משבר הקורונה "הקפיץ" את השכר הממוצע ב-14% - הפוליטיקאים ירוויחו

ביום חמישי האחרון פורסמה אחת הבדיחות הטובות של ימינו - אולי בהיסטוריה הישראלית המלאה ברגעים מביכים - במיוחד לנוכח הבדיחה האחרונה, הממשלה המנופחת עם הריח הלא טוב הזה, שנועדה "להילחם" בקורונה. בינתיים כל מה שאנחנו מקבלים זה שני ראשי ממשלות, מלחמות מול היועץ המשפטי לממשלה ומערכת המשפט ועוד כל מיני שטויות שלא באמת מעניינות אף אחד כרגע. רק לא מלחמה בקורונה. מצחיק כי המצב היה טוב יותר לפני הממשלה הנוכחית.

אז אם אתם עומדים תשבו, או תחזיקו חזק, או כל קלישאה אחרת שאמורה לגרום לכם לרעד קל בברכיים. אנו חווים את המשבר החמור ביותר בכלכלה הריאלית הישראלית – לפחות מאז שנות ה-80 העליזות וקריסת השקל הישן והאינפלציה, שהורידו את הכלכלה הישראלית על הברכיים – שהביא לירידה תלולה במספר המועסקים, מכ-4 מיליון עובדים בפברואר, ל-2.8 מיליון עובדים באפריל. ירידה של קרוב ל-30% בחודשיים.

מפחיד. אלא מה? הפלא ופלא, השכר הממוצע קפץ ב-14%. מנפלאות המספרים והסטטיסטיקה. למה? פשוט מאוד. המפוטרים והחל"תניקים של החודשים האחרונים היו בעיקר מהמעמד הסוציואקונומי הנמוך. כלומר פחות משכורות נמוכות אומר שיש יותר משכורות גבוהות. ואם מחשבים רק את המשכורת של אנשים עובדים, הרי לכם שממוצע השכר עולה.

השכר לא באמת קפץ. יותר מסביר להניח כי בזמן הקרוב הוא אפילו יישחק. יותר מזה, בלא מעט מקומות, לצורך שמירת מקום העבודה – אבל גם בשל העובדה שהכלכלה נמצאת בטריטוריה תנודתית במיוחד – מרבית העלאות השכר בחברות, הן הציבוריות והן הפרטיות, הוקפאו או בוטלו עד להודעה חדשה.

מה הנתונים של הלמ"ס אומרים?
"העובדה שהשכר הממוצע למשרת שכיר בחודש אפריל 2020 עלה ב-14% לעומת חודש מרץ 2020, נובעת ככל הנראה מכך שרוב העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו מעבודתם וקיבלו דמי אבטלה, הם עובדים ששכרם נמוך מהממוצע", נכתב בהודעת הלמ"ס.

"בחודש אפריל 2020 מספר משרות השכיר היה 2.648 מיליון, ירידה של 27.4% לעומת חודש מרץ 2020. הירידה הייתה בכל ענפי המשק, ובענף שירותי אירוח ואוכל הייתה הירידה הגבוהה ביותר – 75.7% לעומת חודש מרץ 2020", נכתב.

האמת, טירוף. משם זה ממשיך דווקא לחדשות הטובות. או סוג של חדשות טובות. כי הן לא באמת כאלה. לפי הדיווח של הלמ"ס, שבדק דיווחים של 70% מהמעסיקים, הנתונים כרגע מעידים על כך שסך המשרות בחודשים מאי ויוני צפוי לעלות בכלל המשק בכ-20% לעומת חודש אפריל 2020. זאת בשל חזרה לעבודה של סקטור המסעדנות, אולמות האירועים והברים שהיו סגורים.

זה היה נתון מנחם לולא הכמות הבלתי נתפסת של ההדבקות בישראל בשבועיים האחרונים, אשר מובילה את הממשלה – להכניס עוד ועוד אזורים ואזרחים להסגר. רק אתמול דווח שנוכח איכוני השב"כ האחרונים, עשרות אלפי ישראלים קיבלו הוראה להיכנס לבידוד. השלב הבא? אלוהים יודע.

אז אולי במאי ויוני תהיה קפיצה של 20%. מעולה. חוץ מזה שזה עורבא פרח. מה יקרה הלאה? איש אינו יודע. כלומר צפי לחוד ומציאות לחוד. חלק מאותם אלה שחזרו, יסתובבו כבדלת מסובבת חזרה לביתם עם חזרתן של ההגבלות. לא אשמתם. לא אשמת המעסיקים. אשמת הקורונה וכנראה יש מי שיטען אשמת הממשלה. אבל זו המציאות הכואבת ובינתיים היא לא הולכת להשתנות.

הפוליטיקאים ירוויחו, היתר יסבלו – שוב
אז מה הכי מצחיק, או יותר נכון עצוב, בכל הסיפור הזה? זה שבזמן שלפחות רבע מהעובדים במשק, מרביתם האנשים עם הכי הרבה קשיי נזילות סובלים בבית, הפוליטיקאים, ששכרם צמוד לשכר הממוצע במשק – יעלה. יותר עצוב הוא, שהשכר לא מתעדכן כלפי מטה – כי זה מה שבאמת ראוי כרגע.

אז נכון, השיח על המשכורת המשולמת לפוליטיקאים הישראליים זה שיח מורכב וחשוב. מצד אחד הטענה הרווחת היא שהשכר אינו מספק כדי למשוך אנשים איכותיים לתחום. מצד שני, העם לא טיפש. הוא רואה את האיכות הירודה של מרבית אלה שמתיימרים לייצג אותו. היום הרי כבר לא באמת צריך כישורים, אם כבר, צריך קישורים. רק זה יסביר איך חלק מהשרים קיבלו את התואר הנחשק.

אבל פה בערך נגמר השיח החשוב והמורכב. פה צריך להתחיל לדבר תכלס. ובתכלס. לא מגיע להם. כלום. לא אגורה, לא חצי שקל, אפילו לא באט תאילנדי. כי בסוף, יש תחושה שהכנסת והממשלה האלה בגדו בעם. בגדו, כן בגדו. מראש הממשלה, דרך ראש הממשלה החליפי ועד אחרון הפוליטיקאים הזוטרים והקטנים שלנו. הם מתעסקים בזוטות, בוגדים בעם.

המצב של מרביתנו בכלל לא מעניין אותם. בעוד בארצות הברית מזרימים טריליונים ומדינות העולם, כולל גרמניה השמרנית מדי, מכניסות את היד עמוק לכיס – האזרח הישראלי נדפק. אין סיוע אמיתי. אין כלום. בארצות הברית נותנים לכל משפחה 2,000 דולר, בישראל?

העצמאים? גם הם שילכו ל... לפחות לפי מה שהממשלה עושה עד עכשיו. חבר בעל עסק, שהיה אמור להכניס בשלושת החודשים האחרונים למעלה מ-150 אלף שקל, נקי לכיס, קיבל פחות מ-6,000 מהמדינה עבור כל חודש. חבר אחר, בעל עסק ברים לאירועים גם כן הפסיד מאות אלפי שקלים מכל האירועים שבוטלו. כמה הוא קיבל? 3,000 שקל.

ביבי, גנץ ובדיחת ממשלת הקורונה
ברמה העקרונית, בני גנץ, מסיבותיו, נכנס לתוך הממשלה באמתלת הקורונה. כי בחירות רביעיות יהיו אסון הוא אמר. על מי הוא עובד? בינתיים, חוץ מלגמגם ולהצטנף בפינה שלו, הוא לא עשה כלום. כלום. מאז שנכנס לממשלה המצב רק החמיר. עכשיו אנחנו לקראת התפוצצות ואיפה גנץ? כמו הסבתא הפולניה, יושב לבד בחושך.

ואותם ח"כים ושרים מקולקלים, שאחד שומר על הקשר עם הכנסת ואחד שומר על הקשר עם עצמו ואחד שומר על קשר עם חייזרים, אלה שנותנים לבדיחה הזו יד, אם לא תוותרו על ההעלאה הזו – אנחנו לא נשכח. לא נשכח את הבגידה הזו. כל אלה שתומכים בממשלה הביזיונית הזו בהסכמה שבשתיקה, הלוואי ותקבלו את מה שמגיע לכם. כי רק לעצמכם אתם דואגים. הכיסא המרופד, התחת המרופד עוד יותר והאגו שלכם, יוביל אתכם אתכם לתחתית דפי ההיסטוריה, שם כולנו בעתיד נלעג לכם ונזכור אתכם לדיראון עולם, על איך נתתם יד לאיוולת – בזמן שהארץ בערה סביבכם.