בגלל התחזקות השקל: תעשיה אווירית ואמדוקס זו רק ההתחלה

אפשר לחלק את משבר הקורונה בעולם לשניים, המשבר הריאלי והמשבר הפיננסי, אולם דבר אחד ברור- העולם משתגע. מומחים רבים כבר מודים בפה מלא שאפשר לזרוק לפח את ספרי הכלכלה, אחרים מנסים לנבא ברבורים שחורים ונבואות קריסה כאלה ואחרות שיהפכו אותם לרוביני הבא, אולם דבר אחד ברור. על מנת להתניע את המערכת הכלכלית מחדש, דרושים משאבים בלתי נדלים אותם יכולים לספק רק הבנקים המרכזיים והממשלות. מי שיהסס, יפעל לא נכון או חלילה יימנע מפעולה, ייטרף על ידי "אוכלי הנבלות".

החדשות הרעות מכיוונן של התעשייה האווירית ואמדוקס הן רק ההתחלה. נתוני הרבעון הראשון לא שיקפו את עוצמת הפגיעה של הקורונה בתעשייה הישראלית. עבור חברות רבות, בעיקר יצואנים התלויים מאד בשער החליפין, שערו היציג של הדולר ב-30/6 היווה בסיס לקבלת החלטות בנוגע להיקף הפיטורים, לצמצומי שכר והטבות והקפאת תכניות. עד לפני חודש נתן בנק ישראל לשוק, במודע או שלא במודע, להאמין ששער 3.5 הוא רצפה (או אדן החלון כפי שאוהבים שם להתבטא). ברגע שבנק ישראל נרדם בשמירה, החלה הצניחה.

זה היה רק הגל הראשון של פיטורים אתם לא תשמעו על היקף הפיטורים בחברות רבות מכיוון שהן פחות מוכרות לציבור הרחב. האמינו לי שזה רק הגל הראשון וברבעון השלישי אם לא יהיה שינוי של ממש בשער החליפין של השקל (ששבר ביום שישי האחרון שוב את שיא כל הזמנים לעומת סל המטבעות) זה רק יחריף.

מי שכן יישמעו זאת היטב יהיו פקידי האוצר שלא יבינו מדוע הגירעון גדל (כשמפטרים אלפי עובדים בהייטק, הכנסות המדינה ממיסים קטנות והגירעון גדל). המנטרה החביבה על שר האוצר לשעבר ששקל חזק טוב ליהודים, תטפח מעתה בפרצופו של האוצר. ההחלטה התמוהה שלא לסייע לבנק ישראל במלחמתו מול הספקולנטים בניגוד למשבר 2008 שם התגייס האוצר למערכה במלוא כוחו, פוגעת במשק הישראלי פגיעה קשה שייקח שנים רבות להתאושש ממנה.

• טבע ירדה ב-4%, טכנופלס זינקה ב-28%; ת"א 90 ירד ב-2.2%
• דסק"ש זינקה ב-8.5%, הייפר גלובל ב-8%; ת"א 90 עלה ב-0.2%

המשק מתאושש? לא בטוח תמוהה מאד בעיני הקביעה של בנק ישראל שהמשק מתאושש. אני מבין את פרופסור אבי שמחון שהפך להיות הפרזנטור של ראש הממשלה (בעבר הוא נקרא ראש המועצה הלאומית לכלכלה), שרץ להתראיין בכל מקום ולספר שהמצב הכלכלי בארץ מעולם לא היה טוב יותר. אני פחות מבין את נתוני מחלקת המחקר של בנק ישראל ואת פקידי האוצר. לא צריך להתרשם יותר מדי מהגיוסים האחרונים בהיי-טק. רובם לא מיועדים לשימוש בארץ אלא להתרחבות בחו"ל. לא צריך להתבשם יותר מדי גם מאקזיטים- עיין ערך SyberX שלאחר השמפניות והצילומים זומנו עשרות מעובדיה לשימוע לפני פיטורים. על זה קראתם. על מקרים רבים אחרים לא.

גם ללחץ של הגופים המוסדיים על שוק המט"ח המקומי יש למצוא פתרון יעיל יותר. גופים אלו הפכו לשחקן המשמעותי ביותר בשוק וזה לא סביר. לא יתכן ששוק המט"ח המקומי ישקף אך ורק את הנעשה בבורסה בארה"ב ללא קשר למצבה הכלכלי של המדינה ולתנועות ההון.

שורה תחתונה רק מהלך נחוש ומשותף לבנק ישראל ולאוצר, שיבהיר לספקולנטים שאין להם מה לחפש כאן וימצא פתרון אלגנטי לנטרול חשיפת הגופים המוסדיים, יציל את התעשייה הישראלית מפיטורים המוניים ומקריסה. בניגוד למהלכים אחרים שעולים כסף ולכן האוצר מתמהמה ביישומם, מהלך כזה לא רק שלא עולה, אלא אף חוסך כסף בטווח הקצר ויכניס הרבה כסף לקופת המדינה בטווח הבינוני והארוך. אני לא יודע אם האמריקאים צודקים לטווח הארוך במדיניות שהם מתווים אולם בדבר אחד אני בטוח- הנחישות שלהם משכנעת את הפעילים בשווקים ובעיקר מסייעת להתאוששות הכלכלית בטווח המידי. את זה צריכים לשנן היטב בבנק ישראל ובאוצר עוד הרבה לפני הגל השני.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הכותב הינו יוסי פרנק, מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים