הנזקים הנוספים של מגפת הקורונה - אלימות נגד נשים וילדים

מגפת הקורונה והסגר הביתי העצימו את תופעת האלימות במשפחה ואת האלימות של גברים נגד נשים. מגזין הניוזוויק, למשל, מדווח על כך שבארצות הברית יש עליה בפציעות הקשורות להתעללות בילדים השוהים במהלך כל היום עם הורים מתעללים. בישראל נרשמה עליה דרמטית של כ- 16% במקרי האלימות בתוך המשפחה כלפי נשים וילדים. למעשה, במהלך הסגר נשים וילדים פגיעים שהיו בטוחים במידת מה במהלך היום מוצאים את עצמם כלואים בביתם במשך כל שעות היממה עם גבר או הורה מתעלל.

חשוב לזכור. הסגר הביתי לא מייצר תופעה חדשה של אלימות ביתית. אלימות ביתית היא תופעה מוכרת שקיימת בכל שדרות החברה. הסגר הביתי רק מאפשר אותה ביתר קלות ומשום כך מעצים אותה.

מומחים לבריאות הנפש מסבירים את תופעת האלימות הביתית במונחים של בדידות, לחץ ותסכול. לדבריהם, במצב של בדידות ותסכול אנשים משחררים את רגשותיהם בדרך של אלימות כלפי בני משפחה חלשים/מוחלשים-- ילדים, נשים וכן, גם הורים קשישים. השיח הפסיכולוגי מספק כלים להבנה של אלימות ביתית ושל אלימות גברים נגד נשים. הוא מאפשר להבין נטיות אישיות פסיכולוגיות שמייצרות אלימות כמו לחץ, תסכול וכעס והוא גם מאפשר לזהות דינמיקה חברתית "הרסנית" בתוך המשפחה שלא פעם מאפשרת לגברים לפעול בדרך אלימה. עם זאת, דומה שמיקוד בנטיות פסיכולוגיות אישיות או בקונטקסט משפחתי ספציפי הוא חסר משום שהוא מתעלם מההקשר החברתי/המדינתי הרחב שבו אלימות מתקיימת. ואם להיות יותר ספציפי, הוא מתעלם מהאחריות הציבורית לשוויון מגדרי שהמחקר מראה שהוא (השוויון המגדרי) כלי יעיל להפחתת אלימות של גברים נגד נשים. 

כותרת ראשית

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

בארץ | עמית בר | 09:28

- כל הכותרות

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

בידור? חיות מחמד? אם זה לא בינה מלאכותית זה לא נחשב

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

עוד תכניות

מהי אחריות ציבורית לשוויון מגדרי, איך היא קשורה לאלימות של גברים נגד נשים ולמה היא רלוונטית מאוד בתקופת הבידוד הביתי שכופה עלינו משבר הקורונה? פרופ' ברוך שמעוני הציג את השאלות האלו ואחרות לעמיתתו פרופ' אורלי בנימין מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. פרופ' בנימין היא יו"רית שותפה של קהילת משפחה באגודה הסוציולוגית הישראלית ויו"רית רשת המחקר על יחסי מגדר במדינת הרווחה ושוק העבודה של האגודה הסוציולוגית האירופאית. היא מתמחה בתעסוקת עוני, רכש מדינתי בשירותים החברתיים, אמהות, יחסים זוגיים ואלימות מגדרית. לאורלי למעלה מ- 70 פרסומים בבמות אקדמיות אותם ניתן לראות כאן

אולי תספרי תחילה מהי אחריות ציבורית?
על פי עיקרון האחריות הציבורית, המדיניות הציבורית היא מנגנון מרכזי בקידום שינוי חברתי לתיקון עוולות ואי שוויון בחיים הפרטיים, המשפחתיים והאינטימיים. תפקידה של המדיניות הציבורית המתקנת בא לידי ביטוי באמצעות תקציבים וחקיקה. אך, וכאן התרומה החשובה של תפיסת האחריות הציבורית:

ללא פעולה ציבורית שתגבה, תתקף, ותפיץ את משמעותה של הפעולה המדינתית שפועלת לביסוסה של חברה דמוקרטית ושוויונית, הפעולה המדינתית לא תביא לתיקון חברתי משמעותי. יספיק שינוי של חוקים ותקציבים על מנת לכרסם בתיקון החברתי ולהסיג אותו לאחור.

לשם הדגמה: בשנת 1991 הועברה במדינת ישראל החקיקה למניעת אלימות במשפחה. יחד עם זאת, אלימות בני זוג אינטימיים לא פחתה ואולי אף עלתה. מפרספקטיבה של אחריות ציבורית, הסיבה לכך היא מיעוט פעולה ציבורית רחבה לשינוי עמדות חברתיות ותרבותיות. אם כך, אחריות ציבורית היא ביטוי לתפיסה ששינוי חברתי זקוק לפעולה המדינתית אבל בנוסף לכך, ואולי בעיקר, לשינוי התפיסות הרווחות, לשינוי דעת הקהל, ולשינוי התנהגותם של יחידים. גברים ונשים כאחד.

בעבודתך המחקרית והציבורית את קושרת בין אחריות ציבורית לשוויון מגדרי? תוכלי להסביר את הקשר?
ישנם רבים הסבורים שאין עוד צורך במאבק לשוויון מגדרי כי השוויון כבר הושג. אכן, במדינת ישראל כבר נחקקו חוקים רבים לטובת קידום עיקרון השוויון המגדרי. אך, כאמור, מנקודת מבט של אחריות ציבורית החקיקה לשוויון מגדרי היא רק נקודת פתיחה. ללא פעולה ציבורית, החקיקה המכוונת לשוויון מגדרי תיוותר ארוע, סנסציוני על פי רוב, בבתי המשפט. זאת בשעה שהתהליכים הגלויים והסמויים הממשיכים להדיר נשים ולהעמיק את אי השוויון, זוכים לעדנה.

לכן, אחריות ציבורית לשוויון מגדרי משמעותה שיתוף פעולה רציף בין הרשויות ומוסדות המדינה לבין ארגוני החברה האזרחית והתנועות החברתיות לחשיפת מנגנוני הדרה המופעלים על נשים, איתורם ופיתוח מדיניות ציבורית הממוקדת בהתייחסות אליהם.

אילו מנגנוני הדרה עלינו לחשוף?
תחום אחד של תהליכי הדרה נוגע למכלול התהליכים השוללים את הערך של מיומנויות מקצועיות בעיסוקים הנשיים, עיסוקי הטיפול והשרות, כך שמועסקות ומועסקים שלא עברו הכשרה פורמלית בתחומים האלו, נחשבים כיכולים לבצע את העבודה בהם, על מכלול המורכבויות העולות בהם. 

תחום אחר של הדרה נוגע לאלימות גברים נגד נשים. אלימות איננה תהליך סמוי אלא גלוי גם כשהיא מתרחשת בתחום הפרטי ונותרת רחוקה מהעין הציבורית. האלימות לובשת צורות שונות במקומות עבודה וביחסים אינטימיים והיא מהווה מנגנון הדרה הפוגע בשוויון המגדרי שאותו אני מגדירה תחת המושג 'אלימות מגדרית'.

לפני שמשיך, האם תוכלי להגדיר את המושג אלימות מגדרית?
אלימות מגדרית מוגדרת ככל פגיעה/כאב/נזק המופעלים כלפי יחידים או קבוצות כחלק מתפיסת המיקום המגדרי שלהם. זאת כחלק מההבנה התרבותית של 'תפקידי המינים' – או כחלק מפעולתם של כוחות מוסדיים או מבניים שמבוססת על אלימות מגדרית באופייה ועל השפעות חברתיות המעצבות אירועים אלימים התואמים את מבנה העוצמה/הכוח המגדרי.

אם כן, האם תוכלי לסבר את האוזן בכל הקשור לאחריות ציבורית לשוויון מגדרי ולאלימות מגדרית?
בבואי להסביר את הקשר בין אחריות ציבורית לשוויון מגדרי לבין אלימות מגדרית, אני מתמקדת בשני היבטים של ההגדרה. האחד, 'תפקידי המינים' – לא מדובר בגחמה אלא בהתנהגות הנתמכת קהילתית, נראית מוכרת, רגילה, גם אם איננו תומכים בה, תפיסתנו היא שאין מה לעשות, זה מה שקורה וזהו עניינם הפרטי של בני הזוג או של האשה נפגעת האלימות ("שתקום ותצא"). כלומר, יש לנו תפיסה של נפגעת האלימות כישות עצמאית הבוחרת היכן לחיות.

על מנת לקעקע תפיסה זו בא ההיבט השני שחשוב להתמקד בו: "פעולתם של כוחות מוסדיים או מבניים". היבט זה מכוון את תשומת הלב להקשר הכלכלי פוליטי בו חיה האשה ולטווח החלופות הקיומיות שמולן היא שוקלת את אפשרויות המילוט שלה. האם יהיה לה מקום מגורים? כיצד הדבר ישפיע על כל אחד מילדיה בגילאים השונים? מה תהיה משמעות ההתנתקות מהקהילה התומכת בגבר האלים? האם תהיה לה פרנסה? האם תוערך חברתית? האם לילדיה יהיה אב? האם היא מסתכנת ברצח?

אם אנו מקבלים שהאלימות המגדרית היא פגיעה בזכות האדם של נפגעת האלימות (להיות מוגנת מעינויים ומאיום בעינויים, ראו אמנת זכויות האדם הבינלאומית) ואם אנו מקבלים כי מנגנון ההדרה הזה מעכב את יכולת הפעולה של נפגעת האלימות בעולם הכלכלי, הרי שאנו מבינים כי התעלמות מנפגעת האלימות היא תרומה לאי השוויון המגדרי. כאן, רק אחריות ציבורית המשלבת פעולה ברמת המדיניות ושירותי הרווחה עם פעולה ברמת ארגוני החברה האזרחית והתנועות החברתיות, תוכל להבטיח שינוי שיקנה הגנה לנפגעת האלימות במצב המורכב בו היא נמצאת.

אני שם לב שיש יותר ויותר אינדיקציות לכך שהאלימות הביתית בכלל ונגד נשים בפרט נמצאת בעלייה בתקופת הקורונה. האם תוכלי לספק נתונים על היקף התופעה?
מיד עם יישום מדיניות הסגר במדינות העולם בתגובה לפחד מההדבקה המהירה של הווירוס COVID-19, החלו להגיע דיווחים על עליה באלימות המגדרית. בצרפת היתה עליה של 30% בתלונות ולפי נתונים שפרסמה משטרת ישראל, מספר עבירות המין במשפחה שנחקרו במארס האחרון עלה ב-41% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה (34 מקרים לעומת 24). בהתאם כך, מספר התיקים שנפתחו בגין אלימות במשפחה עלה ב- 16%.

יש לזכור. מאחורי המספרים עומדות נשים שהצליחו לאזור כוח ולהתלונן במשטרה, אולם מה עם רבות אחרות שלא ידעו שהן יכולות להתלונן או אחרות שחששו שתלונה תסכן אותן עוד יותר? כחוקרת אלימות מגדרית במשפחה, וכמי שמתייצבת לצד נשים נפגעות אלימות מגדרית, לקחתי על עצמי לקדם את המודעות לכך שהעובדה שהמספרים גבוהים כל כך היא תוצאה של הזנחה חברתית מתמשכת והעדר השקעת משאבים בבעיה מתמדת.

הסגר הוסיף לכך. מצד אחד הוא יצר זמינות מתמדת של נפגעות (ונפגעים ילדים) בהעדר אפשרויות בריחה ומצד שני, העומס בו נתונה המשטרה בעקבות הסגר גרם למיעוט אפשרויות להפעלת סנקציות על גברים אלימים. בהקשר זה חשוב לדעת שממשלת ישראל קיבלה במהלך 2019 שתי החלטות (4438 ו- 4439) להפעלת מערכת של מענים להפחתת אלימות מגדרית בבית (לביצוע על ידי משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים). מקורות המימון למימוש ההחלטות הוגדרו אך לצערי ההחלטות לא בוצעו! יותר מכך, עם הפעלת צעדי הקורונה, משרד הרווחה יצא בתנופת קיצוץ בכל השירותים שלו בתואנה שאין טעם בשירותים דיגיטליים. מובן שהטענה מופרכת והיה צורך לקדם מאבק להחזרת כל העו"סיות ולשיקום התוכניות שנפגעו קשות במהלך פזיז ונמהר זה.

בשיחה מקדימה סיפרת לי שאת מוצאת זיקה חזקה בין המדיניות הפיננסית של בנק ישראל והאוצר לאלימות נגד נשים? אז מה, הכסף מדבר גם במקרה של התמודדות חברתית עם אלימות גברים כנגד נשים ועוד בתקופה רגישה כל כך?
מסתבר שכן. כפי שראינו בנושא מערכת המענים להפחתת אלימות מגדרית בבית, החלטות התקבלו ותקציבים הוקצו אך הביצוע כשל. במובן זה, אחריות ציבורית לשוויון מגדרי היא בראש ובראשונה אזהרה כי צפויות לנו דרישות לקיצוצים תקציביים בתקופה המידית כתוצאה מהקפאת המשק ומן הצורך הדחוף למציאת מקורות לתמיכה במי שנאלצו להיפלט מתעסוקה ועסקים.

עם זאת, אין לקבל שמדיניות הקיצוצים בהוצאה הממשלתית בעת הזו תופנה לשירותים החברתיים שעוסקים בהתמודדות עם אלימות מגדרית. אסור גם שמדיניות הקיצוצים תיקבע במנותק ממדיניות ההכנסה הממשלתית (מיסוי) שתישאר ללא שינוי. עניין זה אינו ספציפי לתחום האלימות המגדרית אבל הקלות הבלתי נסבלת שבה נחמסים התקציבים להתמודדות איתה מסמנת את הצורך להפנות תשומת לב מיוחדת לנושא זה.

אהיה יותר ספציפית. על מנת להתמודד עם נושא האלימות המגדרית, נדרשות רפורמות במדיניות המיסוי. באמצעות רפורמות כאלה ניתן להבטיח שינוי בהגדרת 'הגרעון' כקו המנחה של מדיניות משרד האוצר. בכל הנוגע לקיצוצים שיושתו על שירותי הרווחה, יש לראות בהם סכנה גדולה עד כדי פגיעה בזכותם של אזרחים לחיים מוגנים מאלימות, מעינויים וממחסור. למרות הגרעון, אנשים אינם יכולים להיוותר חשופים-- מדיניות משרד האוצר מוכרחה להימנע מפגיעה במוחלשים וביניהם להימנע מפגיעה בנפגעות אלימות מגדרית.

בה בעת, אני טוענת שאחריות ציבורית לשוויון מגדרי משמעות תביעה רחבה לשינוי בהתנהלות הפיננסית של בנק ישראל. להפתעתי, הגדרת המשבריות הכלכלית לעת עתה טרם גרמה למפנה בהתנהלות הפיננסית של של ישראל. בנק ישראל ממשיך להיות מחוייב למה שהוא מכנה מדיניות פיננסית אחראית שעל פיה לא ניתן לעשות שימוש ברזרבות מטבע החוץ בהן הוא מחזיק אלא כערבון לרמות אשראי.

בכך בנק ישראל ממשיך להגדיר את הכספים המועברים לממשלה כ'הלוואה' שמיסים גבוהים אשר עתידים להגבות יהיו מחוייבים לתשלום הריביות על ההלוואות. ללא שינוי במדינות בנק ישראל, כל שינוי במדיניות המיסוי ינוצל לתשלום ריביות אלו.

 
מילה לסיום?
אחריות ציבורית לשוויון מגדרי משמעותה פעולה לשינוי של 180 מעלות בנטייתו של בנק ישראל לדאוג ראשית לדרוג האשראי של המדינה ולפעולה התאגידית, לטובת ראייתן של רזרבות מטבע החוץ של בנק ישראל (לפחות מחציתן), כלומר של כלל האזרחים בישראל, ככסף ציבורי שצריך להיות מוזרם לגופים המתמודדים עם משבר הקורונה ובתוכם אלו שתומכים באוכלוסיית נפגעות האלימות המגדרית.

מדיניות כזו תיטיב עם נפגעות אלימות מגדרית המגיעות מכלל הקטגוריות החברתיות באוכלוסיה חרדיות, מהגרות מחבר העמים, מהגרות מאתיופיה, יהודיות ותיקות, ערביות פלסטיניות ובכלל זה מוסלמיות, נוצריות, דרוזיות ובדואיות. ההגנה מעינויים ומאלימות היא הכרחית לא רק לקידום השוויון המגדרי אלא גם לקידום תפיסה חברתית תרבותית של אמפתיה, סולידריות והתנגדות למכלול תהליכי ההדרה אשר כל אחד מהם מהווה פגיעה בסדר הדמוקרטי.