הסקרים צופים הפסד לטראמפ בבחירות בנובמבר – זה ישפיע על השווקים?

לפני הבחירות הקודמות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, משקיפים רבים בכלכלה חזו שאם המועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ, ייבחר על פני המועמדת הדמוקרטית הילארי קלינטון, השווקים יגיבו וייפלו בחדות. זה לא קרה. יותר נכון, ההפך קרה. השווקים הפיננסיים, שידעו שאחד משלהם הגיע לחדר הסגלגל - כמו גם העובדה שנגמרו ימי הרגולציה של הנשיא ברק אובמה - היו מאושרים עד הגג והגיבו בעליות שנמשכו למעלה משנה.

יום לפני שטראמפ נבחר, מדד ה-S&P500 עמד על 2,164.4 נקודות. חוץ מכמה תיקונים קטנים, המדד עלה ועלה וכעבור קצת למעלה משנה, ב-22 לינואר 2018, המדד הכל כך אמריקאי הזה נעצר על רמה של 2,872 נקודות. למעלה מ-30% בשנה וחודשיים. אחלה תשואה שריסקה את התחזיות ונבואות הזעם.

אבל היום, כמו שהאמריקאים אוהבים לומר, אנחנו במגרש אחר לחלוטין. עצם העובדה שמי שמתמודד מול טראמפ זו לא הילארי קלינטון עם התדמית המסואבת, אלא סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן – גבר לבן עם עיניים כחולות ובלי קופת שרצים שמכבידה עליו, כמו גם קשר חם עם הנשיא לשעבר ברק אובמה שעדיין נערץ על מיליונים – אבל זה לא רק זה.
 
בסוף הבחירות בארצות הברית יוכרעו על 2 סעיפים משמעותיים. הראשון זה הכלכלה. זה תמיד כך אצל האמריקאים. אמנם טראמפ מוביל בנקודה זו בסקרים, אבל אם המשבר בכלכלה הריאלית יחריף עד נובמבר זה יהיה משקל נגד לעליות בוול סטריט. השני, זה הכבוד האמריקאי, זה שנרמס בזירה הבינלאומית לא מעט בשנים האחרונות ועכשיו גם מגפת הקורונה ששמה ללעג את מעצמת העל.

כותרת ראשית

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

נדל"ן | איציק יצחקי | 14:10

- כל הכותרות

שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנבידיה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

עוד תכניות

בזכות מי ניצח טראמפ את הבחירות ב-2016
למרות שב-2016 הפסיד בכ-3 מיליון קולות, טראמפ שצמח כמועמד חיצוני במפלגה הרפובליקנית השמרנית, הצליח לנצח על חודם של 70,000 קולות במדינות המתנדנדות באזור המכונה "רצועת החלודה" שבצפון מזרח ארצות הברית.

רצועת החלודה כוללת חלקים ממדינות אילינוי ממערב, אינדיאנה, מישיגן, אוהיו, ווסט ורג'יניה, פנסילווניה ומדינת ניו יורק. האזור נקרא כך בשל ריבוי התעשיות, כמו תעשיית הרכב של דטרויט, וגם בשל מחצבי מתכות ופחם שיש באזור.

ככלל, האזור – כמו אזורים רבים אחרים בארצות הברית, בעיקר במרכזה – נפגע בעשרות השנים האחרונות בשל המעבר לגלובליזציה והעברת התעשייה לסין, למזרח באופן כללי ולכל מקום אחר שזול לייצר בו. כלומר לא ארצות הברית.

האבטלה באזורים אלה גאתה, כשאזרחים רבים מדי, ולא בלי צדק, הרגישו שהם נזנחו לטובת האינטרסים של התאגידים, המונופולים והקנגלומרטים החזקים בעולם. או כמו בשיר 'בדד' של זוהר ארגוב, חלק ניכר מהציבור האמריקאי הרגיש "בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום". חלקם עדיין מרגישים כך.

למרות שמשפחת טראמפ היא מוותיקות השועלים של וול סטריט, טראמפ – שעשה לעצמו שם לאורך עשרות שנים בתקשורת וגם בתוכנית הטלוויזיה עתירת הרייטינג 'המתלמד' – קנה לעצמו שם של מועמד חיצוני, שמתנגד לאליטות הישנות והמאכזבות, ששכחו את העובדים ואת החלום האמריקאי. הוא, כמו סיסמת הבחירות שלו, בא להפוך את אמריקה לגדולה. והבוחרים האמינו.

הקשר של טראמפ לקיימברידג' אנליטיקה
כדי לנצח באותן הבחירות, טראמפ שיתף פעולה עם חברה אחת, קיימברידג' אנלטיקה שמה. החברה, שנסגרה כבר, הייתה במוקד בשל דרמה תקשורתית ענקית, עקב העובדה כי ניצלה את פייסבוק וגנבה פרטים של עשרות מיליונים.

מה שעשתה החברה, שראשיה עדיין נמצאים בחקירת הרשויות, זה בעצם השתמשה במידע שלקחה שלא כדין, כנגד המצביעים המתנדנדים במדינות המפתח בארצות הברית, שלרוב קובעות את זהות הנשיא הבא. אמנם קיימברידג' עשתה לא מעט קמפיינים כאלה בעולם, אבל בארצות הברית, כרגיל, הכול גדול יותר.

קיימברידג' אנליטיקה – שאחד ממייסדיה הוא סטיב באנון, היועץ לשעבר של הנשיא טראמפ ומי שנחשב לאחד מהדמויות החזקות בימין האולטרה שמרני בארצות הברית, כמייסדה ובעליה של סוכנות הידיעות השנויה במחלוקת, ברייטבארט – התמקדה במדינות המפתח, תחת קמפיין "Crooked Hilary", או הילארי המושחתת.

מה שהם עשו היה להתמקד במי שהם זיהו כקולות מתנדנדים והפציצו אותם בפרסומות, לעיתים רבות מדי שקריות, נגד הילארי. הקמפיין, כאמור, עשה את העבודה. אחת מבכירות קיימברידג' אנליטיקה בעבר, שיצאה נגד החברה לאחר פיצוץ הפרשה, אמרה בעדותה מול הסנאט, כי הקמפיין שהיא ניהלה נופל תחת ההגדרה של מלחמה פסיכולוגית בעת מלחמה. כלומר, משהו שאסור על פי חוק.

אבל על חודם של 70,000 הקולות הללו, הספיקו לטראמפ כדי לנצח. אבל האם זה יספיק לו עכשיו? ממש, אבל ממש לא בטוח.

הסקרים לא מבשרים טובות לטראמפ
הבחירות בארצות הברית הן לא ישירות. האזרחים בוחרים צירים של המפלגות במדינותיהם. המפלגה שמנצחת במדינה זוכה בכל הקופה. הצירים הם אלה שממליצים על הנשיא הבא. המגרעה הכי גדולה של השיטה היא הענקת העדפת יתר למדינות הקטנות בלי הרבה תושבים, על פניהן של המדינות המפותחות יותר. כך הקולות לא באמת שווים. לחלק יש משקל יתר ולחלק משקל חסר.

לפני הבחירות הקודמות, טראמפ יצא בביקורת קשה נגד השיטה, אבל חיבק אותה כשקיבל את הנשיאות. עם זאת, אחת הביקורות הכי קשות על שיטת הייתה בחירתו של טראמפ.

למה? כי מייסדי ארצות הברית בנו את השיטה כדי למנוע ממועמד שאינו מתאים לעמוד בראש המדינה. רבים מדי טענו עוד לפני הבחירות כי טראמפ לא מתאים, מאחר ולא מילא תפקיד ציבורי יום בחייו וכי הוא מחזיק בקופת שרצים שלא הייתהמביישת קופת שרצים. זה לא מנע מהצירים להכריז עליו כמנצח.

כדי להיבחר מועמד צריך לקבל המלצה מלפחות 270 צירים. כרגע, לפי שקלול של כלל הסקרים הרציניים בארה"ב, ביידן עומד על 318 צירים – כלומר אם הבחירות היו נערכות היום, טראמפ היה מפסיד בענק.

כאמור מרבית הסקרים חוזים הפסד לטראמפ. בסקר של הניו יורק טיימס שפורסם בשבוע שעבר, ג'ו ביידן מוביל על טראמפ ב-6 מדינות מפתח, שעזרו לטראמפ לנצח ב-2016. במישיגן ביידן מוביל ב-11% וכך גם בוויסקונסין. בפנסילווניה הוא מוביל ב-10%, בפלורידה – מדינה שלרוב היא רפובליקנית, בשל ריבוי הקשישים שלרוב שמרנים יותר – ביידן מוביל ב-6%. באריזונה הוא מוביל ב-7% ובנורת' קרוליינה הוא מוביל ב-9%.

סקר נוסף של הטיימס וסיינה שפורסם לפני שבוע מצא פער של 14 נקודות בין ביידן לטראמפ. לפי הנתון הזה, ביידן צפוי לגרוף 333 צירים. הסקר מצא עוד כי במדינות המפתח, רק 42% מרוצים מהתנהלותו של טראמפ בתפקיד, כשרוב מוחלט של 54% אינו מרוצה.

בכל מקרה, כמו במקרה של תחזיות בזמן קורונה, כבר למדנו שצריך להתייחס לסקרים בעירבון מוגבל ועם כוכבית. מי שהלך לישון עם פרס וקם עם ביבי ב-1996, יודע על בשרו כמה הסקרים האלה באמת שווים. בלי קשר, גם בבחירות הקודמות הסקרים הראו ניצחון מוחץ להילארי, הם צדקו. אבל היא הפסידה. 

הולכת להיות מערכת בחירות מלוכלכלת
למרות רצונו של האגף הליברלי במפלגה הדמוקרטית לראות אישה, או בן מיעוטים, או אפילו עדיף אישה בת מיעוטים בראש המפלגה כמועמדת לנשיאות, ארצות הברית חזרה למה שהיא אוהבת באמת ועושה כך באופן כמעט היסטורי – שני גברים לבנים, אמידים ומבוגרים, שמתמודדים ראש בראש. היחידים שבאמת יצאו מהשטאנץ היו 2 המועמדים הדמוקרטיים האחרונים לפני ביידן – כלומר, הנשיא ברק אובמה החצי שחור והילארי קלינטון האישה.

בסרטוני התעמולה שלקראת הבחירות, מנהלי הקמפיין של ביידן בוודאי יריצו בלופ את הניהול הכושל בקורונה, את כמות המתים הבלתי נתפסת – שכבר עקפה את כל המתים שמתו במלחמת וייטנאם - כמו גם את הסרטון שבו טראמפ קורא לציבור לשתות אקונומיקה כדי להילחם במחלה.

בטח גם יראו את הסרטון מהאו"ם, בו מנהיגי העולם לעגו לטראמפ וצחקו בקול, לאחר שאמר בהתנשאות כי ממשלו עשה יותר מכל ממשל אמריקאי אחר בהיסטוריה. הוא שכח את אברהם לינקולן, או פרנקלין רוזוולט שהוציא את ארה"ב מהמשבר הגדול של 1929. במגרש של טראמפ יש רק את טראמפ. גם כשהוא מפסיד הוא מנצח. איכשהו.