סכנה - דירוג האשראי שלנו עשוי לרדת וזה יכול להיות רע

לפני כשנתיים, דירוג האשראי הבינלאומי של ישראל עלה לרמה של AA- והכניס את ישראל למועדון מכובד מאוד. לדירוג הזה יש חשיבות משתי סיבות עיקריות. הראשונה, ככל שדירוג האשראי של מדינה הוא גבוה יותר, כך היא יכולה לקבל אשראי בתנאים נוחים יותר. ישראל ניצלה את זה במהלך המשבר הנוכחי כשגייסה חלק די גדול מהחוב בחו"ל, ולטווחי זמן ארוכים. הגיוס בחו"ל חסך למדינה את הצורך להנפיק אג"ח בארץ, מה שהיה יוצר מחסור באשראי לחברות, וגורם לאחד משניים: או שהריבית הקונצרנית הייתה מזנקת למעלה, או שבנק ישראל היה נאלץ להדפיס עוד הרבה כסף, ומגדיל את הסיכון לאינפלציה.

הסיבה השנייה היא שדירוג החוב של המדינה משפיע על הריבית שבה בנקים וחברות ישראליות מנפיקות בחו"ל. בגלל שתי הסיבות האלו, כל ירידה בדירוג האשראי היא חדשות רעות למשק. חוץ מזה, הסיבה העיקרית שבגללה דירוג האשראי הגיע לרמה כל-כך גבוהה היא בגלל שהדור של ההורים שלנו גם חסך וגם סבל מקיצוצים אכזריים בשירותים הממשלתיים, והכל כדי שאנחנו נוכל לחיות בתנאים טובים יותר. ירידה בדירוג האשראי זה לזרוק את המאמצים שלהם לפח הזבל של ההיסטוריה.

מה שיקבע אם הדירוג יישאר כל-כך גבוה, זה בעיקר הביצועים של המדינה בתחומים הבאים: התוצר לנפש, הגידול בתוצר, החוב של הממשלה, יתרות המט"ח של המדינה, ואיכות השלטון.

בתחום התוצר לנפש והגידול בתוצר, אנחנו בסדר, הבעיה היא שכבר די הרבה שנים שאנחנו לא יותר מבסדר. התוצר גדל, והתוצר לנפש גדל, אבל המגמה היא של ירידה בקצב. נכון לשנים האחרונות, התוצר לנפש גדל רק בכאחוז לשנה, שזה ממש לא הרבה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בשנים הבאות, התחזית היא לירידה נוספת בקצב הצמיחה של התוצר, בעיקר מסיבות דמוגרפיות. מכיוון שאנחנו לא עושים שום דבר כדי לטפל בזה, מתישהו אנחנו נהיה בבעיה, ומתישהו גם חברות הדירוג ישימו לזה לב.

• האם דירוג האשראי של ישראל עלה? לא כל כך מהר
• דירוג האשראי של ישראל צריך לעלות

החוב של הממשלה היה ממש בסדר עד ששר האוצר הקודם קיבל את התפקיד. אבל בתקופה שלו, הרצון לחלק לציבור גרם לשינוי במגמה. במקום שהחוב יקטן, הוא התחיל לגדול. לרוע המזל, למרות שהגידול בחוב לא היה מאוד משמעותי, השר נקט בכל מיני דרכים יצירתיות כדי שהגידול בחוב יראה אפילו פחות משמעותי. אם יש דבר אחד שחברות דירוג לא אמורות לאהוב, זה ממשלות שמשחקות בנתונים. עד היום, חברות הדירוג התעלמו מהמשחק בנתונים, כנראה שגם בגלל הבטחות של פקידים באוצר שהמשחקים האלה לא ימשכו. אבל מאז שמשבר הקורונה פרץ, אין ממש ברירות. כי כשאין תקציב מאושר, חייבים לרשום הוצאות לא מתכוננות בכל מיני דרכים משונות כדי שלא לפרוץ את מסגרת התקציב. אם אנחנו נמשיך עוד יותר מחודש בלי תקציב מאושר, לממשלה יישארו רק שתי אופציות: או שמקצצים, ובסכומים די גדולים, או שממציאים המצאות משונות אפילו יותר. מכיוון שהאופציה השנייה יותר סבירה, אני בספק אם אפשר יהיה לשכנע את חברות הדירוג להמשיך בהתעלמות שלהם מהחשבונאות היצירתית של הממשלה.

בכל מקרה, רמת חוב שהיתה 60% מהתוצא והולכת וגדלה למספרים מפחידים עלולים לאלץ את חברות הדירוג להוריד לנו דירוג. החצי כוס המלאה שזו צרת רבים, אבל זו כמובן לא באמת נחמה.

בתחום המט"ח, אנחנו ממש בסדר. יתרות המט"ח שבנק ישראל מחזיק אומנם עולות לנו לא מעט, אבל ההחזקה שלהם זה נכס גדול בכל מה שנוגע ליכולת של הממשלה להחזיר חובות לחו"ל.

• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• האם אנחנו צריכים מאסק או מיליי משלנו ומה הסיכוי שזה יקרה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אם אלו היו כל הגורמים שמשפיעים על דירוג האשראי, יכול להיות שדירוג האשראי של ישראל היה מחזיק באותה רמה למרות משבר הקורונה. הוא כנראה היה יורד בשלב כזה או אחר, אבל לא בטוח שדווקא עכשיו. כי בתקופות של משבר כלל עולמי, לפני שמורידים את דירוג האשראי של מדינה, בודקים איך היא מבצעת ביחס למדינות אחרות. אז נכון שישראל היא ממש לא המדינה שהגיבה הכי טוב בעולם למכה שהקורונה הנחיתה על הכלכלה. אבל היא גם לא המדינה הכי גרועה בעולם.

אבל יש עוד גורם מרכזי אחד. הגורם הנוסף הוא הביצועים של הממשלה. בתקופה הנוכחית, הממשלה שלנו ממש לא מצטיינת. אנחנו עומדים לסיים שנתיים בלי תקציב מאושר, ובקואליציה עדיין מתווכחים אם צריך לאשר תקציב לשנה וחודשיים או תקציב לחודשיים ואז תקציב לשנה. אם יאשרו תקציב לשנה וחודשיים, ברור שזה יהיה תקציב מלא פשרות, ולא כזה שנועד לחלץ את המשק מהבור שהוא נמצא בו. אם יאשרו תקציב לחודשיים ואז תקציב לשנה, התקציב ל-2021 לא יעבור לפני מרץ, מה שאומר שעוד פעם המדינה תתנהל שלושה חודשים (לפחות) בלי תקציב. אם התקציב לא יאושר, אנחנו הולכים עוד פעם לבחירות. אפילו ארה"ב הגדולה קיבלה הורדת דירוג כשהדמוקרטים והרפובליקנים לא הצליחו לאשר תקרת הוצאות. מישהו חושב שזה לא יכול לקרות גם לנו?   ד"ר אביחי שניר האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן