הדוח הרע של המבקר הטוב - מתניהו אנגלמן לא מבין בכלכלה ואולי גם לא בביקורת

מה שמדהים בדו"ח של מבקר המדינה, הוא הניסיון שלו שלא לומר שום דבר רע על אף אחד. התוצאה היא סוג של פרדוקס, ואני מזמין את כל חובבי החידות מסוג ביצה ותרנגולת לקרוא את הדו"ח הזה.

הפרדוקס מתחיל בעמוד השני של הדו"ח. תחת הכותרת "תמונת מצב העולה מן הביקורת" מופיעות נקודות המסומנות כשליליות, ונקודות המסומנות כחיוביות. יש שתי נקודות המסומנות כחיוביות, ואני מביא אותן כאן כלשונן

- "אימוץ הנומרטור בשנת 2015 הוא צעד מבורך לשמירה על קיימות פיסקלית, אך יש להקפיד כי לא יתקבלו החלטות שאינן עומדות בקנה אחד עם מנגנון זה". - "בהכנת התחזית המעודכנת לשנת 2019 פעל משרד האוצר על פי: נוהל הכנת תחזיות בבסיס תקציב המדינה, הקובע כי התחזית תוכן באחריות הכלכלן הראשי".

נתחיל מהנקודה הראשונה. אני פשוט מתקשה להבין איך מבקר המדינה רואה במה שכתוב נקודה חיובית. הנומרטור הוא כלי שנועד למנוע משרי אוצר לשאר הוצאות שאין להן כיסוי תקציבי. אבל מי שקורא לתוך דו"ח המבקר מוצא רשימה (חלקית בלבד) של הדרכים שבהן השתמש משרד האוצר כדי לעקוף אותו. אני מציין פה רק שתיים מהן, כי אחרת אפשר היה לכתוב ספר שלם על אומנות אם-אתם-לא-רואים-את-זה-אז-זה-לא-קיים של משרד האוצר.

• גירעון של 44 מיליון שקל לליכוד: המבקר חושף את מאזני סיעות הכנסת
• מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"

קבלת החלטות בעלות אופן פרמננטי כמו סבסוד צהרונים, קיצור חופשות בכיתות א'-ג', הורדת מכסים על טלפונים ניידים, ועוד, כ"הוראות שעה." זה מאפשר לשר לרשום הוצאות קבועות כהוצאה לשנה אחת ולכן לא מצריך רישום בנומרטור. אבל התרגיל של הוראת השעה נחשף כבלוף כשתקציב 2020 לא אושר. זה אמור היה להוביל לביטול אוטומטי של כל הוראה זמנית. אבל היועמ"ש של משרד האוצר נחלץ לעזרה והוכיח שכשהשר רוצה, בישראל אין שום דבר יותר קבוע ממשהו זמני.

העברת הוצאות מתקציב המדינה להוצאות חוץ תקציביות – משרד האוצר רושם הוצאות תחת גופים ממשלתיים במקום תחת הממשלה. לי ולכם זה לא משנה איך רושמים את ההוצאות האלו, כי בסוף זה מגיע מהמסים שאנחנו משלמים. אבל לממשלה זה משנה, כי אם זה לא רשום בצורה מסודרת, אז אף אחד לא שם לב. אז מה פה בדיוק הנקודה החיובית? העובדה שקיים נומרטור? מה זה בדיוק שווה, אם התועלת היחידה שהוא מביא זה שהוא מבזבז את הזמן של פקידי משרד האוצר במציאת דרכים יצירתיות לעקוף אותו? ​ לגבי הנקודה השנייה. ייתכן שמשרד האוצר פעל לייצר תחזיות לפי "נוהל הכנת תחזיות בבסיס התקציב." אבל מתוך הדו"ח עולה שהתחזיות נוצרו תוך התערבות פעילה של הדרג הפוליטי (המיוצג על ידי מנכ"ל המשרד). הדו"ח מנסה לטייח את זה, אבל ברור מתוך הדו"ח שהמנכ"ל התעניין מאוד בתחזית, ושהתחזית הסופית הייתה אופטימית יותר מהתחזית שהייתה מופקת ללא התערבות המנכ"ל. כמו כן ברור שהממשלה, בניגוד לנוהל, ראתה את התחזית רק שבועיים אחרי תחילת שנת התקציב, שהממשלה מעולם לא ערכה דיון בתחזית הזאת, וששר האוצר הודיע שהוא מציג אותה רק בגלל שאין לו ברירה, ושהוא אינו מעריך את התחזית. למזלו של שר האוצר, משבר הקורונה משבש את הכנסות והוצאות המדינה בצורה דרסטית, כי אחרת היה מתברר שהתחזית שבה אין לו אמון הייתה מדויקת באופן מרשים.

אז איפה בדיוק מבקר המדינה מוצא כאן משהו חיובי? בזה שהתחזיות הופקו תוך התערבות של הדרג הפוליטי? בכך שהדרג הפוליטי, בניגוד לנהלים, התעלם מהתחזיות? בכך שהשר השמיץ את הפקידים באופן שאם הוא נכון מחייב פיטורים מידיים של הפקידים ואם הוא לא נכון מחייב פיטורים מידיים של השר?

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אבל אם מבקר המדינה מצליח לאזן בין כל הסתירות האלה, מי אני שאתווכח. לי יש שתי אופציות, לבכות או לצחוק. אני תמיד מעדיף לצחוק. אבל אל תתפלאו שהיה חסר כסף לקנות ציוד כשהתברר שיש בסין מגיפה של COVID-19. כששרים עסוקים בלהוציא כסף ולא במה הם הצרכים, ומי שמבקר אותם עסוק בלמצוא להם כל מה שהשרים עשו זה בסדר, למה שמישהו יתעניין בוירוסים?   ד"ר אביחי שניר המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי