האם הגירעון יכול לעלות ל-10%? הכל יכול להיות

אני לא יודע מה בדיוק הנזק מהשבתת המשק. אבל אני די בטוח שגם אף אחד אחר לא. כל המספרים שנזרקים בתקשורת על ידי הגופים שמקבלים החלטות הם במקרה הטוב ניחושים. ואסביר למה: לפני כמה ימים שאל אותי חבר באוצר אם אני יכול לעזור לו לחשוב על אירוע היסטורי שאליו אפשר להשוות את האירוע הנוכחי כדי לקבל מושג על היקף הנזק. עניתי לו שהדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה תקופת ההמתנה שלפני ששת הימים.

די מהר הגענו למסקנה שההשוואה לא תקפה: המשק אז היה מאוד שונה מזה של היום, אז היה מיתון עוד לפני תקופת ההמתנה והיום אין, ואז זה היה משבר ישראלי, והיום זה משבר כלל עולמי. וכשאין למה להשוות, כל המודלים שמנסים לחזות השפעות, לא תקפים. לכן כל מה שאתם שומעים על היקף הנזק הצפוי, ממש לא רלוונטי.

למרות שהמשק הולך להתאושש, זה הולך לקחת די הרבה זמן. כי הבעיה היא לא רק כמה זמן ייקח למשק הישראלי להתאושש, אלא גם כמה זמן ייקח עד שכל העולם יתאושש, ומכיוון שמדינות חשובות כמו גרמניה, וארה"ב התחילו את המשבר אחרינו, הן גם יסיימו אותו אחרינו, מה שאומר שההתאוששות בעולם תיקח כמה חודשים טובים.

השאלה היא כמה גדול הנזק שיגרם לחברות בזמן הזה. או במילים אחרות: כמה חברות הולכות לפשוט רגל עד שהמשבר הזה יגמר. וכמו שזה נראה, לא מעט חברות נמצאות בסיכון. למזלנו, הבנקים בארץ כנראה נמצאים במצב יציב, מה שאומר שהם יוכלו לספוג הפסדים לאורך תקופה, ולכן הם יוכלו לתת תקופות חסד לבעלי משכנתאות כדי למנוע פשיטת רגל מסיבית של לווים. לא נעים להגיד את זה, אבל לפעמים יש יתרונות בבנקים עם שומנים. חברות שמקבלות מימון מהבורסה נמצאות במצב הרבה פחות טוב: הציבור פודה כי הוא צריך את הכסף, וחברות שלקחו הלוואות גדולות עשויות למצוא את עצמן בפשיטת רגל. זה מתחיל מחברות הליסינג, וממשיך דרך כמה מהחברות הגדולות במשק.

בארה"ב, נראה שהממשל מתכונן להתמודד עם הסיכון שחברות יפשוט רגל בכך שהוא מעביר את החוב מהחברות אליו. זה אומר שהחוב של הממשל הולך לגדול באופן מאוד משמעותי. זה מגדיל מאוד את הסיכון לאינפלציה בארה"ב (מה שמאוד יתאים לנשיא), ויאלץ את הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) להוריד את הריבית עוד, ולקנות המון אג"ח לטווחים ארוכים כדי למנוע עלייה בריבית. אני לא אופתע אם כבר בהודעת הריבית הקרובה, הפד יוריד את הריבית פעם נוספת.

בארץ הממשלה לא באמת יכולה לעשות את אותו הדבר, כי כל עוד אין תקציב מאושר והליכוד וכחול-לבן הורסות את הדמוקרטיה כשהן לא מצליחות להפעיל את ועדות הכנסת, הממשלה לא באמת יכולה לאשר תקציבים. כל ההבטחות של נתניהו עד עכשיו, הן במקרה הטוב, ישראבלוף. למזלנו יש את הביטוח הלאומי שיש לו תקציב חיצוני שיכול לשמש לסיוע למי שמוצא את עצמו בחל"ת (או ממש מפוטר). מצד שני, גם לזה יש מחיר, כי את החובות שביטוח לאומי צובר, מישהו יצטרך לשלם בעתיד. בתרחיש מאוד סביר, זה אומר שהממשלה תקצץ בעוד כמה שנים את הקצבאות. תתכוננו למחאת הנכים/זקנים הבאה. כי את קצבאות הילדים שהן הקצבאות הכי פחות יעילות, כמובן שלא יקצצו, אחרת החרדים לא ישבו בממשלה.

למרות שהממשלה לא יכולה לקחת את החוב אליה, היא בכול זאת הולכת להיכנס לגירעונות גדולים. כי תקבולי המיסים יורדים בצורה חדה. זה סוג של מזל עבור שר האוצר, כי במצב רגיל היו מתבררים במהלך השנה כל הטריקים החשבוניים שבוצעו בשנים הקודמות כדי למנוע מהגירעון לתפוח. אבל עכשיו, הטריקים שנעשו ושינפחו את הגירעון בשתיים או שלוש עשיריות ייעלמו בתוך הגירעון ההרבה יותר גדול שנוצר בגלל המחסור בהכנסות. מה שאומר שלקראת סוף השנה הזאת, בהנחה שתהיה ממשלה, היא תצטרך להכין תקציב שיצטרך לבחור בין: קיצוצים, העלאת מיסים, וגידול נוסף בגירעון כדי לתת למשק להתאושש.

הניחוש שלי, יעשו משהו באמצע: קצת יקצצו (לחלשים), יעלו את המע"מ, ויאפשרו גירעון גדול, באזור ה- 3 – 4 אחוזים. מה שאומר שאת הקיצוצים יעבירו ל- 2022. לכן המשק יתאושש, אבל את ההשלכות אנחנו נרגיש לפחות כמה שנים קדימה. יהיה מעניין לראות איך מצליחים גם קצת לקצץ וגם להגדיל את תקציב מערכת הבריאות כדי שבשנה הבאה לא נשבית את המשק כדי למנוע קריסה של בתי החולים. ואני לא מתכוון להבטחות שיבנו עוד 2 בתי חולים וימלאו אותם במיטות. אין בעיה לבנות בתי חולים, ואין גם בעיה להזמין ציוד או לקנות מיטות מעמינח. אבל שכחו שצריך רופאים ואחיות, ושלהכשיר רופא לוקח בערך 12 שנים. ושבעוד כמה שנים המחסור ברופאים הולך להיות אפילו יותר גדול מהיום, כי הרופאים שעלו בשנות ה- 1990 הולכים להגיע לפנסיה. 

דר' אביחי שניר מרצה בבר אילן ומכללת נתניה