מהפכת ה-5G ממש מעבר לפינה, אבל מה המשמעות שלה?

בשעה טובה, השבוע הוכרזו סופסוף הזוכים במכרז הרשתות של משרד התקשורת להפעלת אינטרנט בישראל על בסיס תשתית ה-5G. למרות שבמשרד התקשורת ניסו לפשט אותו כמה שיותר, המכרז הזה היה מסובך. עד כמה מורכב וקשה היה? חלק ממנהלי החברות התקשו אפילו לומר את השם של המכרז.

קבוצות התקשורת של ישראל התייחסו למכרז בשיא הרצינות ונערכו אליו במשך שנים. בצדק. כולן הפעילו חברות ייעוץ גדולות וגם את הצד הזה של אסטרטגיה שנקרא תורת המשחקים. זאת כדי לנסות ולנבא לאן ילכו השחקנים המשתתפים במכרז ועל אלו תדרים הכי כדאי להמר. שוב, בצדק. המכרז הזה, בהרבה מאוד מובנים, מסמן את עתידן של החברות והיכולת שלהם לספק את השירות הטוב ביותר ללקוחותיהם.

כמובן שהכ ל במכרז הזה היה סודי ואף חברה אחרת לא ידעה מה תציע המתחרה. המכרז חולק ל-3 רוחבי פס (700, 2,600 ו-3,500), כשכל רוחב פס חולק לשני תדרים מקבילים. רשת אחת נקייה, כלומר שהחברה או הקבוצה הזוכה אינה חולקת עם אף גורם אחר. הרשת השנייה היא מלוכלכלת – כלומר, חולקים אותה עם עוד גורם, צה"ל לדוגמה. מסובך אמרנו?

כותרת ראשית

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

נדל"ן | איציק יצחקי | 14:10

- כל הכותרות

שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?

שוק הנדל"ן בדרך לעליות או לירידות? הנתונים שמלמדים על מגמה חדשה

רגע לפני שיכלה לממש את האופציות, העובדת הבכירה פוטרה - ותבעה

הלווה 1.5 מיליון שקל עם בטוחות ומנגנון מסודר - ואז גילה שרימו אותו

סקוט בסנט: מי האיש שטראמפ בחר להוביל את הכלכלה האמריקאית?

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?

דיסאינפלציה ב-2025: שוקי ההון בדרך לשנה מעניינת

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום היא אנביידה הבאה?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

עוד תכניות

גבירותיי ורבותיי, יש לנו זוכה במכרז 
מהתוצאות של המכרז, על פניו, מטעם חברות הסלולר המסורתיות, נראה שיש זוכה אחת – פרטנר. החברה שחלקה את המכרז עם הוט, תשלם קצת יותר מ-31 מיליון שקל על התדרים שלה. 

בפרטנר פתחו שמפניה. האמת יש להם סיבה. לשם השוואה, פלאפון תשלם למעלה מ-82 מיליון שקל, כשקבוצת סלקום-גולן-אקספון תשלם 115 מיליון שקל. המשמעות היא שאקספון הקטנטונת תשלם יותר מפרטנר. יתר על כן, פרטנר אמנם בחרה רשת מלוכלכת, אבל את זו שהם יצטרכו לחלוק בעתיד עם הרשות הפלסטינית. עם קצב פרישת התשתיות ברשות, שעדיין בקושי הכניסה את ה-4G, כנראה שב-5 השנים הקרובות פרטנר ולקוחותיה ייהנו מהרשת המלוכלכת הכי נקייה שיש. מה יקרה עוד 5 שנים? אלוהים גדול.

אגב, מי שנמצאת באמת בבעיה זו הוט. בעוד פרטנר מתקדמת מאוד בפרישת התשתיות, הוט עוד לא באמת התחילה. יתר על כן, היא עדיין מתבססת על מרבית התשתיות שהניחה בתחילת שנות ה-90. YES אגב בדרך לעבור לפס הרחב. בקיצור, ייתכן שהוט קצת התייאשה מהשוק הישראלי וכרגע היא בעיקר מחפשת אקזיט.

הקונספירציה של ה-5G ושברה
אם חברות תשתיות רגילות לקשיים רגולטוריים לא מבוטלים וגם לאתגרים של חינוך צרכנים ושווקים, אז לאפקט הבומרנג שעלה כתוצאה מהנחת תשתיות של רשת ה-5G – זו שצפויה להחליף ולשדרג את דור ה-4G, כלומר הטכנולוגיה הקיימת – איש לא ציפה.

מאז תחילתה של המגפה, בפברואר השנה, לא מעט אנשים, בעיקר באנגליה ובארצות הברית, משום מה, בצורה לא ממש הגיונית ומובנת, קשרו את התפרצות הקורונה להנחת התשתיות לרשת החדשה, שאמורה להכניס את הגלישה באינטרנט לספרה אחרת. זה היה מצחיק, אם זה לא היה עצוב. בתקופתנו, זו המלאה במידע ובהמון בחצאי אמיתות, תיאוריות הקונספירציה פרחו ועודן פורחות. הקונספירציות, לעיתים הזויות, הובילו לכמה סיטואציות לא פחות הזויות ובעיקר לא נעימות. גם לחברות עצמן שספגו נזקים, אבל גם לעובדים שמניחים את התשתיות, שנאלצים להתמודד עם תושבים זועמים ולעיתים אלימים.

בחודש אפריל האחרון, דווח על לפחות 3 עמודי חשמל – שעל גביהן מניחים את תחנות הממסר אינטרנטיות (נגיע לזה) – שהוצתו בעיר בירמינגהאם בבריטניה בשל הקונספירציות סביב הווירוס. בחודש מאי המספר קפץ ל-77 ממסרים. אבל אם זה היה מסתכם בנזק לציוד ורכוש בכלל, דיינו. אבל זה לא. אזרחים בריטים החלו להתעמת עם הפועלים המסכנים המניחים את התשתיות. עובד אחד אפילו נדקר ואושפז בבית חולים.

בסרטון חצי משעשע חצי הזוי שצולם באפריל האחרון, תושבת מזרח לונדון תיעדה את עצמה מתעמתת עם פועלים מסכנים, בזמן שהיא מטיחה בהם האשמות שהקשר בינן לבין המציאות הוא תלוש במקרה הטוב. לאחר מכן, כאות לתרומתה לחברה, היא פרסמה את הסרטון בפייסבוק ובשל טמטומו המתחסד, הוא זכה בלא מעט צפיות ושיתופים ברחבי העולם.

"אתם יודעים שברגע שתפעילו את זה (את המערכת), זה הולך להרוג את כולנו. זאת גם הסיבה שבונים כל כך הרבה בתי חולים", הטיחה האישה בפועלים המסכנים ואז הודיעה להם שהם יהיו אחראיים למותם של משפחותיהם בגלל ה-5G. "כשתפעילו פה את המתג, אתם יכולים להגיד ביי ביי לאימא שלכם", המשיכה במסע הטמטום.

אז קודם כל אפשר להיות רגועים. ה-5G לא מייצר תופעות לוואי חמורות ולא יגרום לכם להידבק בקורונה. מרבית הקונספרציות המדברות על התרחבות המגפה באזורים שבהם הונחו תשתיות לדור האינטרנט החדש, הן רק קורלציה לא סיבתיות.

הדור החמישי של תשתיות האינטרנט החל להיות מונח נפוץ בשנה שעברה. הקורונה דגרה בסין בשנה שעברה. כלומר יש מתאם נסיבתי בין הנחת התשתיות לבין התפשטות המגפה. זהו. אין קשר אמיתי פרט לכך ששני הדברים אירעו במקומות שאנשים מתגוררים בריכוזים גבוהים. הגיוני. בקיצור, דבר לא הוביל לשני. זה פשוט במקרה צמח במקביל בריכוזי אוכלוסייה גדולים – כמו שמרבית הדברים שאנחנו שמים לב אליהם קורים. בכל מקרה, אלא אם יגלו שהטכנולוגיה מחריבה את החיים על כדור הארץ, שום דבר לא יעצור בדרכה פרט אולי למטאור שישמיד את החיים על הכדור הקטן והכחול.

על פערי הדורות ברשתות האינטרנט
למרביתנו, הטלפונים הניידים של פעם והחכמים של היום נראים כמו חלק טבעי מהחיים. אבל האמת היא שמדובר במערכות מורכבות, הבנויות לעיתים על טכנולוגיות קצה עם רשתות מקיפות עולם היוצאות גם לתחומי החלל החיצון. אבל לפני שנצלול לתוך הטכנולוגיה החדשה, השאלה הראשונה שקופצת לראש היא: מה לעזאזל מייצגת ה-G ב-5G?

אז בפשטות, ה-G זה Generation. כלומר דור. 5G זה דור חמישי. כל דור הוא התפתחות של הדור שבא לפניו, אבל הקפיצות הטכנולוגיות הן עצומות. כמה עצומות? הדור הראשון, רק לפני פחות מ-40 שנה, היה אנלוגי לגמרי ותמך רק בשיחות טלפון.

כעיקרון, טכנולוגיית ה-1G הוצגה לראשונה ב-1979, אבל הגיעה לשווקים ב-1981. בממוצע בכל עשור – פחות או יותר – הוכנסה טכנולוגיה חדשה. זה לא סתם. הסיבה הראשונה היא שהנחת תשתיות היא עסק יקר מאוד. הסיבה השנייה היא שלוקח זמן לפתח את הטכנולוגיה החדשה, אבל גם להטמיע אותה ולחנך את השוק – מה שהפך לקל יותר לדור הטכנולוגי – זה תהליך של שנים.

בכל מקרה, כל דור הוא אכן שדרוג לדור הקודם. דור 1 אפשר רק שיחות סלולריות והיה אנלוגי לחלוטין. דור 2, שאפשר בנוסף לשיחות הודעות קוליות ושליחת הודעות SMS – זוכרים את דגמי הנוקיה הבלתי שבירים משנות ה-90? – ועשה את המעבר לטכנולוגיה דיגיטלית. דור 3 כבר דובר על מערכת רב שכבתית עם רוחב פס, שאיפשרה גלישה – איטית מאוד – באינטרנט. דור 4 כבר אפשר צריכת וידאו מקוונת והגדלה משמעותית ברוחב הפס.

רק לשם השוואה, דור 2 אפשר מהירות נתונים בקצב של עד 114 קילובייט לשנייה (Kbps). במושגים של היום זה מצחיק. דור 3 כבר אפשר עד 14.4 מיליון בייטים לשנייה (Mbps) בהורדה ועד 5.8 Mbps להעלאה. דור 4, כבר הגיע לעד 150 Mbps בהורדה ו-50 Mbps בהעלאת נתונים. דור 5 זה כבר ליגה אחרת והשימושים העתידיים של הרשת הזו, חורגת בהרבה מתחום הטלפונייה וצפויה להיטמע בכל אספקט של מה שנקרא IoT – או האינטרנט של הדברים.

המהפכה האמיתית של ה-5G חורגת בהרבה מגבול הסלולר
התהום העצומה שמבדילה בין ה-4G ל-5G, היא הרבה יותר ממהירות גלישה והיא בעצמה גולשת – מתנצל על הבדיחה הקלוקלת – הרבה מעבר למחוזות הסלולר. תשתיות של ערים חכמות, מכוניות אוטונומיות, מטוסים וחלליות אוטונומיות, שעונים אולטרא חכמים וכל מה שאפשר להעלות על הדעת פחות או יותר – שלא יחובר לתשתית הסיבים האופטיים – יהיה מקושר דרך הרשת האלחוטית הזו. היכולת שלה לתמוך בכמויות הבלתי נתפסות של מידע הוא משנה משחק, שיקל על פיתוחים עתידיים.
 
בכל מקרה, ההבדל המהותי לכשיכולות ה-5G יופעלו במלוא עוצמתם, יבוא לידי ביטוי ב-3 אספקטים מרכזיים. מהירות הגלישה תהיה מהירה בעד פי 100 מהמהירות הקיימת. המשמעויות לכך הן עצומות. סרט מלא באורך שעתיים, שהיום לוקח 10 דקות להוריד למחשב, ייקח לו 7 שניות. זהו. תדמיינו את כמויות המידע.

האספקט השני הוא הנפח של הגלישה. כולנו היינו בהופעה גדולה או במשחק כדורגל או כל התקהלות אחרת. בדרך כלל קורים שני דברים. הראשון הוא שאין קליטה בנייד. השני זה שאין אינטרנט, או שהוא זוחל ברמות מעצבנות. אז תגידו יפה שלום לימים האלה. ה-5G תשנה את זה.
 
האספקט האחרון והלא פחות חשוב, האו אספקט השיהוי. הקמוענים קוראים לזה Latency. כלומר המהירות שבה המכשירים מדברים בינם, שמשפיע על מהירות העברת הנתונים. על גבי מערכות ה-4G כבר מדובר ביכולות מאוד מתקדמות. בדור הבא זה השיהוי יתקרב ל-0 עגול. יש לזה לא מעט משמעויות, אבל לא ניכנס לזה כאן.

מהן המגרעות של ה-5G?
המהפכה האמיתית, לכשתגיע – ולמען הסר ספק, לא מדובר ב-3 השנים הקרובות לפחות – תהיה בשילוב בין הגלישה ב-5G ותשתית הסיבים האופטיים. כשיהיו במצב אופטימלי, השילוב שלהן ישנה לא רק את הטכנולוגיה, אלא את התפישה לגבי הטכנולוגיה עצמה ותעצים את מהפכת הקישוריות, שצפויה להשתלט על יותר נתחים מחיינו הפרטיים – שיהפכו לפחות ופחות פרטיים עם כניסת הבתים החכמים, שהולכים לשנות כל אספקט בבית המודרני. זה נראה אולי רחוק, אבל זה ממש לא רחוק. המהפכה כבר התחילה מזמן, פשוט לוקח לנו זמן להסתגל.

עם זאת, ישנן שתי בעיות מרכזיות עם הרשת החדשה. האחת היא העובדה שהעברת הנתונים המסיבית לא מאפשר הנחת תחנת ממסר אזורית. כמות הפס מצריכה קירבה בין תחנות ממסר, אחרת המהירות לא תישמר. הדבר גרם שגרם לחברות בעולם להתחבר לעמודי תאורה, כדי לגשר על הפער. 

בעיה נוספת, שבחברות כנראה מנסים לטשטש, זו האיכות הטכנולוגית. לכל טכנולוגיה חדשה שפורצת לחיינו, יש חבלי לידה. שום דבר לא נוצר מושלם. ההפך הוא הנכון. זה כמו להגיד שהפורד T היית מושלמת כשיצאה לשווקים ומעולם לא עברה שדרוג. זה פשוט לא האמת.

האמת היא, שכדי להגיע לאופטימליות טכנולוגית, נדרש תהליך ארוך של איסוף וניתוח נתונים ואז תהליך של אופטימיזציה לשדרוג המערכת. מי יודע כמה זה ייקח ומה יהיו המגרעות של הטכנולוגיה החדשה? כרגע זה סימן שאלה גדול.  

מה המשמעות של ה-5G עבור הצרכן הפרטי
נכון לכרגע, אין משמעות מיוחדת. זו האמת. גם בחברות מבינים את זה. למה? כי זה לא מספיק שהטכנולוגיה קיימת, צריך אקוסיסטם שיתמוך בטכנולוגיה. כרגע אנחנו לא שם. בכלל. גם הטלפונים הכי חכמים כיום, לא באמת יכולים לדגדג את היכולות והפוטנציאל של הטכנולוגיה הזו. זאת אחת הסיבות שבזק הודיעה שמשתמשים שישדרגו לדור החדש, לא יחויבו כרגע בתוספת תשלום. אף אחד לא ישלם יותר על מה שהוא לא מרוויח ממנו משהו. כרגע, פרט לבתים חכמים, אין מרוויח אמיתי - אבל זה סקטור מצומצם נכון להיום. 

המשמעות האמיתית היא כרגע עבור חברות, בעיקר בינוניות וגדולות, שצורכות לא מעט נתונים ומתבססת על מאגרי מידע גדולים וטכנולוגיית ענן. התשתיות החדשות בהחלט ישדרגו לא רק את היכולת לנתב ולנטר את הנתונים, אלא גם לעבד אותם בזמני שיא.

בכל מקרה, בשנים הקרובות, יותר ויותר מכשירים חשמליים יהפכו למקוונים, אבל בניגוד להיום, זה יהיה הרבה יותר מהיר ויעיל. כך שבית חכם באמת יהיה חכם וחברה מסחרית תוכל לנתח נתונים על תעבורת סחורות בזמן אמת – אבל באמת בזמן אמת. עד אז, פה בישראל נותר לנו רק לקוות שפרישת התשתיות תתקדם בקצב מסביר פנים, כדי שנוכל לצמצם את הפערים ביכולות שלנו ביחס לעולם ונוכל גם לעמוד בשם שלקחנו על עצמנו – אומת הסטארט-אפ, שאינה יכולה להתקיים בלי להיות מובילה בטכנולוגיה; בטח לא זו שהולכת לעצב את העתיד של המין האנושי.