המתנה האדירה שהעניקה מהפכת הטכנולוגיה לישראל, ולמה סולאראדג' מעניינת?

הטור היום יתרכז בתעשיית האנרגיה הסולארית עם דגש על סולאראדג' (סימול:SEDG) אבל לפני שנכנס לנושא הזה נאמר כמה מילים על ישראל ומהפכת הטכנולוגיה. אנשים מאמינים משייכים את התפתחות המהפכה לעוד נס שקרה לישראל במהלך 70 שנותיה שהרי אלמלא המהפכה והשלכותיה על הכלכלה הישראלית היינו נשארים, מהבחינה הכלכלית, פחות או יותר ברמת שנות ה-60. אלא שאליבא קרן המטבע העולמית, ישראל של 2018 נמצאת במקום ה-19 בעולם לפי התוצר לנפש - 42,823 דולר.

בעשור שעבר מאז תחילת ההתמזגות של מהפכת הטכנולוגיה עם כלכלת המיינסטרים, עלה התוצר לנפש של ישראל ב-51%  בהשוואה ל-33.7% בארה"ב, 2.6% בגרמניה, 10% בבריטניה וירידה של 0.6% בצרפת. אפילו את יפן, ניו זילנד ואיטליה השארנו מאחור והמדינות הבודדות ש"היכו" את הצמיחה בישראל היו במזרח.

מצבנו הולך ומשתפר כפי שנראים הדברים כעת ב-IMF המצב רק ילך וישתפר בחמש השנים הבאות וההכנסה לנפש בישראל תגיע ל-51,318 דולרים ב-2024. כל זה קורה למרות שהאוכלוסייה הישראלית גדלה בקצב מהיר בהרבה מאוכלוסיית ה OECD. מילא ה-IMF אבל ה-US News &World Report מוציא מידי שנה דו"ח שמדרג 80 המדינות המובילות בעולם לפי קריטריונים כמו עצמה, "השפעה תרבותית", כלכלה, יזמות וכו' כאשר הקריטריון המסכם הוא best country. בקריטריון המסכם הגיעה ישראל, שב-2009 כלל לא נכללה, למקום ה -29. אבל הקריטריון שמוביל מבחינת העניין הציבורי הוא עצמה גלובלית (most powerful countries), שמצביע על רמת האמון והכבוד שהעולם נותן למדינה. בקריטריון זה הגיעה ישראל למקום השמיני, אחרי ארה"ב, רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה, צרפת ויפן, וזה לא היה קורה ללא ההייטק.   אבל ההצלחה הכלכלית המדהימה והכבוד שנותן העולם ל"סטארט-אפ ניישון" מלווה בבעיה אחת שקשה מאוד להסבירה. למרות שחלק גדול מהנישות הטכנולוגיות ששינו את העולם התחילו בישראל אין אפילו חברה ישראלית אחת בין 2000 החברות הגדולות בעולם וגם לא בין 154 הטכנולוגיות הגדולות. זו תופעה מוזרה ביותר שהרי היו לנו חברות שהובילו חלק גדול מאותן נישות טכנולוגיות ששינו את העולם.

היו סאייטקס ואינדיגו בהדפסה דיגיטאלית ואלסינט בהדמייה. הייתה אם-סיסטמס בשבבים וווקלטק ב-VOIP. היו כול חברות התכנה המובילות וכמובן הטיפול במים, בזרעים ועוד שהתחילו כאן והחברה הישראלית היחידה שהגיעה לרשימת ה-500 הייתה טבע. לטייוואן למשל יש 17 מתוך 154 חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, האם יש הסבר לדבר?

• היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
• "הביקושים גבוהים, ברבעון השני המכירות עלו בשיעור דו ספרתי"

בהחלט שיש. התשובה קשורה בשלוש בעיות: 1. הסביבה העסקית בישראל אינה "חביבה" לבניית עסקים לטווח הארוך (ממשלות ישראל, למרות שתמיכתן עלתה משמעותית מאז שנות השמונים עדיין רחוקות מלהבין את גודל היהלום הזה). 2. ביכולות הניהוליות בישראל שלמרות השיפור המתמשך  (אורמת ונייס כדוגמאות) עדיין חסרים מנהלים ברמת אלי הורוביץ ז"ל. 3. הבעיה הגדולה ביותר לטעמנו, "תרבות האקזיט". הדעה שלנו ואנחנו כותבים אותה שנים רבות היא שישראל הפכה לבורסה הגדולה בעולם של הקניין הרוחני שהיא גם הבורסה היחידה ללא רגולציה בכלל, בזאר טורקי אמיתי. כאן בישראל צמחו ועדיין צומחות רוב החדשנויות שהובילו ומובילות ליצירת נישות כלכליות ענקיות במיוחד בתחומי הסייבר, הרפואה, עיצוב השבבים, המים, הביו טכנולוגיה ועוד, הכול בעקבות הקניין הרוחני שהתפתח בישראל. גודל החברה בעולם הטכנולוגי תלוי ביכולת ההנהלה לנצל החדשנות לצורך ההובלה בנישה החדשה שפיתחה, להפוך את הקניין למוצר צריכה או לתהליך שעוזר בהפיכה. על ה-Waze לבדו למשל אפשר לבנות חברת ענק וכך גם על הטפטפת או הדיסק און קי.

חברות גלובליות, שמחפשות כל הזמן דרכים להתרחב באמצעות שליטה טכנולוגית, הבינו שישראל היא מכרה  זהב ל-IP ומה שחשוב יותר הוא שהן יכולות להשתלט על הקניין בזול מבחינתן (בהשוואה לפיתוחו בעצמן). אז באה גוגל ומציעה מיליארד דולר לסטארט אפ שפיתחה את אפליקציית Waze, מחיר דמיוני שלא רק שהופך היזמים ובעלי מניות לעשירים אלא גם ממלא את קופת המדינה. התמריץ למכור גבוה בהרבה מהתמריץ לצאת לדרך הארוכה מאוד ומלאת החתחתים של הפיכת רעיון לעסק גלובלי גדול. אבל מהרגע שהחברה נמכרת הבעלות על הקנין עוברת כולה לקונה.

תחשבו לרגע, הרי כל מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין היא בגלל נושא זה. הסינים רבותיי לא קנו את נטפים, מכתשים-אגן ותנובה בגלל טפטפות, ייצור כימיקלים והקוטג'. לא סתם מלאה הארץ ב"מארגנות אקזיטים" כמו אינסייט ואחרות. ה-IP הוא חומר הגלם של מהפכת הטכנולוגיה וחשוב בהרבה בהשוואה משהיו הנפט, החשמל או הקיטור למהפכות קודמות.

• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• האם אנחנו צריכים מאסק או מיליי משלנו ומה הסיכוי שזה יקרה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כעת אפשר לעבור לאנרגיה סולארית ולסולאראדג'. גם הנישה הענקית הזו התחילה בישראל וגם נישה זו כמעט ויצרה "טבע שנייה", את חברת לוז בשנות השמונים. ממה שנראה כרגע אין סיבה מדוע סולאראדג' לא יכולה להמשיך מהיכן שלוז הפסיקה.

תעשיית האנרגיה הסולארית וסולאראדג' (סימול:SEDG)  הפקת אנרגיה סולארית  התחילה בישראל בשנות החמישים עם דודי השמש. ב-1979 הקים ארנולד גולדמן, יזם ותעשיין אמריקאי את חברת לוז שהקימה תחנות כוח סולאריות. בתחילת שנות השמונים בצעה לוז הנפקה פרטית גדולה ומאוד מוצלחת בארה"ב שהשתתפנו בה. החברה, שתחילת דרכה הייתה הצלחה אדירה ואפילו הקימה תחנות כוח שהאירו חלק מלוס אנג'לס ועוד, קרסה כשמחירי הנפט ירדו לעשרה דולרים החבית. החלומות, לפיהם תחליף האנרגיה המתחדשת את הנפט והפחם כמקור לאנרגיה, עדיין רחוקים מלהתגשם וזאת למרות הצורך האקולוגי ולמרות ההתפתחויות הטכנולוגיות שמיום ליום  מעלות את סיכויי התחרות של האלטרנטיבות. עדיין 65% מכל האנרגיה שמופקת גלובלית עדיין מגיעה מהפחם, הגז והנפט. השמש, הרוח והגאותרמית בקושי מספקות 8%-9%.

>>>מי שקרא את ניר חצב בביזפורטל יכל להרוויח הרבה בהשקעה בסולאראדג'

לפי מחקרים שונים שהאחרון שבהם יצא ב-2019 מטעם סוכנות בלומברג המצב מתחיל להשתנות. לפי מחקר זה עד 2050 תרד האנרגיה ממאובנים ל-31%, אנרגיית הגרעין תרד לכ-3%-4% ואילו האנרגיות שיגיעו מרוח, שמש ומים יעלו ל-62%. צריך אמנם, בגלל "כישלונות העבר", להיזהר בתחזיות מהסוג הזה אבל האקולוגיה מחד והתקדמות מהפכת הטכנולוגיה מאידך מעודדות התהליך יותר מאשר בעבר. קצב הצמיחה של השימוש באנרגיות הרוח והשמש, אליבא כול המחקרים, יהיה המהיר ביותר. 

איך משקיעים באנרגיה מתחדשת?  יש סלים ממוקדי רוח (כמו FAN)  ושמש (כמו TAN) וכמובן אין ספור סלי אנרגיה נקיה או אלטרנטיבית (כמו ICLN, PBW, SMOG, QCLN ועוד). התעשייה הסולארית, שב-2018 גלגלה גלובלית רק 52.5 מיליארד דולרים תגיע, ב-2026, ל-223.3 מיליארד, צמיחה שנתית של 20.5%. המספרים הללו, לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות וכמובן בעיות הזיהום, סבירים לדעתנו כך שלחברה כמו סולאראדג' יש הפוטנציאל להמשיך ולגדול בקצב שהראתה עד כה, כנראה אפילו יותר. המניה, SEDG היא המובילה במשקלה בסל ה-TAN שהוזכר. התעשייה הסולארית בארה"ב היא סקטור האנרגיה שצומח הכי מהר.

למה סולאראדג' מעניינת? עד להופעת הנגיף הסיני בתחילת השבוע הובילה המניה, בשנה האחרונה, את סקטור האנרגיה בעליה של יותר מ-130% ואז נפלה, ביום ב', ב-12.6%. הנפילה  החזקה היתה שילוב בין אימת הנגיף, ההערכה הגבוהה אליה הגיעה המניה (21% מעל לקונצנזוס הנוכחי) והורדת המלצה של האנליסט מטעם Northland Capital ל"החזק" שהיוותה הטריגר לירידה.

החברה בת ה-14 הונפקה בתחילת 2015 לפי 18 דולר למניה ובשנה וחצי לאחר ההנפקה איבדה כשלישי מערכה. מסוף 2018 החלה לטפס ועד לתחילת השבוע עלתה בפי 10. מה גרם לעליות החדות מאז סוף 2018? ראשית הביצועים העסקיים. החברה הונפקה על בסיס תוצאות 2014 שהציגו מכירות של 133.2 מיליון דולר, הפסד תפעולי של 18.4 מיליון והפסד נקי של 21.4 מיליון או הפסד של 7.64 דולר למניה. על מספרים אלו קבלה הערכה של כ-210 מיליון. את 2018 סיימה החברה עם מכירות, רווח תפעולי ונקי של 937.2, 139.4 ו-128 מיליוני דולרים בהתאמה. ב-2019 (עדיין לא סופי) היא מציגה מכירות של 1.3 מיליארד, רווח תפעולי ונקי של 172 ו-107 מיליון בהתאמה, ורווח למניה של 4-4.2 דולרים. הקונצנזוס מדבר על 4.73 דולר למניה ב-2020 וכעת היא מוערכת בלמעלה מ-5 מיליארד. אין ספק שלחברה שכך צומחת במכירות (פי 9.8 בחמש שנים), ברווח הנקי (מהפסד של 21.4 לרווח של 172 מיליון) וברווח למניה (מהפסד של 7.64 לרווח של מעל 4 דולרים) ושפועלת בסקטור שצמיחתו הולכת וגדלה, מגיעה תשומת לב רצינית ופרמיה.

השאלות בשלב הנוכחי הן מה כ"כ מעניין בחברה שכך עלתה? האם קצב הצמיחה יימשך? האם השילוב בין הנגיף, האנליסט וירידת ההערכה מביאים המניה לכדאיות השקעה כלכלית?מה בדיוק עושה החברה ומדוע זה מעניין המשקיעים? מה שחשוב, מבחינת קביעת ערך, בתעשייה הסולארית אינם הקולטים שהפכו, מבחינת המחיר, לקומודיטי אלא המרכיבים שפועלים בתחום האופטימיזציה של ההספק/הכוח (power optimizers), ממירי המתח ומה שהולך ונעשה גורם מנצח בתמחור, אחסון האנרגיה. מרכיבים אלו מאפשרים התייעלות, אופטימיות ומתאימים יותר לדרישות הצרכן. התייעלות, אופטומיזציה ואחסון הם שם המשחק בתהליך ההתקדמות הטכנולוגית ונראה שסולאראדג' היא המובילה בשלושת המרכיבים הנ"ל ואליבא האנליסטים היא תמשיך בכך בעתיד הנראה לעין.

נראה שקצב הצמיחה של החברה יימשך וזאת למרות התחרות המתגברת מצד חברות כמו Vivint Solar (סימול:VSLR), Enphase Energy (סימול:ENPH), Advanced Energy Industries (סימול:AEIS) ועוד. יש לחברה הנהלה טובה שכעת מוביל אותה צבי לנדו שהגיע לחברה ב 2009 מאפלייד מאטריאלס שם ניהל את חטיבת שבבי האנרגיה.  המניה, למרות העלייה של השנה האחרונה אינה נסחרת במכפיל יוצא דופן מול המתחרות לבטח לא בשוק שורי כשהאנרגיה תופסת הובלה בתחום הציפיות. גם הקשר שבין החברה לתעשיית השבבים מעניין מאוד משקיעים רבים. לבסוף, הקשר של החברה לטסלה (סימול:TSLA) בתחום הבטריות הביתיות שטסלה מייצרת מועיל מאוד להערכות ויש הטוענים שטסלה, שמרחיבה את כניסתה לתחום  גם באמצעות סולאר-סיטי עשויה לרכוש את החברה.

דעתנו ידועה. למרות שסולאראדג' חברה מעניינת להשקעה אנחנו מעדיפים את התחום, את הסל או הקרן שמתמקדים כמו TAN או ICLN שעוקב אחרי "אנרגיה נקיה". אבל למי שכמונו מנהל "פינת נרכשות ישראליות פוטנציאליות" בתיק אז SEDG בהחלט צריכה להיכלל ליד CGEN, חברות הסייבר ועוד כמה שהזכרנו. תרבות האקזיט הופכת חברות טכנולוגיה ישראליות למעניינות מאוד.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.