סין - OUT; הודו - IN

התנהגות המדדים בימים האחרונים מעידה ששני נושאים גורמים עדיין לחששות אצל המשקיעים  1. החשש מסבוב שני של הווירוס הסיני. החשש הזה, אם יימשך ויתגבר, עלול לגרום למשקיעים להאמין שהיציאה מהמשבר מתרחקת, מה שיוביל להבנה שמחירי המניות גבוהים מידי כי אינם מייצגים יותר את חלום "פוטנציאל היציאה המהירה מהמשבר". שינוי כזה במחשבתם של המשקיעים יגרום לתיקון חזק והתמונה מהשטח בנושא זה אינה מעודדת כרגע. 2. החשש מהחרפת מערכת היחסים של ארה"ב מול סין. ככל שהחשש מסיבוב מגפה נוסף יגבר כך גם תחריף המערכה מול סין. 

כיוון שכרגע לא נראית עדיין ההצלחה בהשתלטות על המגפה אנחנו ממשיכים להחזיק בדעה שעדיין מומלץ לשמור על המזומנים שנצברו להזדמנויות שיגיעו בהמשך. יש עדיין מספיק הודעות נגטיביות שמתקרבות שמצדיקות מדיניות כזו, מהמשך הצטמקות התל"ג ועד דוחות התעסוקה של מאי ויוני והמשך ההתדרדרות ביחסים מול סין.

הדעה שלנו היא שבבנק המרכזי חששו שהציבור האמריקאי יתחיל לאבד אמון ביכולתם של הממשל. הבנק המרכזי והאוצר האמריקאי נחושים להחזיר הכלכלה האמריקאית ל"עסקים כרגיל" ולנצח את המגפה ולכן יצאו עם ההודעה על ביצוע הרכישות של אג"חים זבל באמצעות רכישת סלים בתחום.

זו הודעה דרמטית ביותר. חיובית מאוד מבחינת המשקיעים. ההודעה, ללא ספק, היתה אחד הגורמים החשובים ביותר שהובילו לעליות במניות בחודש האחרון. הבנק רצה להראות לציבור שהטענות כאילו שנגמרו לו הכלים להילחם במצב מוקדמות מידי ולראייה הודעת הבנק כשלעצמה אפשרה לחברות כמו בואינג, קרניבל, היינץ ושכמותן לגייס כסף בעלויות שלא יכלו לחלום עליהן יום קודם להודעה. 

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור

בהתאמה, מפלס החששות ירד, לפחות בינתיים. אפילו ג'פרי גונדלך, הפסימי התורן (מסיבות ברורות) אמר שהודעת הפד היתה, "the most effective jawboning success in Fed history.". בגדול זה אומר שבפעולה זו הודיע הבנק המרכזי למעסיקים שלא ידאגו, הם יכולים להמשיך ולגייס חוב עד שהמשבר יסתיים.

הפד אגב, לא מתנה רכישת האג"ח בהפסקת תוכניות ה-Buy back של מניות או הורדת הדביידנד. הדבר היחיד שהבנק המרכזי דורש הוא דירוג מינימאלי של BBB. יחד עם זאת, יו"ר הפד הזהיר לאחרונה שזמן היציאה עלול להיות ארוך מהצפוי. מה שאולי מצדיק את פעולות הרכישה אבל בהחלט מגביר החששות.

אשר ל"ויכוח" מול סין נראה לנו שבמוקדם או מאוחר יבינו הסינים שהמצב, מבחינתם ולמרות הקורונה, אינו מאפשר "ניצחון" על ארה"ב, בגלל שבמהלך השנים האחרונות ולמרות העצמה הכלכלית שצברו נוצרו "אלטרנטיבות כלכליות לסין" ובראשן הודו. הקומוניסטים שמנהלים את המדינה הענקית הזו חייבים להבין שלשני היתרונות הגדולים שהביאו לצמיחתה של סין - עלויות הייצור עבור הצריכה המערבית ופוטנציאל הצריכה הפנימית הסינית, יש היום תחרות, בעיקר מהודו. אבל לא רק ועל נושא זה נרחיב היום.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מילה לסיום הפתיח: רוב החברות, בעיקר הטכנולוגיות, מציגות דוחות שאותנו מפליאים מאוד לטובה וזה כולל רבות מהישראליות, מהפכת הטכנולוגיה עדיין "דוחפת".

הווירוס הסיני מחזק את הודו נראה כעת שהטיפול של הממשל הסיני בהתפרצות הקורונה זקוק לחקירה יסודית אבל מי יאשר חקירות כאלו במדינה קומוניסטית? העונש על ההתנהגות יצטרך להגיע ממקומות אחרים כמו מוול סטריט, מעולם ההשקעות. מסתבר שבין הלחץ שמפעיל הממשל האמריקאי, ההתנהגות הסינית בנושא הווירוס שנחשפת והמשך ההתפשטות של המגיפה, מתחזק תהליך שהתחיל עוד לפני שהסינים שחררו את הנגיף. התיאבון המערבי הגדול, במיוחד האמריקאי, להשקעות בסין, שנבע גם בגלל גודל שוק הצריכה הפוטנציאלי בסין וגם בשל העלויות, מתפוגג.

המשקיעים, במיוחד חברות הענק האמריקאיות, מעבירים יותר ויותר השקעות לארצות אחרות במזרח ובעיקר להודו, ווייטנאם ותאילנד. "הווירוס", אמר השבוע רון דיסאנטיס, מושל פלורידה הפופולארי ואחד הרפובליקאים המובילים בהתמודדות על הנשיאות לאחר הנשיא טראמפ, בראיון למריה בארטירומו, פרשנית וול סטריט המובילה בארה"ב, "הוא הילד שמצביע על סין וצועק 'המלך ערום'. הוא צועק כבר זמן רב אבל הפעם הקהל מתחיל להקשיב. זה לא שמישהו חשב אחרת", סיכם דיסאנטיס, "כולם ידעו שמסוכן לעשות עסקים עם הקומוניסטים אבל היו סיבות עסקיות רבות שבגללן סין הועדפה. הווירוס פקח עיני רבים לעובדה שהסיבות העסקיות שבגללן העדיפו את סין אינן חשובות היום כפי שהיו בעבר והאלטרנטיבות קיימות ובשפע".

הודו היא האלטרנטיבה המובילה. ההחלטה של 3 חברות ענק אמריקאיות, פייסבוק, Vista Equity Partners מטקסס ו- Silver Lake Partners מקליפורניה להשקיע סכומים של 5.7, 1.5 ו-0.75 מיליארד בחברת התקשורת הדיגיטלית הגדולה בהודו, Jio Platforms שנמצאת בבעלות חברת האחזקות הגדולה Reliance Industries (סימול: RELIANCE.NS בבורסה של ניו יורק) מעידה על כך. בתמורה להשקעה מקבלים האמריקאים 9.9, 2.32 ו- 1.15 אחוזים בחברת Jio Reliance. החברה ההודית אגב  נמצאת בבעלות איש העסקים והמיליארדר ההודי Mukesh Ambani (שגם משקיע בישראל). מבחינתו של אמבני ההשקעות מהוות דרך מצוינת להוריד את חובותיה של Jio, שהתנפחו עקב הפיתוח המהיר של תשתיות הטלקום שלה בהודו.

מבחינת המשקיעים (שלא היו נכנסים בסכומים כאלו, אלמלא האמינו בכלכלה ההודית "החדשה") הם נכנסים לשוק חופשי "על באמת" בעל פוטנציאל ענק. לחברת JIO, שהיא כאמור מפעילת תקשורת הרשת הגדולה בהודו, לפני וודאפון ואיירטל, 387.5 מיליון מינויים והיא שולטת ב-36.5% מהשוק ההודי שם יש עדיין 660 מיליון בני אדם שאין להם תקשורת כלל. ראש הממשלה מודי "דוחף" את תחום התקשורת בהודו כעניין בעל חשיבות עליונה. השמועות הן שהכניסה מלווה בעידודם האישי של טראמפ ומודי. 

בנוסף לעסקת התקשורת נחתם באפריל ההסכם בין חברת הנפט הסעודית ארמקו (סימול: 2222.SR בבורסה בסעודיה) ל-Reliance לפיו תרכוש ארמקו 20% מחטיבת הכימיקלים והזיקוק של החברה ההודית ב-15 מיליארד דולרים. הפעלת העסקה מתעכבת כרגע בגלל משבר הקורונה.

השבוע הודיעה Gilead Sciences (סימול:GILD) על הסכם שחתמה עם חברת מדעי החיים ההודית Jubilant Life Sciences (סימול: JUBILANT.NS בניו יורק) שמאפשרת לחברה ההודית לייצר ולמכור את התרופה האנטי ויראלית "החמה" של גיליאד, remdesivir, שאושרה לאחרונה ע"י ה-FDA כנגד הקורונה, ב-127 ארצות. גם חברות Hetero ההודית ו-Ferozsons Laboratories הפקיסטנית תקבלנה זכויות דומות (בימים כתיקונם גם חברות סיניות היו מקבלות זכויות דומות מה שהפעם, לפי בארונס, הממשל האמריקאי חסם).

לבסוף אפילו החלק החשוב בעסקת נבידיה-מלאנוקס קשור להודו. היצירה של חבילה משולבת שתכיל שבבי בינה מלאכותית והציוד הנדרש לצורך ההתחברות למרכזי מידע וספקי טכנולוגיות ענן גלובליים, שתציע נבידיה ללקוחותיה וזאת בעזרת יכולות של מלאנוקס בתחום השימושים ב-CPU (יחידת העיבוד המרכזית), יתבצע על פי השמועות באחד ממפעלי נבידיה בהודו ובשיתוף עם ענקית מיקור החוץ האירית אקסנצ'ור (סימול:ACN).

כל אלו לצד המעמד המוביל שכבר רכשה הודו בתחומי תעשיות הרכב, התרופות, התוכנה, התקשורת ומרכזי המידע מהווים, לדעתנו, את עמוד האש שלפני המחנה. המחנה שיעזוב את סין יהיה גדול לא פחות מהמחנה שהוביל את הכניסה המסיבית של הון מערבי לסין במהלך סוף המאה שעברה ותחילת הנוכחית (ומעניין שהכול קורה בסביבות הפסח).

האמת היא שסין והודו תמיד עניינו את משקיעי המערב כמקום מועדף להשקעות שהרי כ"א משתי הענקיות מציעה למשקיע הגלובלי את 2 החלומות הגדולים ביותר שאפשר להציע. פוטנציאל צריכה שאין שני לו ופוטנציאל פתוח וייצור אדיר ובעלויות מפתות. בנוסף - האוכלוסיות שם ברמה גבוהה של יכולות והבנה של התאמה לעולם המשתנה. שתי המדינות "הצטרפו" עוד בסוף שנות ה-70, את הכלכלה הקפיטליסטית/גלובלית. סין עשתה זאת כהחלטה אסטרטגית של הפּוֹלִיטְבְּיוּרוֹ שמטרתה היתה להפוך את סין למעצמה הגדולה בעולם, צבאית וכלכלית וכחלק מכך, הבינו בביג'ין, שהכלכלה הסינית צריכה להפוך לכלכלת שוק. 

הודו, ללא קשר להחלטה הסינית, התחילה לפתוח את שווקיה עוד בימי הנשיא קנדי ולאחר מכן "בהשראת" הנשיא רייגן. אבל המשקיעים העדיפו את סין שם ארגנה המפלגה את המעבר לכלכלת שוק בצורה מסודרת שרק ממשלה דיקטטורית יכולה לארגן והתאימה עצמה לדרישות המערביות. הודו היא דמוקרטיה ובדמוקרטיה אפשר לתכנן ולהציע אבל לא לחייב והודו, מהבחינה העסקית, היא מיזוג בירוקרטי בריטי-הודי שעוד יותר מקשה על מעבר משיטה לשיטה. אבל מאז 2014, עם עליית מודי לשלטון החלה המערכת ההודית לעבוד ביעילות גדולה בהרבה. במילים אחרות, בדמוקרטיה ההודית צריך היה להגיע אחד כמו מודי על מנת שגלגלי כלכלת השוק יתחילו לנוע ביתר חופשיות.

ב-1987היה התוצר הסיני נמוך מעט מהתוצר ההודי, 272.97 מיליארד דולרים בסין לעומת 279.03 מיליארד בהודו. אבל ב-2019 היה התוצר הסיני, 14.14 טריליון, גדול פי 4.8 מההודי שעמד על 2.94 טריליון. במהלך 30 השנים מאז 1987 הפכה סין למנוע הצמיחה הגלובלית בעוד הודו מדשדשת מאחור. אבל מאז 2014 התחיל קצב הצמיחה של כלכלת הודו לעבור את זה של סין וזה קורה בכל שנה מאז כולל השנה. לפי האו"ם יש בסין, בסוף 2019, 1.44 מיליארד תושבים לעומת 1.38 מיליארד בהודו כאשר סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם מבחינת התוצר הגולמי אחרי ארה"ב ואילו הודו במקום החמישי.

כדאי לקרוא ולחפור מעט באתר הבא - statisticstimes.com - שבו תמצאו את ההשוואה בין שתי הענקיות והרבה יותר. בשלב הנוכחי פוטנציאל ההחזר מהשקעה בהודו גדול מזה שבסין וכך גם אגב הפוטנציאל בווייטנאם.

יזמים ישראלים אגב היו מהראשונים שגילו את הפוטנציאל ההודי עוד ב-2007 כאשר משקיעים כמו מוטי זיסר ז"ל, נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, יצחק תשובה שרי אריסון ואחרים התחילו להיכנס להשקעות נדל"ן וטכנולוגיות (במיוחד בתכנה), שלא להזכיר את מערכות הביטחון הישראליות שפעילה שנים רבות בהודו. אבל ברוב המקרים זה לא הצליח כי התנאים לא הבשילו - כעת הדברים משתנים.

יש אינספור סלים וקרנות השקעה בכלכלת הודו. ישנה ה-Axis Bluechip Fund (סימול: 0P0000MLHH.BO) שנסחרת במומבאי וכוללת את מיטב החברות ההודיות בראשות Reliance וחברת השירותים הפיננסיים הגדולה HDFC Bank או Canara Robeco (סימול 0P0000XW0O.BO) והסלים INDA ו INDY וכדאי לעיין ב-India ETF List.

חשוב למשקיע ללמוד היטב על כלכלת הודו ולגבש דעה בקשר לפוטנציאל שלה לפני שהוא נכנס להשקעה וגם אז למצוא יועץ שמבין!

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.