מדד המחירים על האפס כבר שנים, והציבור צועק שיוקר המחיה עולה - איך זה יכול להיות?

בשישי האחרון פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר – המדד ירד ב-0.4%. כשהמדד יורד, משמע המחירים הממוצעים של המוצרים שאנו רוכשים, יורדים. כשהמדד יורד, הכסף שלנו "שווה יותר", אנחנו יכולים לקנות יותר, אנחנו עשירים יותר. כן, אני יודע – אתם לא מרגישים עשירים יותר. אתם מרגישים שיוקר המחיה עולה, ואתם לא מבינים איך יכול להיות שהמדינה טוענת שמצבכם טוב יותר. המדינה אומרת את זה דרך שורה של פרמטרים כלכליים. הראשון, מדד המחירים לצרכן – המדד נמוך כבר הרבה זמן, ובשנים האחרונות יש הרבה מדדים חודשיים שליליים, כשהמדד השנתי די קרוב לאפס. משמע יוקר המחיה בקושי עולה.

בנוסף, שיעור האבטלה מאוד נמוך – מתחת ל-4%, ההכנסה הממוצעת עולה באופן שוטף והיא כבר מעל עשרת אלפים שקל, והצמיחה - למרות שהיא בסימן ירידה, היא עדיין משמעותית, באזור 3%. כל זה ביחד גורם למדינה להיות חזקה כלכלית, אבל האבסורד הגדול הוא שחלק מאוד גדול מהציבור לא מרגיש את זה בכיס. איך זה יכול להיות? ובמילים אחרות – איפה הכסף?

איפה הכסף? הכסף לא מתחלק בצורה שוויונית. הנתונים הכלכליים הם הרי ממוצע, ממוצע סטטיסטי. כשמדברים על מדד שירד ב-0.4%, הוא מתייחס לכאורה לסל של "הישראלי הממוצע"; כשמדברים על שיעור אבטלה של מתחת ל-4%, מתייחסים לממוצע כללי של מכלול המעסיקים; וכשמדברים על שכר ממוצע, מדברים על ממוצע של כל העובדים במשק -  עובד הייטק לצד עובד ניקיון. אבל בשטח אין דבר כזה ממוצע. בשטח יש קהלים שונים, גילאים שונים, עיסוקים שונים. יש אנשים שאכן מרגישים את הכלכלה הישראלית החזקה, הם חלק ממנה, ויש אנשים רבים שנמצאים בשוליים. בשנים האחרונות הממוצע לא מדבר אל שכבות רבות באוכלוסייה, בעיקר בגלל שנוצרו כאן שתי מדינות – מדינה עשירה וחזקה, מדינת ההייטק שתורמת מאוד לתעשיות מסביב, ומדינה אחרת – של יתר האוכלוסייה.

צעירים בהייטק מתחילים את הקריירה התעסוקתית שלהם בשכר גבוה מההורים שלהם. זה נהדר, זה מבורך, זה מעיד על הפוטנציאל העצום של המדינה. אבל מנגד – זה מייצר גם אי שוויון גדול. צעירים שלא בחרו בהייטק לרוב יתחילו את הקריירה שלהם בשכר נמוך. מה לעשות – לא כולם מתאימים להייטק, ובכלל  המשק צריך עובדים גם בתחומים אחרים.

• האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה
• איך מודדים אי שוויון ומה היתרונות של אי שוויון?

אז כשזה המצב, וכשחלק ההייטק הולך וגדל (מספר המועסקים גדל, השכר גדל, האקזיטים גדלים) נוצרים פערים גדולים בין אנשי הטכנולוגיה כולל אלו שמרוויחים מהטכנולוגיה – שירותים קשורים (עריכת דין, ראיית חשבון ועוד). לכן לא מפתיע שהממוצע נראה טוב, אבל בפנים – יש שונות גדולה. זה מסביר למה חלק גדול מהאוכלוסייה לא מרגיש את "ישראל – המעצמה הכלכלית". אבל זו לא הסיבה היחידה.

מחירי הדירות לא מתבטאים במדד "המוצר" הכי משמעותי והכי יקר – דירה, אינו מתבטא במדד המחירים לצרכן. עלייה של 1005 במחירי הדירות בעשור האחרון לא מתבטאת במדד המחירים לצרכן. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) האחראית על הרכב ועדכון המדדים, מסבירה כי מה שחשוב לצורך בחינת עלייה במדד של סל מוצרים זה לא הנכסים (הדירות) והשינוי בהם אלא המוצרים השוטפים וההחזקה שלהם. כלומר, עלייה במחיר הדירה היא לא עלייה שקשורה לסל מוצרים שוטף/ נצרך.

בסל כזה צריכה להופיעה עלות החזקת דירה/ עלות דיור. ברגע ש"מוציאים" את מחירי הדירות מהסל אז אולי הוא נכון מבחינה סטטיסטית/ כלכלית, אבל הוא לא נכון לחלק גדול מהאוכלוסייה - אנשים שאין להם דירה רואים שחלום הדירה מתרחק מהם, ומפנימים שהם נשארים מאחור. "סל המוצרים"   שלהם מתייקר מאוד – המדד שהם רואים גבוה מאוד. אז נכון שדירה היא נכס ולא הוצאה שוטפת, אבל זו רק סמנטיקה – אחרי הכל, כשרוכשים דירה, אז חלק גדול מהעלות שלה הוא הוצאה שוטפת (משכנתא).   בעלי ההון מול העובדים חוסר השיוויון מתבטא גם ביחס שבין בעלי ההון והעובדים. בעלי ההון שמשקיעים בפעילויות וחברות זכאים לתשואה על ההשקעה שלהם. זה נכון, זה טבעי, אלו כללי המשחק. ככה זה בקפיטליזם. אבל הם לא זכאים לרווחים מעבר לנורמה, במיוחד כשמדובר במוצר בפיקוח או מוצר ציבורי. שימו לב לנתונים הבאים ולמה שמסתתר מאחוריהם: בעוד מדד המחירים לצרכן יורד ב-0.4%, מדד תשומות הבנייה עולה ב-0.2%. מדד תשומות הבנייה הוא אחד מהמדדים החשובים ביותר שמפרסמת הלמ"ס – הוא מבטא את העלויות בבניית דירות למגורים. כשהוא עולה אז כמובן שמחירי הדירות עולים. מדד תשומות הבנייה עולה בשנים האחרונות משמעותית מעל מדד המחירים לצרכן. בד בבד, מחירי הדירות עצמן עולים מעל מדד תשומות הבנייה.   חלק מממד תשומות הבנייה מורכב מחומרים לרבות בטון, חצץ, חול. חומרי הגלם של הבנייה. אם תחזרו לטור קודם (חול ששווה זהב – המתנה שקיבלה שפיר מששינסקי) תגלו שחברת שפיר הנדסה שעוסקת בתחום התשתיות, מתקרבת לשווי של 10 מיליארד שקל – כפול מדלק של תשובה, גם ובעיקר בגלל שהמדינה לא מקבלת תמלוגי על על הכרייה במחצבים שלה. מדובר במוצר שבדומה לאשלג של כיל ובדומה לגז של תשובה הוא מוצר ציבורי, ולמרות זאת "שכחו" למסות אותו. בדרך הזאת הקבוצה מדווחת על רווחיות פנומנלית. בדרך הזו החברה בעצם גורמת להתייקרות מחירי הדירות – בעלי ההון המעטים מרוויחים על חשבון ציבור שלם, באופן לא הוגן. הנה חלק מהכסף שחיפשתם.       

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"