כולם ביחד או כל אחד לחוד? משברים גלובליים מחייבים הנהגה גלובלית

מדינת הלאום מול הגלובליזציה 0-1 - על הצורך בהקמת מסגרת ארגונית גלובלית להתמודדות עם קטסטרופות עולמיות
 חיפוש קצר ברשת מעלה אזכורים רבים אודות מכשפים ונביאים בפני עצמם שחזו את התפרצותה של מגפה עולמית הדומה לזו שהביא עמו וירוס הקורונה. בולט מכולם הוא הדיבור על האסטרולוג והמשורר הצרפתי נוסטרדמוס שבמאה ה-16 חזה התפרצות של מגפה קטלנית שתחסל ערים באיטליה ובצרפת. דברים עכשוויים יותר אפשר למצוא ברומן "2020" משנת 1997 שבו הסופרת הישראלית חמוטל שבתאי מתארת מגיפה קטלנית שמאיימת להשמיד את האנושות, או בסרט "התפשטות" משנת 2011 שתיאר מגיפה שגובה את חייהם של מיליוני בני אדם.

החיפוש ברשת מעלה גם התייחסויות שאינן בדיוניות. למשל, נאומו של הנשיא ג'ורג' בוש השני בשנת 2005 שבו הוא מעלה את הצורך להיערך מראש למגפה פאנדמית (כלל עולמית) משום שהמדע ומדענים לא יידעו להגיד מתי או היכן היא תתקוף, או הרצאת טד מצמררת של ביל גייטס בשנת 2015, חמש שנים לפני התפרצות הקורונה ושנה לאחר התפרצותו (הלא ראשונה) של ווירוס האבולה בליבריה בשנת 2014.

בהרצאה טען גייטס שהסיכון (והסיכוי) הגדול ביותר לקטסטרופה גלובלית בעתיד הן לא המלחמות המסורתיות אלא נגיף מדבק. המלחמה הבאה לא תהיה מלחמת טילים אלא מלחמת חיידקים. גייטס מלין בעיקר על כך שאומות העולם ממשיכות להשקיע מיליארדים בנשק אטומי ומאומה בהתארגנות למלחמה הבאה שתהיה ככל הנראה ביולוגית. הוא מספר שבתחקיר שערך על ההיערכות לנגיף האבולה הוא מצא שלא הייתה כל היערכות להתמודדות עם הנגיף - לא הייתה קבוצת מומחים למגפות, כזו שמוכנה לצאת לדרך ולבחון לאן הנגיף מתפשט או מה אפשר ללמוד על הנגיף מאלו שחלו בו, ולא הייתה כל הערכות לוגיסטית ארגונית שתאפשר לשנע את צוותי הרפואה במהירות לאזורים שנפגעו.

כותרת ראשית

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

בארץ | עמית בר | 09:28

- כל הכותרות

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

עוד תכניות

תוכנית גלובלית להתמודדות במגפות
צריך לשים לב. גייטס לא מדבר על ההיערכות הרפואית למשבר האבולה או על הידע הרפואי שהיה בידי עולם הרפואה. לדבריו, הידע הרפואי היה בזמנו והוא קיים גם היום בשפע. מה שאין, הוא טוען, זה תוכנית לוגיסטית ארגונית גלובלית משולבת שתדע להשתמש בידע הזה להתמודדות עם מלחמה ביולוגית. לדבריו, כמו שלנאט"ו יש חיילים סדירים וחיילי מילואים ערוכים ומוכנים ליציאה לשטח, כך צריך גם במלחמה ביולוגית. לנאט"ו, הוא מוסיף, יש משחקי מלחמה שבהם נבחנת המוכנות הלוגיסטית והאנושית מול משימות עתידיות. בדיוק את זה צריך לעשות על מנת להתמודד עם מגיפות.

לפי גייטס, אפוא, התארגנות למגיפה גלובלית מצריכה לא רק מערכות רפואיות חזקות בכל חלקי העולם, אלא גם חיילים בתחום הרפואה שמוכנים וערוכים ליציאה "לקרב". לשם כך, העולם צריך לעשות סימולציות לא רק למשחקי מלחמה אלא גם למשחקי וירוס.

יש כאלו שיטענו שביל גייטס אינו נקי כפיים והוא לא חסר פניות בסוגיית ההתארגנות מול מלחמה ביולוגית מסוג הקורונה מאחר שהקרן הפילנתרופית שלו מעורבת בעולם הפארמה. זה לטעמי נושא לחקירה בפני עצמה. עם זאת, אני טוען שאי אפשר להתעלם מתמונת העולם המפוקחת שהוא מספק בהרצאה. כלומר, לא נכון לדחות את הניתוח הרציונלי של מציאות משברית ושל ההיערכות הגלובלית הדרושה שהוא מציע לאור הלקחים שהפיק ממגיפת האבולה; לקחים שאף גורם לא לקח ברצינות. ובכל זאת, דומה ששאלה אחת לפחות נותרה פתוחה. מיהו הגורם שאמור לקחת לידיו את הלקחים הללו? או מיהו הגוף שייקח על עצמו את האחריות להיערכות גלובלית בפני מגיפות מסוג הקורונה?  

האם צריך מנהיגות גלובלית?
כדי לענות על השאלה הזו, צריך להגיד כמה מילים על רעיון הגלובליזציה. הגלובליזציה נתפשת בצדק כמי שמציעה הזדמנויות תרבותיות, כלכליות ופוליטיות חדשות שמדינת הלאום לא הצליחה לספק. מרחב התמרון שהגלובליזציה מציעה הצמיח, למשל, אירועים גלובליים בין-תרבותיים כמו פסטיבלי מוזיקה ענקיים שמפגישים אומנים מכל העולם ומספקים לנו יצירות חוצות לאום. הגלובליזציה גם מאפשרת לתאגידי ענק להתפרש על פני כל העולם וליהנות מכוח ייצור זול ומשווקים חדשים וגדולים לאין שיעור מאלו שיכולה לספק מדינת הלאום. ברמה הפוליטית, הגלובליזציה הגדילה במידת מה את כוח ההרתעה של גופים בינלאומיים שונים שהיו קיימים זה מכבר כמו למשל בית הדין הבינ"ל הפלילי בהאג, מועצת האו"ם לזכויות אדם, קרן המטבע העולמית שמפקחת על מערכת הפיננסית העולמית והבנק העולמי בבעלות של 189 מדינות ששואף לקדם שגשוג גלובלי ושוויון.

לטענת חוקרים, תהליכיים אלו ואחרים אחראים להיחלשותה של מדינת הלאום משום שהם נוגסים בבלעדיותה התרבותית, הכלכלית והפוליטית. כיום לא מדברים, למשל, רק על "מוזיקה תורכית", מפעלי בנייה לאומיים ועל בתי משפט מקומיים, כאלו הנושאים דגל לאומי-מקומי, אלא גם על "מוזיקת עולם", תאגידים גלובליים ובתי משפט בינ"ל שמייצגים "דגל גלובלי".

עם זאת, למרות כוחה המתגבר של הגלובליזציה בתחומי התרבות והכלכלה, אני טוען שמשבר הקורונה מראה לנו שבתחום הפוליטי הגלובליזציה הובסה על ידי מדינת הלאום. כפי שאנו רואים, במהלך משבר הקורונה אין בעולם מי שמדמיין היערכות גלובלית משולבת ומשותפת הדומה לזו שהציע ביל גייטס לאחר מגפת האבולה. שבדיה, למשל, בחרה להימנע ממדיניות של סגר. לטענת שכנותיה הסקנדינביות שבדיה מסכנת את אזרחיה ואולי אף אותן עצמן במקרה של התפשטות בלתי נשלטת של הנגיף. יותר מכך, למרות קיומם של שיתופי פעולה מחקריים/רפואיים בין לאומיים, מדינות לא משתפות פעולה זו עם זו ואפילו מתחרות זו בזו על ציוד רפואי חיוני. רק לאחרונה דווח על כך שארצות הברית מנעה ממיליוני מסכות להגיע לצרפת ולגרמניה, ראש ממשלת ישראל סירב לבקשת אנגליה וספרד לסייע להן במכונות הנשמה, וצרפת עצמה מעכבת משלוחים למדינות שכנות בתוך האיחוד האירופי שהיא שותפה פעילה בו.

אנסה להסביר את הדברים אבל תחילה בואו נחשוב על לפחות שתי נקודות מבט על הגלובליזציה ועל מרחב התמרון שהיא מציעה. האחת, מלמעלה-למטה (Top-down) והשנייה מלמטה-למעלה (Bottom-up). נקודת המבט מלמעלה-למטה מתארת בעיקר תהליכי מאקרו שמייצרים עולם שהופך לדומה  על ידי תנועה מואצת של סחורות, הון, רעיונות, מסרים ואנשים ברחבי העולם. נקודת פתיחה טובה להבנה של נקודת המבט מלמעלה-למטה היא "הכפר הגלובלי" של מרשל מקלוהן שרואה בעולם מכלול אחד שבו אירועים בצדו האחד של העולם משפיעים באופן מידי על התרחשויות בצדו האחר. כמו בכפר הישן מפגשים בין צדיו המרוחקים של העולם החדש הופכים לאינטנסיביים יותר ומייצרים תפישה של העולם כמקום אחד ולא, למשל, אוסף של מדינות. 

למעשה, המבט מלמעלה-למטה עוזר לנו להבין תהליכים של הומוגניזציה שבהם "המערב", המכונה לעתים קרובות "עולם הראשון" או "מרכז", עושה כל שביכולתו על מנת לכפות את הבנותיו התרבותיות ואת האינטרסים הכלכליים שלו על שאר העולם, המכונה לעתים קרובות "הפריפריה" או "עולם שלישי".

נקודת המבט ההפוכה, מלמטה-למעלה, מצביעה על תהליך הפוך של הטרוגניזציה (גיוון) גלובלית. כאן, תפישות עולם, שיטות ייצור, שיווק וניהול, למשל, שמגיעות מהמרכז מקבלות משמעות חדשה כשהן נתקלות במציאות תרבותית ומוסדית שמציעה מדינת הלאום שבה התאגידים פועלים. כפי שמראה מחקר שערכתי בעצמי בקרב חמש מדינות, מנהלים ומנהלות ישראלים (מקסיקאים או תאילנדים) בתאגידים אמריקאים, למשל, לא מתחייבים באופן מלא לניהול המאורגן והשיטתי שהתאגיד  דורש מהם לאמץ. הם מאמצים את שיטותיו הניהוליות של התאגיד אולם מוסיפים להם היבטים של אלתור וחדשנות האופייניים לתרבות הישראלית.   

ויש כאן עוד. דומה  שעיקר ניצחונה הפוליטי של מדינת הלאום על הגלובליזציה מושג על ידי שני כוחות רבי עוצמה שפועלים מתוך אידיאולוגיה ותפישת עולם שונה לחלוטין. הכוח הראשון כולל מנהיגי מדינות שמרניים, לאומנים, שמקדמים תפיסות חברתיות וכלכליות מקומיות ואנטי-גלובליות. למשל, אלו שהובילו את בריטניה להיפרדות מהאיחוד האירופי ואת ארה"ב לאימוץ של מדיניות בדלנית/לאומנית שבאה לביטוי בסיסמאת הבחירות שלדונלד טרמפ Let's make America great again. הכוח השני שנוגס בכוחה של הגלובליזציה, אם כי בהצלחה פחותה בהרבה מהראשון (לדאבון הלב, אם יורשה לי) הם כוחות שמאל סוציאליסטי אנטי-גלובליים שתומכים במדינת הלאום שהיא בעיניהם הכלי החשוב, אולי היחיד, לקידום של מדיניות רווחה לאור חוסר הצדק ואי השוויון שהגלובליזציה מקדמת.

גלובליזציה מול לאומנות
סירובם של מקומות לקבל את "מרותה" של הגלובליזציה משקף, אפוא, את העובדה שמדינת הלאום שומרת על כוחה הפוליטי. משבר הקורונה מבטא זאת באופן מובהק לאחר שמדינות הלאום הפכו לגורם היחיד שנאבק בנגיף בהתאם להבנות מחקריות, רפואיות ואופרטיביות שלהן. כלומר, בניגוד להצלחותיה התרבותיות והכלכליות, במקרה של משבר הקורונה הגלובליזציה מראה אוזלת יד בניהולה של תופעה משברית גלובלית.

אדגים את אוזלת היד של הגלובליזציה דרך דוגמא מהמישור הכלכלי. במישור הכלכלי הגלובליזציה מצליחה לווסת ולפקח על התנהגותם של תאגידים וחברות עסקיות על ידי תקנות המסדירות יחסי חליפין של סחורות ושירותים בהיבטים שונים בעזרת מה שקרוי "רגולציה וולונטרית". בהעדר מסגרות משילות בין-לאומיות, הרגולציה הוולונטרית, כמו שאומר הסוציולוג מוטי טליאס, מציעה קודים של התנהגות "ראויה לעסקים ופיתוח מנגנונים של אקרדיטציה, בקרה ופיקוח". קודים אלו עוסקים בסוגיות שהן מעבר לחוק והם מבוססים על סנקציות חברתיות או כלכליות שאמורות להתבצע באופן עקיף על ידי הציבור כלפי מי שמפר את הכללים שמתווה הרגולציה הוולונטרית. קודים אלו באים למשל בתקני האיכות 14001  ISO או משטר Trade Fair  שעוסק בסחר הוגן.

המשבר העולמי שיצר ווירוס הקורונה מראה לנו שהרגולציה הוולונטרית היא טובה אולי לעסקים אבל היא לא יכולה לשמש תחליף למדינת הלאום ולכוח שעומד לרשותה בהתמודדותה עם מצבי משבר. ובאופן ספציפי יותר, אני טוען שאם בתחום התרבותי והכלכלי כוחות גלובליים נכנסו לנעלי המדינה ואפילו הצרו את צעדיה, בתחום הפוליטי לא קיים גורם גלובלי שנכנס לנעלי המדינה. כלומר, המציאות הגלובלית המבוזרת לחלוטין, זו המבוססת על תפישות עולם כלכליות ניאו-ליברליות מפריטות, לא הצמיחה מתוכה גוף מרכזי שמסוגל להציע מסגרת ארגונית שמחפשת את הטוב העולמי ולאו דווקא את הטוב המקומי/מדינתי-- כזה שמסוגל להפיק לקחים ממשברים גלובליים כדוגמת הסארס והאבולה, ועכשיו הקורונה, ולהכין את העולם טוב יותר למתקפה לא צפויה מסוג נגיף הקורונה.

אני לא בטוח שהעולם מסוגל להגיע לרמת האמון והשיתוף הדרושות להקמה של ישות ארגונית גלובלית מהסוג שאני מציע כאן. אולי בשוך הקרבות, עם היעלמותו של וירוס הקורונה, העולם ילך לכיוון הזה ויקים גוף פוליטי מרכזי הדומה לברית נאט"ו או ברית ורשה ז"ל (שנועדו להתמודדות עם המלחמה המסורתית) שיהיה בעל יכולת רפואית ואופרטיבית המיועדת להתמודדות עם קטסטרופות גלובליות מסוג משבר הקורונה... לדעתי זהו צו השעה!