וול סטריט היא הונאה פיננסית גדולה, אבל המשקיע צריך לנצל זאת

כמעט מבלי שנשים לב, הסנטימנט בוול סטריט נחלש משמעותית בתקופה האחרונה. הנאסד"ק עוד קבע שיאים השבוע אך רוב הסקטורים מציגים ירידה משמעותית לאחר הראלי בחודשים האחרונים. באופן לא מקרי, הגורם העיקרי שהוביל את הראלי האחרון בשוק - הגידול במאזן הפד', יורד בשבועיים האחרונים. כן, השווקים הפיננסים בעולם הפכו להיות סוג "רפובליקת בננות" - מאזן הפד' עולה והשווקים עולים, מאזן הפד' יורד והשווקים מתקנים. נכון, יש אירועים שמשפיעים גם כמו האיזון השבוע בקרנות הפנסיה/הדיווחים על הקורונה, אך הם זניחים לעומת השינויים במערכת הבנקאית. 

אם כך, כל מה שהמשקיעים צריכים לדעת על שווקים הוא מה הפד'/ שאר הבנקים המרכזיים עושים וכל הדיווחים האחרים הם "רעשי רקע". וול סטריט היא הונאה פיננסית אחת גדולה בכל העשור האחרון, אבל ההונאה הזאת היא "על סטרואידים" בחודשים האחרונים. המשקיעים לא צריכים להילחם בהונאה החשבונאית הזו - אין להם סיכוי, אלא לנצל אותה לטובתם. 

מאזן הפד' ירד בשבוע האחרון ב-12 מיליארד דולר, בהמשך לירידה של 74 מיליארד דולר בשבוע שעבר. בסה"כ, שורת הנכסים במאזן הפד' מסתכמת כעת ב-7.08 טריליון דולר, לעומת רמה של 3.75 טריליון דולר בסוף אוגוסט האחרון. כל הירידה מגיעה מ-2 סעיפים: קווי האשראי של הפד' לשאר הבנקים המרכזיים (בהיקף של 77 מיליארד דולר) וירידה של 8.9 מיליארד דולר בפעולות הריפו שהבנק מבצע עם הדילרים בארה"ב. 

• אפל משיקה אייפד אייר חדש ולא מעלה מחירים
• קוואלקום אחרי עידן אפל: האסטרטגיה החדשה של ענקית השבבים

מנגד, הפד' קנה אג"ח מגובה משכנתאות בהיקף של 52 מיליארד דולר ורכש אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של 28 מיליארד דולר. בנוסף, הפד' רכש אג"ח קונצרני בהיקף של 1.7 מיליארד דולר בלבד. 

מאזן הפד' מול השוק: הפד' הוריד "רגל מהגז" והשוק התחיל לקרטע מעט

אחת השאלות שאני מקבל לא מעט: רגע, מאזן הפד' ירד בשבועיים האחרונים ב-84 מיליארד דולר ומחזורי המסחר בוול סטריט הם של טריליוני דולרים, כיצד סכום כזה קטן משפיע על כל השוק? התשובה היא שזה לא באמת 84 מיליארד דולר, אלו 84 מיליארד דולר בבסיס הכסף. כאשר אנחנו מדברים על מערכת בנקאות רזרבית, עם מכפיל הכסף (Multiplier money) אפשר להפוך את אותם 84 מיליארד דולר לטריליוני דולרים!

לפני כשבועיים פרסמנו בביזפורטל טור שמסביר כיצד המדיניות המוניטרית הלא קונבנציונאלית (כלומר הרחבה של מאזן הפד'), יכולה לייצור שוק הון שמנותק מהמציאות  לאורך זמן (לכתבה המלאה). בטור הסברנו שכל רכישה שהפד' עושה, כאשר הבנקים בארה"ב הם מתווכים בלבד בעסקה, יוצרת גידול בפיקדונות של הבנקים בסכום דומה והרזרבות שלהם עולות בהתאמה. בכך, הפד' למעשה יכול לנתק את כל מה שמתרחש במערכת הבנקאית מאירועים כלכליים/פוליטיים. 

• נדל"ן, בנקים ואנרגיה - האם כדאי להשקיע באמצעות קרנות נאמנות לפי ענפים?
• האיום הגדול על החברות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מה קורה כאשר הפד'/כל בנק מרכזי אחר רוכש אג"ח מגופים שהם לא הבנקים? המערכת הבנקאית יכולה לצמוח בלי קשר לאירועים כלכליים וזה בדיוק מה שקורה

עם אותם פיקדונות, הבנקים יכולים לבצע שתי פעולות: לשחרר אותו לכלכלה הריאלית או להלוות אותו לשוק הריפו לטובת הקרנות גידור. לרוב, זה מגיע לשוק ההון וקרנות הגידור, שמצידם מטיסות את השווקים הפיננסים (הסבר מלא בכתבה הקודמת). 

אבל מה קורה כאשר הפד' מוריד רגל מהגז כמו בשבועיים האחרונים? הרזרבות של הבנקים יורדות, הם מקטינים חשיפה לשוק הריפו ולפתע נוצר לחץ בשווקים. אם טענו בכתבה הקודמת כי בפעולות הקניה של הפד' הוא "משנה את חוקי הטבע במערכת הבנקאית", בכל פעם שהפד' מצמצם חשיפה "השווקים חוזרים למציאות" - זו הסיבה שאותן חדשות בשווקים יכולות לפעמים לרסק את השוק, ולפעמים השוק אדיש אליהן. 

המערכת הבנקאית בעולם ובפרט בארה"ב שבורה לחלוטין מאז המשבר של 2008, מעולם לא התאוששנו מהמשבר הזה. האמון במערכת הבנקאית עצמה כמעט שלא קיים, והכל זה משחק של רזרבות בין הבנקים - אף בנק לא מאמין שהכלכלה יכולה להתמודד לבד בלי עזרה של הפד' ולכן הם מצמצמים חשיפה בכל פעם שהפד' נוטש ולהיפך - רפובליקת בננות. 

כאשר מסתכלים על הרזרבות של הבנקים דרך מאזן הפד', יש 2 גורמים שמשפיעים על הרזרבות (קוביה כחולה בגרף): הרכישות של הפד'/שאר הבנקים המרכזיים ותנודות בקופת האוצר האמריקני (הקוביה הצהובה והקוביה האדומה בגרף הבא). הפד' אמנם הוריד בתקופה האחרונה את קצב הרכישות (קוביה צהובה), אך היה צפי שהממשל האמריקני יאזן את הירידה ע"י העברת כסף מהקופה של משרד האוצר. לא רק שהצפי הזה לא קרה, הממשל האמריקני הגדיל את קצב הנפקות האג"חים, כך שלמעשה נוצר מצב בשבועיים האחרונים של ירידה ברזרבות הבנקים. וחשוב להזכיר שוב, מדובר בירידה בבסיס הכסף. 

מאזן הפד': 3 חלקים חשובים: רכישות האג"ח, רזרבות הבנקים וקופת האוצר. משחק בין 3 מרכיבים אלו משנה כל השווקים הפיננסיים

אז רמת הרזבה של הבנקים ירדה משמעותית בשבועיים האחרונים והשוק "חזר למציאות". לפתע, כל הודעה על עלייה בנגיף הקורונה מצליחה להוריד את השווקים. מלחמת סחר? אירועים פוליטיים? לא חסר אירועים שיכולים להוות טריגרים לירידה של השוק - בשוק שהוא מחובר למציאות. 

ההודעה היום על סגירה מחודשת של חלקים בטקסס (לכתבה המלאה), היא אמנם מאוד חשובה ברמת האזרח הקטן וברמה החברתית, אבל לא עבור המשקיעים והיא בוודאי לא משנה את חוקי המשחק בוול סטריט. היא מצליחה להשפיע היום על השווקים כי היא מגיעה בתקופה שהתמיכה של הפד'/ממשל נמוכה (ובמקביל עדיין ברקע יש את סוגיית הקרנות פנסיה) - ישכחו אותה די מהר כאשר מאזן הפד' יחזור לעלות.

איך ניתן להיות בטוח בטענה זו? המערכת הבנקאית היום לא מתרגשת כלל מהאירועים. המניות של הבנקים יורדות בעקבות החלטת הפד' אתמול, אבל כאשר מסתכלים על החוזים על רזרבות בין הבנקים לחודש/חודשים הבאים, אין שום דרמה ואין שום לחץ של השגת רזרבות לחודשים הבאים. אם הבנקים בארה"ב לא מודאגים ממצוקת נזילות בשווקים, מדוע המשקיעים צריכים להיות?

הבנקים יודעים כי מאזן הפד' יחזור לעלות מתחילת יולי (שבוע הבא) וכי הממשל האמריקני (למרות ההתעכבות בחודש האחרון) יזרים כסף למערכת (להערכתנו, הדד ליין לעונת המס המתוכנן ל-15 ביולי יידחה שוב). ובקיצור - אנחנו נחזור ל"עולם מדומיין" בשווקים החל מהשבוע הבא - חוקי המשחק בוול סטריט השתנו!