מי יציל את מחירי הנפט מהמשך קריסה

התרגלנו כבר להתנהלות המזגזגת ולשינויים התכופים בהערכות/ ניתוחים/ תחזיות והסברים לשינויים הצפויים בכיווני השוק. כאשר מחיר נכס מסוים כדוגמת הנפט עולה במהירות, מיד יופיעו פרשנויות והסברים התומכים בהמשך העלייה. ולהיפך, באורח פלא כשמחירו יורד, בהפתעה כמובן, מיד צצות תזות "דוביות" המנמקות מדוע המחיר ימשיך לרדת ואף להתרסק...

מבין הנכסים הפיננסים והסחורות, חיזוי מחירו של הנפט הגולמי מאוד קשה עד בלתי אפשרי, לדעתי. ניקח לדוגמה רק את התרחשויות בשבוע האחרון: ביום חמישי בבוקר 2 לאפריל, התחלתי לכתוב טור זה לאחר כשבועיים של תחזיות ותהיות האם מחיר הנפט יכול להמשיך לרדת עד כדי שווי שלילי, כבר בערב אותו יום עם פתיחת המסחר בחו"ל זינק מחירו בכ-25%, לאחר שנראה היה כי סעודיה ורוסיה הסכימו על קיצוץ בתפוקה ואילו במהלך סוף השבוע שחלף כבר לא ברור האם ההסכמה אכן תמומש, מה שעלול להפעיל שוב לחץ לירידת מחיר.

הקשר בין ירידת מחיר הנפט להיחלשות אופ"ק 
לאורך ההיסטוריה ובעשרות השנים האחרונות הייתה מקובלת ורווחת הדעה שהמדינות מפיקות הנפט, ובמיוחד אלו המאוגדות תחת OPEC (אופ"ק - ארגון המדינות המייצאות נפט), מנווטות ומשפיעות על מחיר הנפט דרך השליטה על צד ההיצע ואו ההפקה.

כותרת ראשית

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

נדל"ן | איציק יצחקי | 14:10 (7)

- כל הכותרות

שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנבידיה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

עוד תכניות

בשנים האחרונות השפעת ארגון אופק נחלשה, בד בבד עם כניסת שחקן חיזוק בדמות רוסיה. ואף ניתן כינוי בעגה המקצועית לשיתוף הפעולה בין אופ"ק לרוסיה "+OPEC".

ארגון +OPEC הינו ארגון הכולל את 14 חברות אופ"ק המסורתיות ועוד כ-10 יצואניות שאינן חברות אופק, ביניהן רוסיה. ארגון +OPEC חולש על הפקת כמחצית מהצריכה העולמית.

צד הביקוש היה די קשיח תוך עלייה מתונה ורצופה בביקוש העולמי באחוזים בודדים כל שנה. המצב בו הביקוש נחתך בחדות ובהיקף גדול כמו בחודשים האחרונים לא זכור שנות דור.

כתוצאה מירידה בביקוש העולמי צלל מחיר הנפט מתחילת השנה בלמעלה מ-50% עד לרמות שפל של 20 עד 25 דולר לחבית נפט.

התיאוריות על המשך המפולת 
כתמיד, ולאחר שינויים דרמטיים כל כך, קמות תיאוריות קיצוניות על המשך המפולת (או לחילופין תיקון חד למעלה) כולל קונספירציות.

אנסה לציין אחדות מההצהרות/ התיאוריות השונות: "אם ארה"ב וסעודיה לא תגענה להסכמה המחיר עלול לצנוח ל-10 עד 15 דולר לחבית"; "מחיר הנפט יכול לרדת לאפס ואף לאזור שלילי של מינוס 5 דולר לחבית"; "סעודיה ורוסיה מתכננות הצפת השוק על מנת להרוס את תעשיית הפקת הנפט בארה"ב"; "איראן, אשר לא מתמודדת במקביל עם קורונה ועם מצב כלכלי קשה תיזום מלחמה". לפני שאתייחס  לתחזיות הנ"ל בואו ניזכר לרגע בנתונים הידועים עד לפני פריצת מגפת הקורונה.

נתחיל בכמה נתונים בסיסיים
צריכת נפט עולמית – נמדדת באלפי (או מיליוני) חביות ליום - כמאה מיליון חביות ליום ("ח/י"). בין מפיקות הנפט הבולטות נמנות ערב הסעודית עם 9 עד 12 מיליון חביות ליום, רוסיה  עם תפוקה של כ-11 מיליון חביות ליום. כלל מדינות אופ"ק מפיקות כ-33 עד 40 מיליון חביות ליום (כולל סעודיה) וארה"ב מפיקה קרוב ל-13 מיליון חביות ליום.

בצד הצריכה אציין לדוגמה את ארצות הברית ואת סין אשר עברו שינויים עצומים בעשור האחרון, ארה"ב בתחום ההפקה, ואילו סין בצד הצריכה.

ארצות הברית – הצריכה בארצות הברית גדלה בקצב חד ספרתי בכל שנה והגיעה לרמה של כ-20 מיליון חביות ליום, מתוכם כ 9 מיליון בנזין לתחבורה. אולם השינוי העיקרי שחל הינו שבמקום להסתמך על ייבוא גדול מאוד, הצליחה המדינה לפתח ולשכלל טכנולוגיה להפקת נפט מפצלים "US SHALE" המהווה כבר קרוב לשני שליש מההפקה.

ההפקה גדלה בשנים האחרונות בקצב מהיר מאוד והגיעה כיום לרמה של כ-13 מיליון חביות ליום. במאמר הבא נרחיב על תעשייה זו הנמצאת בסכנה אם רמות המחירים יישארו כה נמוכות.

סין  -  סין הולכת והופכת לאחד ממוקי הביקוש המשמעותיים ביותר בעולם, בעיקר בגלל קצב הגידול המהיר בצריכת הנפט, וכן עקב התנודתיות הגבוהה ואי הוודאות לגבי קצב הגידול בצריכה. הביקוש בסין עולה ויורד יחד עם שינויים בכלכלה במדינה ובעולם.
על מנת להמחיש את השינוי שחל בשתי מעצמות אלו שימו לב לשקף הבא המראה את השינויים בייבוא הנפט בכל אחת מהן:

בעוד ייבוא הנפט בארה"ב ירד מרמה של כ-10 מיליון בשנת  2005 ל-7 מיליון חביות ליום בשנת 2019, באותה תקופה עלה הייבוא בסין, עקב הגידול בביקוש, מכ-2.5 מיליון לכ-10 מיליון חביות ליום! מאחר וסין הינה יבואנית נפט גדולה, היא נשענת רבות על מדינות אופ"ק – אשר 55% מהייבוא של סין, מקורו מהן.

להשלמת התמונה בואו נראה את השינוי שחל בארצות הברית בצד ההפקה, שתוצאתו למעשה הינה הקטנת התלות של המדינה בייבוא נפט.

בטור הבא נרחיב על המאבק והאינטרסים של רוסיה וערב הסעודית והסכנה לתעשיית הפקת הנפט בארה"ב - "US SHALE".

האם מחיר הנפט יכול להיות שלילי?
במחשבה ראשונה התשובה הספונטאנית היא "לא, לא ייתכן". ואכן, גם אני בטוח שתרחיש כזה אינו אפשרי, אלא אם נקודתית, קרי או לזמן קצר מאוד, או לסוג נפט ספציפי בתנאים מסוימים.

האם בכלל יכולה להיות סחורה במחיר שלילי? כן. במידה ומדובר במוצר או תוצר אשר מהווה סיכון כלשהוא תברואתי או סביבתי, אקולוגי, ובגין סילוקו מוכנים לשלם. הדוגמה הפשוטה והמוכרת היא הפסולת העירונית (וכמובן התעשייתית) אשר בגין פינוייה משלמים ברוב העולם "דמי טיפול". אין אפשרות להפסיק את "ייצור" הפסולת ולכן נדרשים להמשיך ולשלם בגינה. כלומר המחיר שלה שלילי.

כאשר אנו מתייחסים לנפט, הוא אינו מוצר לוואי או מוצר שחייבים להפיק, ולכן אין סיבה להפיקו ללא תמורה. ניתן "לסגור את השיבר", ולמעשה לעצור את הפקת הנפט אשר יישאר באדמה עד שעת הצורך. אמנם ישנן עלויות הכרוכות בסגירה ובהפעלה מחדש, אך לאורך זמן כאמור הן עדיפות על פני הפקה ומכירה בהפסד.

זהו ההסבר הבסיסי, אך כאמור ייתכנו מצבים קיצוניים ונקודתיים, אשר גם אם לא יביאו את מחיר הנפט קרוב לאפס, עלולות להיות בעלות השלכות כלכליות הרות גורל לחלק מהמדינות.

שילוב של פגיעה קשה בביקוש העולמי כתוצאה ממגפת הקורונה, במקביל למלחמת מחירים והצפת השוק על ידי סעודיה ורוסיה, יכול ללחוץ על המחירים לכיוון האפס. נניח קיטון של כ-20 אחוז בביקוש יביא לעודף היצע של 20 מיליון חביות ליום, אשר מפיקות הנפט יאלצו למצוא דרך לייצא אותו בכל מחיר.

האם הגדלת מלאים היא הפתרון?
אם הנפט זול כל כך, זו הזדמנות פז להגדיל את מלאי החירום של כל מדינה, בין היתר ארה"ב וסין. הגדלת המלאים תספוג חלק מעודף ההיצע ותדחה מעט את הבעיה.

אך מסתבר שיש מגבלות לקצב קליטת הנפט במלאים הן בארצות הברית והן בסין, ולא מכאן תבוא את הישועה. ממשלת ארה"ב לדוגמה, מתכננת לקלוט קרוב ל-80 מיליון חביות למלאי האסטרטגי שלה, אך הקצב הוא עד 2 מיליון חביות ליום, כלומר כ-2% מהתפוקה העולמית, או כ-10% מהעודף הצפוי בתרחיש של 20% קיטון בביקוש.

גם סין מנצלת את המצב לבניית מלאים, סין יכולה לבנות מלאי של מעט מעל 1 מיליארד חביות, אולם גם כאן ייקח לה מספר חודשים כאשר הקצב מוגבל לכ*300 אלף חביות ביום. כפי שניתן להבין הפתרון לעודף ההיצע לא יכול להיסמך על הגדלת המלאים בלבד.

ומה לגבי HEDGE?
הגנות שעשו חלק ממפיקות הנפט על מחיר הנפט, קונות להן זמן, אך למעשה במקום לסגור את הבארות מיד, הן ימשיכו להפיק ולייצא לפחות את כל הכמויות עליהן יש להן הגנה על המחיר.

מספר סיבות שיכולות לבלום את ירידת המחירים
בתרחיש של ירידות מחירים לרמה של  10-20 דולר לחבית, מפיקות הנפט בארה"ב (US SHALE) וכן בקנדה ייקלעו להפסדים מיד לאחר פקיעת ההגנות (למי שביצע), ועלולות להגיע לפשיטת רגל.

גם מדינות בעלות כלכלה רעועה או לא חזקה מספיק, יגיעו לקריסה כלכלית, בין היתר רוסיה, איראן, עיראק, ונצואלה ואחרות. גם הפקה בעומק הים תיהפך ללא כלכלית וההיצע יצטמצם. לא מן הנמנע שהמצב הכלכלי יביא בעקבותיו סיכונים גיאופוליטיים אשר יאיימו על המשך ההפקה בחלק מן המדינות, או אף ייאלצו מדינה כמו איראן למעשי תוקפנות כפי שראינו בעבר מול סעודיה לדוגמה.

סביר יותר, או לפחות מן ההיגיון הוא, שלפני הגעה למצב קיצוני כל כך יסכימו רוסיה וסעודיה על "הפסקת אש" במלחמת המחירים ביניהן. 

היום שאחרי הקורונה
במקביל בל נשכח את הקורונה... אם המגיפה תיבלם והעולם יחזור למסלול הרי שגם הביקוש יחזור לעלות, ובהחלט שילוב של יציאה מהירה מהמשבר הבריאותי/כלכלי יחד עם הסכמה בין המדינות המפיקות יכול לבלום את ירידת המחירים ואף להביא אותנו חזרה או קרוב לרמות שהכרנו לפני המשבר.

לסיכום, וכאן אני מביע את דעתי בלבד, קשה לראות רמות מחיר של עשרה עד 20 דולר לאורך זמן. ובכל מקרה, אל תצפו שישלמו לכם על התדלוק – ובוודאי לא בארץ שרוב המחיר הינו מיסים.

הכותב הינו רמי ששון מומחה בניהול סיכונים פיננסים 

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.