הגילוי הלא נאות של מימון ישיר - הרצוי מול המצוי

אם אתם שוקלים להשקיע במניות מימון ישיר +0.13% מימון ישיר 54,500 +0.13% בסיס:54,430 פתיחה:54,290 גבוה:54,500 נמוך:53,330 תמורה:784,907 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  מדוע שלא תשקלו במקביל השקעה במניות של חברות עם פעילות עסקית דומה - מתן אשראי צרכני, הנסחרות באוסטרליה, לונדון או קנדה? יש כמה כאלה. אולי תמצאו כי אחת או יותר מחברות אלה נסחרות במכפיל נוח יותר משל מימון ישיר? לפני עשרים שנה השוואה כזו, אפילו אם התבססה רק על מכפילי רווח, הייתה משימה מאתגרת כי החברות באוסטרליה דיווחו על רווחים לפי כללי חשבונאות שהיו מקובלים באוסטרליה, שהיו שונים מאלה שהיו מקובלים בקנדה שעל פיהן חישבו הקנדיות רווחים, שהיו שונים מכללי החשבונאות שהיו נהוגים בבריטניה... וכל שלושת הכללים היו שונים, כל אחד בדרכו, מכללי החשבונאות הישראלים (או האמריקאיים) שעל פיהם ערכו דוחות כספיים חברות הנסחרות בתל אביב. כך, שכדי לחשב לכל המועמדות רווח על בסיס כללי חשבונאות זהים הייתה נדרשת עבודה לא פשוטה.

לקריאת הטור הראשון בנושא:
> הגילוי הלא נאות של מימון ישיר: בשקט בשקט תיקנה החברה נתונים פיננסיים שנכללו בתשקיף 

היום, כידוע, המצב שונה: הדוחות הכספיים של מימון ישיר ערוכים בהתאם לתקני ה-IFRS, וכך גם הדוחות הכספיים של חברות דומות הנסחרות באוסטרליה, לונדון וטורונטו. אז כל מה שנדרש הוא לשלוף כמה מספרים מהדוחות הכספיים של המועמדות הנסחרות מעבר לים ולהזין אותם לאקסל -- כמו שהם, ללא צורך בהתאמות -- לצד המספרים של מימון ישיר.

כותרת ראשית

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

בארץ | אדיר בן עמי | 17/11/2024

- כל הכותרות

משקיע הצמיחה רון בארון: האינפלציה האמיתית כפולה מהנתונים הרשמיים

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

ג'יי פי מורגן: כלכלת ארגנטינה צפויה לזנק ב-8.5% תחת מיליי

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

מירוץ נגד הזמן: סופר מיקרו נאבקת להציל את מעמדה בנאסד"ק

האם דוחות אנבידיה יצביעו על כיוון חדש לשוק?

בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, מוערכת ב-300 מיליארד דולר

משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

ספייס אקס כבר שווה 255 מיליארד דולר, איפה היא תהיה עוד שנה מהיום?

הבנקים קפצו ב-1.6% לקראת הדוחות; המדדים עלו עד 0.9%

הפיטורים ממשיכים: בואינג שלחה מכתבים ל-400 עובדים

הבורסה של אבו דאבי מזנקת - איך אפשר להשקיע בה ומהן המניות הבולטות?

ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

התמ"ג עלה ב-3.8% בחישוב שנתי; ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל

אלמוגים מכרה 173 דירות השנה. דירה ממוצעת עולה כמעט 2.5 מיליון שקל

איפה העובדים הזרים? תאגידי כוח האדם חוברים להתאחדות הקבלנים

אימאג'סט מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2024

ICR קיבלה היתר בנייה לפרויקט בצפון ת"א - כמה עולה דירה ברמת אביב?

עוד תכניות

אבל, בשלב מסוים של בניית האקסל, תופתעו לגלות (ואולי לא) כי מספרים חשבונאיים אודות סיכוני אשראי ואודות הפרשה להפסדי אשראי, המאכלסים באורים לדוחות הכספיים של החברות הנסחרות בבורסות מעבר לים, נעדרים מהדוחות של מימון ישיר.

בטור קודם טענתי כי בדוחות מימון ישיר נפלו שתי טעויות ביישום תקני ה-IFRS. היום אצביע על ארבעה חוסרים בגילוי הנדרש או המומלץ בתקן 7 IFRS. לעיתים אין זה ברור אם סעיף זה או אחר בתקן דיווח בינלאומי מציב דרישה החלטית למתן גילוי לנתון זה או אחר או רק מעלה על הכתב המלצה ידידותית. כדי להימנע מהבעת דעה אם חוסר גילוי זה או אחר הוא הפרה של התקן או רק אי היענות להמלצת התקן, אעשה שימוש בהכלאה בין דרישה להמלצה -- "דרילצה".

כך או כך, תת הגילוי בדוחות מימון ישיר, בהשוואה לדוחות של חברות דומות הנסחרות מעבר לים, אינו גאווה ישראלית. ואולי כן, עבור מי שמאמין כי דרישות גילוי הן רגולציה מכבידה המרתיעה חברות מלהירשם למסחר בבורסת תל אביב.

במבט מלמעלה, ואנחנו נסתפק רק בו, כללי ה-IFRS הנוגעים לתיק הלוואות שחברה מתכוונת להחזיק במטרה לגבות קרן וריבית פשוטים למדי. בכל תאריך מאזן, החברה נדרשת, לצרכי הדיווח הכספי, לסווג את תיק ההלוואות לארבע קטגוריות. הראשונה, שמעבר לים היא מכונה "1 STAGE", כוללת הלוואות שסיכון האשראי שלהם לא עלה משמעותית ("not increased significantly") מאז שהוענקו. על הלוואות "שלב 1", ההפרשה להפסדי אשראי (הפרשה לחובות מסופקים או הפרשה לירידת ערך) נמדדת בסכום השווה להפסדי אשראי חזויים ב-12 החודשים לאחר תאריך המאזן. קטגוריה שנייה, המכונה מעבר לים "2 STAGE", כוללת הלוואות שסיכון האשראי שלהן עלה משמעותית ("increased significantly") מאז שהוענקו (כאשר היו בסיכון נמוך). על הלוואות "שלב 2", ההפרשה להפסדי אשראי נמדדת בסכום השווה להפסדי אשראי חזויים לאורך כל חיי ההלוואה.

אצל מימון ישיר, שמעניקה הלוואות ל-3 שנים ויותר, העברת הלוואות מסיווג "שלב 1" לסיווג "שלב 2", כרוכה על כן בגידול "מיידי" בהפרשה להפסדי אשראי (כי על הלוואה המועברת כנ"ל יש להכיר מייד גם בהפסדי אשראי הצפויים להתרחש מעבר ל-12 החודשים הקרובים, שלא הוכרו לפני ההעברה).

המספרים בטבלה הבאה, שהיא קולאז' שערכתי משלוש טבלאות המוצגות בביאורים לדוחות מימון ישיר מראים כי ברבעון הראשון של 2020, חל גידול משמעותי מאד בהפרשה להפסדי אשראי על הלוואות "שלב 2" (מכ-11 מיליון שקל לכ-21 מיליון שקל) במקביל לירידה משמעותית בהפרשה על הלוואות "שלב 1":

בתשקיף קיימת התייחסות מילולית רק לגידול המצרפי בהפרשה על הלוואות שלבים 1 ו-2. הנה תמונת מסך שלה:

אין במשפטים שבתמונה התייחסות ישירה למעבר של הלוואות מסיווג "שלב "1 לסיווג "שלב 2", כי המשפטים מדברים על "גידול" בהסתברות ולא על "גידול משמעותי" בהסתברות, כזה המחייב שינוי סיווג. אבל, אני מנחש ששינוי סיווג כאמור אכן התרחש ברבעון הראשון, כי בתחילתו, יתרת ההפרשה על הלוואות "שלב 2" היוותה כ-66% מיתרת ההפרשה על הלוואות בשלבים 1 ו-2, ובסופו כ-86%. כפי שנראה בהמשך, לא הייתי צריך לעסוק בניחושים, אם מימון ישיר הייתה מגלה מה שה-IFRS דורליץ (דורש.ממליץ) לגלות.

ברבעון השני, יתרת הההפרשה ירדה הן בהלוואות שלב 1 והן בהלוואות שלב 2. ההתייחסות המילולית של מימון ישיר לעניין זה בדוחות הרבעון השני מאותגרת בהיבט התחבירי, ולכן מובאת תמונת המסך שלה:

בגלל שחלקו השני של המשפט מתייחס להלוואות לכל מטרה, יש להניח שהמילה "מרבית" בחלקו הראשון מתייחסת להלוואות רכב. בניגוד לאופן ההתייחסות לעליית הסיכון ברבעון הראשון, כאן הואילה בטובה מימון ישיר לעשות שימוש במונח "עליה משמעותית", כנראה כדי להגיד, כי בניגוד לרבעון הראשון, ברבעון השני "לא נרשמה עלייה משמעותית" בסיכון של מרבית ההלוואות, ולכן ברבעון השני לא הייתה העברה גדולה של הלוואות משלב 1 לשלב 2 ברבעון. אבל, האם הייתה נדידה גדולה יחסית של הלוואות משלב 2 חזרה לשלב 1? כפי שמיד נראה, אם מימון ישיר הייתה מגלה מה שה-IFRS דורליץ לגלות, היינו יודעים את התשובה.

קטגוריה שלישית, המכונה "3 STAGE", כוללת הלוואות, שהוענקו כשהיו בסיכון אשראי נמוך, אולם למועד המאזן נמצאו בכשל אשראי. מימון ישיר מגדירה את נקודת הזמן שבה הלוואה נכנסת למצב כשל כמועד שבו "הלווה מועבר לטיפול משפטי או כאשר התשלומים החוזיים בגין הנכס הפיננסי נמצאים בפיגור של מעל 90 יום, כמוקדם מבין."

הקטגוריה הרביעית, שבדרך כלל לא קיימת בחברות ציבוריות, מיועדת להלוואות שניתנו או נרכשו כאשר היו פגומות. אצל מימון ישיר, הקטגוריה קיימת, משום שבהתאם להסכמים עם מקס ועם כאל, מימון ישיר מחויבת לרכוש חזרה הלוואות שמכרה להן במקרה של כשל אשראי, ובהתאם למדיניות החשבונאית "הלוואות ששווקו על ידי החברה ונרכשו [חזרה] עקב כשל אשראי נכנסות לקבוצת הנכסים הפגומים ומבוצעת בגינן הפרשה בהתאם לשיעור ההחזר החזוי של אותה הלוואה." בתשקיף מסופר כי בשנת 2019 וברבעון הראשון של 2020, שילמה מימון ישיר כ-77 מיליון שקל ו-16 מיליון שקל בגין רכישות אלה.

בטבלה לעיל, מימון ישיר קיבצה את הקטגוריה השלישית והרביעית יחדיו, על אף ש-IFRS דורליץ לתת גילוי נפרד ליתרת ההפרשה עבור כל אחד מארבעת הקטגוריות.

להשלמת התמונה, ולפני שנתחיל בתאור שלושה חוסרים בגילוי הניתן בדוחות מימון ישיר -- בנוסף לאי ההפרדה בין הקטגוריה השלישית והרביעית -- נציין כיצד מגדירה מימון ישיר את המועד שבן הלוואות עוברות מסיווג "שלב 1" לסיווג "שלב 2". כמתואר בבאור המדיניות החשבונאית של מימון ישיר, המעבר מתרחש "כאשר האומדן משוקלל ההסתברות של הפסדי האשראי מכפיל את עצמו" בהשוואה למה שהיה במועד העמדת ההלוואה. במרחק של 154 עמודים מהאמירה הזו, בפרק "תיאור עסקי החברה", כותבת מימון ישיר כי העברה כאמור מתרחשת" גם כאשר "ההלוואה הינה בפיגור תשלום של למעלה מ-30 ימים". יש לקוות שהחשבונאים שעורכים את הדוחות הכספיים קראו את חלק זה של המדיניות החשבונאית, שאינו מוזכר בביאורים לדוחות הכספיים. כך או כך, לזכותה של מימון ישיר ייאמר כי ההגדרה שלה שמרנית יותר, ולכאורה אובייקטיבית יותר, או "מדעית" יותר, מהמקובל אצל חברות המימון החוץ בנקאי הנסחרות בתל אביב. כך למשל, אופל בלאנס מגדירה את נקודת שינוי הסיווג משלב 1 לשלב 2 כמועד שבו "תשלומים חוזיים נמצאים בפיגור של יותר מ-90 יום או כאשר לקבוצה אינדיקציה שקיים חשש כי החוב לא יפרע בהגיע מועד הפרעון החזוי". אס.אר. אקורד מגדירה את נקודת שינוי סיווג זו כמועד שבו "תשלומים חוזיים נמצאים בפיגור של יותר מ-90 יום" או כאשר "מגיע לידיה מידע על קשיים פיננסיים או שינויים במצבו המשפטי של החייב."

מי עצר את התנועה בהפרשה?
הביטו בטבלת נתוני ההפרשה שהובאה לעיל, הכוללת נתונים משנת 2019 ומהרבעון הראשון והשני של 2020. האם אתם רואים בה טעות מילולית המרמזת על יישום שגוי של תקן הגילוי החשבונאי? ואני לא מתכוון לכך שבדוח הרבעון הראשון, ושוב בזה של השני, החשבונאים כתבו כי ה"תנועה" ברבעון הייתה "במהלך השנה". זו טעות שגרתית ביישום נהלי העתק-הדבק. אני מתכוון לכותרת הטבלה, "התנועה בהפרשה", שהיא גם הכותרת של שלוש שורות בטבלה. תנועה במקטע מסוים של כביש 6 ברבעון, מתייחסת הן לתנועת רכבים מצפון לדרום והן לתנועת רכבים מדרום לצפון. כך, תנועה בחשבון שיש לו יתרה (כמו למשל, חשבון עו"ש), תנועה מתייחסת לסכומים שמעלים את היתרה ולסכומים שמורידים את היתרה. שלושת המספרים שמציגה מימון ישיר לצד הכותרת "תנועה במהלך תקופה" אינם תנועה. הם ההפרש של ההפרשה בין יתרת הסיום לבין יתרת הפתיחה שלה.

אם IFRS דורליץ לתת גילוי ליתרות ההפרשה ותו לא, מדוע מימון ישיר מציגה את ההפרש בין היתרות? הרי כל תלמיד כיתה ב', גם אם למד חשבון בזום, יודע להחסיר את היתרה ב-31.12.2018 מהיתרה ב-31.12.2019 כדי לקבל את הגידול ביתרה במהלך השנה.

ואם IFRS דורליץ לגלות "תנועה" כלשהי בחשבון ההפרשה, ומימון ישיר החליטה כי היא לא מעוניינת להיענות לדרילצה זו, מדוע יצרה מצג כאילו היא מגלה תנועה בשעה שהיא מדקלמת את ההפרש האריתמטי בין היתרות?

אז מה קורה מעבר לים? חברה אוסטרלית, Money3 Corporation Limited (סימול ASX: MNY), שמרבית ההלוואות שהיא מעמידה לצרכנים הן לרכישת רכב, והשאר לכל מטרה -- ממש כמו אצל מימון ישיר -- מציגה את הטבלה הבאה לשנה שהסתיימה ב-30.6.2020 (ECL הן ראשי התיבות של הפסדי אשראי צפויים/חזויים):

וואו, כמה תנועה? אנחנו ממוקדים רק בתנועות שהן מעבר בין סיווגים. כך למשל, 2,558 אלפי דולר אוסטרלי הן הפסדים חזויים ל-12 החודשים הקרובים ביום העברת הלוואות משלב 1 לשלב 2. הגידול בהפרשה בגין הפסדי אשראי חזויים ביום ההעברה (בגובה הפסדי אשראי חזויים מעבר ל-12 חודשים) נכלל בשורה אחרת. הלוואות נעות גם בכיוון ההפוך: מעבר של הלוואות משלבים 2 ו-3 אל שלב 1 גרמה למעבר הפרשה בסך 1,378 אלפי דולר אוסטרלי.

הדרילצה של ה-IFRS לא כופה את תצורת הטבלה על החברות. כך למשל, בטבלה שמציגה הקנדית goeasy Ltd (סימול TSX: GSY), שעיסוקה העיקרי הוא מתן הלוואות לרכישת ריהוט ומוצרי חשמל לבית, שורת שינוי הסיווג משלב 1 לשלב 2 מציגה בעמודת "שלב 1" את ההפסדים החזויים ל-12 חודשים ביום שינוי הסיווג ובעמודת "שלב 2" היא מציגה את סך ההפסדים החזויים לאורך כל חיי ההלוואה (הסכומים באלפי דולר קנדי):

כמו אצל מימון ישיר, גם אצל גואיזי יתרת ההפרשה של "שלב 2" עלתה ברבעון הראשון וירדה ברבעון השני. אבל כאן, בניגוד לתשקיף של מימון ישיר, ניתן גילוי כמותי לתנועה בהפרשה עקב מעבר הלוואות בין הסיווגים, כך שניתן לראות כי אחת הסיבות לגידול ביתרה ברבעון הראשון לירידתה ברבעון השני היא תנועה כבדה יותר של סכומים משלב 1 לשלב 2 ברבעון הראשון לעומת הרבעון השני, ותנועה דלילה יותר בתנועה משלב 2 לשלב 1 ברבעון ראשון לעומת רבעון שני. המספרים עקביים עם התחושה שבתחילת משבר הקורונה, הפרשות שיקפו פסימיות יתרה באשר לעלייה בהסתברות לכשל אשראי.

מי שבכל זאת מעוניין לגבש דעה אם לשון התקן בעניין מתן גילוי לתנועה בהפרשה עקבית יותר עם דרישה או עם המלצה, להלן התרגום של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית לסעיף 35ח לתקן 7 IFRS: "כדי להסביר את השינויים בהפרשה להפסד ואת הסיבות לשינויים אלה, ישות תספק, לפי קבוצות של מכשירים פיננסיים, התאמה (reconciliation) בין יתרת הפתיחה לבין יתרת הסגירה של ההפרשה להפסד, בטבלה, תוך הצגה בנפרד של השינויים במהלך התקופה עבור [כל אחת מארבע הקטגוריות]".

הכותרת "תנועה" בטבלה של מימון ישיר היא סלנג של חשבונאים למונח "reconciliation" שבתקן. ניתן אם כך לסכם ולומר כי בטבלה שמימון ישיר נתנה לה את הכותרת "תנועה" אין שום תנועה, ועל כן, למרבה הצער, אין באפשרותה לספק את ההסבר הנדרש/מומלץ בתקן .

פירמת רואי החשבון של מימון ישיר ופירמת רואי החשבון של גואיזי הקנדית הן אחיות. לאחת קוראים EY תל אביב ולאחרת EY טורונטו. מעניין לדעת מה חושבת האחות מטורונטו על טבלת האי תנועה של מימון ישיר. את מה שחושבים עליה הגורמים המקצועיים ב-EY ישראל ניתן ללמוד מתוך חוברת עבת כרס שפרסמה EY  ישראל, ששמה "דוחות כספיים שנתיים מאוחדים לדוגמא IFRS לשנת 2019". בעמוד 264 בחוברת מוצגת טבלת "תנועה בהפרשה", שחלקה הימני נראה כך:

הביטו בתנועה השלישית מלמעלה: "העברות" בין סיווגים. הנה כי כן, גם רואה החשבון המבקר, EY ישראל, דורליץ ללקוחותיו לתת גילוי כמותי להשפעה של העברת הלוואות בין סיווגים על ההפרשה להפסדי אשראי. מה לעשות, לא תמיד הלקוח מקבל את הדרילצה של EY. הלכה לחוד ומעשה לחוד.

איה פלוטו והיכן ברוטו? (חלק א')
חייבים להודות שההסבר שמספקות טבלאות ההתאמה של גואיזי לשינויים בהפרשה להפסדי אשראי עמום במקצת, בין היתר בגלל אגרגציה של השינוי ביתרת ההפרשה במועד העברת הלוואות בין סיווגים לבין השינוי שהתרחש בה לאחר מכן. בדיוק בגלל זה הוסיפו חכמי ה-IFRS דרילצה המתייחסת לתנועה ההלוואות ברוטו (לפני הפרשה): "כדי לאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים להבין את השינויים בהפרשה להפסד שניתן להם גילוי בהתאם לסעיף 35ח, ישות תספק הסבר על האופן שבו שינויים משמעותיים בערך בספרים ברוטו של [ההלוואות] במהלך התקופה תרמו לשינויים בהפרשה להפסד. המידע יסופק בנפרד לגבי [ארבע הקטגוריות] … ויכלול מידע כמותי". כך יישמה גואיזי את הדרילצה הזו בדוחות הרבעון הראשון והשני:

בטבלאות התנועה ברוטו ניתן לראות בבירור כי ברבעון הראשון, פניקת הקורונה הביאה להעברת הלוואות בסך של כ-89 מיליון דולר קנדי משלב 1 לשלב 2. ברבעון השני לעומת זאת, סכום ההלוואות שעברה משלב 1 לשלב 2, כ-66 מיליון ד' קנדי, היה נמוך מסך ההלוואות שחזרו משלב 2 לשלב 1 (עקב ירידה משמעותית בסיכון לכשל אשראי), כ-76 מיליון ד' קנדי.

בדוחות מימון ישיר לא קיימות טבלאות המראות תנועה בהלוואות ברוטו בין הקטגוריות.

גואיזי מציגה, אם כך, שני סוגים של טבלאות התאמה: אחת ליתרת ההפרשה ואחת ליתרת הברוטו. והיא עושה זאת בדוחות הרבעוניים. מימון ישיר לא הציגה אף לא אחת מהן בתשקיף ההנפקה (וכמובן לא בדוח הרבעון השני שפרסמה לאחר ההנפקה). כן שמעתם נכון: מידע כמותי על הלוואות בשלב 1 ובשלב 2 שהקנדית מגלה בדוחות רבעוניים, הישראלית לא מגלה בתשקיף.

היכן ברוטו? (חלק ב')
הביטו אחורה בטבלה המוצגת בחוברת הדוחות לדוגמה של EY. מתחת לטבלת התנועה בהפרשה, מובאת שורה נוספת שהיא יתרת ההלוואות "לפני הפרשה לירידת ערך", כלומר השורה מציגה את יתרת ההלוואות ברוטו בחתך של הקטגוריות. קצת ימינה בטבלה רשום כי המקור "החוקי" של השורה הינו בסעיף 35M בתקן 7 IFRS, שבתרגומו הוא מתחיל כך: "כדי לאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים להעריך את החשיפה לסיכון אשראי של ישות ולהבין את ריכוזי סיכון האשראי המשמעותיים שלה, ישות תיתן גילוי, לפי רמות דירוג סיכון אשראי, לערך בספרים ברוטו" [של ההלוואות בחתך של ארבע הקטגוריות].

הנה כך הציגה גואיזי הקנדית את הגילוי הנדרש/מומלץ בסעיף 35M לתקן:

וכך הציגה אותו הבריטית, Lendinvet, חברה פרטית שהנפיקה אג"ח לציבור, שגם אצלה, כמו אצל מימון ישיר קיימת הקטגוריה הרביעית:

מדהים לגלות, באמת מדהים, שבתשקיף מימון ישיר אין גילוי ליתרה ברוטו, לפני ההפרשה לחובות מסופקים, של הלוואות שלב 1 ושל הלוואות שלב 2. אין גם גילוי ליתרות שלב 1 ושלב 2 לאחר הפרשה.

ראיתי חברות שהציגו טבלת התאמה להפרשה ולא הציגו טבלת התאמה לברוטו. ראיתי חברות שהציגו טבלת התאמה לברוטו אבל לא הציגו טבלת התאמה להפרשה. אבל לא ראיתי חברה -- פרט למימון ישיר -- שלא הציגה אף אחת מטבלאות ההתאמה וגם לא הציגה יתרות ברוטו של ההלוואות בחתך ארבע קטגוריות. אכן, גאווה ישראלית. ותודה לעושים במלאכה ברשות ניירות ערך.

מימון ישיר מסרה בתגובה: "חברת מימון ישיר נוקטת במדיניות גילוי נאות תקינה בעריכת דו"חותיה המאפשרת למשקיע להבין היטב את עסקיה. דו"חות אלה ערוכים על פי כל כללי החשבונאות המקובלים ונבדקו ואושרו על ידי כל הגופים המוסמכים הרלוונטיים. יתרה מכך, בטור שפורסם באתרכם ב-6.9.2020, ציינתם לטובה את הגילוי שנתנו בגין אותם נושאים. כל טענה אחרת איננה נכונה ועלולה להטעות את הקורא ולגרום נזק כפי שטענו בתגובה לטור הקודם.".

הכותב הינו דר' אורי רונן, מייסד משותף של עמותת גילוי נאות - התנועה להגנה על ציבור המשקיעים. העמותה מגישה מעת לעת עתירות לפי חוק חופש המידע נגד רשות ניירות ערך.