נתוני התחלואה והתמותה מקורונה של משרד הבריאות מוטלים בספק

במהלך תקופת הקורונה ניסיתי להבין מתוך נתוני התחלואה והתמותה שפורסמו את הסיכון הבריאותי מחד ומתוך הנתונים הכלכליים להעריך מאידך את הפגיעה הכלכלית הצפויה למשק. בניסיון למצוא נתונים על תחלואה ותמותה התברר לי שהנתונים המתפרסמים אינם מאורגנים באופן הרצוי וכי ישנו קושי לקבל אינדיקציה טובה מתוך הנתונים לגבי סיכוני הקורונה במונחי שיעורי תמותה לעומת סיכוני השפעת.

כשבוחנים את המספרים הנוגעים לתחלואה ומוות כתוצאה מקורונה, חשוב לשים דגש על שתי נקודות מרכזיות; הראשונה הינה הצורך לקבל הבדלה ברורה בין מספר הנשאים של וירוס הקורנה בתחילת יום לבין מספר הנדבקים החדשים במהלך היום, והשנייה נוגעת לשיעור התמותה ושיעור התחלואה הקשה.

לגבי הנקודה הראשונה, כאשר שר הבריאות מכריז על 900 חולים חדשים בקורונה, ייתכן שהוא מבסס את הערכתו על ניתוח שגוי של נתונים; כדי להבהיר זאת אערוך אנלוגיה לנושא מתחום הכלכלה: כאשר רוצים להעריך האם שפל כלכלי מתגבר מנסים לזהות האם מספר המובטלים גדל. כלכלנים יודעים כיום להבדיל בין מספר האנשים שהיו מובטלים בתחילת התקופה הנוכחית לבין מספר המובטלים החדשים שהצטרפו בתקופה הנוכחית. ככל שזרם המובטלים החדשים גדול יותר, כך הנתון מעיד על התגברות מגמת השפל.

באופן דומה, כשרוצים להעריך אם מחלת הקורונה מתפשטת בקצב מהיר, ראשית יש צורך להעריך מהו מספר נשאי הקורונה בישראל בתחילתו של יום, נתון אותו אפשר להעריך בקלות באמצעות דגימה אקראית של כ-20 אלף אנשים וזיהוי מספר הנשאים בקרבם. ממצא כזה מאפשר להעריך את מספר הנשאים בכלל האוכלוסייה, כך שאם לדוגמה ימצא במדגם של 20 אלף אנשים שישנם 500 נשאים מקרבם, הרי שבשיטה פשוטה הנקראת "ניפוח" נייחס את שיעור החולים שנמצא במדגם לכלל האוכלוסייה ונקבל שבישראל יש כ-225 אלף נשאים.

כעת נדע שגם אם ההדבקה תיעצר לחלוטין נמצא בבדיקה אקראית של 20 אלף איש כ-500 נשאים, ואם בכל זאת מתקיימת הדבקה של נשאים חדשים, כך שביום שלמחרת נמצא בבדיקה של 20 אלף איש, 600 איש שנושאים את הנגיף, ונוכל להעריך שקצב ההתפשטות עלה לכל היותר ב-100 נדבקים חדשים.

הנקודה השנייה נוגעת לתחלואה קשה ותמותה; במידה ומתו מקורונה כ-320 אנשים כפי שהיה עד לאחרונה, ואם אכן בישראל ישנם אלף נשאים אזי הסיכון למות מקורונה במהלך חצי השנה האחרונה הינו לערך 0.15%.

כדי להשוות לתמותה משפעת, בדקתי בדו"ח סיבות התמותה בישראל המפורסם על ידי משרד הבריאות ומצאתי שהתמותה משפעת ומדלקת ריאות מצוינת כסיבת המוות התשיעית עם 3,712 מתים בשנים 2015-2017, או בממוצע של 1,856 מתים לשנה.

לצערי, לא ניתן למצוא בדו"ח מהו מספר בני האדם שחלו בשפעת בישראל ולכן קיים קושי להעריך את שיעור התמותה. אבל אם נעריך שכ-1.2 מיליון אנשים מקרב האוכלוסייה חלו בשפעת הרי שמקרבם מתו 1,856 אנשים, ושיעור התמותה על פי נתונים אלו הינו 0.15%.

ראוי לציין שהחמרת הסימנים של מחלת הקורונה והגידול בתמותה כתוצאה מכך מתגברים בחורף, זאת בדומה לשפעת שעל פי דו"ח מסכם של עונת השפעת 2018/2019 של משרד הבריאות, שבה מתרכזת התחלואה ממנה בכל שנה בתקופת החורף, כשביתר עונות השנה התחלואה נמוכה מאוד.

ראוי לבסס את ההערכות לגבי התחלואה הצפויה מקורונה בחורף על שיעורי התמותה והתחלואה הקשה שהייתה באירופה במהלך החורף האחרון שהתמשך בחלק מן המקומות עד לחודש מאי, ובאופן זה לקבל אומדן גס לגבי שיעורי התחלואה הקשה הצפויה בחורף, ולהיערך בהתאם.

הכותב הינו פרופ' נסים בן דוד, נשיא האקדמית גליל מערבי