העסק לא עובד, אז למה משלמים ארנונה ואיך ניתן להפחיתה?

תגובת הרשויות המקומיות למשבר העולמי ההיסטורי היא התעלמות כמעט מוחלטת.  הרשויות מאפשרות לדחות את התשלומים בחודש אחד (מאפריל למאי), לא לבטלם, לא להפחיתם. בעלי עסקים רבים אשר נאלצו לסגור את עסקיהם כתוצאה מהמשבר ומהחלטות הממשלה, במטרה למנוע את התפשטות הנגיף, ציפו בוודאי לתגובה נחרצת ומשמעותית יותר של הרשויות המקומיות, אם כן מדוע תגובה כזו לא באה?

בניגוד למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, הארנונה הינה מס שאינו תלוי בהכנסות העסק או בשכר העובדים ואינו מאפשר קיזוז הוצאות ו/או הפסדים ממנו. וכך, למרות הפסדים עצומים של המגזר העסקי, העירייה "המחוסנת" מהפגיעה הכלכלית, ממשיכה להטיל חיובי ארנונה בסכומים משמעותיים כל חודש. 

לפני שנבוא בטענות אל ראשי הערים חשוב להבהיר – לרשות המקומית אין היום סמכות על פי חוק לתת הנחות בארנונה וסמכות זו מצויה כיום אך ורק בידי משרד הפנים ומשרד האוצר. הסמכות למתן הנחות בארנונה נלקחה מהרשויות המקומיות והועברה לידי משרד הפנים והאוצר בסוף שנות ה-80. אחת הסיבות ההיסטוריות לכך הייתה כדי למנוע מצבים בהם בתמורה למתן הנחות בארנונה יהיה חשוף בעל תפקיד בעירייה לשוחד מרמה והפרת אמונים. סיבה נוספת נעוצה ביחסים שבין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי. משרד הפנים הוא גם זה האמון על יציבות הרשויות המקומיות.

ריכוז ההנחות בארנונה בידי משרדי הפנים והאוצר הוכיח את עצמו בייצוב המשק ועצירת האינפלציה בשנות ה-80 וביחד עם צמיחת בתי העסק והגדלת גביית הארנונה הפכו הרשויות המקומיות בשנות ה- 2000, בוודאי אלו שבמרכז הארץ, לרשויות מקומיות איתנות ועצמאיות.

נטילת הסמכות מהרשות המקומית להעניק הנחות בארנונה איננה רלבנטית עוד בעידן בו אנו חיים היום והופכת את העירייה לגוף ארכאי, חסר יכולת או ראייה עסקית וכלכלית ובעיקר מנותק מהעסקים המצויים בתחום שיפוטו וצרכיהם. ראשי הערים מרכזים כיום את כל המשאבים והתקציבים שלהם במתן שירותים לתושבי העיר, בעלי זכות הבחירה בבחירות המקומיות, בעוד העסקים הם לא יותר מאשר האמצעי להשגת מטרה זו.

לכן, אנו מציעים כי במסגרת תקנות החירום להצלת המשק, תוחזר האוטונומיה לרשויות המקומיות האיתנות, כדי שיוכלו לקבוע בעצמן אילו הנחות יינתנו בארנונה ולאילו סוגים של בתי עסק. ניתן להניח, כי עיריית תל אביב למשל, תדע לנהל את המשבר הכלכלי מול העסקים היושבים בתחום שיפוטה בצורה טובה ויעילה יותר מפקידי האוצר ויתרה מזאת תגובתה תהיה מהירה יותר ותגדיל את סיכוייהם של עסקים רבים לשרוד את התקופה הקשה הזו.

אז מה כן אפשר לעשות כבר היום? במסגרת החוקית הקיימת היום עומדות בפנינו תקנות הנחה בארנונה שמאפשרות קבלת פטור לנכס ריק לתקופה של 6 חודשים. חשוב לשים לב שכדי ליהנות מהפטור, הנכס צריך להיות ריק גם מאדם וגם מחפץ כלומר במידה והעסק נותר ריק מאנשים אך כל הציוד נותר מאחור, הנכס לא יקבל את הפטור. קיימים מקרים בהם קיימת כדאיות לשאת בעלות נוספת של ריכוז הריהוט והוצאתו מהנכס אל מול העלות של תשלומי הארנונה הגבוהים.

במסגרת תקנות ההנחה מארנונה קיים גם פטור לנכס שאינו ראוי לשימוש. ניתן להעלות טענה כי במקום בו קיים זיהום וויראלי (או לפחות סיכון לזיהום כזה), הנכס הופך ללא ראוי לשימוש ולכן פטור מארנונה, לעניות דעתנו מדובר בטענה שאיננה עומדת בקנה אחד עם לשון החוק היות והפטור מתייחס לנכס שאינו ראוי לשימוש במובן הפיזי, היינו לנזק ולהרס של קירות ותשתיות.

תבדקו את הארנונה  
 מה עוד אפשר לעשות כבר עכשיו? זה זמן טוב לבחון שוב את החיובים, את השטחים, את הסיווגים ואת כל היבטי חיוב הארנונה ולראות האם יש מקום להפחתה. המצב הקיים בו בתי העסק אינם פועלים, ריקים מעובדים וקיים בהם חשש לזיהום מהווה רקע ובסיס לטענות מול הרשויות. טענות לקבלת הנחה מארנונה ולא רק בזמן הקצר. בדיקה של הפרמטרים הקשורים לארנונה לרבות שטח, סיווג ועוד עשויה לעזור לכם להפחית את הארנונה לשנים רבות קדימה.

אזרחי ישראל עדיין לא יודעים האם ואילו הטבות יינתנו בסופו של דבר לעסקים על ידי המדינה, אך ניתן להניח שהטבות אלו לא יינתנו לכל בתי העסק באופן גורף, אלא רק למי שיבקש ויעמוד בקריטריונים מסוימים שייקבעו. בנוסף, על סמך ניסיון העבר במשברים אחרים (סבבי לחימה וכדומה), מי שיבקש ראשון יקבל ראשון ולכן, בכל מקרה אנו ממליצים לפנות אל הרשויות המקומיות להשיג על החיובים ולהעלות את כל הטענות הרלוונטיות.

ליאור הנדין הינו בעלים של משרד עו"ד המתמחה בארנונה ובעל ותק של מעל 15 שנה בתחום הארנונה והמיסוי העירוני. המשרד מייצג חברות נדל"ן, רשתות שיווק, בנקים, חברות ביטוח, מסעדות, בתי מלון ועוד. https://www.hendin.company