השיעור של סטנלי דרוקנמילר מ-1988 רלוונטי היום יותר מתמיד

"הדבר העיקרי שאנחנו מסתכלים עליו הוא הנזילות בשוק, בשילוב של סקירה כלכלית. בניגוד למה שכתוב ברוב העיתונות הפיננסית, כאשר מסתכלים על 'השווקים השוריים' בעשורים האחרונים, ניתן לראות כי הסיטואציה הטובה ביותר לשוקי המניות היא כאשר הכלכלה האמריקנית חלשה והפד' מנסה להמריץ אותה... כאשר הכלכלה תופסת תאוצה, הפד' כבר לא איתך, ואז הוא חוזר להתנהג כמו בנק מרכזי שדואג לאינפלציה". "רווחי החברות לא מזיזים כלל את השווקים, זה הכל הפדרל ריזרב... רוב המשקיעים מסתכלים על רווחי החברות ונעזרים באמצעים קונבציונליים, אך הם צריכים להתמקד רק בנזילות מצד הבנק המרכזיים".  למרות שנדמה שדברים אלו נכתבו על השנים האחרונות ובפרט על החודשים האחרונים, מדובר בחלק מראיון שערך סנטלי דרוקנמילר, אחד ממנהלי קרנות הגידור המוערכים בוול סטריט בעשורים האחרונים, בשנת 1988 - כן, לפני 32 שנים! ענקי וול סטריט הבינו את הסוד שהמשקיעים מבינים היטב בתקופה האחרונה כבר לפני מספר עשורים (ועשו על זה קריירה מפוארת במיוחד). נכון, התמיכה של הפד' בשווקים לפני 32 הייתה שונה מהתמיכה היום, אבל העיקרון הוא זהה - הפד' צריך להיות ה"חבר" הטוב ביותר של המשקיע. במהלך הקריירה שלו, דרוקנמילר נהנה מנקודות שיא רבות, שהידועה שבהן הייתה ההימור שביצע ביחד עם ג'ורג' סורוס נגד הבנק המרכזי באנגליה ב-1992. דרוקנמילר וסורוס טענו בזמנו כי הליש"ט נסחרת בשער גבוה מידי ולא תיהיה לבנק המרכזי ברירה אלא לבצע פיחות חד במטבע. השניים החלו למכור כמויות עצומות של ליש"ט, מהלך שהפעיל לחץ נוסף על המטבע. בעקבות אותם אירועים, סורוס זכה בכינוי שמלווה אותו עד היום - "האיש שניצח את הבנק המרכזי בבריטניה".  בחזרה להיום נראה כי גם לאופטימיסטיים הגדולים ביותר, האירועים בחודשים האחרונים מתחילים להפריע: המיתון הכבד ביותר מאז שנות ה-30? מלחמת סחר? מהומות חריגות בכל רחבי העולם? וול סטריט מתעלמת מהכל וממשיכה לטפס בחסות הכסף הזול מהבנקים המרכזיים (ובימים האחרונים גם מהממשל האמריקני). בשיא הפאניקה בשווקים השנה (24.3) הערכנו ב-Bizportal כי "הגיע הזמן להתחיל לאסוף מניות, ההזדמנויות כבר כאן". בזמנו טענו כי ההודעה של הפד' על כניסה לשוק האג"ח הקוצרני מהווה "שינוי חוקי המשחק" והדרך להתנפחות מחירי הנכסים קצרה במיוחד.  כאשר מסתכלים על הנזילות בשוק (בדיוק כפי שדרוקנמילר עשה עוד לפני 32 שנים), קשה שלא לקבל את התחושה שהחודשים האחרונים היו רק קדימון לחודשים הבאים. בשבוע שעבר הערכנו כי פעולות הממשל האמריקני יובילו את השווקים לשיא כבר בחודש הנוכחי (לכתבה המלאה), הנאסד"ק כבר ברמות שיא - אבל זו רק ההתחלה. מעולם לא הזריק הממשל האמריקני כל כך הרבה כסף לשוק בזמן כל כך קצר.  האם הפד' לא יודע שהוא מנפח בועה?  הם יודעים זאת בוודאות. הם אמנם לא יודו בכך בזמן אמת, אבל הפרוקטולים של השנים האחרונות חושפים את האמת. כך לדוגמה, כבר ב-2013 אמר יו"ר הפד' הנוכחי, ג'רום פאואל, "אני חושב שאנחנו בעצם בנקודה של עידוד לקיחת סיכונים וזה נותן לנו מרווח זמן. המשקיעים באמת מבינים עכשיו שאנחנו נהיה שם כדי למנוע הפסדים קשים. אמנם זה לא מקל עליהם להרוויח כסף, אך יש להם תמריץ לקחת סיכונים נוספים והם עושים זאת. בינתייים, אנחנו נראים כאילו אנחנו מנפחים בועת אשראי שתביא לבסוף להפסדים גדולים כאשר הריביות יעלו. ניתן לטעון כי זו האסטרטגיה שלנו".  את הדברים אמר פאואל ב-2013! 7 שנים לפני המשבר הכלכלי שהוביל את הבנק להקפיץ את מאזנו לרמה של 7.1 טריליון דולר ולהודיע על תמיכה בכל שוק החוב, כולל בשוק האג"ח הקונצרני בדירוגים הנמוכים. סיכון מוסרי? לא קיים דבר כזה היום, כולם יודעים שהפד' יציל את המשקיעים ולא משנה מה יקרה (וכבר הערכנו זאת בתחילת אפריל האחרון). אבל למה הפד' דואג להקפיץ את שוק ההון? בהקשר לשאלה זו, שווה להיזכר במחקר שהפד' פרסם בדיוק לפני שנה (לכתבה המלאה). במחקר נטען כי "בהחלטות מוניטריות יש לקחת בחשבון את השווקים הפיננסיים" ובמילים פשוטות "אסור לתת לשווקים לרדת יותר מידי".  המחקר מצא כי יש קשר חזק בין מרווחי האשראי בשוק האג"ח הקונצרני לבין קצב הצמיחה ולכן רצוי שמרווחי האשראי בשוק לא יתרחבו יותר מידי. אם תבחנו את הצעדים של הפד' בחודשים האחרונים, תראו שרובם המוחלט מתמקד בהורדת מרווחי האשראי - ככה זה כאשר הפד' רוצה להיחלץ מהמיתון הכבד ביותר מאז שנות ה-30. הפד' טוען (וחייבים לציין שיש אמת בדבריו) כי הדרך לצאת מהמשבר הפיננסי עוברת דרך שוק ההון.  האם זה יוצר בועה? בוודאי, אבל למשקיע הממוצע זה לא צריך להפריע ובוודאי אסור לו להיכנס למשחק "למי יש כיסים יותר עמוקים" נגד הפד' שיכול לייצר כסף "יש מאין". יש רק בעיה קטנה... החברה מתפוררת

בעוד שהבנקים המרכזיים והממשלות יכולות לווסת את שוקי המניות, הכלכלה האמיתית נמצאת במשבר חסר תקדים. מהעליות הנוכחיות בשווקים הפיננסיים נהנים בעיקר חלק מאוד קטן באוכלוסיה - חלק מהמחקרים בשנים האחרונות מצביעים כי 10% מהציבור בארה"ב מחזיק כ-90% מהנכסים בוול סטריט.  כאשר זה המצב וכאשר יש היום יותר מ-40 מיליון מובטלים בארה"ב, הדרך לאיבוד אמון במערכת ולמחאות ענק קצרה במיוחד. זו בדיוק התופעה שמתרחשת בימים האחרונים בארה"ב. ובמילים פשוטות: וול סטריט אמנם תמשיך לככב, אך החברה האמריקנית מתפוררת, הפערים החברתיים והכלכליים רק הולכים וגדלים.