מניות של גופי ניהול ההשקעות הניבו תשואה עודפת - KKR כדוגמה

התוצאות הסופיות בארה"ב עדיין לא נקבעו, אם כי בסבירות גבוה ביידן יזכה. אך, כפי שכבר כתבנו, למשקיעים זה לא כל כך משנה כי בשורה התחתונה ביידן קפיטליסט לא פחות מטראמפ ומן הסתם ינסה להמשיך ולממש ב"רגוע" גם את שהתחיל והוביל טראמפ ב"צילצולים".

החשש האמיתי היחיד למשקיעים הוא שארה"ב תהפוך סוציאליסטית וזה לא יקרה. וגם אם הסיכוי האפסי יתממש וזה כן יקרה חלילה, אז ממילא אין לנו מה לעשות. נחזור למציאות - זה לא יקרה. הסירו דאגה מלבכם, מהפכת הטכנולוגיה תמשיך להתקדם, יהיה תיקון ולטווח הארוך המניות הן עדיין המשחק היחיד בעיר.

תעשיית ניהול הנכסים (Asset management Industry), KKR & Co. Inc. (סימול:KKR) כדוגמה:

תעשיית ניהול הנכסים היא תעשייה ענקית שלפי המחקר המעודכן ביותר של קבוצת PwC (חברת החשבונאות והייעוץ Price Waterhouse and Coopers & Lybrand), "ניהול נכסים 2020: עולם חדש ואמיץ", תנהל 145.4 טריליון דולרים בכל העולם ב-2025 וזאת בהשוואה ל-111.2 טריליון ב-2020 ול-84.9 טריליון ב-2016. הגידול המהיר הזה בהעברת כספים לניהול מקצועי הוא תוצאה ישירה של הקושי הגדל ביכולת להעריך בצורה נכונה את החברות והנכסים בעולם של שינויים מהירים כתוצאה מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה.

עוד תופעה מעניינת שמתפתחת היא שרוב הסכומים שעוברים לניהול עובר דווקא לחברות פרטיות, כמו Bain Capital ,Warburg Pincus LLC ושכמותן שלמעשה סגורות בפני "המשקיע הקטן". אבל למרות המעבר לחברות השקעה פרטיות יש עדיין אפיקי השקעה לא מעטים שמאפשרים לציבור להסתייע ביכולות הניהול של חברות ההשקעה באמצעות רכישת מניותיהן בבורסה ומדובר בחברות כמו בלקרוק (סימול:BLK), קבוצת קרלייל (סימול:CG), בלקסטון (סימול:BX), KKR, Apollo Global Management (סימול:APO) ושכמותן.

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה

מדובר באחד מהסקטורים המורכבים והמגוונים ביותר ושהשפעתו על הפעילות בבורסות העולם, על הפעילות הכלכלית, מקרו ומיקרו ועל קידום מהפכת הטכנולוגיה אדירה וזאת בשל ההשקעות הגדולות שזורמות מהסקטור לכיוון התעשייה הריאלית והחדשנות הטכנולוגית. מדובר בתעשייה ש"עוזרת" למהפכה להתמזג  בקצב מהיר יותר לתוך כלכלת המיינסטרים. הכסף הגדול לחברות הנ"ל, הציבוריות והפרטיות,  מגיע בעיקר מקרנות הפנסיה, חברות הבטוח ופרטיים עשירים שמאמינים שניהול פרטי יניב תשואה גבוהה יותר (מה שאגב לא מוכח בעובדות). אבל לא רק. גם מדינות משקיעות בחברות אלו שלעיתים משתתפות בניהול העניינים הכספיים של המדינה כפי שעושה למשל חברת בלקרוק הענקית (סימול:BLK) שמנהלת פעילות כספית עבור הבנק המרכזי האמריקאי.

התהליך הזה, של מעבר לניהול ההשקעות מתבצע גם בבורסות ונעשה באמצעות מעבר הולך וגדל של כספים לסלי השקעה פסיביים (כמו סלי מדדים) ואקטיביים (כמו סלים סקטוריאליים) ומאותן הסיבות. מי שמעוניין ללמוד יותר על הנושא המעניין הזה מוזמן לקרוא את העבודה המרשימה שנעשתה בנושא זה בבנק ההשקעות מורגן סטנלי השנה, "Public to Private Equity in the United States: A Long-Term Look". 

כדי להמחיש את היקף המעבר נביא את הדוגמה שהציג לאחרונה דייויד סוונסן, המנהל המוערך של קרן התרומות של אוניברסיטת ייל היוקרתית שמנהלת מעל 30 מיליארד דולרים. זו הקרן השנייה בגודלה באוניברסיטאות ארה"ב, אחרי הרווארד ולפני סטנפורד, פרינסטון ו-MIT. קרנות אלו, שהכספים שמגיעים אליהן הם בעיקר מתרומות של בוגרי האוניברסיטה, מנוהלות ע"י מומחי השקעה ממדרגה ראשונה שידועים כ-Expert stock pickers (מומחים  בבחירת מניות) וסוונסון, שמנהל את הקרן מאז 1985, נחשב לאחד המובילים. סוונסון סיפר שכאשר החל לנהל את הקרן, ב 1985, היה הרכב ההשקעות בקרן על 75% מניות, 15% אגחי"ם ממשלתיים ו-10% מזומן. בסוף שנת 2019 היו 80% מהכספים בניהול של חברות השקעה ציבוריות ופרטיות ורק 10% במניות ואגחי"ם.

• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• האם אנחנו צריכים מאסק או מיליי משלנו ומה הסיכוי שזה יקרה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הסיבות להחלטת הקרן אם להיות פרטית או ציבורית מגוונות ותלויות בסוג ההשקעות, בסוג המשקיעים, ברגולציה ועוד. הבדיקות מראות כאמור שאין יתרון בתשואה למשקיעים בין השקעות פרטיות וציבוריות והן, ברוב המקרים, גם לא מצליחות להכות את סלי וקרנות המדדים. אז מדוע המעבר אליהן? קשה להצביע על סיבה מיוחדת. סוונסון טוען שחברות שמתמחות בהשקעות, לרבות ציבורית כמו KKR או BX או פרטית כמו ביינס, "עושות את המלאכה טוב יותר" אבל לדעתנו הסיבות קשורות לזעזועים ולקושי בבחירת חברות מנצחות מחד לצד  החשש מבחירה לא נכונה של השקעות מאידך.

KKR & Co (סימול:KKR) היא דוגמה מייצגת לתחום ניהול ההשקעות ונתייחיס אליה בגלל שלוש סזיבות; הראשונה שאנחנו מכירים אותה היטב מאז 1988 אז בצעה החברה את הרכישה הממונפת (leveraged buyout) הגדולה בהיסטוריה עד אותה שנה, של קונגלומרט המזון והטבק הענק RJR Nabisco (מאוד מומלץ לקרוא את עלילת הרכישה הזו, שעליה נכתב הספר " Barbarians at the Gate"). השנייה כי מאז  חודש מרץ השנה הניבה המניה 125%, הרבה מעבר למתחרותיה שהזכרנו קודם ולבסוף ראינו שקרן ההדג' היוקרתית, Greenhaven Road Capital, שמאז ייסד ומנהל אותה סקוט מילר, נחשבת כאחת הקרנות המוצלחות בארה"ב, רכשה, במהלך הרבעון השני, פוזיציה משמעותית במניה.

נשאלת השאלה - "במה כבר יכולה לעניין השקעה בחברת השקעות ציבורית שהרי ידוע שמניות של חברות השקעה ציבוריות מתומחרות, ברוב המקרים, מתחת להערכות של החברות בהן היא מושקעת, מתחת להערכת המרכיבים שלהן (ומי שזוכר את אלרון הישנה יאשר זאת) ושתשואתן, בד"כ, נמוכה?".  אותו סקוט מילר הסביר מדוע, כמנהל קרן הדג', בחר להשקיע דווקא ב-KKR, כהשקעה המרכזית של הקרן ודווקא בתקופת הקורונה. במכתב לאתר www.insidermonkey.com שמכסה פעילות קרנות הדג' הוא כותב, "אם יש עסק שיכול לחצות מגפה גלובלית שמשפיעה כפי שהיא משפיעה על הכלכלה ולתת למשקיעים בו תשואה טובה גם בזמן המגפה וגם לאחריה אז זו חברה כמו KKR. ראשית מדובר בחברה שיש לה מאזן דמוי מבצר של ממש כאשר כמחצית ממחיר המניה כמעט מכוסה במזומנים ובהשקעות מניבות. יש לחברה בסיס הון של למעלה מ-200 מיליארד שללא ספק יאפשר לחברה להמשיך ולהוציא תוצאות מצוינות עד שיגיע החיסון המיוחל ומה שחשוב יותר, החברה מנצלת את המחירים המעניינים שנוצרו בסקטורים שונים כתוצאה מהמשבר שיצרה המגפה. זה בעיקר מה שתפס את המומחים שלנו.

ההשקעות שההנהלה ביצעה עד כה במהלך המגפה תוך ניצול המחירים המעניינים שנוצרו בתחומים כמו עסקי היופי/קוסמטיקה שרכשו מחברת קוטי (סימול:COTY), הרכישה של עסקי הטיפול באשפה ומים שרכשו מפנון (סימול:PNN.L) הבריטית או רכישת השליטה בחברת התקשורת הספרדית MasMovil Ibercom (סימול:MAS.MC) ורכישת חברת הביטוח האמריקאית Global Atlantic. כל הנ"ל הם רכישות אסטרטגיות שנעשו במחירים כלכליים, שימשיכו לפעול כרגיל בתקופה שאחרי המגפה ויתרמו רבות להערכת KKR כעת ובמיוחד בעתיד כאשר הכלכלה תחזור. האגרסיביות בבחירת השקעות, שמציגה החברה בתקופת הקורונה, חשובה בעינינו ובמיוחד לאור סוג ההשקעות שהיא מבצעת וכול זה כשעדיין היא שומרת על נזילות גבוהה ביותר ובנוסף הצליחה החברה, בתוך תקופת המגפה, לגייס עוד 10 מיליארד דולרים  להשקעות שונות. זה נכס שבהחלט חשוב להכניס לפורטפוליו בתקופה שכזו..".

השבוע הודיעה החברה שרכשה משתי חברות אנרגיה, NextEra Energy (סימול:NEE) ו NextEra Energy Partners (סימול:NEP) חטיבות שעיסוקן באנרגיית שמש ואנרגיית רוח. כלומר, KKR מנצלת את תקופת המגפה לכניסה לתחומים שלפני המגפה ומן הסתם אחריה לא יאפשרו כניסה במחירים נוכחיים. הגישה הזו משכה את תשומת לבו של סקוט מילר. אבל מה שלדעתנו מושך משקיעים רבים לחברות ההון הללו זו אותה סיבה שמושכת משקיעים רבים לעבור ממניות בודדות לסלים וקרנות, "היכולת  לאבחן השקעות מניבות טובות מחד והפחתת הסיכונים מאידך". משקיעים שנכנסים לחברות כמו KKR, BX, CG, APO ושכמותן, מאמינים שלנוכח קשיי האבחון הגדלים של חברות מנצחות עדיף "ללכת עם הנהלה מקצועית שמבינה".

בואו ונסכם זאת כך. הקרנות הנ"ל, לדעתנו, מתאימות למשקיע סולידי לטווח הבינוני והארוך ובתנאי שהוא נכנס ב"מחיר נכון", לא כעת לדעתנו אבל חשוב שתעקבו. הופתענו שמילר לא הזכיר הכניסה להודו שמבצעת החברה דווקא כעת. מהבחינה שלנו זה מעניין לא פחות מההשקעות שהוזכרו כאן, מה גם שהכניסה להודו משתלבת עם הרכישות בתחום האנרגיה החילופית. KKR הודיעה שנכנסה לשותפות עם חברת Virescent ההודית ממומביי, שפורשת רשת של  ייצור אנרגיה אלטרנטיבית, בעיקר סולארית, ברחבי הודו וזאת כאשר ממשלת הודו "מעודדת" את העניין במרץ כפרויקט לאומי. אם  מוסיפים את "השקעות תקופת הקורונה" לעסקיה האחרים של החברה אז אין ספק שהפוטנציאל גבוה ביותר - KKR צמחה במהירות עוד קודם למגפה. בין 2016 ל-2019 עלו המכירות מ-1.91 ל-4.22 מיליארד והרווח התפעולי עלה מ-212.6 מיליון ל-1.3 מיליארד. אין זה פלא שהמניה עלתה פי 3 מאז.

בגדול החברה משקיעה ומשתתפת בניהול ההשקעות במגוון של סקטורים  כמו ניהול השקעות (מנהלים ב-2019 כסף מוסדי בגובה 119.3 מיליארד לעומת 32 מיליארד ב- 2010 וכסף  של פרטיים בגובה 100 מיליארד ועוד 16 קרנות ממוקדות שונות בסכום כולל של 140.3 מיליארד), אנרגיה, תשתיות, נדל"ן, פיננסים והיא עושה זאת בשת"פ עם קרנות הדג' אחרות. כמדיניות ההשקעות שלהם ארוכות טווח (לפחות 8 שנים) ומיועדות לשפר ולהגדיל הערך בחברה המושקעת. 54% מהשקעות החברה בארה"ב, 31% באסיה (בעיקר סין כרגע) והיתר באירופה. הם מעסיקים 1,384 עובדים רובם מומחים במקצועותיהם. את החברה מוביל הנרי קרביץ, אחד משלושת המייסדים.

 KKR וכן החברות האחרות שהזכרנו נמצאות בסלים של ניהול השקעות כמו PSP, KCE אלא שחברות מסוגן של KKR או BX שהן  המובילות בתחום מהוות למעשה סל בפני עצמו כך שהמשקיע צריך להחליט מי מהחברות שהזכרנו מעניינת אותו יותר. נראה לנו שהמצב הלא ברור שיצרה הקורונה לצד השינויים שמייצרת מהפכת הטכנולוגיה קוראים להכנסה של אחת המניות הללו לתיק אבל וכרגיל, המחירים הנוכחיים מפחידים.