מניית בנק הפועלים - בעד ונגד

לבנקים המקומיים יש מצד אחד מודל עסקי פשוט ומצד שני – גאוני. ההצלחות הגדולות חבויות דווקא ב"להיות פשוט", ובנקים הם סיפור הצלחה. הבנקים הם מהחברות הגדולות בבורסה, המשקל שלהם בכלכלה המקומית הוא גדול, המשקל שלהם במדדי הבורסה הוא ענק, התשואה שהם מייצרים – תשואה להון ותשואה לבעלי המניות - היא מרשימה לאורך זמן.
המודל שלהם הוא לקבל מימון בעיקר מהציבור ולתת מימון בעיקר לציבור. הציבור מפקיד אצלם כספים בריבית אפסית וציבור אחר לוקח מהם הלוואות בריבית גבוהה. כמה פשוט – ככה גאוני. מרווח הריבית מייצר להם את הרווח המימוני. בנוסף יש רווחים מעמלות, בהמשך יש הוצאות תפעול, ואז מגיעים לשורה תחתונה שבשנים האחרונות היא מרשימה במיוחד.

המודל העסקי המנצח של הבנקים
ההוצאות התפעוליות של בנק הן בעיקר בגין עובדים, ובשנים האחרונות נוספו גם הוצאות/ הפסדים בגלל הרפתקאות בחו"ל והפרשות בהמשך לחקירת משרד המשפטים האמריקאי בגין עבירות של הלבנת הון. כן, מסתבר שמי שפוזל לצדדים ולא דבק במודל העסקי הפשוט – מפסיד. נכון, זה משעמם, אבל תיצמדו לפשטות ותרוויחו – הבינלאומי לדוגמה, פשוט, מאוד פשוט. אפילו משעמם מאוד, אבל אין לו הפסדים מהרפתקאות. הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות בהנהלות הקודמות פזלו לצדדים והסבו ערמות של הפסדים. גם על זה הבנקים הגדולים מתגברים - כל עוד הציבור ממשיך להפקיד כספים וכל עוד הציבור ממשיך לקחת הלוואות, ההפסדים האלו נסבלים. יש כמה בעיות עקרוניות עם ההפסדים על הלבנות ההון  - האם בנק יכול לעשות מה שהוא רוצה? הרי לא מדובר בחברה "רגילה". האם בהפסדים האלו אין אשמים? ההנהלות הקודמות לא ידעו עליהם?

מה שברור הוא שהדוחות בעבר לא שיקפו את המצב האמיתי של הבנקים. מה שברור הוא שרווחי העבר האמיתיים נמוכים יותר, ועקרונית ההישענות על הרווחים גם לצורך חלוקת בונוסים, לא ראויה. השאלה היא מה עושים עכשיו? יש כמה תביעות שיצאו לדרך בדרישה שהמנהלים יחזירו כספים. אבל יהיה מה שיהיה זה לא רלוונטי להמשך, זו היסטוריה. הבנקים נמצאים עכשיו עם הנהלות אחרות, אחרי שסגרו את הפרשות האלו, ועם העיניים על השוק המקומי. הפוקוס שלהם הוא כאן ובעיקר על איך מיישמים את המודל העסקי בתקופה הנוכחית, על רקע משבר הקורונה.

כותרת ראשית

האם ה-AI הגיע לתקרת הזכוכית: איך יראו השדרוגים הבאים בצ'אטים?

טכנולוגי | איציק יצחקי | 07:38

- כל הכותרות

הרכישות של תורפז השתלמו: ההכנסות צמחו ב-50% ל-48 מיליון דולר

דיסקונט: תשואה על ההון של 14.9% ורווח של 1.14 מיליארד שקל ברבעון הש...

הרווח הנקי של פועלים עלה ל-1.9 מיליארד שקל; התשואה להון: 13.6%

מנכ"ל פיסיבי: "אין ספק שהתחום הביטחוני יגדל - זו מגמה עולמית"

האם ה-AI הגיע לתקרת הזכוכית: איך יראו השדרוגים הבאים בצ'אטים?

הבנקים מדווחים על רווחים בשמיים - האם זה ימשיך את הסנטימנט החיובי ב...

מחירי הטיסות שומרים על גובה גם בחורף: הישראלים ממשיכים לשלם ביוקר

מויניאן מבטלת גיוס האג"ח בת"א ברגע האחרון לטובת מימון זול בארה"ב

מגמה מעורבת בבורסות אסיה: סמסונג קופצת ב-5.8%; החוזים על וול סטריט...

משקיע הצמיחה רון בארון: האינפלציה האמיתית כפולה מהנתונים הרשמיים

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

ג'יי פי מורגן: כלכלת ארגנטינה צפויה לזנק ב-8.5% תחת מיליי

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

מירוץ נגד הזמן: סופר מיקרו נאבקת להציל את מעמדה בנאסד"ק

האם דוחות אנבידיה יצביעו על כיוון חדש לשוק?

בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, מוערכת ב-300 מיליארד דולר

משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

ספייס אקס כבר שווה 255 מיליארד דולר, איפה היא תהיה עוד שנה מהיום?

עוד תכניות

בנקים הם פירמידה
המודל העסקי של הבנקים הוא כאמור פשוט, אבל כל הרעיון שלו מתבסס על גישת הפירמידה. הבנקים הם הפירמידות הגדולות ביותר בארץ, למרות שזה לא במבנה הפירמידיאלי שאתם מכירים. פירמידה היא מבנה שבו חברה מעוניינת למנף את עסקיה – היא לוקחת מימון, מקימה חברה בת שלוקחת מימון, שמקימה חברה בת שלוקחת מימון וכך הלאה. בראש הפירמידה יושבת החברה האם עם הון קטן, אבל בזכות המימון בכל שכבה היא ממונפת לשמיים – היא מחזיקה בנכסים בהיקף של פי 2, פי 3, פי 5 ואפילו פי 10. כל המבנה המשפטי הזה, נוצר כדי להעביר סיכון (בדרך כלל למחזיקי החוב – הגופים המוסדיים והציבור) כשהסיכוי נותר ברובו בראש הפירמידה.

אז יש עכשיו חוק שמונע פירמידה מהסוג הזה. אגב, החוק לא סותם את כל הפרצות. יש צורות רבות  לייצר מינוף גם בלי מבנה משפטי מהסוג הזה. בפועל, כל מכשיר פיננסי שמפצל בין הסיכוי לסיכון, הוא סוג של "פירמידה". בנקים הם פירמידה בחסות, באישור ובפיקוח של המדינה. למה הכוונה?

בנקים משתמשים בהון שלהם כדי להתנפח פי 10. הם מקבלים על כל שקל של הון 9 שקלים של חוב שמשמש אותם לפעילות – פעילות אשראי. אני לא חושב שיש חברות נוספות היום בשוק שיש להן יחס כזה. המשמעות היא שהבנקים משתמשים בהון העצמי, מקבלים הון זר שזה בעיקר פיקדונות הציבור, ומשקיעים את רוב הסכום באשראי לציבור. ומכאן שהתשואה שהם מייצרים לשכבת ההון העצמי היא מאוד גבוהה.

ורק לשם המחשה – נניח שלבנק יש הון של 1 מיליארד שקל, 9 מיליארד שקל של פיקדונות, ואשראי לציבור של  10 מיליארד שקל. הפיקדונות בריבית של 1% וההלוואות בריבית של 5%. הרווח של הבנק (בהתעלם מהוצאות תפעוליות ומיסים) – הכנסות מימון של 500 מיליון ( 5% כפול 10 מיליארד) בניכוי של הוצאות ריבית של 90 מיליון שקל (1% על 9 מיליארד) – 410 מיליון שקל. תשואה של 41%. אם לבנק לא היה מינוף, הוא היה מייצר תשואה של 5%. בפועל, התשואה על ההון נמוכה יותר כי יש הוצאות תפעוליות וגם כי המרווח נמוך יותר. אבל ככלל – הרווח של הבנקים הוא מעל 10% תשואה על ההון בממוצע בעשור האחרון, עשור שבו הריבית היא רוב הזמן קרובה  לאפס.

המדינה שומרת על הבנקים
אין עסקים כאלו – עסקים שמייצרים רווח בתשואה כה מרשימה, במודל כה פשוט, ו... בחסות המדינה. וכאן לב העניין – בעוד שהמדינה אוסרת על ריכוזיות, משמע אוסרת על מינוף, כשזה מגיע לבנקים לא רק שהיא לא אוסרת, היא מעודדת. בבנק ישראל יש גוף שנקרא הפיקוח על הבנקים שתפקידו, על פניו, לפקח על הבנקים. לפקח על העמלות, על הריביות, לדאוג לציבור. הוא עושה את זה, אבל זה לא התפקיד העיקרי שלו. עם השנים הקווים טושטשו והתפקיד העיקרי של הפיקוח על הבנקים הוא לדאוג שהבנקים יישארו יציבים. זה לא "הפיקוח על הבנקים", זה "הפיקוח על יציבות הבנקים" ויש כאן הבדל גדול מאוד. הפיקוח על יציבות הבנקים לא מעוניין שהבנקים יפסידו, לא מעוניין שבנק יאבד גובה, חס וחלילה ייפול במשמרת שלו. ואם כך – אז למה לעודד תחרות? תחרות פוגעת ברווחים. ואם כך – אז למה להאיץ רפורמות? זה הרי יכול לפגוע בבנקים. ככה בלי לשים לב, הפיקוח על הבנקים דואג לרווחי הבנקים, דואג שגוף ממונף פי 10, ירוויח טוב, מאוד טוב.

זה מבלבל, לפעמים העטיפה מטעה, אבל זו האמת – הגורילות הפיננסיות האלו זוכות להגנה, רק מפני שהן גורילות. קיים חשש תהומי אצל כל מפקח ואצל כל נגיד שיקרה משהו במשמרת שלהם והם פשוט דואגים ומשקיעים מאמצים רבים כדי שהבנקים יישארו יציבים, חזקים ורווחים.

הבעיה היא שברגע שהבנקים מרוויחים – אתם מפסידים. זה כאמור מודל מאוד פשוט שבו הריבית לציבור היא הפקטור העיקרי לרווחים – ריבית גבוהה על הלוואות, הרווחים של הבנקים עולים, וההפך. אז במשך עשור ויותר המשק היה בכיוון מעלה, הסיכון היה נמוך, הבנקים הרוויחו מצוין, ואז הגיע נגיף הקורונה.

החדשות הרעות והחדשות הטובות של הקורונה
הקורונה מכה בציבור ובעסקים. הקורונה גרם ויגרום לאבטלה גבוהה, לצריכה נמוכה מבעבר, לקריסות של עסקים קטנים וגדולים. הקורונה הביא משבר כלכלי שאף אחד עדיין לא יודע מה עומקו וכמה זמן הוא יימשך, אבל יש לו השלכות ישירות ומשמעותיות על מגזר הבנקים. הבנקים הם הרי נותני האשראי העיקריים, הבנקים עלולים לסבול מהפסדי אשראי – לקוחות שלא יוכלו להחזיר את חובם, יגלגלו אותו, יסגרו אותו בפשרה. בדוחות של בנק הפועלים לרבעון הראשון יש כבר סימנים לכך – הפרשה כללית בגין הקורונה בסך של 600 מיליון שקל. זה היה אמור להיות אפילו גבוה יותר אלמלא היתה הפרשה גבוהה ברבעון האחרון של 2019.

600 מיליון שקל זה כסף קטן לבנק עם אשראי של 300 מיליארד שקל. יתרה מכך – 5.3 מיליארד שקל של הפרשה כוללת (על כל האשראי) שזה סדר גודל של 1.7% מסך האשראי הכולל, זה גם נראה מעט ביחס לפוטנציאל הנזק של הקורונה. מתוך האשראי הזה קרוב לשליש הוא אשראי משכנתאות. אז נכון שהכל יכול להיות, אבל יש תמימות דעים שלא תהיה כאן קטסטרופה. יהיו אומנם אנשים שלא יוכלו לשלם את המשכנתא – ידחו להם את התשלומים; יהיו מצבים קשים שהבנקים ייאלצו לממש את הנכסים, אבל לא ייגרמו לבנקים הפסדים גדולים – הבטוחות שוות משמעותית מעל סכום המשכנתא. ההפך – זה עשוי להיות עסק טוב לבנקים (מיד על החדשות הטובות של הקורונה).

אז סה"כ האשראי שהוא לא משכנתאות, מוערך ב-200 מיליארד שקל. עכשיו בואו נגזים בכוונה – נניח ש-10% מהחובות לא ישולמו בטווח של השנתיים הקרובות. 20 מיליארד שקל. המון כסף, לא היה משבר כזה. במצב כזה הבנק יצטרך להפריש עוד 15 מיליארד שקל בשנתיים. גם מצב כזה הוא לא סוף העולם.

כשלוקחים את הרבעון הראשון ואת התוצאות בעבר ובוחנים את הרווח המייצג בשנה בהינתן השיפור התפעולי (בעיקר החיסכון בהוצאות) וגם מנטרלים את ההפרשה להפסדי אשראי, מקבלים שהבנק עשוי להרוויח 9-10 מיליארד שקל בשנה. כלומר, בשנתיים קשות מאוד, שמבטאות משבר קשה, ההפסד המצרפי יהיה 5-6 מיליארד שקל. זה לא פשוט, זאת מכה גדולה, אבל הבנק יכול לחיות איתה. הבעיה היא לא בהפסדי האשראי והיקפם, אלא בתזמון שלהם – אם הבנק יוכל למתוח אותם על פני שנתיים, הוא יעבור את המשבר אפילו בקלות, אם הכל יתרכז ברבעון או שניים – תהיה מכה אנושה. אבל צריך לזכור – לבנק יש אבא – הפיקוח על הבנקים. הפיקוח על הבנקים כבר נכנס לפעולה, הוא לא ייתן לבנקים ליפול במשמרת שלו והוא סיפק להם הטבות שימתנו את הדאונסייד וייצרו אפילו אפסייד.

שווי שוק של 26.7 מיליארד שקל הון עצמי של 37.7 מיליארד שקל
בשוק מתמחרים כנראה הפסדים עתידיים. מניית הבנק איבדה 30% במשבר הקורונה. שווי השוק וההון  העצמי מבטאים מכפיל הון של 0.7. היו כבר מצבים של מכפילים נמוכים יותר, זה יכול לקרות גם הפעם. אבל הממוצע על פני זמן הוא קרוב ל-1. אז גם אם תתמחרו את ההפסדים במקרה הלא פשוט שמוצג למעלה, תקבלו באזור ה-0.8-0.85. לא נמוך, אבל לא יקר. זה לא אומר שהמניה תעלה, ממש לא. מניות בנקים הן אופציה על המשק - המשק עכשיו בירידה, אפילו במשבר כלכלי, זה יתבטא במניות הבנקים, השאלה היא מה יהיה ביציאה מהמשבר, וזה יכול להיות זריז ממה שחושבים, אם כי - גל שני של קורונה יכול כמובן להחזיר את הפסימיות ולייצר תרחישים יותר גרועים ממה שהוצג למעלה. 

זה התחיל בהגדלת האשראי/ משכנתא מול שעבוד הדירות. רוב האוכלוסייה המקומית מחזיקה בדירות (אגב, להבדיל מאשר במקומות אחרים בעולם). בנק ישראל איפשר על רקע המשבר להגדיל את החוב/ משכנתא ביחס לשווי הדירה ל-70%. יש כאלו שנמצאים באזור ה-70%, אבל הרוב הגדול נמצא בשיעורים נמוכים יותר והוא יכול בקלות יחסית להגדיל את המשכנתא. זו לא בדיוק משכנתא. קוראים לזה משכנתא לכל מטרה, אבל מאחר שהיא בשעבוד של הדירה, התנאים שלה טובים.

משכנתא לכל מטרה – חבל הצלה לציבור ולבנקים
המשמעות של המהלך הזה נשמעת טכנית, אבל רבבות משפחות ואפילו מאות אלפים ישתמשו בה בתקופה הקרובה להגדלת האשראי שלהן – זה קל, זה פשוט, זה זול. זה יעזור לעבור את המשבר. לבנקים זה מצוין – יש להם בטוחה נהדרת. אין בעיה של איבוד והפסדי אשראי משמעותיים. ההפך – ככה יעבירו חוב רע לחוב טוב. ברגע שהבנקים יאתרו את הלקוחות הבעייתיים, הם יגידו להם – "סבבה, אל תדאגו, נגדיל את המשכנתא, זה גם טוב לכם, הריבית אולי תרד".

העניין הזה בפני עצמו הוא פריצת דרך מחשבתית עצומה. בנק ישראל היה כל כך פנאט לגבי שוק הדירות. הוא הטיל כל כך הרבה מגבלות, שמעבר לכך שגרמו לבנקים להעלות את הריבית (ברגע שמקשים עליהם זה כמובן מתבטא בריבית), לא היו באמת הגיוניות (חוץ מאשר כיסוי תחת על כל צרה שלא תהיה). לדוגמה – בנק ישראל אסר על משכנתאות עם ריבית פריים משתנה שעולה על שליש מהיקף המשכנתא. זו הריבית הזולה במערכת, אבל בבנק ישראל חששו מעליית ריבית וחסמו את האפשרות לקחת משכנתאות עם מרכיב גבוה של ריבית פריים. כבר בזמן הטלת המגבלה הזו, זו היתה טעות, והיא התבררה כטעות גדולה. הציבור בעצם הובל למשכנתאות יקרות.

היו הגבלות נוספות כמו ריתוק הון של הבנקים בשיעור גבוה לתחום הדיור. זה כמובן התגלגל על הציבור. ופתאום אחרי שנים של הגבלות שיצרו נזקים אדירים לרוכשי הדירות, הבנק הופך את עורו. ככה זה כשיש סכנה ואפילו נמוכה ליציבות הבנקים. נכון, זה משרת אותנו – הציבור, אבל בנק ישראל יכול "לחיות" עם משבר פיננסי. הוא לא יכול "לחיות" עם נפילת בנק.

רק ההקלה הזו יכולה להיות פתרון כמעט כולל למשבר. אבל בבנק ישראל הפעילו תחמושת כבדה. הם הורידו את שיעור ההון הנדרש. זוכרים שבתחילת המאמר דיברנו על מינוף? אז במילים פשוטות, הם איפשרו להגדיל את המינוף. כלומר, גם אם יהיו הפסדים לבנקים הם יוכלו לשמור על היקף הלוואות – לא יחייבו אותם להצטמצם. זו הקלה ענקית.

בנוסף, בנק ישראל שיחרר נזילות לטובת הבנקים שזה אומר  - נתן להם כסף גדול וזול לצורך מתן אשראי לציבור. זה לא הכל, אבל נעבור למתנה מהמדינה. המדינה שפכה כסף גדול על העסקים והעצמאים. זה בפני עצמו נהדר לבנקים – זה שומר את העסקים האלו חיים, זה שומר על ההלוואות של הבנקים לאותם עסקים. חוץ מזה, המדינה סיפקה לבנקים ערבויות (בשיעור של 15%, אך יש גם הלוואות בערבויות הרבה יותר גדולות). מה זה אומר? שהסיכון לבנקים יורד, שבהלוואות האלו יש בטוחה מסוימת מהמדינה שמתווספת לבטוחות של המלווה. אז אומרים לנו – מה זה 15%, צריך 80%. זה לא נכון – 15% זה המון. גם במצבים שיש בעיות ומגלגלים את החוב או מוכרים את החוב, לרוב מאבדים חלק מהחוב, לא את כולו. ברגע שמובטחים 15% מהמדינה, והבנק כמובן מגבה בבטוחות נוספות, יש כבר ביטחונות חזקים, אפילו חזקים מאוד.

הריבית עולה – בצדק, מה רוצים מהבנקים?
ועכשיו לסוכריה – הריבית. המודל  של הבנקים כאמור הוא מאוד פשוט – מקבלים ריבית על הלוואות,  משלמים ריבית על פיקדונות. ככל שהסיכון גדול יותר - ועכשיו יש סיכון בגלל משבר הקורונה, הריביות עולות. מה אתם מצפים, שהבנקים לא יתמחרו את הסיכון? הפניות של בנק ישראל בבקשה מהבנקים להתחשב במצב הן פאתטיות ובעיקר לא מקצועיות. בנק ישראל לא יכול לבקש מהבנקים. הוא יכול לדרוש אם הוא מוצא לנכון שיש בעיה/ עיוות. אבל הוא לא עוסק בתמחור סיכונים ובמתן הלוואות לציבור, והוא לא יכול לבקש מבנק הפועלים לתת ליעקב הלוואה רק ב-4% ריבית כשבבנק חושבים שיש סיכון וליעקב צריך לתת הלוואה ב-8%, או לא לתת בכלל.

בשורה התחתונה – הריבית על הלוואות עלתה. ריבית עולה – הרווח עולה. אז אם נחזור למספרים של בנק הפועלים תחת התרחיש הרע – הפסד של 5-6 מיליארד בשנתיים, צריך לקחת בחשבון שהרווחים השוטפים יעלו בזכות הריבית וההפסד יהיה אפילו נמוך יותר. האמת היא שהרווחים השוטפים ישתפרו גם בזכות המעבר למימון דרך משכנתא לכל מטרה ומכל הסיבות שהוזכרו למעלה, והנה עוד סיבות, עם המחשה מהדוחות של בנק הפועלים.

הפיקדונות זינקו
הבנקים עושים בשוטף מאמצים ניכרים כי להגדיל את הפיקדונות של הציבור. זה הרי מנוע הצמיחה שלהם – יש פיקדונות, יש אפשרות לתת אשראי. הגידול הוא איטי ואפילו סיזיפי, ואז הגיע נגיף הקורונה. הקורונה גרם לציבור לעבור להשקעות סולידיות, מאוד סולידיות, ומה יותר סולידי מפיקדונות בבנקים? קרנות נאמנות בהיקף של 42 מיליארד שקל נפדו, ובמקביל נפדו קופות גמל ומכשירים נוספים. בבנק הפועלים היו בסוף 2019 פיקדונות ציבור בסך של 362 מיליארד שקל והם זינקו ל-389 מיליארד שקל בסוף מארס. 27 מיליארד שקל של פיקדונות חדשים בעוד שבכל שנת 2019 עלו הפיקדונות ב-7 מיליארד שקל בלבד.
מדובר ב-27 מיליארד שקל בריבית אפסית, והכסף הזה משמש לנתינת אשראי בריבית גבוהה (כי יש משבר). בשורה גדולה לבנקים.

רווחים אקטואריים      
נקודה מעניינת במיוחד נמצאת בדוח על הרווח הכולל. הבנק דיווח על רווח של כ-200 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020, אבל אנחנו כותבים כאן כבר הרבה זמן שיש להסתכל על הרווח הכולל (בו יש סעיפים שלא נרשמים בדוח רווח והפסד, אבל הם רווחים והפסדים כלכליים לכל דבר ועניין). ברבעון הראשון בגלל ירידה באיגרות החוב (שנרשמת רק ברווח הכולל) רשם הבנק הפסד על תיק האג"ח שלו (קרוב ל-700 מיליון שקל). הרבה יותר מכל הרווח בדוח רווח והפסד. לכאורה – בנק הפועלים הפסיד, אלא שבפועל הוא הרוויח (בדוח על הרווח הכולל) סכום שקרוב להפסד מאג"ח, בזכות אותה סיבה – ירידות האג"ח והעלייה במרווח הריבית בסעיף האקטואריה.

זה פועל כך – לבנק יש התחייבויות אקטואריות לעובדים. מדובר על התחייבויות עתידיות, ומדי כל רבעון יש להעריך אותן לסוף הרבעון. השיטה היא לקחת את ההתחייבויות העתידיות ולהוון להיום. ההיוון מתבסס על תשואות האג"ח – עלייה בתשואות מקטינה את ההתחייבות, ומגדילה את הרווח. זה מה שקרה ברבעון. יש כאן בעצם סוג של גידור טבעי בין תיק איגרות החוב לבין ההתחייבויות האקטואריות.

ואי אפשר לסיים בלי התייחסות לפעילות שוק ההון של הבנק. היא פרחה ברבעון - הכנסות של מעל 220 מיליון שקל, גידול של מעל 20% בפעילות. למה? כולם עושים פעולות, קונים, מוכרים, יש יותר עמלות. אבל כאן אם לא תהיה התאוששות משמעותית בהיקף קרנות הנאמנות, תהיה ירידה בעמלות ההפצה העתידיות. זה יכול להיות משמעותי, אם כי, יש חזרה לקרנות. החזרה לקרנות היא על חשבון פיקדונות וזאת אולי השורה התחתונה החשובה של המאמר הזה - הבנק מרוויח בכמה מקומות. פגיעה במקום אחד מייצרת לו הזדמנות במקום אחר. גם פגיעה כוללת במשק מייצרת לו הזדמנות דרך עלייה בריבית. בנקים לא עובדים בחינם, הכל מתומחר, ואם הם מתמחרים נכון את הסיכון, ואם המדינה ממשיכה לשמור עליהם - אז מה שהיה הוא שיהיה, והבנקים יעברו את המשבר בשלום.