למה כדאי לנטוש את מנהלי התיקים, ולאן כדאי להעביר את הכסף?

טור שכתבתי כאן לפני שלוש שנים - הזמנים משתנים: על הגיהנום של מנהלי תיקי ההשקעות - והאפשרויות של החוסך, הדגים את החסרונות של תיק מנוהל באמצעות חברה לניהול תיקים (או תיק ני"ע מיועץ ע"י יועץ ההשקעות בבנק) בהשוואה להשקעה במוצרים פיננסיים חדשים יחסית, כמו פוליסות חיסכון, קופות גמל להשקעה, וגם ביחס להשקעה בקופות גמל ובקרנות השתלמות נזילות.

היום, ברור כי הקרב הוכרע וכי השירותים הפיננסים המסורתיים הכוללים ניהול תיקי השקעות והשקעה ישירה בני"ע בבנק, הפסידו ובגדול. המנצחים הגדולים הם חברות הביטוח המנהלות בלעדית את פוליסות החיסכון הפופולריות, ובתי ההשקעות המנהלים קופות גמל להשקעה.

בנוסף, מאז נכנס לתוקפו תיקון 190 לפקודת מס הכנסה ב-2012 חזרה הרוח למפרשי שוק קופות הגמל שחזר לגייס ובגדול. וכמובן שוק קרנות ההשתלמות שאף פעם לא נרגע וגדל בקצבים גבוהים.

הציבור מצביע ברגליים  אם מנתחים את נתוני תעשיית ניהול התיקים בישראל מגלים כי בנטרול תיקים של חברות גדולות ומשקיעים מוסדיים למיניהם, מדובר על תעשייה שקופאת על שמריה ואיננה גדלה אלא להיפך. היקף התיקים המנוהלים של לקוחות פרטיים מסתכם בכ-165 מליארד שקל ולא השתנה מאז 2015, למרות העליות המצטברות שרשמו הבורסות בארץ ובעולם בשנים אלו.

• "זוהי צומת חשובה - מורידים חשיפה לנאסד"ק ומגדילים חשיפה לישראל, אירופה, סין והודו"
• הדיווח של אפי קפיטל חשף - מנהלי ההשקעות יצאו פראיירים

איך ניתן לחוש את מצוקתם של מנהלי התיקים? פשוט מאוד. ממוצר אקסקלוסיבי שהגישה אליו הייתה בעבר מוגבלת לבעלי ממון וקשרים בלבד, הפך שירות ניהול התיקים למוצר עממי. רף המינימום ממשיך לרדת, וכיום מספיק עשרות בודדות של אלפי שקלים כדי לפתוח תיק מנוהל. מנהלי התיקים משוועים ללקוחות פרטיים חדשים, אבל הציבור מפנה להם בצדק עורף. גם הרווחיות של תעשיית ניהול התיקים נפגעה קשות כתמונת ראי של חסרונותיה בהשוואה לתחרות.

ב-2005 הצטרפתי לצוות ההקמה של מנורה מבטחים פיננסיים כמנכ"ל חברות ניהול קרנות הנאמנות וניהול התיקים. באותם ימים ניהלנו תחרות סמויה-גלויה עם אגף ביטוח החיים בחברה, שניהל ושיווק את פוליסות החיסכון וטען בתוקף שמדובר במוצר עדיף ביחס לתיק מנוהל. הנהלת מנורה אפשרה לנו אז לדבר בשני קולות ולא הכריעה, ולפיכך הקבוצה ניהלה ומכרה את שני קווי המוצרים. כאיש ני"ע וותיק התקשיתי אז להודות בחסרונות הרבים של תיק מנוהל. לקח לי שנים, אבל בסופו של דבר התפכחתי.

מיתוסים ואמת על תיק מנוהל 1. המיתוס: תיק מנוהל הוא מוצר מותאם אישית (Tailor made), בעוד פוליסות, גמל להשקעה והמוצרים הפנסיוניים הם מוצרי מדף אחידים לכולם.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

האמת: כבר מזמן לא. חברות ניהול התיקים עברו לתיקים "מסורגלים" במודל המאפשר להם לחסוך בעלויות כוח אדם ולנהל מספר רב מאוד של לקוחות באמצעות צוות מצומצם ומערכות מיחשוב חזקות. חלפו הימים שלקוח יכול להכתיב למנהל התיקים שלו אילוצים והגבלות ספציפיות על אופן ניהול התיק, למעט האפיון הכללי המתבצע במעמד פתיחת התיק.

2. המיתוס: תיק מנוהל זול יותר מדמי הניהול במוצרים הפיננסיים-פנסיוניים.

האמת: עבור מרבית הלקוחות הפרטיים, עם תיקים בשווי של עד חצי מיליון שקל המיתוס מופרך כבר ברמת התעריף הרשמי. דמי הניהול בתיק מנוהל עומדים על כ-1.2% לשנה, בעוד דמי הניהול בגמל, השתלמות, גמל להשקעה ופוליסות חיסכון זולים משמעותית ונעים בין 0.5% ל-1%, תלוי במוצר ובחברה המנהלת.

3. המיתוס: תיק מנוהל (או מיועץ בבנק) שקוף יותר. אין הפתעות.

האמת: שקוף? הנה למשל הסיבות שבגינן במרבית המקרים העלות האפקטיבית של תיק מנוהל ללקוח גבוהה הרבה יותר מדמי הניהול הנקובים שהוא חושב שהוא משלם למנהל התיקים שלו. מיותר לציין שכל העלויות הנוספות האלה אינן קיימות במוצרים הפיננסיים-פנסיוניים שבהם דמי הניהול קבועים ואין בילתם.

א. דמי ניהול בגין החזקת קרנות נאמנות בתוך התיק המנוהל: מנהלי התיקים אוהבים לרכוש עבור הלקוחות קרנות נאמנות שבניהולם (גם אם אינן הקרנות הטובות ביותר בקטגוריה). לעיתים יש הצדקה לרכישה כזו, במיוחד באפיקים בעלי נזילות נמוכה, אבל בכל מקרה הרכישה מייקרת בפועל את דמי הניהול שהלקוח משלם, כיון שבמרבית המקרים דמי הניהול בקרנות גבוהות מדמי הניהול הנקובים בתיק עצמו.

ב. עמלות קניה ומכירה של ני"ע בתיק: בתיק מנוהל הלקוח משלם עמלות קניה/מכירה על כל פעולה. למרות ההנחה לה זוכים לקוחות מנוהלים עדיין מדובר בהוצאה משמעותית שגדלה ככל שמספר הפעולות בתיק גדל. לקוחות שאין להם מנהל תיקים ואשר פועלים ישירות בני"ע או מיועצים ע"י יועץ ההשקעות, משלמים לרוב עמלות גבוהות משמעותית. בשני המקרים העלות גדלה משמעותית כשמדובר בפעילות בנ"יע זרים, שם סולם העמלות גבוה דרמטית, ואליו מתווספות עליות המרת מט"ח, הפרשי שער, עמלות ברוקר זר ועוד.

ג. עמלות מינימום ו/או עמלות אי ביצוע: עמלות מינימום בגין פעילות בני"ע הן רעה חולה עבור הלקוח ומשמעותן התייקרות דרמטית בעמלות האפקטיביות שהמשקיע משלם.

ד. דמי משמרת (דמי ניהול פקדון ני"ע): כן, אותה עמלה אנכרוניסטית שנולדה בתקופה בה בנקים ניהלו ידנית את רישום הבעלות, הסליקה והפעילות בני"ע בחשבון הלקוח, אותה עמלה נותרה בעינה גם כיום. מדובר על עמלה של בין 0.3% ל-0.8% לשנה.

ה. עמלות שונות: עמלות שהבנק גובה, כמו עמלות השתתפות בהנפקות, עמלות בגין תשלומי ריבית מאג"ח ודיבידנד, ועוד.....

לסיכום סוגיית העמלות - על פניו דמי ניהול בתיק מנוהל נמוכים בהשוואה לפוליסת חיסכון (וגבוהים מראש מקופת גמל להשקעה, מקרן השתלמות ומקופת גמל לפי תיקון 190). אבל בפועל דמי הניהול האפקטיביים בהתחשב בכל הנ"ל גבוהים יותר ולעיתים כפולים מהתעריף הרשמי. ככל שהתיק יכלול יותר קרנות נאמנות, וככל שתהיינה יותר פעולות של קניה ומכירה בכלל ושל ני"ע זרים בפרט, כך יגדל הפער ודמי הניהול האפקטיביים בתיק ימריאו. להבדיל, בפוליסת חיסכון העלות FIX וכוללת הכל בפנים. גוף מוסדי שמנהל תיק ני"ע אחד עבור כל לקוחותיו, משלם עמלות נמוכות משמעותית מאשר משלם הלקוח בתיק מנוהל.

4. המיתוס: התשואות בתיקים מנוהלים טובות יותר.

האמת: להיפך. אותם בתי השקעות מנהלים במקביל גם את המוצרים הפיננסיים-פנסיוניים כך שאי אפשר לטעון שגלעד אלטשולר (לדוגמא) כמנהל תיקים הוא טוב יותר בקבלת החלטות השקעה מאשר בקרנות ההשתלמות או הגמל להשקעה שבניהולו. יותר מכך, אופיים של התיקים המנוהלים מגביל אותם ואינם מאפשר להם להשקיע בנכסים לא סחירים ואלטרנטיביים. מדובר על נכסים המשביחים את התשואה ומפחיתים את התנודתיות בהשקעות. לכן העובדה שבתיקים מנוהלים ובקרנות נאמנות אסור להשקיע בנכסים בלתי סחירים היא חיסרון משמעותי ביחס למוצרים הפיננסיים-פנסיוניים שבהם ניתן להשקיע בנכסים אלו.

5. המיתוס: תיק מנוהל אינו נחות מבחינת מיסוי ביחס להשקעות הפיננסיות-פנסיוניות.

האמת: להיפך. אמנם אין הטבות מס בעת ההפקדה לפוליסות חיסכון או גמל להשקעה, אבל יש להם ייתרון מס ברור שמשביח את התשואה ביחס לתיק מנוהל. המעבר בין מסלולי השקעה, למשל מהמסלול הכללי שמרביתנו מושקים בו למסלול סולידי ממנו ולהיפך, אינו נחשב לאירוע מס וזה עובד לטובת החוסך. בעצם מדובר על אפקט הדומה לריבית דריבית, כי הסכום כולו מושקע מחדש במסלול החדש, ללא עמלות, וללא ניכוי מס רווחי הון. להבדיל, בתיק מנוהל כל מכירה של ני"ע ברווח מהווה אירוע מס (25% על הרווח הריאלי). התוצאה היא פער בתשואה לרעת התיק המנוהל.

6. המיתוס: תיק מנוהל מאפשר ללקוח לדעת בכל רגע מה מצבו.

האמת: השקיפות של תיק מנוהל נמוכה. מרבית הלקוחות המנוהלים אינם מנצלים את האופציה להיכנס דרך אתר הבנק ולצפות בתיק עצמו, אלא הם מחכים לדו"ח ששולח להם מנהל התיק. דוחות אלו נשלחים לפי החוק לפחות אחת לרבעון וחלק ממנהלי התיקים שולחים אותם אחת לחודש לפי דרישה ספציפית של הלקוח. אבל ללקוח הממוצע אין יכולת להעריך את ביצועי מנהלים התיקים שלו. הוא לא יכול להשוות אותם לביצועים בתיקים מנוהלים אחרים של אותו מנהל, או לביצועים של חברה אחרת לניהול תיקים. אלו פשוט נתונים שאינם מתפרסמים באופן רשמי.

הלקוח הממוצע גם לא יודע מהו בנצ'מרק (מדד ייחוס), איך מחשבים אותו, ובטח שאינו מכיר מונחים כמו סטיית תקן או מדד שארפ. בקיצור, קל למכור לו סיפורי סבתא. להבדיל, המוצרים הפיננסיים-פנסיוניים מפרסמים את התשואות שלהם מדי חודש, ואתרים כמו גמל-נט ואחרים מאפשרים השוואה במגוון פרמטרים ביניהם. בנוסף אתרי החברות המנהלות מאפשרים כניסה לאזור האישי וצפייה בסכום ההשקעה, בתנועות בחשבון.

מבלי להיכנס ליתרונות נוספים של המוצרים הפיננסיים-פנסיוניים ביחס לתיק מנוהל ע"י מנהל תיקים או סתם לתיק ני"ע בבנק שהלקוח מנהל בעצמו (או נעזר ביועץ ההשקעות בבנק), מתקבלת תמונה ברורה מאוד. לפוליסות החיסכון, לקופת הגמל להשקעה, לקרנות ההשתלמות ולהשקעה בקופ"ג לפי תיקון 190, יש יתרונות מובהקים. חלקים גדולים והולכים של החוסכים מפנימים זאת ונהנים מהשקעה פיננסית מתוחכמת, זולה ושקופה יותר, שיש לה הפוטנציאל המוכח לייצר עבור המשקיע תשואה טובה יותר בכל מצב שוק, בהשוואה ללקוחות מנהלי התיקים ולמשקיעים המנהלים בעצמם תיק ני"ע בבנק. דינוזאור או טסלה? תחליטו אתם.

כתבות בנושא: מה עדיף - קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון?

קופות הגמל להשקעה ינגסו מיליארדים מפוליסות חיסכון

  האמור בטור זה אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה לרכישת או פעולה כלשהי במוצר פנסיוני או פיננסי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני או פיננסי, בידי בעל רישיון עפ"י הדין, המתחשב בנתונים ובצרכים הפרטניים של כל אדם.​

הכותב הוא מתכנן פיננסי אישי, בעל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני, מרצה לצרכנות פיננסית נבונה ומומחה לשווקים הפיננסיים. לאתר של רונן