מי צודק - המשקיעים או המומחים? ההיסטוריה מלמדת שהמשקיעים

המלחמה על סוכנויות המשכנתאות מתעוררת שוב וזו הזדמנות לדבר על המדיניות הכלכלית, הפיסיקאלית והמוניטרית, על נזילות וחדלות פירעון ועל פעילות הפד' והאוצר בארה"ב בניסיון להיחלץ מהמשבר: ביהמ"ש העליון של ארה"ב הודיע, בשבוע שעבר, שיאפשר לדון בשאלה לגבי חוקיות הסכם שנחתם ב-2012 בין הממשל לשתי סוכנויות המשכנתאות הענקיות Fannie Mae (סימול:FNMA) ו-Freddie Mac (סימול:FMCC), שלפיו מורשה האוצר האמריקאי לקחת את רווחי הסוכנויות הללו (מדובר במאות מיליארדי דולרים. כן, מאות!!).

בעלי המניות, פרטיים ומוסדיים ומאד עוצמתיים, כספית ופוליטית, טוענים שההסכם עליו חתומים משרד האוצר והרגולטור הממונה על הסוכנויות, אינו חוקי כיוון שאין בסמכות הרגולטור לחתום על הסכם כזה. מניות הסוכנויות קפצו אמנם ביום ההודעה אבל מיד נרגעו כי מלחמה זו, בין המשקיעים לאוצר, נמשכת מאז 2012 והניסיון מראה שהחלטת השופטים היא רק שלב נוסף במאבק שיימשך עוד שנים.

אף צד לא יוותר שהרי מאז משבר 2008, אז הוכנסו השתיים לכינוס שנתן לממשל שליטה, רכשו משקיעים דבוקות רציניות של מניות מתוך מטרה למנוע השתלטות הממשל ולהחזיר את המניות לשוק החופשי, מה שלדעתם יחזיר למניות את ההערכה שהייתה לפני המשבר וזה רבותיי יתורגם להרבה כסף (המניות, בסוף 2007, הגיעו ל-70 דולרים והיום נסחרות בסביבות ה-2-2.5 דולרים). בינתיים, אחרי 8 שנות מאבק, היחידים שמרוויחים (כרגיל) הם היועצים ועורכי הדין.

כותרת ראשית

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

גלובל | עמית בר | 07:48 (2)

- כל הכותרות

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

סמארט #3 - קרוסאובר חוצה סגמנטים

איך מחזקים את הצד הסולידי של התיק ואיזה מניה ישראלית תמצאו שם?

ה-S&P עלה בכ-0.5%; הנפט קפץ ב-2%, אלוט זינקה ב-17%

בעד ונגד: מה חושבים בכירי הפד' על הורדות הריבית?

סוף עידן ברשות לני"ע האמריקאית: גנסלר יפרוש עם כניסת טראמפ

עסקת ענק: מדיהאושן רוכשת את אינוביד ב-500 מיליון דולר

ויתניה: עסקה בין בעלי שליטה - מה המשמעות למשקיעים?

בכירים באנבידיה מתכננים למכור מניות בשווי 34 מיליון דולר

פאלו אלטו עם דוחות מעורבים: מה החברה צופה לשוק הסייבר?

יזם הקריפטו רכש בננה מודבקת לקיר ב-6.24 מיליון דולר

ג'ון דיר מזנקת ב-8% למרות תחזית זהירה

הבנקים זינקו קרוב ל-2% - עוד שבוע טוב בבורסה בת"א

בנק ירושלים מצטרף למרוץ על ישראכרט - האם מנורה תעלה את המחיר?

עוד תכניות

הוכחה להצלחת תכנית ההצלה של במשבר של 2008
העובדה ששתי הסוכנויות הללו, שמחזיקות ביותר מ-80% מכל המשכנתאות בארה"ב, הצליחו לשרוד, בעזרת הממשל, את משבר 2008 וחזרו למעמדן המוביל ולרווחיות האדירה שלהן (לא המניות, החברות) היא אות כבוד והוכחה להצלחת תכנית ההצלה של הממשל והבנק הפדרלי של ארה"ב שב-2008 השקיעו בהן 187 מיליארד (116 מיליארד ל-FNMA ו-71 מיליארד ל-FRCC ובניגוד לדעת המומחים), כנגד מניות בכורה עם דיווידנד מצטבר גבוה. האוצר כבר מכר את המניות בסכום כולל של 245 מיליארד כאשר מאז 2012 הן העבירו לאוצר 300 מיליארד דולר נוספים כדיווידנד בהתאם להסכם.

אם יחליטו השופטים שההסכם אינו חוקי יצטרך האוצר האמריקאי להעביר חלק (פרופורציונלי למניות) מהסכומים שקיבל מאז 2012 לבעלי המניות פרטיים שמחזיקים ב-23.1% מתוך 1.16 מיליארד המניות ובנוסף תתחזק האפשרות שהאוצר יוותר על השליטה, כפי שהיה המצב מאז הונפקו הסוכנויות ב-1970 ועד 2008. כ-40 גופים ענקיים רכשו מניות FNMA בין 2008 ל-2012 וחלק מהם המשיכו לרכוש גם לאחר ההסכם ב-2012, כולם משקיעים בעלי מוניטין וכיסים עמוקים מאוד כמו ביל אקמן, ברוס ברקוביץ, ווארן באפט, סטיבן כהן, ליאון קופרמן, קרל אייקן ועוד ואלו, כאמור, לא יוותרו.

ההשקעה בסיכון גבוה
יחד עם זאת המניות אינן מתאימות למשקיע הממוצע אלא רק למשקיעים הספקולטיביים שיודעים גם להפסיד. נכון, אם המשקיעים הפרטיים "ינצחו" המניות יעלו משמעותית כי כרגע, אם בודקים את הדוחות ברצינות (ללא העברות לאוצר וללא חישוב מניות הבכורה) המניות נסחרות במכפיל נמוך מ-3 (באתרים הפיננסיים המכפיל הוא כ-125 פעם). חברת פאני מיי של 2020 גדולה וחזקה בהרבה משהייתה בשיא 2007, ערב המשבר. פאני מאיי היא החברה בעלת הנכסים הגדולים ביותר בארה"ב, בשווי של 3.5 טריליון דולרים ומקדימה את הבנק הקנדי הגדול RBC עם 1.12 טריליון, T&AT עם 552 מיליארד, אקסון (356) ואפל (338.5). אבל הסיכוי שהפרטיים ינצחו נמוך ביותר, לבטח בתקופה כמו הנוכחית בה הממשל זקוק לכסף ומלבד זאת עד להחלטה סופית יעבור כאמור זמן רב.

החלטת ביהמ"ש, נותנת לנו הזדמנות "לקשר" בין מבצע ההצלה של כלכלת ארה"ב ב-2008 לבין מבצע ההצלה הנוכחי שמבחינות רבות דומים מאוד. מסיקור התקשורת הפיננסית אפשר לחשוב שהפעולות הפיסיקליות (של האוצר) והמוניטריות (של הבנק המרכזי) הנוכחיות הן תגובות שנעשות לצרכים פוליטיים, לתמוך במניות וכו' אבל האמת היא שהדיווח התקשורתי ברובו הוא בעל האינטרס הפוליטי.

לומר שהבנק המרכזי פועל להעלאת המניות, מדפיס כסף כדי "להמשיך ולעלות את המניות", שהחוב אינו מעניין אותם וכו' אלו אמירות וסלחו לנו על ההגדרה, מטומטמות, שמצביעות או על אינטרס או על בורות מוחלטת בנושא. מה שעושים האוצר והפד' כיום זו אותה מדיניות בדיוק שעשו ב-1930, 1987 וב-2008 ונגיע לכך.

קצת היסטוריה להבנת המצב הנוכחי ומה באמת דוחף כעת את המניות
המשבר הנוכחי הוא הרביעי מסוגו בתולדות ארה"ב שבו מעורב הממשל בממדים כה גדולים מפאת החשש ל"התרסקות הכלכלה". היה "הגדול" של שנות ה-30, היה משבר הבנקים להלוואה וחסכון (S&L crisis) בין 1987 ל-1989 שבו נסגרו שליש (1,043) מכל הבנקים האזוריים בארה"ב. היה משבר 2008 וכעת המשבר הנוכחי.

בראשון לא היינו כמובן, אבל למדנו אותו בקפדנות במסגרת שיעורי ההיסטוריה הכלכלית של ארה"ב באוניברסיטה. באחרים היינו, כולל הנוכחי כמובן. כל המשברים התחילו במפתיע ובתוך אווירה של אופוריה כלכלית ובורסאית שהתרסקו ב"זבנג".

בכולם נהגו הממשל והבנק באותה מדיניות של "נטרול גורם הזבנג" וזאת באמצעות הזרמות עתק לכלכלה, עידוד מסיבי לחברות ובודדים בתחומי מיסוי, רגולציה ויצירת אמון בפעילות הממשל (במטרה לשנות את הפסיכולוגיה) ותוך התעלמות מהתראות פרשנים וכלכלנים על הסכנה העתידית כתוצאה מחילוץ שכזה. התגובה למשבר הנוכחי אינה שונה מתגובות העבר מלבד הבדל חשוב אחד, למיגור "גורם הזבנג" (החיידק הסיני) דרושה חדשנות טכנולוגית שעדיין לא פותחה.

ההשוואה למשבר 2008
חשוב תחילה להבין שהממשל האמריקאי, האוצר והבנק המרכזי מנוהלים ע"י אנשי עסקים שרובם, לבטח בממשל הנוכחי, קפיטליסטים וכולם הגיעו מתפקידי ניהול בכירים בסקטור הפרטי (להבדיל לצערי מהמצב בישראל). המחשבה הראשונה של אנשים כאלו, כאשר הם ניצבים בפני מצב שעלול "לרסק את הכלכלה", היא "איך דואגים לכך שהחברות המרכזיות בכל הסקטורים המובילים, במיוחד הפיננסי, ימשיכו לתפקד ולא יקרסו ואיך ממשיכים בצריכה הפרטית שהיא המנוע המרכזי בכלכלה האמריקאית?". בנוסף, וכיוון שכל ארבעת המשברים פרצו ערב בחירות "מצטרפת" גם התעסוקה כנושא מרכזי.

ההחלטות של אנשים מסוג זה הן עסקיות נטו ומנותקות מעקרונות כלכליים. "לתיאוריות הכלכליות", אמר הנרי פאולסון, שר האוצר שמינה הנשיא בוש ב-2006 והיו"ר והמנכ"ל לשעבר של גולדמן סאקס, "נצטרך לדאוג לאחר שהמשק יתאושש". פאולסון אמר זאת למתנגדי תכנית ההצלה שהציע בקיץ 2008 שהתנגדו גם להצלת עסקים פרטיים וחששו מהחוב שייווצר (הובילו אותם הסנטור הדמוקרטי ברני סאנדרס והסנטור השמרן הרפובליקאי ג'ים דה מינט).

פאולסון, בתמיכת נגיד הבנק המרכזי דאז, הפרופסור בן ברננקי, הם שדחפו את תכנית ההצלה של 2008 שגולת הכותרת שלה הייתה הנזלת המשק, הצלת הסוכנויות למשכנתאות והצלת מאות חברות פרטיות ובראשן הבנקים המובילים ו-AIG. ג'יימי דיימון, שכבר אז היה היו"ר של הבנק JPMorgan Chase, טען לימים שאם היו מצילים את בנק ההשקעות Lehman, לפני שהכריז על פשיטת רגל בספטמבר 2008 וכפי שלאחר מכן הצילו את AIG, ההצלחה הייתה גדולה בהרבה, "כל אותם יועצים מומחים שדרשו לתת לבנק ליפול פשוט לא הבינו את המשמעות לכלכלה כולה. טוב שהבינו זאת יומיים לאחר מכן כשהגיע הזמן לדון בהצלת AIG" (ההחלטה להציל את AIG התקבלה יומיים לאחר ההחלטה לתת לליהמן ליפול).

חייבים לתת את ההרגשה שהמדינה תומכת בכלכלה במלוא עוצמתה
פאולסון הסביר את תוכניתו להצלת הכלכלה לנשיא בוש ולחברים בכירים בקונגרס ובסנאט וכן, בפגישה נפרדת, למועמד הדמוקרטי לנשיאות אובמה (שחודשיים מאוחר יותר ניצח בבחירות). הוא הסביר שמשבר הנזילות מדאיג מאוד אמנם אבל ניתן לתיקון באמצעות הזרמה למשק. מה שהרבה יותר הדאיג אותו הייתה ההתפתחות לדעתו של משבר פירעון כתוצאה מהשילוב בין הירידה החדה בצריכה הפרטית, הירידה בערך הנכסים ועצירת האשראי במשק, "במקרה כזה אפילו אם נטביע המשק בכסף מזומן איש לא ישתמש בו. חייבים לתמוך ישירות בצרכן, ישירות בחברות המובילות ובהחזרת המפוטרים לעבודה. למעשה", טען, "הבעיה כבר אינה הנזילות אלא האמון. חייבים לתת את ההרגשה שארה"ב תומכת בכלכלה במלוא עוצמתה".

התוכנית אושרה, גם ע"י ממשל בוש ומיד לאחר מכן ע"י ממשל אובמה ותוכנית ההצלה יצאה לדרך. הציבור האמריקאי הבין שארה"ב עושה ככול יכולתה, אינה עושה חשבון לתיאוריות הכלכליות ומטילה את כל עוצמתה לחדש הצמיחה וזה עבד.

וול סטריט הבינה זאת היטב והירידות החדות נעצרו כבר באוקטובר 2008 והשוק החל לעלות כבר מתחילת 2009 וזאת למרות שנתוני המאקרו והמיקרו המשיכו להתדרדר גם במהלך כל 2009. לא הבנק המרכזי בפעילות ה-REPO גרם להתאוששות הבורסה ולא האוצר, הם פעלו כפי שפעלו תמיד בעתות משבר קשות. הבורסה החלה לעלות בגלל האמון בהתאוששות והמשך הצמיחה, שחזר.

הממשל האמריקאי הקציב 700 מיליארד לתוכנית הצלת החברות הפרטיות, ה-TARP, ובנוסף 300 מיליארד לתוכנית השיקום של הסוכנויות שאותן הכניס לכינוס וכיסה אותן בערבויות מדינה ועוד 200 מיליארד ניתנו לחברות הביטוח (הרוב AIG) ואילו הבנק הפדרלי, באמצעות פעילות REPO, אכן "הטביע" את המשק בנזילות. רק בכמחצית מהסכומים נעשה שימוש וההצלחה הייתה מרשימה.

לא רק שהכלכלה חזרה לצמיחה כבר ב-2010 והמשיכה לצמוח עד סוף 2019 אלא שהחברות שקבלו הכסף ניצלו, הפכו רווחיות ביותר ותרמו לגאות הכלכלית. החברות נתנו לממשל אופציות בתמורה למענקים, הפסיכולוגיה השתנתה ובסופו של יום, בנטו, הרוויח הממשל, שמכר המניות מהאופציות שמימש, 15.3 מיליארד דולרים, 23 מיליארד מהצלת AIG ועוד כ-300 מיליארד, עד כה, מדיווידנד ששלמו הסוכנויות FNMA ו-FMCC.

את זה בדיוק עושים הממשל והבנק המרכזי גם במשבר הנוכחי עם הבדל אחד, "הזבנג" של 2020, הווירוס הסיני לא מוגר, מיגורו קשור בחדשנות טכנולוגית שעדיין אינה קיימת. נכון, החברות המובילות אינן זקוקות לכסף הן נכנסו למשבר במצב מצוין של מאזנים חזקים ורווחי שיא אבל החשש מהתדרדרות כלכלית בגלל הווירוס לא פחת.

אז מדוע בכל זאת השוק עולה?
בדיוק מאותה סיבה שעלה, למרות המצב הכלכלי והחששות, בסוף 2008-תחילת 2009. המשקיעים מאמינים שגם הפעם תעשה פעילות הממשל והפד' את הנדרש לחידוש הצמיחה כשהם תולים יהבם בטכנולוגיה ש"תעזור" למגר את השליח הסיני מהר מכפי שהמומחים צופים.

במילים אחרות, רוב המשקיעים מאמינים, בניגוד למומחים, במיתון של V shape. אם המשקיעים לא היו מאמינים בכך אז אפילו אם הפד' היה מטביע את ארה"ב בכסף המניות לא היו עולות. זו ורק זו היא הסיבה לעוצמת שוק המניות. בשלושת המשברים הקודמים המשקיע האמריקאי צדק והמומחים טעו, נראה הפעם. עכשיו מתקרבים לעוד מבחן, תוצאות הרבעון השני של 2020. נמתין ל"תגובת השוק" לתוצאות ואולי נחכים טיפה.

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.