משקיע השקעה חיסכון
צילום: David McEachan pexels
מדריך

מה אפשר ללמוד ממכפיל הרווח?

איך מחשבים מכפיל רווח, מה המגבלות של המכפיל ואיך מציעים גדולי הכלכלנים להתמודד עם בעיות אלו. כל מה שצריך לדעת על מכפילי רווח
הלל בש | (13)
נושאים בכתבה S&P500 מכפיל רווח

האם שוק המניות הוא יקר? האם המחירים בשוק ההון כיום מבטאים ערך ממשי לטווח האסטרטגי? לפני שננסה לענות על שאלות הרות גורל אלו, נכיר לכם מושג ישן ולכאורה מוכר - מכפיל הרווח (Profit to Earnings Ratio) שלעיתים מסומן בקיצור P/E ratio.

מכפיל הרווח הינו יחס פיננסי מיוחד המחלק את שווי השוק של נייר ערך (מחיר שוק עדכני כפול מספר היחידות) ברווח הנקי השנתי (מדו"ח רווח והפסד). נהוג לומר שמכפיל הרווח עונה על השאלה תוך כמה שנים ההשקעה תחזיר את עצמה, תחת ההנחה שהרווח הנוכחי יימשך. הנחה זו חשובה מאוד להבנה, כפי שנראה בהמשך. אם נדגים במניה: מכפיל הרווח הינו מחיר השוק של מניה בודדת חלקי הרווח למניה. זה בדיוק כמו שרשום למעלה. מה שמייחד את מכפיל הרווח, שהוא יחס שמחבר בין נתון ציבורי (מחיר המניה שמושפע מהיצע וביקוש של השוק) ונתון חשבונאי (רווח נקי, שמופיע בדוחות הכספיים). החיבור בין נתון משוק ההון החיצוני לבין נתון פנימי שמוכן על ידי רואי החשבון של הפירמה, הינו בעל ערך רב.

בנג'מין גרהם (1949), אבי תורת השקעות הערך (Value Investing) היה מהראשונים שהציע שימוש נרחב במכפיל הרווח כמדד טוב להשוואה בין חברות שונות ולזיהוי מניות יקרות או זולות. באופן כללי גרהם קבע כי מכפיל רווח של פחות מ- 15 נחשב נמוך (מניה זולה), וכי מכפיל רווח של מעל 20 נחשב מאוד גבוה (יקר מאוד; ממש בועה). גרהם קבע כי אין לקנות מניות שיש להם מכפיל רווח של מעל 20. אבל רגע, האם ניתן לצמצם את שאלת הקניה והמכירה של מניות לחישוב אחד ופשוט של מכפיל הרווח? וודאי שלא! למרות שמכפיל הרווח מחושב לרוב ניירות הערך המרכזיים וניתן בחינם באינטרנט ברוב האתרים הפיננסיים המרכזיים, הנושא קצת יותר מורכב.

מגבלות מכפיל הרווח

(א) כאמור, ניתוח של מכפיל הרווח מניח כי הרווח הנקי השנתי של החברה הינו קבוע לטווח הנראה לעיל. זאת הנחה מאוד בעייתית, שכן כל הערכת השקעות חייבת לעסוק בשאלת פוטנציאל הצמיחה העתידי של העסק, ותזרים המזומנים שהוא מפיק. משקיע מקצועי לא רוכש מניה רק על סמך העבר, אלא בעיקר על סמך העתיד. הוא מעריך שהמיזם העסקי מוצלח וצפוי להגדיל הכנסות ורווחים בעתיד. מכפיל הרווח אינו מתייחס כלל לפוטנציאל הצמיחה העתידי, הידוע בקיצור PEG - Profit / Earnings Growth.

(ב) כמו כל יחס פיננסי, מכפיל הרווח מחלק שני מספרים ובכך מנטרל את הגודל. היינו מכפיל הרווח מאפשר לנו להשוות בין חברות קטנות לחברות ענק. אבל התכונה הזו, שימושית ככל שתהיה יכולה ליצור עיוותים משמעותיים בניתוח. חייבים לשים לב לגודל החברה שאנו מנתחים ומשווים, וראוי לתת את תשומת הלב לכך שהשוואה בין חברה ענקית לקטנה היא בעייתית.

(ג) מכפיל הרווח אינו מתייחס כלל לסיכון. הוא יחס פיננסי טכני שמחלק בין שני מספרים ומציג לכם את התוצאה. הוא לא נותן שום מידע בדבר רמת הסיכון העסקי של החברה, הרקע הכלכלי בענף או התפתחויות צפויות ברגולציה בתחום הפעילות של הפירמה וכו'. בכל ניתוח חייבים להתייחס לסיכון, ואסור לשכוח שמכפיל הרווח אינו נותן מענה כלשהו לחוסר הוודאות המובנה לגבי המשך הרווחים של החברה.

(ד) חלק מהעסקים הינם מאוד עונתיים, והרווח הרבעוני יכול להשתנות מאוד מתקופה לתקופה. תחשבו לדוגמא על יצרן של מזגנים או משווק תנורי חימום וכו'. העונתיות הזאת יכולה לשנות בתקופות מסוימות את מכפיל הרווח שמאוד מושפע מהרווח התקופתי (לעיתים קרובות מחשבים את הרווח השנתי על ידי הכפלת הרווח הרבעוני האחרון שפורסם כפול ארבע).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כללו של דבר, כל ניתוח ממשי של מכפיל הרווח חייב לכלול הקשר מלא של נייר הערך, והבנה טובה ומהותית בסיכונים, במאפיינים ובפוטנציאל הרווחים. מכפיל הרווח אינו חזות הכל!

הסוגים השונים של מכפיל רווח

מכפיל הרווח ההיסטורי - מעבר למגבלות של מכפיל הרווח, צריך לדעת כי יש מכפילי רווח שונים המחושבים על סמך הנחות שונות. מכפיל הרווח הפשוט והנפוץ ביותר הינו מכפיל הרווח ההיסטורי (Trailing), במסגרתו מחשבים את הרווח השנתי על סמך מידע היסטורי מפורסם בדחות הפיננסיים של הפירמה.

מכפיל הרווח העתידי - אבל יש עוד מכפיל רווח קצת פחות מוכר והוא מכפיל הרווח העתידי (Forward), במסגרתו מחשבים את מכפיל הרווח בהתבסס על ציפיות רווחיות עתידיות לתקופה הבאה. כאן מכפיל הרווח הינו צופה פני עתיד, וייתכן והוא נותן מידע קצת יותר מועיל לקבלת החלטות השקעה, אך מנגד הוא בנוי מתחזיות ואומדנים שלא תמיד מתממשים. הטעות הגדולה ביותר של משקיעים זה כשהם משווים בין מכפיל רווח היסטורי של חברה מסוימת, למכפיל הרווח העתידי של חברה אחרת... חייבים להשוות תפוחים לתפוחים.

מכפיל רווח לפי גרהם - בנוסף, גרהם בעצמו היה מאוד ער למגבלות העונתיות שהצגנו, ולכן יש מכפיל רווח לפי גרהם שמחשב את הרווח השנתי על סמך ממוצע הרווחים של 10 השנים הקודמות. שיטה זה מעדנת במידה זו או אחרת את השפעת העונתיות.

מכפיל הרווח המתואם לעונתיות - לעומתו, פרופ' רוברט שילר (זוכה פרס נובל בכלכלה 2013) הציע שיטה אחרת להתמודד עם בעיית העונתיות. שילר המציא את מכפיל הרווח המתואם לעונתיות הידוע בקיצורו CAPE - Cyclically Adjusted PE Ratio. ה-CAPE מחושב בהתבסס על רווח ממוצע המתוקנן לאינפלציה ב-10 השנים האחרונות. חשוב לציין כי גם שילר וגם גרהם עוסקים בניקוי עונתיות של מכפיל רווח היסטורי.

הדגמות פרקטיות על מכפילי רווח:

שוק ההון האמריקאי

ניתוח של מדד השוק המרכזי בארצות הברית, מדד האס אנד פי 500 (S&P500) המאגד את 500 החברות הגדלות והמרכזיות בשוק האמריקאי מראה כי מכפילי הרווח הינם מאוד גבוהים. מצד אחד, השוק הצליח להחזיר את ההפסדים החדים הראשוניים שנגרמו כתוצאה ממשבר הקורונה (מרץ 2020) ולחזור כעת קרוב לרמות השיא של התקופה לפני המשבר.

מצד שני, הערכות אודות הרווחיות העתידית של חלק גדול מהפירמות ירדו בצורה משמעותית. הירידה מאופיינת במינוס 20% במדד S&P500. מחיר השוק עלה, הרווחיות יורדת ולכן התוצאה צפויה - מכפיל הרווח העתידי מאוד גבוה (21~).

האם זה אומר שהמניות יקרות?

יש מי שחושבים כך; גדולי מנהלי ההשקעות בארצות הברית עוסקים בימים אלו בהקטנת החשיפה לשוק האמרקאי. וורן באפט מוכר מניות בתחומים רבים מאז פרוץ המשבר (התחיל עם חברות התעופה והמשיך עם אפל וכו'). ריי דליו מזהיר כי אנו במיתון עמוק, וכי זמן ההתאוששות צפוי להיות הרבה יותר ארך והרבה יותר כואב מהשפל הגדול. מצד שני, יש הטוענים שהסיבה שהמכפילים כל כך גבוהים נעוצה בכך שמשקל ענף הטכנולוגיה (40%) גבוה ביחס לאחרים והוא מושך את מכפיל הרווח למספרים המאפיינים יותר חברות עם צמיחה עתידית צפויה גבוהה.

אז האם זה הזמן למכור מניות אמריקאיות או להקטין חשיפה למדד השוק האמריקאי? לא בהכרח. בשבוע הבא, ננסה לתת כמה כלים מעשיים להתמודדות עם חוסר הוודאות המובנית שמשבר הקורונה יצר בקרב המשקיעים.

שורה תחתונה

השקעות הינן מורכבות ודורשות הבנה מהותית ומעמיקה. מכפיל הרווח הינו נתון חשוב אך לא היחיד בבואנו להעריך השקעות לטווח ארוך. כמאמרו של וורן באפט: לעיתים עדיף לקנות חברה מצוינת במחיר סביר, מלקנות חברה סבירה במחיר מצוין.

הכותב הינו הלל בש מרצה בכיר בפקולטה למנהל עסקים במרכז האקדמי לב וכן מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארטאופשנס

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    גרלד לואב כתב 03/07/2020 11:25
    הגב לתגובה זו
    שלהבדיל ממה שהציבור חושב מניפולציות לא נעשות בשערי המניות אלא בדוחות הפיננסיים כלומר בהכנסות וברווח . מי שהבין הבין
  • 11.
    השורטסטים טפשחם קנו מניות (ל"ת)
    אבי 01/07/2020 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    קנו מניות רק שם אפשר לעשות כסף (ל"ת)
    אורן 01/07/2020 23:21
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    PRICE TO EARNING ולא PROFIT TO EARNING (ל"ת)
    ברק 01/07/2020 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מני 01/07/2020 17:17
    הגב לתגובה זו
    הקשר בין הכלכלה למניות הוכח כמקרי . מניות עולות כשקונים אותן ויורדות כשמוכרים. הרצת השוק באמריקה מוכיחה זאת
  • יניב 01/07/2020 18:51
    הגב לתגובה זו
    עם אתה עושה השקעות ערך ולא סווינגים או דיי טריידינג הכלכלה מאוד משנה ובטווח הרוך זה מה שקובע את המחירים בשוק
  • 7.
    מתעניין 01/07/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
    הסבר מאוד ברור למי שלא מכיר הנושא או רוצה להעמיק במעט. תודה רבה !!! ובכל זאת : רוב הכותבים והפרשנים מציגים את הצד התאורטי. אולי כל אחד מהם גם יתן המלצות ספציפיות וינהל תיק וירטואלי כדי שנדע ונלמד מה התוצאות ומה התועלת שנפיק מההסברים וההצעות.
  • 6.
    יוסי 01/07/2020 14:56
    הגב לתגובה זו
    מכפילים ב21 כאשר אינפלציה ומחיר כסף 0. לדעתי יותר בריא ממכפיל 14 עם אנפלציה וריביות 4-6% האם אני צודק? תודה מראש.
  • 5.
    המעפיל כבר מזמן לא אומר כלום !!! (ל"ת)
    דוד הגנן 01/07/2020 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כל הכבוד, מתומצת וענייני. שאפו (ל"ת)
    אנונימי 01/07/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חבקוק 01/07/2020 11:14
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד. מאמר טוב וממצא.תמשיכו בזה.
  • 2.
    אידיוט 01/07/2020 10:50
    הגב לתגובה זו
    כסף מזומן , חבר נאמן. מוטב ציפור אחד ביד מאשר שני ציפורים על העץ. כל בשאר ספקולציות ואשליות.
  • 1.
    מצוין. תודה (ל"ת)
    איתן 01/07/2020 10:39
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).