המלחמה בהתחממות הגלובלית צוברת תאוצה - איך נחשפים לתחום?

נכון לסוף 2019 ומדיווח של החשב הכללי האמריקאי למעלה מטריליון דולרים שחברות אמריקאיות החזיקו מחוץ לארה"ב "חזרו הביתה". החברות ממשיכות להרוויח טוב מהמצופה, הצרכן האמריקאי ממשיך לקנות וסימני אינפלציה אין. ה-IMF, קרן המטבע, הפתיעה השבוע כשקבעה ששנת 2020 היא "שנת המהפך" בכלכלה הגלובלית שתחזור לצמוח.

מסתבר שההבטחות, על בסיס העקום ומלחמות הסחר, למיתון נשענו על הכותרות ולא המציאות והירידה בסחר הגלובלי ב-2019 נבעה מחששות שלא התממשו, כי לא הייתה סיבה למימושן כך שב-2020 יחזור הסחר למלא תפקיד חשוב בצמיחה. מחירי המניות גבוהים ותיקון מתחייב, אבל אין סיבה אמיתית לתיקון כרגע מלבד רמות המחירים וזו אינה סיבה מספקת במיוחד כאשר רמת הפופולריות של הנשיא טראמפ בשיא ועולה מידי שבוע ומי שעיניו בראשו רואה את הביצועים.

המלחמה בגזי החממה מעודדת השקעה בסלים המלחמה בגזי החממה מתחילה להשפיע על פלטפורמות החלטות ההשקעה ו"מעודדת" ההשקעה בסלים. בעיות האקלים, התחממות כדור הארץ והאקולוגיה בכלל צוברות תאוצה ומתחילות להשפיע על החלטות ההשקעה. העובדה שפליטת גזי חממה מסכנת את האנושות ידועה ממזמן וכך גם העובדה שעברנו לשלב שבו כמות דו תחמוצת הפחמן שנפלט עולה על היכולת של הטבע לספוג אותה בחזרה.

אבל לא המנהיגות הגלובלית היא שתשנה את המצב, לא כנסים בדאבוס או הפגנות ברחבי העולם יעשו זאת ואפילו לא הילדה המופלאה משבדיה, גרטה טונברג, תוכל להפוך המגמות השליליות של זיהום הסביבה, שלצד החובות שמצטברים על מדינות ופרטיים מהווים את הסכנה הגדולה ביותר לאנושות כרגע. יש כמובן עוד בעיות לא קטנות שמתבשלות לצד האקלים והחובות, אבל את השניים האלו הם הפילים שבחדר.

• אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
• מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת

אפשר להפוך את המגמה אבל זה יקרה אך ורק אם הסקטור הפרטי ירים את הכפפה. הסקטור הפרטי "פותר בעיות גדולות" רק כאשר הוא מבין שהבעיה שמתקרבת עלולה להרוס את העסק, לפגוע ברווחיות ובצמיחה ושהבעיה גם מייצרת הזדמנויות עסקיות. השילוב הזה מעורר את הסקטור הפרטי לפעול ונראה שזה בדיוק מה שקורה בתחום האקלים. זה עדיין לא קורה בנושא החובות המצטברים שם התנאים מעודדים להגדיל את החובות ולא להקטינם. צריך כנראה משבר בשביל זה ואולי אותם פרשנים שמזהירים ממשבר חובות צריכים לתלות יהבם במשבר פיננסי מוטה שינויי אקלים (סתם).

מייקרוסופט כבר השכיבה מיליארד דולר, והיא לא לבד בשבוע שעבר (ב-16.1 ליתר דיוק) הוציא נשיא חברת מייקרוסופט, בראד סמיט, את ההודעה הבאה, "העולם חייב להגיע לאפס פליטת פחמן ואלו מאתנו שיכולים לאפשר לעצמם לנוע ולהתקדם מהר יותר צריכים לעשות זאת. זו הסיבה בגללה אנחנו מכריזים היום על מטרה שאפתנית ותוכנית חדשה להקטין ובסופו של יום להעלים לחלוטין את כל טביעות הרגל של הפחמן שהחברה מייצרת ישירות ובעקיפין.

עד 2030 תהיה מייקרוסופט 'תורמת פחמן שלילית' ועד 2050 תסלק מהסביבה את כל הפחמן שהחברה פלטה, ישירות או באמצעות צריכת החשמל שלה מאז שנת היווסדה, 1975. מדובר ב-50 מיליון טונות של עודף גזי חממה שהאנושות מייצרת", אמר סמיט, "וזה לא יוכל להימשך לאורך זמן וההתדרדרות עלולה להגיע בתוך עשור..." וזה כבר מצב חרום. מומלץ מאוד לקרוא בעיון את מאמרו של נשיא מייקרוסופט בראד סמיט - "Microsoft will be carbon negative by 2030".

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מייקרוסופט, שעם ההחלטה גם הקצתה מיליארד דולרים ל"קרן לחדשנות במלחמה בגזי החממה", לא הייתה החברה היחידה שבמהלך השנים האחרונות התחילה לבדוק האפשרות להילחם בבעיה, חלק גדול מהענקיות הגלובליות החלו להתעניין בנושא בשנים האחרונות. למעשה כל עשרת החברות הגדולות בעולם בסוף 2019, מייקרוסופט, אפל, אמזון, אלפאבית (גוגל), פייסבוק, ברקשייר-האת'אוויי, עליבאבא, Tencent, ויזה וג'ונסון אנד ג'ונסון, ציינו במהלך 2019 שהן מתחילות "לטפל" בבעיות האקלים.

חברת מייקרוסופט (סימול:MSFT) התחילה לחשוב בכיוון המלחמה בהתחממות כבר מיום היווסדה ב-1975 אלא שהדבר נדחה בכל פעם מחדש, כיוון שהקצאת משאבים לנושא לא הוצדקה, מבחינת סדר העדיפויות של ההנהלה ומועצת המנהלים, כמו ההשקעה בהתפתחות העסקית.

בתחילת 2012 חזרה הנהלת החברה לנושא כאשר סטיבן באלמר, המנכ"ל/יו"ר דאז הסביר שנבדקות דרכים מעשיות שבעזרתן אפשר יהיה להקטין את כמות דו תחמוצת הפחמן שנפלטת לאטמוספרה ולמעשה מייצרת את אפקט החממה. אלא שהשנים 2012-13 היו שנים לא כ"כ טובות לביזנס ושוב, בגלל סדר עדיפויות מבחינתה, דחתה ההנהלה את ההקצאה בפועל של משאבים לכך.

למה ההודעה של מיקרוסופט חשובה? נראה שאירועי האקלים של השנים האחרונות, מקצב הפשרת קרחונים ועד לשריפות בקליפורניה ובאוסטרליה העלו את נושא האקלים בסולם סדר העדיפויות. ההודעה של מייקרוסופט חשובה לדעתנו כי מייקרוסופט הפכה, מבחינת הניהול המעשי ותרבות הניהול שלה למה שהייתה IBM במאה שעברה.

אנחנו עוקבים מקרוב אחרי החברה ולמעשה MSFT, לצד TMO, ISRG ו-GE לאחרונה, הן המניות היחידות שנשארו בנבחרת שלנו ב-2019 כאשר כל השאר, מאז 2010, הם סלים וקרנות.

אגב, בסקר מקיף גלובלי שנערך לאחרונה ע"י חברת הייעוץ האקולוגי CDP Global מסתבר שמתוך 500 החברות המובילות בכלכלה הגלובלית רק 191 ביצעו עד סוף 2018 סקר תרחישים לגבי שינויי אקלים, רובן מתחומים שקשורים ישירות כמו כריה, מים וכו'. 108 חברות בסקר טענו שיעשו זאת עד סוף 2020. נושא האקלים הוביל השבוע את הדיונים בכנס שנערך כעת בדאבוס.

אירועים שקשורים בשינויי האקלים יהיו הגורם, לטענת נגיד הבנק המרכזי בצרפת, למשבר הפיננסי הבא, "משבר הברבור הירוק" כינה זאת. לטענתו כל המודלים של החיזוי חייבים לכלול בתוכם התייחסות לנושא.

ESG בתהליך קבלת ההחלטות לא סתם החלטנו לכתוב היום על הנושא. מסתבר שמייקרוסופט וחברות רבות אחרות מכניסות קריטריונים סביבתיים, חברתיים וניהוליים לתהליך קבלת ההחלטות שלהן. קריטריונים אלו, ESG Factors - Environmental, Social and Governance Factors, שיותר ויותר משקיעים משתמשים בהם על מנת לקבל החלטות השקעה, כומתו בשנים האחרונות למין ערכת תקנים שהמשקיע יכול להכניס בפלטפורמת החלטות ההשקעה.

הקריטריונים הסביבתיים למשל בודקים איך מתנהגת החברה מול הסביבה. הקריטריונים החברתיים בודקים את מערכות היחסים של החברה עם העובדים, הספקים, הלקוחות ופעולותיה למען החברה והקריטריונים הניהוליים את תרבות הניהול של החברה ואת פעילות החטיבות השונות כמו הנהלת חשבונות, הבקרה, זכויות בעלי המניות וכדומה.

הפופולריות של הקריטריונים הנ"ל גדלה במהירות. יותר ויותר משקיעים פרטיים מצטרפים למנהלי השקעות וחברות ניהול נכסים בדרישה להעריך חברות בתחומי ה-ESG לצורך החלטת ההשקעה שלהם.

חברת Trucost היא חברה בריטית שהוקמה בשנת 2000 ונרכשה לאחרונה ע"י חברת הבת של הדאו ג'ונס - S&P Global. החברה מעריכה ומתמחרת סיכונים כספיים שמקורם בשינויי אקלים, באילוצים שנגרמים כתוצאה מחוסר או שינויי מחיר של אוצרות טבע ובהתמודדות עם שינויים סביבתיים, חברתיים וניהוליים (ESG factors).

השבועון פורבס העלה את נושא ה-ESG בשנה שעברה בכתבה שהכותרת שלה, "העלייה המטאורית של ה-ESG" ושבה מעלה השבועון את חשיבות האינטגרציה של ה-ESG לתוך החלטות ההשקעה, נושאי הסביבה, החברה ושילובם בהחלטות ניהוליות של החברה, אשר לטענת השבועון, הופך לחשוב יותר עם הזמן.

ה-ESG זוחל לתוך הערכות השווי למרות שמסורתית לא נחשבו גורמי ה-ESG לחלק מהאנליזה הפיננסית לקביעת ערך החברה הרי שכיום הרלוונטיות הפיננסית של גורמי סביבה, חברה ותרבות ניהול הולכת וגדלה. הערכת חברה תצטרך להבא לכלול את תגובתה לשינויי האקלים, כיצד הם מנהלים הטיפול במים, כמה אפקטיביים הם בניהול הבריאות והביטחון, כיצד מנוהלת שרשרת האספקה של החברה, היחס לעובדים, איזה תרבות חברה הם בונים ואסטרטגיית טיפוח החדשנות. כל הגורמים הללו חייבים להיכנס לפלטפורמת ניהול האסטרטגיה של החברה. והיום, כשאפשר להיעזר בבינה מלאכותית, בענן, ב-IOT וכו' אפשר לייצר פלטפורמות פרקטיות כאלו.

חברת Trucost עלתה על הגל ומספר לקוחותיה עולה במהירות. "הפנינה של הדאו", מכנים אותה חתמים שמנסים לשכנע את קבוצת הדאו להנפיקה. לדעת קבוצת הדאו חברות שמתאמות עצמן לשינויים שייווצרו בעקבות ההתקדמות במלחמה בגזי החממה תהיינה עדיפות להשקעה על כאלו שלא.

בהתאם לכך, הקבוצה - שבין השאר מנפיקה את סלי ה-SPDR מהסוג של SPY או XLV כדוגמאות - בנתה סל ממוקד בנושא המלחמה בגזי החממה - ה-S&P 500 Fossil Fuel Reserves Free (סימול:SPYX) - שהחל להיסחר באוקטובר 2015. הסל, שמורכב ברובו ממניות ה-S&P שברובן מייצגות מלכתחילה את החברות שמתקדמות יותר בהטמעת גורמי ה-ESG, כולל 483 מניות מכול הסקטורים בראשות AAPL ,MSFT ,AMZN ,FB ו-BRKA (לקריאת לפרטים נוספים על ה-SPYX).

ההיגיון בהשקעה בסלים וקרנות עם הצלחה קשה מאוד להתווכח. תעשיית הסלים התחילה ב-1975 מסל מדד ה-S&P 500 שיסד ג'ון בוגל האגדתי, מייסד קבוצת ואנגרד. הסל גייס בקושי 11 מיליון דולרים. 25 שנים מאוחר יותר, תחילת המאה ה-20, היו 102 סלים וב-2009 כבר היו 1,000. בקיץ 2019 הגיע המספר ל-5,000 ונכון לסוף הרבעון השלישי של 2019 כבר נסחרו 6,478 סלים שניהלו 5.02 טריליון דולרים. בסוף הרבעון האחרון של 2019 עבר הסכום בניהול את רף 6.3 טריליון הדולרים (4 טריליון, 63.5% מהסכום הם סלים בארה"ב).

שום מכשיר ניהול פיננסי לא התקרב אי פעם לקצב צמיחה שכזה וככל שמהפכת הטכנולוגיה יוצרת נישות חדשות הקצב ימשך. הסל הגדול ביותר הוא סל מדד ה-S&P 500, ה-SPY, שערך נכסיו כ-307 מיליארד דולרים. חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם היא קבוצת בלקרוק (סימול:BLK) שהיא גם המנפיק ומנהל הסלים הגדול בעולם עם 37% מהשוק האמריקאי, כ-1.5 טריליון.

בלקרוק עצמה, אגב, מנהלת נכסים של כ-7 טריליון דולרים. השבוע הודיעה החברה שתגייס 500 מיליון דולרים לסל מניות של חברות שעיסוקן קשור לנושא שדרוג תשתיות שיתואם לשינויים במזג האוויר. מדובר בנושאים כמו אנרגיה מתחדשת, יעילות השימוש באנרגיה, פתרונות לשימור אנרגיה, רכב חשמלי, כביש חשמלי ועוד.

מדוע הנהירה הגדולה לסלים? בטור זה צפינו את המגמה כבר בתחילת 2010 והסיבות העיקריות לדבר קשורות בקושי הגדל להעריך חברות בתקופת ההתמזגות הטכנולוגית והזעזועים העזים במחירי מניות בודדות שבמקרים רבים הם התוצאה של תרבות כותרות וכניסה מסיבית של סחרני יום וקרנות הדג' למסחר שגם זו תוצאה של ההתמזגות בצד האינפורמציה.

הסל, מלבד היציבות היחסית בהשוואה למניות הבודדות מאפשר למשקיע להתמקד בתחומים שמעניינים אותו מבלי שיצטרך להתעמק בכול אחת מהחברות שמייצגות תחומים אלו ובנוסף הוא נוח יותר להשקעה (כמו מניה) מקרן הנאמנות. כדאי למשקיעים לעיין במאמרו של ניקולס ורדי, ממועדון אוקספורד (כתב השוק האמריקאי הוותיק והפופולרי), על אסטרטגיות השקעה, "הגיע הזמן להצטרף למהפכת הסלים".

לצד ה-SPYX שהזכרנו ישנם עוד סלי "סביבה, חברה וניהול מתואם (ESG)" כמו ESGV של וואנגרד, USSG ו-ESGU של מורגן סטנלי ויש סלי מגזרים מאנרגיה נקיה ועד גזי חממה - הכל תמצאו בסיכום העדכני של נאסד"ק.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.