגדול. כעת מצטרפת לעניין גם חטיבת הבריאות של GE, חברת הדיאגנוסטיקה המובילה בעולם. GE, בשיתוף עם החברה הפרטית הגדולה מקנטקי, Advanced Solutions, הקימו חברה שעיסוקה "התחדשות רקמות" שתייצר כלי דם באמצעות הדפסה תלת ממדית ומדובר בכלי דם זעירים. כדאי לקוראים לעיין בכתבה המצורפת. 

האם כדאי  להשתתף במרוץ לתמיכה במיגור מחלות ה-CNS? אין לנו ספק שכן אבל יש בעיה,  אין עדיין סל או קרן ממוקדי תמיכה במיגור מחלות ה-CNS. סלי הביו טכנולוגיה כמו BIB או IBB מומלצים אבל לדעתנו אינם ממוקדים בנושא. אלו מכילים את חברות הקצה ופחות את חברות התמיכה. סלי הציוד הרפואי מהסוג של IHI עדיפים. אנחנו, כידוע, דבקים עדיין ב-TMO. נא לחקור ובתיקון הבא להתחיל לאסוף כי השנים הבאות תהיינה טובות מאוד לחברות הנ"ל, הרבה יותר טובות משהיו עד כה.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.