ככה ישראל תתגבר על הקורונה; ומתי תחזרו לחיים רגילים?

אחרי שניבא את התפרצות המגפה בניו יורק, ייעץ לממשלה (גם באופן ישיר) איך לטפל בקורונה, והסביר לכולנו מה ההשלכות של הקורונה על העולם הפיננסי, דר' בן דן, מנסה להעריך את התרחישים הצפויים - יש מקום לאופטימיות 

המגפה והעתיד - ברגעים אלו בבתי חולים במרכז הארץ אלפי אנשי צוות רפואי מסכנים את חייהם. הם יודעים שחלקם לא יחזיקו מעמד במהלך החודשיים הקרובים, או יסיימו את התקופה עם נכות שתאלץ אותם להיות צמודים לאביזרים שונים לשארית חייהם. חלק ניכר מהם ערבים, גם בבתי חולים שמטפלים ביהודים. האנשים האלו ערבים, יהודים, כולם גיבורים.     איפה אנחנו נמצאים?   יש בעיה קשה עם תוצאות הבדיקות. היתה בעיה עם ההערכות לבדיקות למגפה. זו הסיבה שאתם ואני נמצאים בסגר. אז כרגע המידע הכי אמין שיש נובע ממספר האנשים שמתמוטטים ונזקקים לאשפוז וטיפול רפואי. הבעיה הגדולה עם הגישה הזו היא שבמגיפה השינוי למצב קשה עם מאות חולים קשים ביום הוא חד ופתאומי. להלן גרפי מספרי המתים/חולים (המתים מימין, חולים משמאל) בכל מיני מקומות בעולם (זה עולם קטן מאוד): מבט על כל העולם: ספרד:   הולנד : דרום קוריאה :  אוסטריה:   מה להערכתי יקרה (בגדול) בארץ : מאחר ואתם בסגר זה תלוי איפה אתם גרים. בריכוזים של אוכלוסיה חרדית המצב דומה לברגמו באיטליה וניו יורק בארה״ב ולכן התחלואה והתמותה תהיה בסדרי גודל דומים. לגבי שאר הארץ קשה לתת הערכה. תחת הנחת היסוד שאין התפרצות של מגיפה שלא מאותרת אז צפויים לכמה מאות הרוגים (אתן מספר מודלים בסוף).

הערכות לגבי מספר הנפטרים: ההערכה של מושל מדינת ניו יורק אנדרו קומו לגבי מספר הנפטרים בניו יורק מבוססת על מספר הנפטרים בברגמו איטליה שם נפטרו 2000 איש באוכלוסייה של 1.2 מיליון איש מאחר ובניו יורק יש מעל לתשע מיליון וההיחשפות למחלה דומה, אז הוא פשוט הכפיל ב-8 וקיבל 16000, להבנתי המצב בניו יורק יותר גרוע מצפון איטליה ממספר סיבות: - מערכת הבריאות הציבורית לקויה - יש ריכוזי אוכלוסייה למשל חרדים שחיים בצפיפות גדולה מה שמגביר את התפשטות המחלה בתוך הקהילה גם אחרי ריחוק חברתי - חוסרים לוגיסטיים   בני ברק, וככל הנראה ריכוזים נוספים של אוכלוסייה חרדית במצב דומה לניו יורק. אם לוקחים את אומדן ברגמו לבני ברק (בבני ברק חיים כ-200 אלף איש, אחד המקומות הצפופים בעולם) נקבל סדר גודל של 300-200 הרוגים (כשיכולה להיות קפיצה למעלה בגלל עומס קיצוני על בתי חולים). אני מקווה שבזכות זה שבשאר האוכלוסייה המצב טוב משמעותית אפשר יהיה להוריד את כמות המתים למספר יותר נמוך. אם הנגיף התפשט בכלל האוכלוסייה החרדית בארץ (הנחה סבירה בגלל הבעיות בביצוע מדיניות הבדיקות) שהם כמיליון איש נקבל סדר גודל של מספר דומה לברגמו מהאוכלוסייה החרדית בארץ בלבד. לגבי השאר בסוף.   בספרד שם היתה התמהמהות בנקיטת צעדי מנע הגרף תואם את המודל הקלאסי (SIR) של התפשטת המחלה:   לפי המודל בסביבות היום ה-40 מתחילת ההדבקות בתוך המדינה אמורה להתרחש קפיצה.

אז ההערכה שלי לגבי המצב בארץ מתפצלת לשני חלקים: 1. ההתפרצות הקשה היא במגזר החרדי ואין התפרצות חריפה בשאר הארץ אז אם ננקוט במדיניות קשוחה שתאפשר בקרה ודגימה יומית של כל הארץ נוכל להגיע במקרה הגרוע למספרים של כ-2,000 במגזר החרדי ו-1,000 בשאר הארץ (חוסמים מלמעלה את מספר הנשאים ב5%) סה״כ 3,000.

• 5 שנים אחרי פרוץ הקורונה - המסר למשקיעים
• נהג סרב להעלות נוסעת בשל "לבוש לא צנוע"

2. במצב שבו ההתפרצות מתפשטת מהמגזר החרדי לעוד אוכלוסיות, במקרה הזה קשה להעריך. הבעיה היותר משמעותית היא שסגר יוצר מצב של התפשטות במצב שהוא כמעט הומוגני. כלומר ההשפעה בהפצת המחלה של מקומות מפגש מרובי משתתפים כמו תחבורה ציבורית, לובי של בנייני משרדים, אצטדיוני כדורגל ועוד יורד.     התייחסות למדיניות הסגר בארץ סגר מלא/חלקי על כל האוכלוסייה עושים רק כשמתקיים: 1. הדבקה מאסיבית בכלל האוכלוסייה (ברגמו, ניו יורק, וולנסיה). 2. ברור שיש הדבקה בהיקף נרחב אבל בגלל מיעוט בבדיקות ותקלות בצנרת הבדיקה לא ברור איפה ולכן רוצים לצמצם סיכונים. 3. יש מחסור חריף במיטות אשפוז ובציוד רפואי וכמעט כל אדם שיגיע לבית החולים ויהיה זקוק לטיפול מציל חיים ימות.    אנחנו לא ב-1 ולא ב-3. (עדיין לפחות) לגבי 2 - יש מידע גם אם נעשו תקלות עצומות בדרך.   למה הבדיקות בבני ברק מיותרות וצריך להניח שכל בני ברק נחשפו למחלה? כשנחצה רף מסוים של חלק יחסי באוכלוסייה, אז ההתפשטות של המגיפה מאוד מהירה וכל האוכלוסייה נחשפת לנגיף. עכשיו לא יודעים במדויק מה הסף הזה בבני ברק (יש הערכות, במקרה הגבוהה הסף הוא בין ל-30%).  מאחר ולא יודעים בדיוק מתי נחצה הסף הזה, רק יודעים שהוא נחצה צריך להניח שכל האוכלוסייה בבני ברק נחשפה לנגיף.    מה שקורה בפועל וכאן הפער הגדול בין תאוריה למציאות שהתפלגות הקשרים החברתיים בחברה כמו החברה הישראלית היא ממש לא אחידה ולכן גם אם מדיניות הסגרים תצמצם התפרצות באזורים גאוגרפים בהם רמת הקשרים החברתיים של האנשים הגרים בהם ירדה משמעותית, בהנחה שזמני הדגירה של המחלה ארוכים, (בין 9 ל-14 יום ) אז הסגר ידחה את ההתפרצות. אבל לסגר יש המון השלכות שליליות מעבר לנזקים הכלכליים, החברתיים והנפשיים. הסגר מעוות את התנהגות האנשים שנמצאים בתוך הסגר במיוחד כאלה שניידים ביום יום. לכן כל תהליך של הסקת מסקנות וחיזוי התפרצות עתידי על סמך ימי הסגר יהיה מאוד בעייתי, מה שיגדיל דרמטית את הסיכון בחזרה מהירה לשגרה, וזה יאט דרמטית את החזרה לשגרה.

מה גם שבמציאות הישראלית בריכוזי אוכלוסייה צפופים עם משפחות גדולות בשביל שסגר יהיה אפקטיבי הוא מצריך הערכות לוגיסטית שלמה, לדוגמא: משפחה של שמונה נפשות עם ילדים קטנים צריכה לעשות קניות יומיות במכולת? ואם יש באותו קמ״ר 27 אלף איש (כן בני ברק היא אחד המקומות הצפופים בעולם וזה נכון גם לאזורים במאה שערים), אז הפתרון לכאורה הוא לנעול משפחות לשבועות בדירות צרות, הרי אם הם ירדו למכולת הם ייפגשו עם המונים. מהסיבה הזו אפקטיביות מדיניות הסגר, נמוכה, אם כי, ברור שצריך להקפיד על ריחוק חברתי. מכל מקום, מגבלות חמורות ביישובים עם מעט מקרים הן חסרות תועלת.

שיהיה ברור, יש צורך בריחוק חברתי, מגבלות על תנועה והתכנסות. אבל לא בהכרח סגר בכל מקום.    מה אפשר וצריך לעשות עכשיו? תחת ההנחות הבאות: - אי אפשר לבדוק כל אדם ואדם - כמות הנשאים של הנגיף בארץ חצתה את סף ה-100,000 (הנחה סבירה) - ההתפשטות של המחלה היא על בסיס גאוגרפי 

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

צריך לעשות בדיקות אקראיות של כלל האוכלוסייה. תחת ההנחות למעלה, כמות התושבים, ומודלים סטטיסטים, אפשר ב-900 בדיקות אקראיות ביום לקבל אומדן על כלל האוכלוסייה. ככל שנוכל לחלק את ישראל ליותר חלקים, ולהריץ בדיקות על מנת לקבל הבנה יותר טובה, כך הבדיקות האלו יתרמו הרבה יותר לטיפול במגפה - סגר, פתיחת סגר ועוד.

אני לא ממציא כלום, אלו השיטות היפניות (גם להם הייתה בעיה התחלתית עם כמות הבדיקות), הקוריאניות, הטיוואניות והסינגפוריות. ובינתיים הם מצליחים הרבה יותר יפה מכל העולם כולל מישראל. בלי בדיקות בהיקף נרחב נצטרך להיות בסגר זמן ניכר.   מה לגבי שאלונים ושיטות אחרות? אז כמו בהשקעות אם למישהו יש מכשפה שהוא הולך אליה והיא חוזה את כיוון השוק עשרה פעמים ברצף, אז שווה לשלם לאותה מכשפה. כמו שאני לא פוסל מכשפות, רבנים, באבות (אני אישית לא נתקלתי במכשפה כזו מוזמנים להפנות אותי) לא פוסל שום שיטה שתוכח כרובסטית ואמינה סטטיסטית.   מה מסוכן לעשות? תגובה לאלו שחושבים שמדובר במחלה של זקנים ואם נשאיר אותם בבית נגביל את תנועתם. זו הטעות שנעשתה באנגליה עם ניסיון היישום של אסטרטגיית ״חיסון העדר״ או ״תאוריית המחוסנים". מה זאת בעצם התיאורייה הזו? אוכלוסייה שהיא כביכול בעלת סיכון נמוך, קרי אנשים בריאים בגילאים פחות מ-65, בלי בעיות במערכת החיסונים, מסתובבת באופן חופשי מבלי להיפגש עם אוכלוסייה פגיעה, נחשפת לנגיף, מפתחת אליו נוגדנים ונהפכת לבריאה יחסית ומורידה את ההדבקה בכל האוכלוסיה.   הבעיה עם התאוריות האלה למיניהן בינן זו שהעלה אמנון שעשוע הן:  1. שלב המודל - המודל האפדימיולוגי נבנה כך שהוא מתאר מה יקרה אם הממשלה תנקוט בצעדים מסוימים ולא מה צריך לקרות ואיך. מה שהם עשו למעשה שהם הכניסו את הנחות הבסיס לתוך המודל ואז על סמך זה הסיקו מסקנות, השאלה היא מה קורה אם ההנחות שגויות. 2. מה היא השגיאה? מה היא רגישות המודל להטיות? ניירות אקדמיים יכולים לשרוד בלי 1 ו-2. במציאות אנשים ימותו   הבעיות העיקריות הן: 1. אין באמת דרך להבטיח חוסר מגע בין אוכלוסיה פגיעה ללא פגיעה 2. בכל המודלים של חסינות העדר צריכים להגיע ל-60-70% מהאוכלוסייה חסינים. כמה זמן לוקח להגיע לשם. מעבר לזה האם בתוך האוכלוסייה שאינה פגיעה יכול להיות שיש תת אוכלוסיה שהיא פגיעה בלי שיודעים על זה. 3. יש אפשרות של חזרה של המחלה 4. זה לא לוקח בחשבון את משך האשפוז של החלק מתוך האוכלוסייה החסינה שיפתח תסמינים קשים של המחלה וימלא את בתי החולים. למשל נניח שאצל האנשים בעלי הסיכון הנמוך הסיכון לפתח תסמינים קשים של המחלה הוא 0.1%. במצב הזה הם יתפסו סה״כ שליש ממיטות האשפוז ואם יש מגבלה של מכונת הנשמה ל-10,000 תושבים, אז אם הם יזדקקו לזה בזמנים סמוכים תיווצר הצפה של בתי החולים ורובם ימותו.  מה שמחזק את דעתי שזו שיטה לא נכונה הוא שדרום קוריאה לא נקטה בצעדים האלה.     איך מדרגים את היישובים לפי סיכון? באמצעות בדיקות סטטיסטיות ניתן לייצר מדרג של יישובים לפי רמת סיכון ולהחליט על רמת ההגבלות שיש על כל יישוב במקביל לניטור על בסיס יומי.  ביחס של 450 בדיקות ל-100,000 תושבים יצטרכו לבצע בדיקות בסדר גודל של 36,000 (בצוק העתים ניתן לרדת עם התאמות ל-10,000 בדיקות). ברגע שייבצעו את הבדיקות האלו ניתן יהיה לחלק את היישובים ל: 1. יישובים ברמת סיכון נמוכה, בהם תותר תנועה חופשית עם הימנעות מכניסה ליישובים מסוכנים. תוך שמירה על ריחוק חברתי בלי התקהלויות. כאשר רמת סיכון נמוכה מהווה פחות מ0.5% מהאוכלוסייה כלומר 2 תוצאות חיוביות או פחות במדגם של 400. 2. יישובים ברמת סיכון בינוני, בהם תותר תנועה מוגבלת של 1,000 מטר תוך שמירה על ריחוק חברתי ובלי התקהלויות.  כאשר רמת סיכון בינוני מהווה מתחת לשני אחוז כלומר 7 ומטה בבדיקה של 400 איש. במקרה שיהיו 6,7 חיוביים תתבצע בדיקה נוספת. בישובים אלו תותר תנועה בתוך תחומי היישוב. 3. יישובים/שכונות מסוכנים בהם יוטל סגר מלא שיאכף על ידי כוחות הביטחון כמעט כל האוכלוסייה תנוטר על בסיס יומי. 

ביישובים בעלי רמת סיכון בינונית ונמוכה יתבצע מאמץ לאתר את הנשאים של הנגיף, באמצעות איכון סלולרי ואמצעים נוספים.

תחת ההנחות האלו שהן סבירות, ניתן לחזור למצב נורמלי מהר יחסית ועם כמות נפגעים יחסית מתונה. הנה ההנחות -  - כל יישוב ברמת סיכון גבוהה עובר לרמת סיכון בינונית תוך לכל היותר 60 יום - הסתברות קטנה מ-20% לעבור מרמת סיכון נמוכה לרמת סיכון בינונית - 50% לעבור מרמת סיכון בינונית לרמת סיכון נמוכה - 10% לעבור מרמה בינונית לרמה גבוהה.  ואז להערכתי המערכת תוכל להתכנס ולהתגבר על המצב תוך כ-80 יום משיא ההתפרצות בישובים המסוכנים. כל ההנחות למעלה תקפות רק אם המגיפה תבלם אצל המגזר החרדי.   הסיכוי לקפיצה מרמת סיכון נמוכה ליישוב מסוכן יכולה לנבוע מכמה סיבות: - כשל בבדיקה, סבירות סטטיסטית נמוכה. - התפרצות מהירה של המחלה, יותר ממה שידוע עד כה מניסיון עבר מדובר בסיכון קיים אבל שמשתלם לקחת אותו.   אם הדברים יעבדו כמצופה, בתחילת יולי אנחנו נהיה אחרי המשבר כשמספר המתים הכולל יהיה חסום ב-3,000. כן, ביולי נקום לעולם שונה וחדש.      כותב המאמר: דר' איתי בן דן, מתמטיקאי, מומחה בשווקים הפיננסיים, עוסק בפיתוח של אלגוריתמים מתקדמים למסחר בבורסות שונות ופיתוח של כלים מתקדמים להשקעה, ושותף ב-y2risk