כדי לצאת מהבוץ הכלכלי הממשלה חייבת להגביר בצורה דרסטית את הוצאותיה

הממשלה חייבת להגדיל את הוצאותיה כדי להוציא אותנו מן המשבר. על פי נתונים שפורסמו על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, בחודשים ינואר עד מאי 2019 הסתכמו הוצאות המשרדים האזרחיים של הממשלה בסך 108.7 מיליארד שקלים, זאת לעומת הוצאה בסך 121.7 מיליארד שקלים בחודשים ינואר עד מאי 2020.

מדובר בגידול ההוצאה הממשלתית ב-2020 בכ-13 מיליארד שקלים. מאחר שהתוצר המקומי הגולמי של ישראל הסתכם בשנת 2019 בכ-1,390 מיליארד שקלים, הרי שמדובר בגידול ההוצאה הממשלתית בשיעור של פחות מאחוז אחד מהתוצר הישראלי השנתי.

ראוי להזכיר שהכנסות הממשלה ממסים ירדו בשנת 2020 בכ-8 מיליארד שקלים וכן ירדו ההלוואות שקיבלה הממשלה מן הביטוח הלאומי בכ-10 מיליארד שקלים. נתונים אלו מסבירים את הגידול בגירעון הממשלתי ששוויו 30 מיליארד שקלים בתקופה זו, מגירעון של 15 מיליארד לגירעון של 46 מיליארד שקלים.

יש לציין שב-2019 תוכנן גרעון שנתי בסך של 50 מיליארד שקלים, שהיווה כ-3.6 אחוזים מן התוצר. מגיפת הקורונה הגיעה במפתיע והובילה לכך שהמשק נקלע בשנת 2020 למשבר עמוק ולא צפוי. מאחר שלא הייתה תוכנית מגירה בנוגע להיערכות במקרה של משבר כזה, נדרש היה לקיים בדחיפות דיון ציבורי, על מנת לבחון האם המידה שבה הממשלה מגדילה את מעורבותה בתקופת המשבר מספיקה כדי להאיץ את חזרת המשק למסלול בו הינו לפני פרוץ המשבר. גידול בהוצאות הממשלה בעת שבה הכנסותיה מגביית מיסים פוחתות, מעוררת חשש בקרב קובעי המדיניות, עם זאת צריך לזכור שיציאה מהירה מן המשבר תוביל לעלייה מהירה בהכנסות הממשלה.

ראוי להשוות את מדיניות הממשלה האמריקאית בעת משבר הקורונה כדי לקבל נקודת מבט השוואתית לגבי המדיניות הננקטת בישראל. להלן נתוני משרד האוצר האמריקאי לגבי ההכנסות, ההוצאות והגרעון של ממשלת ארה"ב בחודשים ינואר עד מאי 2020 לעומת החודשים ינואר עד מאי 2019.

ניתן לראות שהוצאותיה של ממשלת ארה"ב בחמשת החודשים של שנת 2020 גדלו בכ-42% לעומת חמשת החודשים הראשונים של שנת 2019 והכנסותיה ירדו בתקופה זו בכ-19%, כאשר הגרעון של ממשלת ארה"ב גדל בתקופה זו בכ-263%. אין ספק שממשלת ארה"ב נקטה במדיניות פיסקלית מרחיבה המשמעותית לאין ארוך מזו שננקטה בישראל.

ממשלת ישראל מצויה בדילמה
מחד גידול בהוצאותיה מגדיל את הגירעון ואת החוב הממשלתי ומאידך גידול בהוצאותיה גם מאיץ את יציאת המשק ממשבר ולכן יוביל בעתיד הלא רחוק לעלייה בהכנסותיה ממסים. אבל בנוסף לדיון החשבונאי היבש, שיקולי הממשלה חייבים גם להכיל מרכיב נוסף והוא טובת תושבי המדינה, בעלי העסקים והעובדים.

בסופו של דבר הממשלה משרתת את טובת הציבור אשר חלקים נרחבים ממנו זועקים לעזרה. כאן מתחברים כל השיקולים, הן זה המתחשב ביציבות הפיננסית של הממשלה והן יכולתו של המשק לחזור למסלול של צמיחה ולתעסוקה מלאה.

אם הממשלה רוצה להשיב את המשק לתעסוקה מלאה וכן להשיג יציבות פיננסית וחזרה למסלול של הפחתת החוב הציבורי עליה להגדיל את הוצאותיה בקצב מהיר יותר ולממן זאת על ידי מלווה מן הבנק המרכזי (הבנק המרכזי ידפיס כסף ויעביר אותו כהלוואה לממשלה). החוב לבנק המרכזי אינו מבטא גידול ממשי בחוב הממשלתי, מאחר שהבנק המרכזי הינו חלק מהממשלה.

ניתן להעריך שהתאוששות המשק בחודשים הקרובים תוביל לעליית הכנסות הממשלה ממיסים ולכן תוביל לכך שהגירעון הממשלתי בחלק השני של 2020 יגדל בקצב איטי יותר מקצב הגידול שהתקיים בחודשיים האחרונים. כדי לעודד את יציאת המשק מן השפל, על הממשלה להגדיל את הוצאות הסיוע מבלי לגרוע בתקציב שתוכנן, כלומר מבלי לקצץ בסעיפי תקציב כלשהם כדי להגדיל את הוצאות הסיוע לעסקים במשבר.

שורה תחתונה
יש לסייע לעסקים במשבר ולהמשיך לקיים את כל ההוצאות שתוכננו טרם המשבר. גידול הוצאות כזה לא רק שיסייע ליציאה מהירה יותר מן המשבר אלא גם יסייע ליציבות הפיננסית של הממשלה. שיפור במצב המשק עקב גידול בהוצאות הממשלה אשר יפצה על הירידה בביקוש לתצרוכת פרטית והירידה בהשקעה במכונות וציוד ישפר את מצב המשק ולכן ישפר את הכנסות הממשלה ממיסים. מכאן שההשקעה הטובה ביותר עבור הממשלה תהיה להגדיל בהוצאותיה באופן דומה למה שנעשה בארצות אחרות ברחבי העולם.

הכותב הינו פרופ' נסים בן דוד, נשיא האקדמית גליל מערבי