ברבור ירוק – הגורם למשבר הפיננסי הבא או ההזדמנות הבאה?

על פי נאסים ניקולאס טאלב, מי שהגה ב-2007 את המושג 'ברבור שחור' – המתייחס לאירוע בלתי צפוי בעל אפקט הרסני על הכלכלה – מורכב משלושה פרמטרים מרכזיים. הראשון, הברבורים השחורים הם לא צפויים ונמצאים מחוץ לטווח של הציפיות הרגילות שלנו. השני, האימפקט של אירועים אלה הם רחבים וקיצוניים. השלישי, זה העובדה שניתן להסביר את הברבור השחור רק בדיעבד.

בשל כך, ברבור שחור בלתי ניתן לחיזוי על בסיס הידע הקיים. הברבור יכול להגיע במיני צורות, ממתקפת טרור, טכנולוגיה או אסון טבעי כמו התפרצות הר געש. המודעות לקיומם של הברבורים השחורים, עוזר לחברות – כלכליות וישויות מדינתיות – לגדר עצמן מנזקים פוטנציאליים עתידיים.

הכירו את הברבור הירוק 
עכשיו, 13 שנים לאחר שהמושג הוטבע, ארגון הגג של הבנקים המרכזיים בעולם (BIS) המציא מושג חדש – 'ברבור ירוק'. הברבור הירוק – או ברבור אקלימי שחור – מכיל לא מעט מן המאפיינים של הברבור השחור.

עם זאת, ישנם 3 מרכיבים מרכזיים שונים בין ברבור שחור לברבור ירוק. הראשון, על אף שהאימפקטים האפשריים של תוצאות שינויי האקלים הם לא ודאיים, ישנה הסתברות בעלת היתכנות רבה שקומבינציה של סיכונים פיזיים יתממשו בעתיד בקונסטלציה מסוימת. הסיכונים הללו מחייבים היערכות שאפתנית, למרות חוסר הידיעה בדבר הפגיעה האפשרית.

שנית, משברים הקשורים לאקלים לרוב חמורים יותר ממשברים כלכליים "רגילים" ויכולים להוות איום קיומי על האנושות כולה. ושלישית, השינויים הללו יכולים לייצר תגובת שרשרת בלתי צפויה עם אדוות (Ripple) שיכולות לייצר מנעד של אפקטים בלתי צפויים ברמה הסביבתית, הגיאופוליטית, הסוציאלית ודינמיקה כלכלית.

כדוגמאות, ב-BIS אומרים כי חלק מהתופעות יכולות להיות עליית מפלס מי הים, הגדלה והקצנה של תופעות מזג אוויר כמו סופות, בצורות, הצפות, הגירה המונית, קונפליקטים ומלחמות, עוני, חוסר שוויון ועוד. ב-BIS מציינים כי השינויים האקלימיים העוברים על כדור הארץ מהווים "אתגר לשלטון הסוציואקונומי העולמי ולמוסדות ולמערכות הפיננסיות הגלובליות".

האם יש לנו יכולת אמיתית להשפיע על האקלים?
לפני הכול, רובנו בעד שינויים בכלכלה העולמית שיהפכו אותה לפחות מבוססת על מקורות מזהמים. רובנו מבינים כי ההתבססות ב-250 שנים האחרונות – מאז החלה המהפכה התעשייתית – על דלקים פוסיליים ובנייתה של כלכלה מבוססת צריכה ומוצרים בעלי אורך חיי מדף קצר, היא הרסנית לנו ולכלל המינים על כדור הארץ ומחייבת מאיתנו התייחסות ברמה המאקרו כלכלית.

כמו כן, יש לנו אחריות על צמצום של הסביבה הטבעית ואזורי המחייה של בעלי חיים, איכות המים ועוד ועוד. חייבים להתמודד עם הצרות, שאנו כמין, יוצרים ומייצרים בכל יום. החשיבות העצמית שלנו גדולה, גדולה מדי.

האדם הוא המרכז - אבל לא באמת
האדם אוהב לשים את עצמו במרכז. כל דבר שקורה לנו, בתפיסה שלנו, קשור אלינו. אנחנו, כפרטים בביתנו ובמרחב המחיה שלנו, כקהילה או כאומה, חושבים שהכול סובב סביבנו. מצטער, זו לא האמת.

כלומר, נכון, ההשפעה שלנו על איזורי מחייה של חיות וזיהום האוקיינוסים ומקורות המים היא בלתי ניתנת לערעור והיא נתונה בעיקר להתפשטות מהירה של מין שקפץ בכ-800% בקצת יותר מ-100 שנה. אבל לקשר את זה לאקלים, זה כמו להשוות בין תפוחים לתפוזים.

למה? כי אם נשווה 200+ שנים של חברה מערבית מתועשת למיליוני שנים של פעילות וולקנית, פגיעות אסטרואידים, סופות סולאריות ופיצוצי סופרנובה – התפוצצות עצומה של כוכבים שיכולה להפוך לחור שחור – ההשוואה היא קצת מצחיקה. אפילו יותר מקצת.

מספיק להסתכל על השינויים הטרמינולוגיים שבה משתמשים פעילי האקלים בעולם, כדי להבין שגם הם לא כל כך סגורים על עצמם. התחלנו מ'התחממות גלובלית', עברנו ל-'שינויי אקלים' (קצת כמו תחזית מזג האוויר, לא?) ועכשיו אנחנו נמצאים ב-'משבר אקלימי'. אבל האמת היא, שאף אחד, גם לא המדענים, לא באמת יודעים מה גורם לשינויים האלה במזג האוויר לקרות. ישנן השערות, אבל זה מה שהן, השערות.

אז עכשיו, גם הבנקים המרכזיים בעולם הצטרפו לטרנד והם האפרוח התורן שצועק שהשמיים נופלים. 

הברבור הירוק הוא דווקא הזדמנות
מאז ימי הניו-דיל ולאחריו מאמצי השיקום של העולם לאחר מלחמת העולם השנייה, עוד לא הוצגה תוכנית כלכלית רחבת היקף, שתוביל לשינויים אמיתיים וגלובליים, שיתייחסו לאי-השוויון הגובר ולהתדלדלות המשאבים הטבעיים בעקבות תרבות הצריכה חסרת המעצורים.

אמנם נלקחו צעדים, פעוטים אמנם, אבל צעדים. זה החל עם הסכם קיוטו ועבר להסכם פריז ב-2015, שבו כל מדינות העולם התחייבו – אבל לא באמת התחייבו – להפחית עד כמה שניתן את פליטות הפחמן ולהסיר את טביעת האצבע האנושית מהטבע.

שני ההסכמים הללו מובילים למהפכה הבאה שכבר מתדפקת על דלתנו – מהפכת הקיימות. אנחנו רואים אותה עם אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. אלה שני הביטויים המיידיים של המהפכה הזו. אגירת חשמל היא הבאה בתור. גם השימוש הפוחת במוצרים חד פעמיים, ייאלץ לייצר תחליפי צריכה רב שימושיים.

המהפכה, אולי הראויה ביותר בהיסטוריה האנושית הידועה, מתרחשת מול עינינו, שבה נהפוך לחברה המפסיקה לזהם ומתחילה לחזור ולהתייחס לאקו-סיסטם בו אנחנו חיים.
 
וזו ההזדמנות האמיתית שלנו. את סופות ההוריקן או התייבשות של מאגרי מים וקיטון במספר מיני בעלי החיים נוכל למתן, אבל לא למנוע. מה שכן נוכל לעשות, בעיקר כמשקיעים, זה לראות לאן הטרנד העולמי הזה לוקח אותנו, לממש אותו בצורה המיטבית, כדי שגם נשאיר לילדים שלנו עולם טוב יותר ממה שירשנו – עד כמה שאפשר – וגם נוכל להרוויח כסף על הדרך בהשקעות חכמות שישפרו לנו את איכות החיים וירפדו לנו את הכיס.