ביבי חייב לתת דוגמה ולהפחית לו, לחברי הכנסת ולכל המגזר הציבורי שכר - ומיד

הקורונה לא תהרוג אותנו, הלחץ מהקורונה עלול להרוג אותנו כלכלית -  אנחנו כותבים את זה כבר כמה שבועות, ובימים האחרונים מצטרפים אלינו אחרים. הם טוענים שהבידוד וההסגר צריכים להיות על האוכלוסיות המבוגרות ואלו עם רקע של מחלות – נכון, גם על זה כתבנו כאן. אם רוצים להשאיר את המשק במצב של שפיות כלכלית, צריך לעשות את זה, או לעשות סגר מוחלט של כמה שבועות ולחזור לחיים. אי אפשר לעשות את דרך האמצע. סליחה – אפשר, אבל אז זה יהיה ארוך ומסורבל יותר עם נזקים כלכליים גדולים יותר.

אז אני עדיין באותה גישה, למרות מה שקורה כאן ומה שקורה בעולם – הקורונה ממש לא תהרוג אותנו, אנחנו נשרוד. האנושות תמשיך להתקיים, ואפילו – נכון, זה לא פוליטקלי קורקט, אבל יש משהו מנחם בכך שהצעירים לא נפגעים מהמחלה, אלא קשישים וחולים – כתבתי כאן לפני כמה שבועות וכמעט שלחו אלי מתנקשים, אבל כשאדם בין 85 מת ויש לו עוד אולי 5 שנים לחיות (אלמלא הקורונה), זה לא כמו צעיר שיש לו עוד 60 שנה לחיות. אז למרות שזו לא אמירה פופולרית, תודו שזה נכון.   אז אומרים לי ובצדק – כן, אבל זה לא רק זה. זו הקריסה של מערכת הבריאות - "אתה יודע מה זה שיהיו רבבות חולים – המערכת תקרוס". נכון, זה מדאיג מאוד, וזו הסיבה הגדולה לדעתי שכולם בלחץ גדול, אבל מטפלים בזה. מטפלים? כאן הדעות חלוקות. חלק גדול מגופי התקשורת טוען שלא. חלק גדול מגופי התקשורת משמיע טענות 24/7 על כך שאין אמצעי הגנה לרופאים, שאין כמות בדיקות נדרשת, שנתניהו מנצל את המצב להישגים פוליטיים, שהכל נעשה כדי לברוח מהמשפט, שאוי ואבוי – איכון הטלפונים מוביל אותנו לדיקטטורה בראשותו של נתניהו – החלום הרטוב שלו. מכניסים לנו לראש שהקורונה מאוד מסוכנת, אבל נתניהו מסוכן יותר. האמת – לא יודע. וזה גם לא משנה כרגע, וממש לא מעניין אותי. הכלכלה מעניינת אותי,

הכלכלה בדעיכה עוד לפני הקורונה, הכלכלה בהתמוטטות אחרי הקורונה, והפוליטיקאים משחקים בנו – כן אחדות, לא אחדות, כן להיכנס מתחת לאלונקה, לא להיכנס מתחת לאלונקה. אני חושב שבשעה כזו במקום לבקר ולהתנגד, ולייצר אין סוף כותרות על למה לא אחדות, למה ביבי משקר, למה היו"ר לא צריך להיות של הימין, צריך להבין שהנזק בגלל הפוליטקאים משני הצדדים, יהיה בלתי הפיך - כולם אשמים. אנחנו קרובים ומתקרבים לנקודת האל חזור הכלכלית, וזה מביש שאלו המנהיגים שלנו.

במקום דיבורים – צריך מעשים המשק נכנס למשבר גדול, חלק גדול ממקומות העבודה הוריד שכר ושלח עובדים לחל"ת. גם המגזר הציבורי שלח עובדים לחל"ת. אבל המעסיק הגדול במשק – המדינה, צריך להוריד שכר ומיד. אין זמן לחכות. צריך להיות באופן מידי קיצוץ רוחבי, למרות הקשיים, למרות הקושי הפוליטי הטכני (יש כנסת אין כנסת, יש וועדות, אין וועדות). עובדים במגזר הציבורי לא מורמים מעם – ההפך: הם נותני שירותים לעם, ואם העם מאבד את עבודתו, גם העובדים האלו צריכים לתת את חלקם – זה צריך להתחיל בהפחתת שכר זמנית, עד שיבינו מה באמת קורה.   ובראש וראשונה – כדוגמה – הממשלה וחברי הכנסת, צריכים להפחית שכר. גם ככה הם לא בדיוק מצדיקים את השכר הזה בשנה האחרונה. הם לא באמת עושים משהו שמצדיק שכר. הם דואגים (סליחה על המילה) לתחת שלהם, לכיסא שלהם, הם עסוקים בבחירות – שלוש פעמים ואולי פעם רביעית. בושה. קיצוץ עמוק בשכר מתחייב. ביבי מדבר על חל"ת ועל קיצוצים – שיקצץ בראש וראשונה בשכר שלו – זו חובה, לא זכות.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

ורגע, לפני שאשכח – אולי אתם שואלים למה, מה הדחיפות? אז הייתי צריך להתחיל בזה: אנחנו בקטסטרופה כלכלית, שאולי יכולה להסתיים יחסית מהר (אגב, אני אופטימי – יהיה קשה, אבל לא סוף העולם), אבל אולי לא. ביבי, משרד הבריאות ומשרד האוצר מציגים כל ערך הידרדרות נוספות - זה לגישתם הולך להיות ממושך עם נזקים עצומים לכלכלה. כבר עכשיו - 500 אלף איש בלי עבודה, כולל על פי הערכות כחצי שהם בחל"ת, והמספרים צפויים לעלות. חלק גדול מהעם מאבד פרנסה. כשזה קורה, אז פחות צורכים, פחות מבלים (גם כך לא מבלים בעידן הקורונה), פחות מוציאים כספים – פשוט אין כסף. מי נפגע? המעגל השני – חנויות, עסקים, חברות, ואז שהם נפגעים הם מפטרים ומצמצמים – ואז נוצר כדור שלג. המצטרפים למעגל האבטלה, מפחיתים צריכה, קונים פחות ושוב במעגל הבא נכנסים עוד עסקים שנפגעים – כולם נפגעים.

כל זה בשעה שמדובר במשבר עולמי – הביקושים מחו"ל יורדים, כולם הרי באותה הסירה. אז אולי היה אפשר להקל על כך עם הסגר היה על האנשים עם הסיכויים למות (זקנים וחולים). אבל אי אפשר לבוא בטענות מוצקות למדיניות הנוכחית – תראו מה קורה בעולם. צריך להשלים ולקבל שזה המצב, ואם זה המצב – אנחנו הולכים לאבטלה בשמיים. אבטלה בשמיים זה גם גירעון בשמיים – כי המדינה משלמת דמי אבטלה, וזה עולה לכולנו – התקציב של המדינה יבטא גירעון עמוק. לא 3%, לא 4% כפי שחזו בתחילת השנה, זה יהיה הרבה יותר גבוה. למדינה יהיו הוצאות עתק – 100 מיליארד שקל ואולי יותר בגלל משבר הקורונה. זה לא הכל – גם ההכנסות של המדינה ירדו – פחות מסים כי העסקים מרוויחים פחות. פחות מסים על שכר כי יש פחות עובדים והשכר נמוך יותר. מסים זה המרכיב הגדול של הכנסות המדינה, זה יירד והרבה, אבל אף אחד עוד לא יודע את גודל הבור.   אז המצב יכול להיות רע, והוא יהיה כנראה רע בתקופה הקרובה, על זה יש תמימות דעים, ואם כך – אז מיד צריך להיערך. לא לייצר מחדל נוסף – צריך להפחית את השכר במגזר הציבורי, ובראש וראשונה של חברי הכנסת.

חוץ מזה, צריך כמובן לנצל את הזדמנות הפז הזו להוריד שומנים מ"האיש השמן". נתניהו מודל 2003 דיבר על האיש השמן והאיש הרזה. איש השמן הוא המגזר הציבורי, האיש הרזה הוא המגזר העסקי. האיש הרזה סוחב על הגב את האיש השמן – המגזר העסקי מחזיק את השמנים מהמגזר הציבורי. נתניהו דיבר על לפחית את המגזר הציבורי, לעשות לו דיאטה. עד היום זה לא באמת קרה - נתניהו, אולי עכשיו? יש לך הזדמנות ענקית לחולל שינו אמיתי.    תקציב הביטחון - זה הזמן לקצץ  קיצוץ שכר רוחבי כאמור מחויב במציאות, אבל כל מי ששירת בצבא, וכל מי שמכיר את מערכת הביטחון, יודע שמדובר בגוף מסורבל, שמן, לא יעיל. גוף שחי בזכות החשיבות העצומה שאנו מקנים לביטחון שלנו. אי אפשר לזלזל בביטחון שלנו, וכל גופי הביטחון שלנו הם נחוצים והכרחיים. אבל גופים שחיים על חשבון הילה ותהילה, לא יכולים להיות יעילים.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כסף זה כאילו לא העניין – איך אפשר לדבר על כסף והתייעלות שמדובר בחיי אדם? אז זהו, שלא רק שאפשר זו חובה של המנהיגות שלנו. יש בתקציב הביטחון סכומי עתק שאפשר לקצץ. מהשכר של אנשי הקבע, מצמצומים בקבע, מפרויקטים שאפשר להפחית אותם ועוד. כולם יודעים שאם מחר בבוקר, תקציב הביטחון יירד ב-10% ואפילו יותר  לא יקרה כלום, אולי ההיפך – נהיה רזים ויעילים יותר.   האור בקצה המנהרה ולמרות הכל – אני אופטימי. משברים כלכליים ולא משנה מה הסיבה שגרמה להם, הופכים בעשורים האחרונים לקצרים יותר ויותר – אולי בגלל המהפכה הטכנולוגית ועידן האינטרנט. הכל נגיש, מהיר, הכל אינסטנט. מפולות בשווקים קורות במהירות, וגם הזינוקים בהמשך מהירים. ככה זה גם בעולם הריאלי, אך עדיין בפאזה איטית יותר.  

המשבר הנוכחי הוא משבר בריאותי, אבל הוא לא איום על האנושות, והוא לא איום על הכלכלה. הקיץ יכול להיות מקור לאופטימיות ולהפחתת ההידבקות מהמחלה, והתרופה שבדרך יכולה וצריכה להחזיר את העולם לשפיות. חוץ מזה, יש כבר תרופות שעובדות – הן מקלות מאוד על החולים והן מפחיתות מאוד את שיעור התמותה. אז באמת המצב "מחורבן", ובאמת מדובר במשבר שאי אפשר לדעת עדיין את תוצאותיו, אבל יש לי בשורה – אחרי שהעולם הפסיק לצרוך ולצמוח בעשור האחרון, אחרי שהגענו לשיאים שכבר לא היה ברור איך הם יישברו, אנחנו עכשיו בנפילה, שבהמשכה יהיה מקום לגידול בצריכה, גידול בצמיחה, גידול בפרמטרים הכלכליים, ושבירת שיאים. במילים אחרות – אנחנו בירידה לצורך עלייה. בירידה הזו יהיו הרבה חללים, אבל זה הדרווינזם של השווקים הפיננסי - ככה זה בטבע.

והנה הסבר של  "הדרך הקלה" (יוטיוב) על איך משבר הקורונה עלול לפגוע כלכלית בכולנו