המשקיעים במסר לנגיד: אנחנו לוקחים בחשבון שאצלכם מדברים הרבה ועושים מעט

בתקופה האחרונה מחריף בנק ישראל את הטון כי לטעמו, עצמתו של השקל מוגזמת. כך בשיחות המשנה לנגיד עם נציגי הבנקים הזרים, כך בהחלטת הריבית האחרונה וכך השבוע בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה. הבנק מעביר למשקיעים מסר - "השקל צריך להיחלש, הדולר צריך לעלות". אבל השוק מצפצף (בינתיים) על הדיבורים. כל עוד הוא לא יראה מעשים משמעותיים ומתוחכמים, לא נראה שיהיה שינוי משמעותי.

נכון, אי אפשר לומר שבנק ישראל רק מדבר ולא עושה, אבל זה לא מספיק וזה מפספס הרבה אפשרויות פשוטות יחסית שעשויות בעבודה עקבית לתרום להתחזקות הדולר. מתחילת השנה רכש בנק ישראל סכום שיא של 10 מיליארד דולר. למרות זאת השקל קרוב מאד לשיא כל הזמנים וכישלון מדיניות ההתערבות של הבנק זועק לשמים. אי אפשר להאשים את העודף בחשבון השוטף שהסתכם ברבעון הראשון רק ב-3.8 מיליארד דולר (לעומת 6.7 מיליארד רכישות של הבנק). אי אפשר להאשים את הגופים המוסדיים שהיו המוכרים הגדולים של מטבע בשנה שעברה. השנה הבורסות בעולם לא עולות, למרות התנודות החדות ועל כן המוסדיים לא נאלצים למכור דולרים, אלא אם חלק מהם התאהבו בספקולציה על השקל וזה בסדר.

מה שמחזק את השקל יתר על המידה הוא פעילות ספקולטיבית ומניפולטיבית של גופים זרים ומקומיים שרואים כיצד בכל העולם הבנקים המרכזיים פועלים באגרסיביות ואילו כאן פועל הבנק המרכזי ברכות, בשבלוניות ובדרך שאינה מובילה לתוצאות. זה מדרבן עוד ועוד שחקנים להצטרף למשחק. יש הרבה כסף נזיל בעולם והוא מוצא את דרכו לשוקי המניות ולשווקים הפיננסיים, בעיקר אלו שלא משכילים להתמודד מול הגל.

הגיע הזמן שנגיד בנק ישראל יבין שאנשיו פועלים לא נכון. אם בנק ישראל רכש הרבה יותר מכל מה שנכנס לישראל ועדיין אין פיחות, משהו כאן מסריח ודורש חשיבה מעמיקה יותר ושינוי דפוסי פעולה. אי אפשר לחכות עד שהמשק הישראלי יתרסק לגמרי ויעביר פעילות לחו"ל(ואז כמובן שהעודף בחשבון השוטף יהפוך לגירעון ויהיה פיחות אולם מבחינת התעשייה זה יהיה מאוחר מדי). אפשר כמובן "להאשים" את שוקי המניות. קל להבחין בקורלציה המושלמת בין עליית שוקי המניות בארה"ב והתחזקות השקל. לא ייתכן שזה יהיה הגורם היחיד שמשפיע. היכן הכלכלה? היכן הנתונים הגרועים שמתפרסמים כאן מדי יום? היכן הסיכונים? את משקיעי המטבע כלום לא מעניין. מה שישכנע אותם הוא רק שינוי דפוסי הפעילות של הבנק המרכזי.

אז מה ניתן לעשות? יש הרבה פתרונות יצירתיים יותר ופחות אולם בראש ובראשונה על בנק ישראל לשלב כוחות עם האוצר כפי שעשה במשבר 2008. נגיד בנק ישראל חייב ללחוץ על האוצר לבצע גידורים בהיקף רחב. רק השנה גייס האוצר 13 מיליארד דולר בריבית גבוהה וברמת סיכון שער חליפין גבוהה מאד. גם גיוס זה תרם לפעילות הספקולטיבית לחיזוק השקל (ראו מה קרה לשקל בימים שלפני כל הנפקה). הנגיד חייב לשכנע את שר האוצר החדש שמדיניות קודמו בתפקיד בעניין שער החליפין הזיקה למשק יותר מאשר הועילה. אם האוצר יגדר, זה גם יפחית עלויות ריבית, גם יקטין סיכון וגם יגרום לפיחות. בנוסף חייב האוצר לבחון באמצעות הממונה על שוק ההון את חשיפת הגופים המוסדיים לשינויי מטבע. אם דצמבר 2018 לא הספיקה, ראינו מה קרה למוסדיים במרץ השנה. זה מצב לא תקין ומציאת פתרון יצירתי שיעניק רשת ביטחון למוסדיים ויקטין את מעורבותם בשוק המטבע, מעורבות שאף פעם לא תיטיב עם החוסכים.

כמו כן כדאי לשים שוב על השולחן את האופציה של מיסוי תנועות הון ספקולטיביות. לא סביר בעיני שכסף זר ימצא את דרכו לשוק הישראלי שלא לצורך פעילות ראלית, יגרום לנזק לכלכלת ישראל ולא ימוסה. כמו כן על האוצר להרחיב את בסיס תקבולי המס במטבע מאקזיטים וחברות דולריות.

ובנק ישראל? הבנק מדבר כל הזמן על חלון דינמי בו הוא פועל. פעם קראנו לזה רצועה. הגיע הזמן להגביה את החלון. כלכלת ישראל אינה כפי שהייתה בימי טרום הקורונה. החלון חייב להיות תואם יעדים ואם כל הבנקים המרכזיים פועלים באגרסיביות, גם בנק ישראל חייב לעשות מהלך דומה.

לבנק יש תחמושת פנטסטית בדמות ההלוואות שנתן לבנקים על מנת לשחררם ממצוקת הנזילות. ההלוואות ברובן נשארו פתוחות והן "מגולגלות" מתקופה לתקופה. במקום להודות לו הבנקים ממשיכים לספק את הנזילות לגופים המוסדיים ולספקולנטים שמצדם חזרו לשחק עם השקל. מה יותר פשוט מלסגור את הברז?

מעבר לכך חייב הבנק להיות פעיל יותר בשעות המסחר הדלילות בהן קל יותר להשפיע על התחזקות השקל ולעקוב כל העת אחר פעילות חריגה. פעם אחר פעם כולל השבוע, מתחזק הדולר בעולם אולם לעומת השקל הוא נחלש. זו פעילות מניפולטיבית של מודלים. בכל פעם שזה קורה בנק ישראל חייב לטעמי להפגין נוכחות.

למרות שהודיע כי אין לו למעשה תקרת רכישות ואף הוכיח את זה השנה, יש משמעות להכרזת הבנק על הגדלת תקרת היתרות. הגדלה ל 50% סבירה לחלוטין. במדינות מזרח אסיה התקרה מגיעה אף ל 75% ויותר. אני סבור שכל בר דעת מבין היום את חשיבותן של היתרות, מה גם שכיום הן מניבות רווחים בעיקר עקב פערי הריבית.

יש צעדים נוספים והגבלות בהן ניתן לנקוט בעת הצורך אולם לטעמי, אם רק בנק ישראל
ישלים עם העובדה שיש צורך בשינוי וינקוט אפילו בחלק מהצעדים שמפורטים כאן, לא יהיה צורך בצעדים דרקוניים והשקל ישוב לטווח האיזון שלו.

הכותב הוא מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים