מי שבנה על כניסת ענקיות הטכנולוגיה לבנקאות צריך לחשב מסלול מחדש

בקול תרועה רמה הכריזה לפני כחודש חברת גוגל (סימול: GOOG) כי החל מהשנה הבאה יש בכוונתה להציע חשבונות עו״ש ללקוחות פוטנציאלים, כחלק ממיזם משותף עם שורה של מוסדות פיננסיים.

צעד זה מתווסף לניסיונות קודמים שנעשו על ידי תאגידי ענק כמו אפל (סימול: AAPL) ופייסבוק (סימול: FB) להתחרות בבנקים בתחומים שונים מתוך כוונה ברורה לאתחל את ענף הבנקאות תוך קביעת סדר עולמי וכלכלי חדש. לא עוד הסדר הישן שהכרנו במשך הדורות האחרונים, אלא מהלך שיטרוף, כביכול את הקלפים מחדש.

אבל עם כל הכבוד לחדשנות ולתעשיית הפינטק אשר הולכת וצומחת ומייצגת פיתוחים אנליטיים משוכללים והתקדמות טכנולוגית משמעותית, עולה השאלה העקרונית האם אותם גופי ענק מסוגלים במרוצת השנים הקרובות להוות אלטרנטיבה בטיחותית לבנקים המסורתיים? 

הבדל עצום בין בנקים לחברות טכנולוגיה
התשובה לכך נעוצה בעקרון בסיסי ומרכזי. ההבדל העצום בין בנקאות לחברות טכנולוגיה. הראשונה פועלת תחת רגולציה כבדה ולעיתים פולשנית יתר על המידה ואילו השנייה פועלת בחלל נוח וידידותי יחסית המשוחרר כמעט לחלוטין מפיקוח. יתרה מכך, בענף הבנקאות המקומי והעולמי, השמירה על פרטיות הלקוחות וניהול הסיכונים הן ערך עליון ומושקעים בו מאמצים וכסף רב, לעומת היחס הבעייתי ובעיקר חוסר הניסיון של התאגידים הטכנולוגיים לטפל בסוגיות אלו. 

שליטתן של ענקיות הטכנולוגיה בגישה לרשת מנציחה ומעמיקה את השפעתן. מידע אישי רב הנמצא בידי מספר קטן של חברות טכנולוגיה עלול לגרום בעתיד הלא רחוק להפרה של חוקי ההגנה על התחרות באיחוד האירופי. סיכוני אבטחת-מידע בעולם סייבר, אשר רק הולך ומשתכלל, עלולים להחמיר עוד יותר את החששות הנוגעים לזליגת מידע אישי ופרטי.

הניסיונות הכושלים של ענקיות הטכנולוגיה
אם ללמוד מהניסיונות של העשור האחרון, מומלץ לכל הגורמים המעורבים לחשב מסלול מחדש באשר לאותם ניסיונות של תאגידי הענק להיכנס לתחום הבנקאות. הארנק האלקטרוני של גוגל שהושק ב-2011 נחל כשלון חרוץ. המיזם השאפתני של חברת פייסבוק, ליברה תקוע מזה זמן לאחר שהשותפות העיקריות שלה כמו ויזה ומאסטרקארד נטשו אותו ואיבדו בו עניין. בנוסף, הניסיון של חברת אפל לייצר כרטיס אשראי (אפל קארד) נמצא בימים אלו בחקירה על ידי הרגולטורים בארה״ב בחשד לאפליית נשים בכל הנוגע למסגרת האשראי שניתנה להן.

שיתוף הפעולה שהכריזה כאמור גוגל עם מספר בנקים כמו "סיטי בנק" ו"קרדיט יוניט" עלול ללמד על נסיון ההסתתרות שלה מאחורי מספר בנקים מוכרים ומצליחים. אי העמידה בחזית המהלך נועד למעשה להגביר את אמון הלקוחות ביכולת הפיננסית של גוגל תוך מצג שווא בו יש באפשרותה לספק פתרון כולל, מעין one stop shop.

אין זה סוד כי גוגל ודומיה אוגרים תחת ידיהן מידע עצום על דפוסי ההתנהלות של הלקוחות ועם נתונים אלו יהיה בכוחם להציע לנו השקעות חדשות ומוצרים חדשים, או בקיצור שימושים רבים ומגוונים להגברת הצריכה, אך האם הדבר באמת רצוי וכדאי?

האם אנחנו באמת רוצים לחזק עוד את החזקים מדי?
חשוב להדגיש כי ניתן ומומלץ לעודד תחרות בענף הבנקים הישראלי וטוב עושה הרגולטור אשר פועל להקמת בנק חדש בארצנו. אבל אסור לבנק ישראל להשליך בשם התחרות את התינוק עם המים ולתת יד לכניסת גופים אשר אינם בוחלים בשום אמצעי ומשתמשים בכוחם הכלכלי הרב על מנת לרמוס כל מה שנקרה בדרכם.

אם חברות כמו פייסבוק, אמזון (סימול: AMZN), גוגל ותאגידים דומים להם יקבלו יכולת לפתח מערכות פיננסיות, זאת עלולה להיות מכה קשה מאוד. לא רק לעוסקים בענף, אלא בעיקר לממשלות אשר יאבדו את הקשר מול האזרח, יתקשו לגבות מיסים, לווסת את המטבע ואת הכלכלה המקומית. 

ישנה בדיחה ותיקה הגורסת כי בעוד עשור או שניים עולם העבודה יתחלק לשניים. קבוצה אחת תעבוד בחברות טכנולוגיה מתקדמות ואילו הקבוצה השנייה תעסה את צווארה. מעבר להומור והציניות הטמונים במשפט הנ"ל, זה הזמן להסתכל אל העתיד במבט מפוכח וריאלי. סקר שנערך לאחרונה ופורסם בתקשורת האמריקאית מגלה כי רוב מוחץ בציבור מעניק אמון במערכת הבנקאית המקומית וסומך עליה בניהול חשבון הבנק ותוכניות החיסכון שלו.

מסתבר שגם אלגוריתמים משוכללים ובוטים מתוחכמים אינם באמת יכולים להחליף את המגע האנושי או אף יותר מכך, את הקשר האישי בין הבנקאי ללקוח ואת השירות הטוב והמאובטח ביותר.

הערת מערכת
עמדת הכותב ביחס לבנקאות המסורתית איננה מייצגת את הערכות מערכת Bizportal אשר מחזיקה בעמדה לפיה הבנקים המסורתיים יעלמו בהדרגה מהעולם, ופניו של התחום הינם לעבר בנקאות דיגיטלית. 

הכותב הינו רן שהרבני, יו"ר ועד עובדי מתף (מחשוב ותפעול פיננסי) מקבוצת הבנק הבינלאומי.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.