קרן הפנסיה בעידן של מגפות - האם קיימת סכנה ממשית לקריסת הקרנות?
השפעות משבר הקורונה נותחו מכל כיוון וזווית בחודשים האחרונים. בהקשר של חסכונות לטווח הארוך, כותרות העיתונים עסקו בעיקר בירידות החדות בשוקי ההון בשיאו של המשבר אשר השפיעו על החסכונות בקופות הגמל וקרנות הפנסיה ועל הפעולות שהן גררו מצד משקיעים. נושא שדובר פחות בהקשר הזה, הוא האם קיים סיכון ליציבותן של קרנות הפנסיה החדשות בשל כיסוי הביטוח שהן מעניקות (המבוסס על ערבות הדדית), לנוכח משבר הקורונה.
ברירת המחדל של העובדים החדשים
קרן פנסיה חדשה מקיפה היא מוצר החיסכון הפנסיוני הנפוץ ביותר בישראל. מוצר זה מהווה ברירת מחדל עבור עובדים חדשים שנכנסים למעגל העבודה והוא נמצא בצמיחה מתמדת בעשור האחרון.
קרן הפנסיה המקיפה כוללת, לצד החיסכון, כיסוי ביטוח למקרה פטירה ולמקרה של אובדן כושר עבודה. במקרה של פטירת העמית, הקרן תשלם קצבה לשארים (לאלמן/ה לכל החיים וליתומים עד גיל 21) ובמקרה של אובדן כושר עבודה תשלם הקרן לחוסך קצבת נכות.
- כל הכותרות
קרן הפנסיה מנהלת מנגנון של איזון אקטוארי בין הנכסים המנוהלים ובין ההתחייבויות לתשלום קצבאות. במקרה של ריבוי תביעות בקרן, עשוי להיווצר גרעון שדורש איזון, כך שהנושאים בנטל התשלום הם העמיתים בקרן הפנסיה לאור עיקרון הערבות ההדדית שקיים בה.
נסביר: קרן הפנסיה גובה בכל חודש פרמיה (עלות הביטוח) מכל עמיתיה המבוטחים, אשר מיועדת לתשלום עבור אותם מקרים של נכות או פטירה. במצב של ריבוי תביעות מעבר לצפוי, סך פרמיות הביטוח נמוך מהסכום שנדרש למימון התביעות (תשלומי הקצבאות לשארים ו/או לנכות) והקרן נכנסת לגרעון.
במצב כזה, מימון התביעות יתבצע באמצעות גביית פרמיה נוספת מהעמיתים, שמשמעותה הקטנת הצבירה של כל עמית בקרן בשיעור הגרעון שנוצר. זאת, כאמור, לאור עיקרון הערבות ההדדית על פיו פועלת קרן הפנסיה.
במקרה הפוך, של מיעוט תביעות, עודף הפרמיות שנגבו חוזר בחזרה לעמיתים. כמובן שיש הבדל בשיעור הגרעון בין קרן פנסיה קטנה ובין קרן גדולה. לשם ההמחשה, גרעון של 100 מיליון שקל המופחת מנכסי העמיתים בקרן פנסיה שמנהלת 100 מיליארד שקל יעמוד על 0.1%. בקרן שמנהלת 10 מיליארד שקל בלבד, הגרעון כבר יעמוד על 1%.
אחת השאלות שהתעוררו במהלך התפשטות וירוס הקורונה, הייתה כיצד יתמודדו קרנות הפנסיה עם תמותה המונית או חולי ממושך של עמיתים. בתחילת הדרך, תרחישי קיצון של בכירים במשרד הבריאות ובממשלה דיברו על אלפי מונשמים ומספר דומה של מתים בישראל, וזרעו חשש באשר ליציבות קרנות הפנסיה, בעיקר הקטנות מבניהן.
האם במקרה של התממשות תרחיש אימים שכזה, קרנות הפנסיה הגדולות שמנהלות נכסים בסך עשרות מיליארדים עבור מאות אלפי חוסכים יצליחו להתמודד? ומה לגבי קרנות הפנסיה הקטנות?
הנה דוגמה לתרחיש קיצון בנוסח קורונה עבור הקרנות הגדולות. נניח שנוצר גרעון של 2 מיליארד שקל כתוצאה מריבוי תביעות:
* מקור נתוני הצבירות: אתר פנסיה-נט, נכון ל-30.4.2020. ישנן קרנות פנסיה שיש להם מבטח משנה למקרה קטסטרופה, ולכן שיעור הגרעון עשוי להיות נמוך יותר.
ניתן לראות ששיעור הגרעון אינו משמעותי ומסתכם במספרים חד ספרתיים נמוכים, בעיקר בזכות היקף הנכסים הגדול שהן מנהלות. מנגד, קרנות הפנסיה הקטנות עשויות להיקלע לבעיה במקרה של גרעון בשיעור משמעותי, לאור העובדה שהיקף הנכסים שהן מנהלות נמוך יחסית.
הפתרון לסוגיה זו הוא התקשרות עם חברת ביטוח משנה אשר נושאת בחלק ניכר מהסיכון. בדרך זו הסיכון המושת על עמיתי הקרן במקרה של ריבוי תביעות קטן בצורה משמעותית.
כיום, קרנות הפנסיה הנבחרות אלטשולר שחם, פסגות והלמן אלדובי מחזיקות במבטח משנה הנושא ב-90% מהכיסוי, כאשר במיטב דש שיעור הכיסוי הינו 70%. מבטח המשנה SWISS RE, שהינו מבטח המשנה של כל קרנות הפנסיה הנבחרות, חקר לעומק ומכיר מקרוב את שוק הפנסיה בישראל ואת הקרנות הנבחרות. הבעת האמון של מבטח בעל שם עולמי אשר לקח בחשבון את הסיכונים והחליט לבטח את הקרנות הנבחרות מדברת במקרה הזה בעד עצמה.
כעת נבחן את אותו תרחיש, גרעון בסך 2 מיליארד שקל כתוצאה מריבוי תביעות, עבור קרנות הפנסיה הקטנות, עם מבטח משנה וללא:
*מקור נתוני הצבירות: אתר פנסיה-נט, נכון ל-30.4.2020.
המסקנה היא שבתרחיש קיצון של ריבוי תביעות בסך כולל של 2 מיליארד שקל, נוצר בקרנות הפנסיה (הגדולות והקטנות) גרעון שנע בין 1.5% ל-7.1%. בקרנות הפנסיה הקטנות, בזכות ההתקשרות עם מבטח המשנה, שיעור הגרעון נמצא בסדר גודל דומה לזה של הקרנות הגדולות ובחלקן אף טוב יותר.
גרעון בשיעור כזה אינו מסכן את יציבות הקרנות ואינו "מוחק" את צבירות העמיתים. מדובר בתשואה דמוגרפית שלילית שאף נמוכה יותר מהתשואה הפיננסית השלילית שהניבו הקרנות בעת שיא המשבר. לעומת זאת, ללא מבטח משנה הגרעון עשוי לזנק לשיעור דו ספרתי גבוה אשר בהחלט יזעזע את הקרנות עד לפגיעה ממשית ביציבותן.
עד כמה התרחיש סביר?
בנקודה הזו נשאלת השאלה, האם תביעות בסכומים של 2 מיליארד שקלים ויותר הוא תרחיש סביר? נתוני התמותה ומשך זמן ההחלמה מקורונה ידועים (נכון לעכשיו) ומאפשרים להבין לעומק את יכולת ההתמודדות של קרנות הפנסיה עם מגפה מהסוג הזה.
ראשית, נתייחס לסיכוי ההתממשות של אירוע נכות. ככלל, קרן הפנסיה משלמת קצבת נכות רק אחרי 3 חודשים של אי יכולת לעבוד. כך למשל, חולה שפעת שנעדר מעובדתו במשך חודש אינו זכאי לקצבת נכות. בנגיף הקורונה או מגפה אחרת מהסוג הזה, תקופת ההחלמה נעה בין שבועיים לחודש ימים. לא דווח על חולים שהתמודדו עם הנגיף מעל ל-3 חודשים, או על כאלה שסובלים מנזק בלתי הפיך ארוך טווח. משמעות הנתון הזה היא סיכון נמוך עד אפסי לקרן הפנסיה בתביעות אובדן כושר עבודה כתוצאה מנגיף הקורונה.
מסקנה דומה נובעת מהסתכלות על מקרי המוות כתוצאה מהנגיף. על פי אתר הסטטיסטיקה העולמית Worldometer, שיעור התמותה כתוצאה מהנגיף בקרב גילאי 80 ומעלה הוא הגבוה ביותר (14.8%) והוא למעשה כפול ביחס לשיעור התמותה בקבוצת הגיל הבאה, 70-79 (8.0%). הגיל הביטוחי המקסימלי בקרנות הפנסיה עומד כיום על 67, כלומר מעבר לגיל הזה אין כיסוי ביטוחי לעמית. שיעור התמותה הגבוה ביותר מהנגיף, כאמור, הוא בקרב בני ה-80 ומעלה.
כפועל יוצא, יכולת ההתמודדות של קרנות הפנסיה עם מגפה מן הסוג הזה היא גבוהה. מאוד. שילוב של זמן החלמה קצר יחסית מנגיף הקורונה, שיעור תמותה גבוה משמעותית בקרב בני 80 ומעלה אשר אינם נמצאים בקבוצת הגיל הרלוונטית לכיסוי הביטוח בקרן הפנסיה, לצד מבטח משנה שנושא ב-90% מהכיסוי הביטוחי כך שהעמיתים לא נושאים בעלות במקרה של אירוע ביטוחי חריג – כמעט ולא משאירים מקום לסיכון. נוסיף לכך את העובדה שלא כולם חוסכים בקרן פנסיה, חלק חוסכים בביטוח מנהלים או בקופת גמל - והנה מזערנו את הסיכון בצורה משמעותית, אפשר לומר שנטרלנו אותו כמעט לחלוטין.
מה בעצם מרוויח מבטח המשנה אתם שואלים? בקרן שאין בה מבטח משנה, עודף הפרמיות, ככל שנוצר, חוזר בחזרה לעמיתים. לא כך הדבר בקרן פנסיה שיש לה מבטח משנה. מבטח המשנה מקבל את הפרמיות ובמקרה של מיעוט תביעות העודף נותר אצלו. יחד עם זאת, מבטח המשנה יכול לתת הנחה כך שלא כל הפרמיות מועברות אליו.
הכותב הינו עומר בן יאיר, מנהל מקצועי אלטשולר שחם גמל ופנסיה
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי, יעוץ או שיווק פנסיוני, המלצה או חוות דעת ואין בו כדי להוות תחליף להוראות החוק ו/או התקנון ו/או לייעוץ או שיווק פנסיוני הניתן על ידי בעל רישיון כדין. אין באמור כדי להוות ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי המותאם לצורכי הלקוח. אלטשולר שחם עוסק בשיווק השקעות ובשיווק פנסיוני (ולא בייעוץ) ולו זיקה למוצרים המנוהלים על ידו. אין לראות באמור לעיל משום חוות דעת או המלצה או הנחיה או הנעה לביצוע פעולה או התחייבות כלשהי מצד אלטשולר שחם.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.מאמר לא טובאילן 14/07/2020 14:18הגב לתגובה זו0 0כתוב משעמםסגור
-
2.אל תבנו על הפנסיה הזאתעמך 02/06/2020 12:10הגב לתגובה זו2 0כרישי השוק יעשו סיבוב על החוסכים ובנק ישראל במדיניות האפס ריבית שלו ישלים את המלאכה. לא היה מצב שלכסף, סליחה מטבע לא היה ערך ורק העברת עושר לידי העשיריםסגור
-
1.הגרעון צריך להיות ביחס להיקף הנכסיםשחר 02/06/2020 11:59הגב לתגובה זו2 0לדעתי לא נכון להציג את אותו סכום גרעון לכל קרנות הפנסיה אלה כאחוז ביחס להיקף הנכסים, לדוגמא: במידה ולמנורה מבטחים הגרעון יהיה 2 מיליארד אז למיטב הוא צריך להיות סביב 200 מיליון כי היא עשירית ממנה בגודלסגור
