
סטטיסטיקה של מתים - איך בשבדיה מגדירים מתים מקורונה, והאם הנתונים נכונים?
איך מתפשטת הקורונה בשבדיה, והאם באמת מצליחים להשטיח שם את העקומה? תנתחיל מההתחלה: המקרה הראשון של קורונה בשבדיה התגלה באותו תאריך של המקרה הראשון באיטליה, 31.1.2020. חולה מס' 2 תועד רק ארבעה שבועות מאוחר יותר, ב-26.2.2020. מקרה המוות הראשון קורה כשבועיים אחר כך, ב-11.3.2020.
בשבדיה (ובעולם) עובדים עם מספרי שבועות: השבוע של ה-1 בינואר הוא שבוע 1 ומשם מתקדמים, אז לצורך הנוחות נציין שחולה מס' 2 ותחילת התפשטות הקורונה בשבדיה קרתה בשבוע 9, מה שאומר שנתחיל לראות קפיצות משמעותיות במקרי המוות באזור שבוע 12.
עוד הערה חשובה: המספרים פה - בשבדיה - מתעדכנים רטרואקטיבית, במיוחד אחרי סופי שבוע. בתחילת השבוע הזה הודיעו על 29 נפטרים ביממה (ירידה משמעותית מאוד) ופתאום אחרי יומיים על 185. זה לא שיש קפיצות כאלה דרמטיות, אלא שה-185 האלו מתפרשים על פני כמה ימים (עוד על זה – בהמשך). ראיתי הרבה אנשים שאומרים ש"העקומות בשבדיה מתחילות להתיישר"; אני לא אומרת שזה נכון או לא נכון, אני רק אומרת שאנחנו עוד לא יודעים ושצריך לחכות יותר מכמה ימים כדי להסיק מסקנות. אני עובדת עם טבלאות של הלמ"ס השבדי שהתפרסמו ב-17.4, שיש בהם נתונים מעודכנים עד ה-13.4.
יאללה, נתחיל.
1. תקופה א': ממקרה המוות הראשון ועד ה-28.3, כלומר תקופה של 18 יום, שבדיה אימתה 202 מתים מקורונה – ממוצע של 11.2 ביום. מדובר בשבועות 9-10-11, והתוספת הזו קטנה ולא בולטת ביחס לממוצע הנפטרים בשנים קודמות.
2. תקופה ב': הקפיצה המשמעותית במספר המתים היומי מתחילה ב-29.3. בתקופה שבין ה-29.3 לבין ה-13.4 (התאריך האחרון עם נתונים מעודכנים של הלמ"ס) בשנים 2015-2019 היו בממוצע 255.5 מתים ליום. השנה הממוצע הוא 324.6, כלומר: בסביבות 70 אנשים נוספים מתים בכל יום.
3. מה קורה בקבוצות הגיל הרלוונטיות, בהשוואה לתקופה הזו בשנה שעברה? - גברים בגיל 65-79: בתקופה א', ממוצע המתים ביום בשנים עברו היה 40.8, והממוצע השנה הוא 43 – הפרש של 2.2. בתקופה ב', הממוצע הקודם הוא 37.1, והממוצע השנה 55.7 – הפרש של 18.6 מתים ביום. - נשים בגיל 65-79: תקופה א' – בעבר 30.3, השנה 31.1 – הפרש קטן של 0.8. תקופה ב' – בעבר 32.1, השנה 33.7 – הפרש של 1.7. אותה בדיקה עשיתי גם לגילאים אחרים (בסיכון). 4. לסיכום ענייני הגיל: בתקופה א' מתו בכל יום בממוצע 8 גברים יותר מאשר בתקופה מקבילה, ובתקופה ב' – 38.4 יותר מאשר בתקופה מקבילה.. סה"כ נפטרו בממוצע 46.4 יותר גברים ביום מאז תחילת התמותה מקורונה. נשים: בתקופה א' אין שינוי (פחות מאישה אחת בממוצע), ובתקופה ב' נפטרו בממוצע 16.9 נשים ביום יותר מהמצב הקודם.
5. בחלוקה למחוזות, רואים את הקפיצה העיקרית והמשמעותית באזור סטוקהולם, שם מרוכזת עיקר ההתפרצות ועיקר התמותה. 6. אגב, נתון מעניין ששווה לקחת בחשבון כשמדברים על התקופה הזו בשנה הוא החורף. החורף של 2020 היה קליל במושגים שבדיים, דבר שגם מתרגם את עצמו רפואית.
- ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
- כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
7. כזכור, העלייה בתמותה מתחילה בשבוע 12, ובהשוואה לתמותה הממוצעת בשנים 2015-2019, אלו ההפרשים: שבוע 12 – 20 נוספים שבוע 13 – 195 נוספים שבוע 14 – 501 נוספים שבוע 15 – 548 נוספים סה"כ יוצא 1,264.
סוף שבוע 13 הוא סוף תקופה א'. ע"פ הלמ"ס השבדי יש 215 מקרי מוות מעל הממוצע בתקופה זו, וברשויות אימתו 202 מקרי קורונה. נתעלם לרגע מההפרש. בתרגיל חיבור פשוט, נבין שבסוף שבוע 14 היו בסביבות 703 פטירות מקורונה, ובסוף שבוע 15 – בסביבות 1,251 פטירות מקורונה.
א-ב-ל: 8. שימו לב לטוויסט: בסוף שבוע 15 (יום שישי ה-11.4, דיווחו מוקדם כי היתה חופשת פסחא) הממשלה ורשות הבריאות לא דיווחו על 1,251 מתים; הם דיווחו על 887 מתים. בסוף שבוע 14 לא דיווחו על 703 אלא על 373. בסוף שבוע 13 לא דווח על 202 אלא על 102.
זה לא שהרשויות מעלימות נתונים, אלא שהדיווח *בזמן אמת* הוא תת-דיווח. הממשלה נותנת דיווח נמוך ואז מתקנת לאחור, אבל את ההמלצות והמסקנות שלה היא מבססת על הדיווח הנמוך. למשל – בסוף שבוע 13 דווח על 102 נפטרים, אבל כבר בתחילת שבוע 14 דווח על 239 (וכמובן, לא נפטרו 137 אנשים מקורונה במהלך יומיים); העניין הוא שהמספר הגבוה ביותר לא נכנס לסיכומי השבוע שעבר, ובסוף השבוע הנוכחי (14) יוכלו להגיד שיש 134 מתחילת השבוע או מקסימום 271 מהשבוע שעבר. בפועל, עיניכם הרואות, היו בסביבות 500.
במילים אחרות, בסוף השבוע אומרים "אה, יש 102, זה הרבה אבל ביחס לאירופה מצבנו טוב". בתחילת השבוע הבא אומרים "מה? מה זו הקפיצה הזו? אה, זה פרוש על פני כמה ימים, זה לא שמתים פה כל כך הרבה." ובסוף השבוע השני אומרים "הנה, שום דבר דרמטי לא קורה, אמנם יש תמותה אבל היא בשליטה".
9. העובדה שמספר המתים הרשמי (והמתוקן) הולם פלוס-מינוס את מספר הנפטרים של הלמ"ס *בניכוי הממוצע* אומר שהשבדים מעבדים את המספרים שלהם ו"מנכים" מהמספר הסופי את מי שהם משערים ש"במילא" היה נפטר. הנפטרים הם מבוגרים והמוות שלהם, במיוחד בגילאי 80+, מתאים לתוחלת החיים הממוצעת בשבדיה. האפידמיולוג הראשי, אנדרס טגנל, בעצמו אמר שלשבדיה יש את המערכת הכי טובה בעולם ושהם יודעים לברור מי באמת נפטר כתוצאה מקורונה ומי לא.
על פניו זו נשמעת התערבות הוגנת בנתונים, וכזו שנותנת אינדיקציה אמיתית להשפעה של הקורונה על התמותה. אבל אני תוהה – כיוון שהמיתון גואה, רבים מפוטרים\עובדים מהבית ובאופן כללי יש פחות תנועה – האם בסיטואציה דומה, ללא קורונה, התמותה לא היתה יורדת בכל מקרה? למשל, "חיסכון" ב-20-30 הרוגי תאונות דרכים בחודש (הממוצע השבדי)? כלומר, האם ייתכן שיש ירידה בתמותה ה"רגילה", ולכן, גם אם היתה ממשיכה להיות תמותה ממוצעת זו היתה אינדיקציה למשהו מוזר שקורה וגורם לאנשים למות? במילא, האם נכון להתחיל את ספירת מתי הקורונה רק אחרי שהנחנו בצד את הממוצע? לסטטיסטיקאים הפתרונים.
לסיכום: תראו, חברים. אני בחורה של מדעי הרוח וניתוח נתונים זה לא הצד החזק שלי. בדקתי את זה שוב ושוב ושוב; אם במקרה יצא ואני צודקת – יש פה חתיכת סיפור. אפשר להבין שדיווחי זמן-אמת מפספסים בכמה עשרות, אבל הפערים האלה בשבדיה מדליקים נורה אדומה רצינית. לכאורה זה שטויות, כי הרי כשבודקים בדיעבד אז כל המספרים הנכונים נמצאים שם; אבל אם רשות הבריאות והממשלה השבדית מדווחות על 100 מתים כשיש להן 200, ועל 900 מתים כשיש להן 1,250 – זה נותן להן מנדט להגיד שהכל תחת שליטה, שהעקומה בסדר, ושביחס לעולם שבדיה במצב מציין. גם אם נניח שאין פה שום כוונה נסתרת או מניע מפוקפק – היום דיווחו על 1,937, אבל איזו משמעות יש לזה? טגנל הרגיע שהכל בסדר והעקומה "נשארת שטוחה" – אפשר בכלל להאמין לו?
אני בכלל לא מנסה להכריע עכשיו אם המדיניות השבדית היתה טובה יותר או טובה פחות; אני רק מצביעה על כך שהיא נגזרת ממספרים נמוכים משמעותית מאלו האמיתיים. הציבור, כשהוא מנתח את הסיכון, מושפע מהמספרים האלה, והעובדה שהם יחסית נמוכים נותנת לממשלה גיבוי לדרך שהיא נוקטת בה. זה לא צחוק. לא צחוק בכלל.
לכל המאמרים של ליאורה לויאן על המצב בשבדיה - המדינה היחידה בעולם שהחליטה לפעול אחרת מול הקורונה, ובינתיים, הפגיעה הכלכלית בה היא נמוכה ביחס לכל העוללם
- 18.איש אחד 08/10/2020 13:10הגב לתגובה זוישראל נכשלה
- 17.אחד 30/04/2020 07:02הגב לתגובה זואם אלה הנתונים אז השנה ימותו 93 אלף איש, שזה בגדר הנורמלי למדינה זו. ואם הנתונים של המתים מבחינת גיל הם כמו שפורסם (ממוצע גיל 80 - חצי מהם תושבי בתי אבות) אז אני חושב שהם עשו נכון. ואני יודע שעצוב שאנשים מתים, גם בגיל 85, אבל אין מה לעשות, מתישהו זה קורה לכולם, ואם זה קורה בגין 80 פלוס, זה עדיף מאשר גיל 20.
- אודי 11/05/2020 09:05הגב לתגובה זוכי ביששראל עם אוכלוסיה דומה מתים כארבעים אלף איש
- איש ישר 08/10/2020 13:11בישראל מתים כ 45000 איש. בשבדיה יותר מ20 אחוז קשישים בישראל כ11 אחוז קשישים...
- 16.blond101209 28/04/2020 19:16הגב לתגובה זומבקרים את משרד הבריאות והממשלה היו בהתחלה מפארים את דרך ההתמודדות עם הנגיף בשבדיה אבל ב-3 שבועות האחרונות מילאו את פיהם מים כבר לא משווים. כי הנתונים ברורים כשמש לא צריך פרשנים.
- 15.ע 28/04/2020 12:31הגב לתגובה זו2000 מתים או 3000 מתים זה לא מגיפה. אם השוודים לא סגרו את המדינה והכלכלה וספגו רק 3000 מתים בגילאי ה 70/80 הם עשו טוב לעצמם ולכלכלתם. מה מאזן המתים בתקופה המקבילה ביחס להתקופה זו? כמה מתים נחסכו בתאונות דרכים ומחלות אחרות ביחס לתקופה המקבילה? כמה מובטלים יש ביחס לישראל? וזה עוד לפני שאנו יודעים כמה עסקים יסגרו בישראל בחודשים הקרובים ביחס לשוודיה וכמה משפחות יהרס ואנשים יתאבדו בעיקבות זה... קיצר זה לא רציני רק לבדוק בשלב זה את מס' המתים ועל סמך זה להגיע למסקנה האם הם צדקו באסטרטגיה שלהם...
- 14.לא בטוח מי צודק, בטוח שכאן מיצינו, די (ל"ת)יגאל 26/04/2020 09:11הגב לתגובה זו
- 13.אמנון 26/04/2020 07:58הגב לתגובה זובכל הכבוד העניין בעולם הוא חוסר במנהיגים ויכולת לנהל סיכונים ובכלל לנהל.כמעט אף מדינה מלבד דרום קוריאה ושבדיה לא נקטו בצעדים משמעותיים של קבלת החלטות וניהול מרבית המנהיגים נקטו בצעדים הנובעים מהסטריה ולא רואים תהליך מובנה ומבודר כמו למשל תוכניות המטפלות באופן מוסדר באוכלסיה הפגיעה ררי בתי האבות והמבוגרים בקהילה.צריך לקחת בחשבון שבסוף כל המדינות תצטרכנה לחיות עם הקורונה כנראה עוד תקופה ולכן לא סביר היה לנקוט הצעדי סגר אשר התאימו לימי הבינים ואילו היום גם הרפואה הרבה יותר מתקדמת וגם ישנה טכנולוגיה העוזרת לנהל את התהליך.וכן שבדיה נקטה בגישה הטוענת שאנחנו מנהליםמחים רגילים עם הנחיות ברורות לציבור כי אנחנו מבינים שזו הדרך היחידה לחיים שפויים לאורך זמן.מה עושות שאר המדינות כרגע?מנבות לחזור בזהירות למצב ששבדיה נמצאת בו מלחתחילה .
- שמח לדייק 26/04/2020 16:07הגב לתגובה זומתים. נכון להיום.
- צודק (ל"ת)יגאל 26/04/2020 09:11הגב לתגובה זו
- 12.לילי 26/04/2020 07:45הגב לתגובה זוהאוכלוסייה העיקרים שמתה מהקורונה מקבלת קצבאות , ותופסת נדלן למגורים . לכן יש משטרים ( לרבות ישראל ) שמעוניינים להקטין את תשלומי הקצבאות .
- סתם אחד 26/04/2020 10:55הגב לתגובה זובעזב מקרה היו עושים כמו שבדיה
- 11.עמירם 26/04/2020 01:56הגב לתגובה זואוסף נתונים שמוצג בצורה שמאד מקשה על ההבנה ועל מטרת התצוגה. מה הבעיה בשבדיה ומה זה אומר לגבי ישראל? מה חשוב בכתבה הזו? הכותבת בעצמה טוענת שזו לא המומחיות שלה ולצערי זה די בולט
- 10.עוקב 26/04/2020 01:12הגב לתגובה זותודה על הדיווחים שלך. הם לעניין ועוזרים להבין מה קורה בשבדיה.
- 9.הנביא 25/04/2020 18:28הגב לתגובה זוהם פשוט מספרים גרועים!!! שבדיה מזלזלת בעוצמת הקורונה וחוטפת וחבל, כי זה על חשבון תושביה!
- 8.ארז 25/04/2020 17:02הגב לתגובה זואני מבין שאת לא מתחום המדעים המדויקים, וזה ניכר, כי קשה להבין למה בדיוק את מתכוונת. אבקש להבהיר שאין לי כוונה להעליב או משהו בסגנון - פשוט להעיר שאולי כדאי לערוך את הטקסט פעם נוספת, שנבין למה את מתכוונת. אני מציע לך בכל מקרה להשוות את הנתונים שכן מצאת, לנתונים של פטירה בשבדיה בתקופת החורף, כשיש שפעת. הערכה שלי שתמצאי שאין הבדל כל כך משמעותי - אולי סטייה של עשרה אחוז. מציע לך גם לבדוק מה ההשפעה של כל הנתונים שמצאת על נתוני התמותה השנתיים בשבדיה (90 אלף איש). האם השנה ימותו יותר ? וכמה ? ומה יהיה גילם ? אם תמצאי שהשינוי במספר הנפטרים הוא עד 5 אחוז, וגיל הנפטרים הממוצע הוא 80, אז לטעמי את יכולה להפסיק עם כל הניתוחים המעמיקים יותר.
- 7.ישראל 25/04/2020 14:50הגב לתגובה זוהם בעיקר מתכוונים על זכות האדם למות... צבועים מכוערים...
- 6.ליאורה , הסיפור מעניין אבל הניתוח מעייף . (ל"ת)25/04/2020 14:26הגב לתגובה זו
- 5.גיל 25/04/2020 12:39הגב לתגובה זווחוסר סגנון הכתיבה שלך מראה חולשה מסויימת גם במדעי הרוח. אז מה נשאר?
- 4.[email protected] 25/04/2020 10:32הגב לתגובה זוהמספרים משקרים, אבל גם כפי שמוצג המצב לא טוב. א. הבדים תמיד אומרים ששלהם 'הכי טוב'. גם כשזה לא. ב. הבדים קרים ריגשת, ממילא מבודדים את הקשישים בבתי אבות ולא שומרים על קשר. אז לא איכפת להם שהקשישים ימותו, זה חוסך הוצאות וטוב לכלכלה. ג. יחסית לגודל האוכלוסייה, מספר המתים גבוה למדינות אחרות. ד. זה מה שנקרא 'גן העדן השבדי'.
- עריד 25/04/2020 14:01הגב לתגובה זורק עושים רעש כאילו
- 3.כתבה ארוכה מדי.. התעיפתי אחרי דקה (ל"ת)נו באמת 25/04/2020 10:17הגב לתגובה זו
- 2.בארץ ובשער העולם לא צועדים באותו כיוון? (ל"ת)שמוליק 25/04/2020 10:14הגב לתגובה זו
- 1.איציק 25/04/2020 10:06הגב לתגובה זואבל נראה לי שבגרמניה משחקים בנתונים הרבה יותר מבשבדייה... בגרמניה מספר החולים הוא גבוה ומספר המתים נמוך בצורה חשודה