הקורבנות הנסתרים של משבר הקורונה הם משפרי הדיור

בעוד שבכל הנוגע לבריאות הציבור, ישראל זוכה להצלחות גדולות בהשוואה בינלאומית, דווקא בצד הכלכלי נוצרות להן בעיות שורשיות שעלולות לפגוע בתעשיות שלמות. אחד המוקדים הבולטים הוא שוק הנדל"ן למגורים. משפרי דיור שהתחייבו לדירה אחרת ולא הוציאו עדיין את דירתם למכירה, עלולים לספוג הפסדים משמעותיים, בשל המציאות החדשה בשוק הדיור שהוליד משבר הקורונה, הם עלולים להיות הקורבנות הכי משמעותיים של המשבר הכלכלי הקשה שמתדפק על דלתות המשק.

בעת בה חתמו על רכישת דירתם הבאה, המציאות הכלכלית הייתה טובה והאופק היה נראה בטוח, אך בבואם למכור את דירתם הקיימת הם עלולים להיתקל בשוקת שבורה. הרי שאין מדובר בתופעה שולית, חלק גדול מהעסקאות מתנהל כך שרוכשי דירות מקבלנים קודם מתחייבים לדירה חדשה ומוכרים את דירתם רק בשלבים מאוחרים יותר.

דיונים רבים מתקיימים על מצב מחירי הדיור בעקבות משבר הקורונה. אכן ייתכן שבטווח הארוך מחירי הדיור יעלו, אך בטווח הקצר ואפילו הבינוני ברור כי הפיטורים והמצב הקשה של המשק בוודאי לא יביאו לביקושים איתנים לרכישת דירות של משפרי דיור ואלה ימכרו במחירי משבר.

חלקם הגדול של הרוכשים עלול לעמוד מול שוקת שבורה בבואם למכור את הדירה הנוכחית, שהרי במציאות שבה הקונים נעלמים מהשוק ושעליהם למכור את דירתם כדי לממן את הדירה אליה הם התחייבו, המציאות תאלץ אותם לפשרות משמעותיות במחיר. הבעיה האמיתית היא שפשרה משמעותית במחיר תייצר בור תקציבי משמעותי והסיכון כי משק הבית לא יצליח לעמוד במחיר הדירה אליה התחייב הולך ועולה.

• תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
• ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור

עד כמה קשה מצב הקונים בשוק? הנתונים מלמדים על מיליון עובדים במשק שנמצאים בחל"ת או שפוטרו כולל דורשי העבודה טרום המשבר. המשמעות היא מחצית ממשקי הבית שהם רוכשים פוטנציאליים של דירה שיהיה להם קושי לקבל משכנתא בבנקים. ברור כי אף בנק לא יסכים לתת משכנתא לעובד שיצא לחל"ת ומקבל דמי אבטלה, כשהכנסה זו אוזלת בתוך תקופה קצרה.

גם רוכשים פוטנציאליים בעלי איתנות פיננסית ימצאו קושי רב לממן עסקאות. ראשית, הבנקים עובדים במתכונת מצומצמת ומספר הפקידים המטפלים במשכנתאות ירד מאוד, תנאי המימון והחיתום הוקשחו מאוד והבדיקות אודות איתנות הלווים הן קפדניות מאוד. רוכשים פוטנציאליים שיתדפקו על דלתות המוכרים יציבו בפניהם תנאים מאתגרים לביצוע העסקה ויתנו אותה בקבלת מימון מהבנק.

יש מי שיטענו כי מי שהתחייב לדירה חלופית ולפתע לא יוכל לממש אותה יוכל לסגת או לבטל חוזה רכישה וכך ישחרר עצמו מההתחייבות. מדובר במקרה זה בסוגיה משפטית שלפי שעה המשק לא נוטה להגדיר את המצב שנוצר ככוח עליון שמאפשר לרוכשים לסגת מעסקאות. ההפסד המינימלי של משפרי הדיור עלול להיות במציאות כזאת תשלום של קנס היציאה בגובה כ-10% ממחיר הדירה שירכשו, זהו סכום משמעותי לכל הדעות שמשק הבית יצטרך לממן בדרך כלשהי.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אלו פתרונות ניתן להציע במצב כזה? דווקא כעת, תכנית של משרד האוצר להגדלת היצע הדיור הציבורי יכולה לשרת מטרה כפולה והוגנת – גם הגדלת היצע הדיור הציבורי למשפחות שייקלעו לקשיים וגם סיוע לאותם משפרי דיור שהתחייבו לדירות אחרות. אותם רוכשים יעדיפו לתת הנחה קטנה יותר לנציגי המדינה שרוכשים את, על פני מצב שבו הם נאלצים לתת הנחות גדולות מאוד בלית ברירה. מבחינת מדינת ישראל יהיה כלכלי יותר לבלום את המשבר בשלב זה, מאשר במצב שבו ההפסדים מגיעים אל הבנקים ובאים לידי ביטוי בפגיעה אנושה בקבלנים.   הכותב הינו יריב פז, מנכ"ל ובעלים של חברת Paz Group, המציעה קשת של פתרונות לרוכשי ומשקיעי נדל"ן