מדריך

תמיכה ממשלתית ותמיכה של בנק מרכזי - איך הן משפיעות על השווקים והאם הן טיפול אמיתי במשבר כלכלי?

מי מנהל את המדינה מבחינה כלכלית, מה זו מדיניות פיסקאלית ומה זו מדיניות מוניטארית, איך תומכים בשווקים בזמן משבר ומי יממן את התמיכה הזו? 
הלל בש | (12)

אנחנו בתקופה מאוד מיוחדת ומאתגרת. חוסר הוודאות גדול וקשה מאוד לבצע תכנונים אסטרטגיים מהותיים ברמת העסק, המשפחה, הקריירה ותיק ההשקעות. בעולם בכלל ובישראל בפרט, אנו חווים מצוקה ממשית שבאה לידי ביטוי באבטלה גואה, בחולשה ממשית בביקוש הפרטי ובירידה ביצוא. הרכבת הכלכלית העולמית נעצרה כמעט לחלוטין במהלך מרץ 2020, בעקבות משבר הקורונה ומאז היא זוחלת לאט ועדיין לא צוברת תאוצה. לתוך הקלחת הכלכלית נכנסים הממשלות והבנקים המרכזיים ומנסים לתת תנאים נוחים לעסקים ולמשקי הבית, במטרה להאיץ את הכלכלה קדימה. היום נסקור בפניכם את הפעולות של הממשלה והבנק המרכזי; חלקם מוכרים יותר וחלקם מוכרים פחות.

מי מנהל את המדינה מבחינה כלכלית? בואו נעשה חזרה מהירה וקצרה על הבסיס של מאקרו כלכלה: במדינות המערב, מקובל מודל ניהול כלכלי שבמסגרתו הממשלה הנבחרת קובעת מדיניות פיסקאלית והבנק המרכזי המקצועי מנתב את ההחלטות המוניטאריות. פיסקאלי – החלטות אודות הוצאות והכנסות הממשלה. לנבחרי הציבור יש השפעה לא רק בצד ההוצאות; מה גודל העוגה וכיצד לחלק אותה, אלא גם בצד ההכנסות; מדיניות המס. מוניטארי – מדיניות הריבית, כמות הכסף וניהול יתרות מטבע החוץ. לפקידות המקצועית של הבנק המרכזי יש השפעה רבה מאוד על הכלכלה, ובפרט בתקופות משבר. באופן כללי, נהוג לומר כי חלוקת התפקידים בין הממשלה לבנק המרכזי נועדה בעיקר למנוע החלטות פוליטיות קצרות טווח (של הממשלה), שיתכן ויש להן השפעות כלכליות שליליות בטווח האסטרטגי.

טריליונים או ביליונים? אז לפני שניכנס לעובי הקורה, ונציג את התגובה הכלכלית במערב למשבר הקורונה, נעשה קצת סדר במספרים. כאמור, טריליון דולר אמריקאי זה 1,000,000,000,000 דולר (מיליון מיליונים). אחת ממקורות הבלבול בנושא זה נובע מפער שפה בין האנגלית האמריקאית לבין האנגלית הבריטית (אירופאית). על מנת שלא להוסיף שמן למדורה נאמר רק כי באנגליה ובאירופה למושג טריליון יש משמעות אחרת לחלוטין מאשר בארצות הברית. מעתה, נקפיד על טרמינולוגיה אחידה; טריליון מתייחס ל-מיליון מיליונים (כמקובל בארה"ב). 

הממשלה אז מה ממשלת ארה"ב עשתה מאז מרץ 2020? מדיניות פיסקאלית מרחיבה. כלומר, סדרה של חבילות סיוע, חוקים ותקנות שבמסגרתם הוקצו כ-2.8 טריליון דולר לציבור. הכסף הועבר בתשלומי העברה ישירים (צ'קים בדואר), בהעלאת דמי האבטלה (תוספת של 600 דולר בשבוע), בתמיכה במדינות וכו'. מדובר על גידול חד מאוד בהוצאות הממשלה, במטרה לרכך את ההשפעות הכלכליות ההרסניות של משבר הקורונה. בתי המחוקקים והממשל באמריקה עדיין לא סיימו, ומתכננים עוד סדרה של צעדים במסגרת מדיניות מרחיבה זו. ראוי לציין כי יתר ממשלות העולם נוהגות במדיניות דומה, אם כי בסכומים פחות גדולים.

הבנק המרכזי עד תחילת המאה, מקובל היה לחשוב כי הבנק המרכזי מתמקד בתחום הריבית וכמות הכסף במשק. אבל לאחר המשבר הפיננסי של 2008 הבנק המרכזי האמריקאי, ה- Fed (Federal Reserve או Fed בקיצור), החליט ליצור כלים מוניטאריים חדשניים שלא נראו כמותם מעולם. כלים אלו כוללים מגוון תוכניות מורכבות העוסקות במתן הלוואות (לבנקים, לחברות ולעסקים), רכישת נכסים פיננסים, ושינויים רגולטוריים. המטרות המוצהרות של כל הפעולות של ה-Fed הינן לתמוך בכלכלה, ליצור נזילות כספית, ולוודא שאף מיזם עסקי משמעותי לא מגיע למצוקת מזומנים ממשית בתקופת המשבר.

אז מה ה-Fed עשה מאז מרץ 2020? מדיניות מוניטארית מרחיבה. כלומר, הורדת הריבית הבסיסית מ- 1.62% ל- 0.12% (בממוצע). כעת ניתן לקבל הלוואות עם עלויות מימון הרבה יותר נוחות וזולות. ה-Fed החל גם לרכוש אג"חים של ממשלת ארצות הברית (QE) וכן אג"חים מגובי משכנתאות (MBS), אג"חים של רשויות מקומיות (Muni) ואפילו אג"חים קונצרנים מסוימים (בפיזור נרחב). כל זאת במטרה לתמוך בשוק האג"ח המקומי ולהחזיק את הריבית המסחרית ברמה נמוכה. כמו כן, ה- Fed החל לתת הלוואות ממשיות לבנקים מסחריים ולסוחרים בשוק ההון, במטרה לעודד נזילות והעברת ההלוואות לעסקים בינוניים וקטנים.

מגוון הכלים שה-Fed עושה בהם שימוש במטרה לתמוך בשוק ההון, בעסקים ובמערכת הבנקאות רבה מאוד ולא נצליח לסקור את כולן כאן, רק נאמר שה-Fed נותן לכולם ובסכומים מאוד משמעותיים, ה-Fed אפילו נותן הלוואות לבנקים מרכזיים של מדינות אחרות. לרוב התוכניות הללו, ה-Fed הכריז כי יקצה "כל סכום שיידרש על מנת להבטיח את העבודה הסדירה של השווקים הפיננסיים". בשורה התחתונה: ה-Fed נכנס למשבר עם נכסים בשווי כ-4 טריליון דולר (ירושה מהמשבר של 2008) ונמצא כעת במעל 7 טריליון דולר. היינו, עד היום הבנק המרכזי האמריקאי הוציא כ- 3 טריליון דולר לתמיכה בכלכלה ובשוק ההון, ואנחנו ממש לא בסוף התהליך. ראוי לציין כי יתר הבנקים המרכזים בעולם נוהגים במדיניות דומה, אם כי בסכומים נמוכים יותר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מתערבים בשוק הפרטי? התשובה במילה אחת: כן. המדיניות המרחיבה של הממשל וה-Fed האמריקאי הינה התערבות ישירה בשוק הפרטי. ההצדקה הכלכלית לכך היא המשבר הכלכלי המשמעותי שנוצר בעקבות הקורונה. גם כיום, ה-Fed משתדל, לפחות בשלב זה, שלא לרכוש בצורה ישירה ניירות ערך של חברות. רק לסבר את האוזן, ביפן, הבנק המרכזי רוכש אג"חים קונצרנים בהיקפים חסרי תקדים, תוך התערבות בוטה וישירה בשוק ההון המקומי.

החוב הלאומי אבל רגע, על חשבון מי כל הבוננזה הזאת? התשובה היא שזה על חשבון העתיד. המדיניות המרחיבה שסקרנו מגדילה בצורה ממשית את החוב הלאומי, הכסף שהמדינה תצטרך להחזיר בעתיד. בארצות הברית החוב הלאומי מוערך בכ-26,500,000,000,000 דולר (26.5 טריליון) וצפוי להגיע למעל 100% מהתוצר עד סוף שנת 2020. חוב לאומי, ברמות שכאלה, לא ייעלם במהרה ויש חשש שהאמריקאים יאלצו בעתיד להגדיל מיסים או לצמצם בשירותים. מדובר על נושא מורכב שאעסוק בו בטורים הבאים.

המשקיעים אולי כעת מובן קצת יותר למה שוק ההון עולה ועולה. התמיכה חסרת התקדים של הממשל וה-Fed האמריקאי מוביל חלק מהמשקיעים להבנה כי לעסקים בארצות הברית יש רשת ביטחון כלכלית רחבה ומאוד חזקה, וכי אין סיכוי לכישלון עסקי ממשי. כמו כן, ישנה אמירה רווחת בקרב המשקיעים כי "לא מהמרים נגד ה-Fed". ג'רום פאואל, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי הכריז כי הוא יעשה כל מה שנדרש על מנת לתמוך בכלכלה ובשוק ההון. רוב המשקיעים כנראה מאמינים לו, וזו אולי הסיבה הפסיכולוגית המרכזית לעליות השערים של החודשים האחרונים. ל-Fed ולממשל יש "כיסים עמוקים", הם מזרימים טריליונים של דולרים במגוון רחב של תוכניות שונות ומשונות, ושוק ההון רק עולה ועולה.   הכותב הלל בש; מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    החוב הוא לפדרל ריזרב אפשר תמיד לעשות תספורת לחוב הזה (ל"ת)
    מולי 25/07/2020 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עמיאל 17/07/2020 11:17
    הגב לתגובה זו
    מי מנהל את הכלכלה העולמית ? הפד או בורא עולם ?
  • 8.
    תודה. (ל"ת)
    משה 16/07/2020 21:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מה חידשת? (ל"ת)
    תומר 15/07/2020 19:36
    הגב לתגובה זו
  • אתה יודע אתה חכם ... הוא חידש לי... (ל"ת)
    ארקד 17/07/2020 08:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כשפותרים חוב על ידי יצירת חוב נוסף זה נקרא הונאת פונזי (ל"ת)
    אמיר 15/07/2020 19:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מעניין ומשתמע מהכתוב שהצעירים ישלמו את המחיר (ל"ת)
    מיכל 15/07/2020 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פעם ראשונה שהבנתי את המושגים האלו (ל"ת)
    גידי 15/07/2020 19:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כותבי תרחישים 15/07/2020 19:13
    הגב לתגובה זו
    מהשנה הבאה המס יעלה מ 21% ל 27% הורדת המס איפשר לחב לקנות מניות עצמיות-והרצת השווקים במקום להשקיע להרחבת המשקים האם סוף הבלון עוד כ 2-4 חודשים! אל תגידו לא ידענו
  • 2.
    יחזקאל 15/07/2020 18:14
    הגב לתגובה זו
    אבל בנפילה תבוא כי הזרמה היתה פתרון אידאלי אז כל ממשלה היתה מדפיסה כסף בלי סוף או לוקחת הלוואה בטריליונים
  • 1.
    Trillion 15/07/2020 18:05
    הגב לתגובה זו
    A trillion is a number with two distinct definitions: 1,000,000,000,000, i.e. one million million, or 10¹², as defined on the short scale. This is now the meaning in both American and British English.
  • 1 נכון מאד2 מקור השם הוא הטירלול של המטורללים שמדפיסים (ל"ת)
    GUY 18/07/2020 14:02
    הגב לתגובה זו