התערבות הבנקים המרכזיים מנתקת את הקשר בין מצב הכלכלה לשוק ההון

הירידה הניכרת בשוק המניות האמריקאי הגיעה לשיאה ב-23 במארס והסתכמה בשיעור של כ-30% במדד הנאסד"ק. לאחר ירידה זו החלה התאוששות ועליה מהירה שהחזירה את הנאסד"ק ב-6 למאי לרמה הנמוכה ב-8% בלבד מתחת לרמת השיא שנרשמה ב-19 לפברואר. גם מדד הדאו ג'ונס וכן מדדי מניות כמו S&P500 שיקפו מגמות דומות - אם כי העליות האחרונות החזירו מדדים אלו לכ-20% מתחת לרמת השיא.

נהוג לחשוב ששוק המניות מצליח ברוב המקרים לחזות את ההתפתחויות הכלכליות מאחר ששווי המניות משקף את ערך הרווחים הצפויים לחברות בעתיד. מכאן, שעלייה או ירידה בשוק המניות אמורים לשקף שיפור או הדרדרות במצב הכלכלי וכפועל יוצא לשקף גם עלייה או ירידה ברווחי החברות.

לכל זה יש להוסיף את מעורבות הממשלות והבנקים המרכזיים, הפועלים בדרכים רבות כדי למתן את הירידה במחירי המניות בעתות משבר.

מעגל הקסמים: שווי הנכסים, תחושת העושר והצריכה הממשלה מודעת לעובדה ששווי הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור משפיע באופן ניכר על הפעילות הריאלית במשק, מאחר שתחושת העושר של הפרט משפיעה על ההוצאות לתצרוכת פרטית ועל השקעת היזמים במבנים ובמכונות. לכן, ירידה חדה בשווי הנכסים הפיננסיים עלולה לגרום לירידת הביקוש למוצרים ולשירותים ובכך להוביל למיתון ולעליה באבטלה.

כדי למתן את השפל, הממשלה נוקטת בפעולות שמטרתן למנוע ירידה חדה בשווקי הנכסים הפיננסיים. הכלי המרכזי העומד לרשות ממשלת ארה"ב כמו גם במדינות אחרות, הוא הדפסת כסף המשמשת לרכישת אגרות חוב - פעולה המעלה את מחירן ומובילה לירידה בשער הריבית הגלום בהן. ואכן, הבנק המרכזי בארה"ב הכפיל בשלושת חודשים האחרונים את היקף הנכסים הפיננסיים שהוא מחזיק ליותר מ-6 טריליון דולרים, זאת כתוצאה מרכישת אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות.

• האם אג"ח קונצרני שקלי לשנה הוא הזדמנות השקעה טובה?
• אג"ח קונצרני: למה המרווחים יעלו ואיך לבחור אג"ח טובות?

הבנק האמריקאי גם הכריז על הפחתת הריבית לטווח קצר ל-0%. בנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם אינם מוגבלים בחקיקה כמו הפד האמריקאי המנוע מרכישה ישירה של מניות והם רוכשים מניות באופן ישיר. לדוגמה, הבנקים המרכזיים של יפן וסין רוכשים מזה זמן רב, עוד טרם המשבר, מניות בהיקפים גדולים באופן ישיר, כאשר בנקים מרכזיים אחרים משקיעים חלק מיתרות המט"ח שלהם בשווקי המניות.

פעילויות של רכישה ישירה של מניות על ידי בנקים מרכזיים מונעת ירידה חדה במחירן גם בעת משבר, ובכך מנתקות את הקשר שבין מצב הכלכלה לבין שווי שוק המניות. התערבות ממשלתית שמטרתה לייצב את השוק כדי למנוע התמוססות של הנכסים הפיננסיים, עשויה לנתק את הקשר שבין שווי השוק לבין הציפיות הרווחות ביחס למצב הכלכלה בעתיד.

משבר הסאב-פריים כנקודת ייחוס כדי לקבל פרספקטיבה מתאימה, חייבים להשוות את המצב הנוכחי לזה שהתקיים במשברים קודמים ולזכור שבמשבר בשנת 2008 התוצר בארה"ב ירד בכ-4% וגרם לעליית האבטלה ל-10%. מדדי המניות ירדו באותה עת בכ-50%.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

רק לאחר כ-3 שנים מדדי המניות חזרו לרמתם ערב המשבר.  אולי התיקון החד והמהיר כלפי מעלה של מדדי המניות בארה"ב שהתרחש לאחרונה הוא שמשקף את הצפייה ליציאה מהירה מן המשבר?

כדי לנסות ולהפחית את נזקי המשבר אושרו הקלות שונות על הסגר. בארה"ב מדינות כמו טקסס וג'ורג'יה הן בין הראשונות להכריז על הכוונה לפתוח את המשק לפעילות נורמלית וכ-30 מדינות אחרות החלו להקל על המגבלות שהוטלו על המשק. בנוסף, קיימת גם תקווה מסוימת לפיתוח תרופות לטיפול בחולי הקורונה ופיתוח חיסון לווירוס. האם אלו הן סיבות לאופטימיות שהשתלטה על השוק?   נכון שחוזרים לשגרה, אבל עדיין יש מגבלות  צריך לזכור שפתיחת המשק מלווה במגבלות תנועה רבות שמטרתן מניעת הדבקה, וכן מגבלות על קשרי גומלין עם מדינות אחרות, מגבלות שיאטו במידה רבה את היכולת של המשק לחזור במהירות לפעילות כלכלית מלאה.

גם אם המשק יחזור ל-95% מהיקף הפעילות שהיה ערב המשבר, המשק האמריקאי צפוי להישאר עם שיעור אבטלה הגבוה מ-10%, שיעור שהתקיים במשבר 2008. צריך לזכור שבמשבר ב-2008 שהחל בחודש אוגוסט, הירידות בשוק ההון תוקנו והתמתנו לאחר התערבות הממשלה, אבל בהמשך כשהתבררו ממדי המשבר האמיתיים השוק צנח והגיע לתחתית, כמחצית השנה לאחר תחילתו במארס 2009.

שורה תחתונה השאלה הגדולה היא האם העליות בשוק ההון ימשכו? אם תתממש התקווה למציאת חיסון אז סביר להניח שהכלכלות יתייצבו במהירות וישובו לרמת פעילות נורמלית, אחרת נראה שהירידה בהיקף הפעילות הכלכלית תהיה לכל הפחות בממדי משבר 2008. לכן, כל משקיע בשוק ההון צריך לשאול את עצמו באיזו מידה הוא מוכן לבסס את החלטות ההשקעה שלו על התקווה למציאת חיסון.

הכותב הינו נסים בן דוד, פרופסור לכלכלה ונשיא המכללה האקדמית גליל מערבי