תשואות בחלל - האם גם הפעם תצליח חלל תקשורת לשרוד את המשבר?

צרות רבות "נפלו" על חברת חלל תקשורת 5.32% לאורך השנים. נמנה את חלקן: היעלמות הלוויין עמוס 5, פיצוץ על כן השיגור של לוויין עמוס 6 אשר 40% ממנו שווקו מראש לחברת פייסבוק עבור שירותי האינטרנט באפריקה, ביטול מכירת החברה לתאגיד סיני (בעיקר עקב כישלון השיגור של עמוס 6) ב-385 מיליון דולר, סחרור עסקי עקב חקירות והעמדה לדין של בעל השליטה (שאול אלוביץ), הודעתה של החברה האחות (YES) כי היא עוברת בהדרגה לשימוש בשידור מבוסס אינטרנט ע"ח השידור הלווייני, מה שהוביל גם לאי שיגורו של לוויין עמוס 8 ולאחרונה, איך לא? הקורונה - חברה שהיא גלובלית במהותה, שזה עתה שיגרה לחלל לוויין חדש, מקורקעת בישראל ולא יכולה להסתובב אצל הלקוחות ולמכור מקטעי חלל. לא פשוט.

האם גם הפעם תצליח לשרוד את המשבר ותפרע את כל חובותיה כפי שהצליחה בעבר? חלל תקשורת, כמו חברות עתירות הון אחרות (פיננסים/נדלן/ליסינג וכו') מתממנת בהון זר והרבה. השיטה פשוטה - את בניית הלוויין ושיגורו בדר"כ מממנים ע"י הנפקת אג"ח ובתמורה משעבדים את הלוויין והביטוח בגינו.

מספר שנים אחרי השיגור, אחרי שהלוויין משווק ברובו, מבצעים מחזור חוב. הצרות הטכניות של לווייני החברה פגעו קשות ברווחיות ופוטנציאל החברה לצמוח, אך החוב תמיד הוחזר. את החוב של לוויין עמוס 5 ועמוס 6 החזירה החברה למחזיקי אגרות החוב באמצעות תקבולי הביטוח, את שאר הסדרות החזירו כאמור מפעילות שוטפת ומתזרים המזומנים שייצרו הלוויינים.

האם חלל שהצליחה להימנע לאורך השנים מהסדר חוב למרות הקשיים הכלכליים, תמשיך ליפול על הרגליים גם הפעם? ננסה לנתח את הסיכויים והסיכונים.

חלל תקשורת זו מניה או אופציה? חלל מוחזקת היום בשיעור של כ-47% ע"י המפרק של חברת יורוקום, שכבר כמה שנים ממשיך לחכות ל"מחיר הנכון" אשר להבנתו, ראוי יהיה למכור את החברה. בינתיים השווי הולך ומצטמק והחברה נסחרת לפי שווי של כ-22 מיליון דולר בלבד. שווי זה משקף את שווי האופציה של פעילות החברה. 22 מיליון דולר זה פוטנציאל רווח של שנה אחת במידה והדברים יתפקדו בהתאם לפוטנציאל. שווי של 22 מיליון דולר לחברה שסך המאזן שלה הוא 633 מיליון דולר זו בדיחה.

• הסכנה הגדולה - משבר נזילות, האם השווקים קרובים לשם?
• סימן מדאיג משוק האג"ח: האם המפולת תימשך?

בחברה הצטבר ידע רב בתפעול ושיווק מקטעי חלל בעולם ובעל שליטה בעל מעוף יכול לעשות עם החברה הזו דברים מדהימים. נזכיר רק שהשאיפות של פייסבוק באפריקה לא נעצרו ביום הפיצוץ של הלוויין עמוס 6 עקב כשל בחללית השיגור.

לאור המעבר לשימוש גובר ברשת האינטרנט בעלת יכולת העברת נתונים במהירות, שוק לווייני התקשורת נמצא בקיפאון יחסי והצמיחה בשוק זה נמוכה בעולם המערבי. אם זאת, התחזיות מאוד חיוביות לגבי המדינות המתפתחות בדרום מזרח אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, שם קיים פוטנציאל צמיחה גדול שטרם מומש ובאזורים אלו פועל חברת חלל הישראלית.

מה יש בחברה? חלל עוסקת במתן שירותי תקשורת לוויינית באמצעות לווייני התקשורת עמוס 3, עמוס 4 ועמוס 17, אשר בבעלותה, ובאמצעות הלוויין עמוס 7 אותו היא מפעילה.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הלוויין עמוס 3 שאמור לסיים את חייו בשנת 2026 משרת בעיקר את YES (שממשיכה בחוזה עד תום התקופה לה התחייבה) ומדינת ישראל יחד עם לקוחות נוספים ואזור הכיסוי שלו הוא אירופה והמזרח התיכון. שוויו במאזני החברה הוא כ-74 מיליון דולר. צבר ההזמנות של הלוויין הוא כ-181 מיליון דולר. הלוויין והתקבולים בגינו מהווים בטוחה לסדרה ו'.

הלוויין עמוס 7, שכאמור לא שוגר ע"י חברת חלל, אלא מתופעל על ידה בלבד, מכוון לאותם הלקוחות של עמוס 3. הלוויין הוחכר מחברת אסיהסאט לארבע שנים + אופציה לשנה נוספת שאמורה להסתיים בשנת 2022. צבר ההזמנות של הלוויין הוא כ-34 מיליון דולר.

עמוס 4 המשרת מגוון לקוחות באפריקה, אסיה והמזרח התיכון צפוי לסיים את חייו בשנת 2028 והוא מהווה בטוחה לסדרה יח. שווי הלוויין במאזן החברה הוא כ-77.3 מיליון דולר.

עמוס 17 אשר שוגר לחלל רק לפני כשנה אמור לשרת את לקוחותיה של חברת חלל באפריקה ולוויין זה מהווה את עיקר תשומת הלב של החברה בימים אלו. הלוויין שעלותו הייתה כ-300 מיליון דולר יוצר ע"י חברת בואינג והחל את פעילות המסחרית בנובמבר 2019 בנקודת השמיים שבה פעל הלוויין עמוס 5 עד שכשל טכנית.

לחברה יש ניסיון רב שנים באפריקה והלוויין צפוי לאפשר לחברה את הצמיחה העיקרית לה הם מייחלים. אזור הסהרה באפריקה נחשב לאחד השווקים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בתחום שירותי תקשורת לוויינית. אוכלוסיית אפריקה מפוזרת במרחבים גדולים ובחלקם ללא תשתיות תקשורת קרקעית ועל כן מהווה יעד ופוטנציאל לשירותי תקשורת. עמוס 17 נחשב למתקדם מאוד טכנולוגית והחברה העריכה בזהירות כי שיעור החדירה והשיווק של הלוויין יהיה חזק ומהיר.

משבר הקורונה מקשה על סגירת עסקאות חדשות לאור משבר הקורונה, אנשי המכירות של החברה מתקשים לסגור עסקאות. צבר ההזמנות של עמוס 17 עומד על כ-43 מיליון דולר - הרבה מתחת לצפי המקורי. לאור הירידה בקצב המכירות של מקטעי החלל באפריקה, החברה נאלצה לשערך מטה בדוחותיה הכספיים את שווי הלוויין לכ-253 מיליון דולר. לטענת החברה, משבר הקורונה לא השפיע על פעילותה בלווינים עמוס 3, 7 ו-4 והוא משפיע בעיקר על קצב ההתקשרויות של החברה בחוזים למתן שירותי תקשורת בלוויין עמוס 17 הבאה לידי ביטוי בעיקר ביכולת לבצע הליך מכירה פרונטאלי.

הלוויין עמוס 17 מומן באמצעות הנפקת סדרת טז - ההנפקה התרחשה זמן קצר יחסית אחרי טראומת כישלון השיגור של עמוס 6 ועל כן, בהנפקה הגדילה לעשות החברה ומלבד שיעבוד שוטף קבוע וראשון של הלוויין, הביטוח והתקבולים בגינו, שיעבדה החברה גם את הלוויין עמוס 3 בשעבוד מדרגה שניה ושעבדה את נקודת השמים בקו אורך 17 מעלות מזרח.

חשוב להבין, כל שיגור של לוויין למסלול גיאו-סינכרוני מחייב אישור מארגון התקשורת העולמי (ITU) שהוא הגוף האחראי על התקינה והרגולציה של מיקום הלוויינים במסלול זה. לוויין תקשורת "מתיישב" בנקודת שמיים ומסתובב עם כדור הארץ. מסלול הגיאו-סינכרוני עשוי להיות צפוף מאוד ולכן לנקודות השמיים יש ערך "נדל"ני" .   הסיכון גבוה, הסיכוי גבוה לא פחות לחברה תזרים מזומנים חזק יחסית שיאפשר לה לעמוד בתשלומי הקרן והריבית בתקופה הקרובה. בקופת החברה כ-135 מיליון דולר, היחס השוטף עומד על 2.6, לחברה הון עצמי של כ-112 מיליון דולר, ה-EBITDA של החברה בשנת 2019 היה כ-62 מיליון דולר והחוב הפיננסי נטו עמד על 319 מיליון דולר.

לאחרונה ביקשה הנהלת החברה ממחזיקי האג"ח לשנות את שטר הנאמנות ולאפשר לחברה לבצע מהלכים הוניים היכולים לגרום לשינוי השליטה בחברה. באופן מעט מפתיע, הבקשה לא עברה. ההתניה במקור נועדה לשמור על מחזיקי האג"ח מפני החלפת השליטה בחברה. ההנחה הייתה כי שאול אלוביץ, כבעל שליטה, זה נכס לחברה. אני מתקשה להבין מדוע מחזיקי האג"ח התעקשו שהחברה לא תוכל לבצע הנפקות הון ולחזק את המבנה הפיננסי של החברה על חשבון דילול המפרק. בכל מקרה, לאור השווי הנמוך בו החברה נסחרת היום, קשה לראות מהלך הוני שישפיע באופן מהותי על מאזן החברה.

סדרות האג"ח משקפות נאמנה את מצב החברה והביטחונות בהתאם. החשש מאירועי כשל טכני מבוטח ועל כן, סיכון זה מגודר באופן יחסי (לא מושלם כמובן). המכירות של עמוס 3, 4 ו-7 די יציבות, הלוויינים לקראת סוף חייהם ורובם מגודרים בחוזים ארוכי טווח. החשש המרכזי הוא מהיכולת של החברה לשווק מקטעי חלל בלוויין עמוס 17 החדש.

למרות עליונותו הטכנולוגית על מתחרים (לפי החברה) צבר ההזמנות וקצב המכירות נמוך מאוד ואם לא יחול שינוי משמעותי בשנה הקרובה החברה תאלץ למחוק עוד משווי הלוויין ולהיגרר גם לבעיות תזרים בעוד כמה שנים. הסיכון ברור. הסיכוי, גם הוא ברור – 14% תשואה דולרית למשך כמעט 4 שנים. לחברה מונה לאחרונה דן זיצ'ק כמנכ"ל חדש שהחליף את דוד פולק הוותיק שפרש. זיצ'ק מכיר היטב את עולמות התקשורת ואת הסביבה באפריקה אחרי ששימש בשנים האחרונות כמנכ"ל חברת סאטקום. האתגרים העומדים בפניו בתקופה זו לא פשוטים. מצד שני, תמיד מארק צוקרברג יכול להרים טלפון ולשאול האם העסקה של הלוויין באפריקה עדיין רלוונטית....

הכותב הינו ערן בן שושן, מנהל משותף בבית ההשקעות דולפין 

* הכותב, דרך הכספים המנוהלים בבית ההשקעות דולפין מחזיק באגרות חוב המוזכרות בכתבה. 

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.    פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכלל