לקראת 2021 - בלקרוק ממליצים על מניות, האם הם שוב יצדקו?

חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, בלקרוק (סימול:BLK) הוציאה, כהרגלה מידי שנה, את תחזיות ההשקעה שלה ל-2021. בגדול הם ממליצים על המניות, במיוחד בצפון אמריקה ואסיה ומורידים ההמלצה על אגרות חוב. מדוע? כי לדעתם הפצת התרופות כנגד הווירוס הסיני תלווה בהתחזקות של הכלכלה הגלובלית ובמיוחד האמריקאית,

חשוב לקרוא הכתבה כי הם מסבירים הסיבות להמלצות שלהם למרות הערכים הגבוהים. בלקרוק הוכיחה לאורך שנים שמחקריהם וחוש הריח שלהם בקשר להתפתחויות עתידיות עולים, בד"כ, על אלו של בתי ההשקעה הגדולים.

החלום הגדול מכולם – המחשוב הנוירו-מורפי בדרך לחיקוי המוח: מדוע קטפה חווה דווקא את פרי עץ הדעת ולא את פרי עץ החיים? שאלה מעניינת שהרי לחווה, שזה עתה נוצרה מצלע אדם, לא הייתה עדיין שום דעה על שום דבר ומבחינתה, כיצור חי חסר דעת, ברור שהייתה מעדיפה את פרי החיים שהרי הדחף לחיות אצל יצור חסר דעת הוא החשוב.

מדוע שלח הקב"ה את הנחש לפתות אותה לכך? כנראה שהציווי הראשון שציווה לאדם וחווה, "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ" הוא שגרם לכך. כי מה היה קורה אם הייתה חווה לוקחת את פרי החיים? בני האדם חסרי הדעת היו מציפים את כדור הארץ, מחסלים את כל בעלי החיים האחרים בשביל לחיות ולאחר מכן, מחוסר דעת מה לעשות, היו הורגים זה את זה כדי לשרוד. נכון, הם עושים זאת בכל מקרה, אבל היום זה מדעת ולא מחוסר דעת. "עדיף", אמר בורא עולם לנחש, "שהזוג יקטוף ויאכל את פרי הדעת כדי שיוכלו לכלכל דרכם בתבונה ולא רק במין ובאכילה כל הזמן מבלי להבין לאיזו מטרה".

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה

אלא שלאחר שחווה ואדם כבר אכלו את פרי הדעת הרהר הקב"ה שנית והחל לחשוש שבני האדם עלולים, באמצעות הידע שרכשו מאכילת הפרי האסור, להבין את סודות פלאי הבריאה ולהבין כיצד המוח מתפקד מה שעלול להגיע יום בו ישלוט האדם בכול הידע וזה כבר מסוכן שהרי ידוע שמי ששולט בידע שולט בכול". החליט הקב"ה לפיכך להוסיף למוח תכנה זדונית, מין אפליקציה, שתעצור את יכולת האדם מלהבין כיצד פועל המוח. "כעת", אמר לעצמו באנחת רווחה, "יוכלו בני האדם לנצל הידע עד גבול מסוים אבל להבנת דרכי הפעולה של המוח לא יגיעו לעולם". "ואיך תבטיח שבאמת לא יגיע לעולם?", שאל הנחש. "נעבור את הגשר, אם נגיע אליו אבל אם בכל זאת אראה שזה מה שעומד לקרות אחריב את כדור הארץ ונתחיל מהתחלה על כוכב אחר שאכשיר לכך". מאז אותו דיון עברו, לפי היהדות, 5780 שנים לערך כאשר הגויים והמדענים חולקים על כך וטוענים שהרבה יותר.

כך או כך מסתבר שחששות הנחש מתחילים להתאמת, שהרי הידע שצובר האדם ממהפכת הטכנולוגיה החמישית מתחיל לפתוח הדלת להבנת מסתרי המוח. בשבוע שעבר, ב"יום המעבדות של אינטל", הציגה החברה מגוון טכנולוגיות שונות עליהן עובדת החברה וכחלק מתחום הפיתוחים המתקדמים שלה הציגה את שבב ה-Loihi  שעל פיתוחו (בקרית גת כנראה) הוכרז ב-2017 ושהושק ב-2018. השבב/מעבד הזה יכול לעבד מידע עד פי 1,000 יותר מהר וביעילות גבוהה פי 10,000 מיחידות עיבוד מרכזיות (CPU) שקיימות היום. מדובר במחשוב הנוירו-מורפי (Neuromorphic Computing) שלמעשה מכוון להביא לתעשייה טכנולוגיה חלופית למערכות המחשוב הנוכחיות שפועלת בהשראת המוח האנושי. 100 חברות וארגונים כמו לנובו, לוג'יטק, מרצדס בנץ, GE, איירבס, רוב האוניברסיטאות המובילות בעולם ועוד חברים הקימו קהילת משתמשים שהולכת וגדלה במהירות כי עולם העסקים מאמין שהמחשוב הנוירו-מורפי, במילים פשוטות, "יגיע למצב שבו יחקה, מבחינת עבוד ואחסון האינפורמציה, את פעילות המוח". הסיבה שהובילה לפתוח מחשוב הנוירו מורפי קשורה לבעיה המרכזית בטיפול בנתונים בעולם המחשוב של היום.

החומרה של היום  מתבססת על ארכיטקטורה שפיתח המדען האמריקאי John von Neumann שנחשב המתמטיקאי הגדול של המחצית הראשונה של המאה ה-20. ארכיטקטורה זו מפרידה בין עיבוד האינפורמציה לשמירתה בזיכרון. הפער בין קצב העבודה של המעבד לקצב אחסון והוצאת הנתונים מהזיכרון גורם, מפעם לפעם, היווצרות של צוואר בקבוק שמכונה "צוואר הבקבוק של פון-נוימן". הבעיה הולכת ומחמירה כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית והופעת טכנולוגיות חדשות כמו הענן, IOT, בינה מלאכותית, למידה עמוקה, למידת מכונה ועוד. כתוצאה מכך מתעכב עבוד הנתונים ועולה משמעותית מחיר האנרגיה. המוח האנושי, לעומת זאת, מסוגל לעבד כמויות ענקיות של אינפורמציה ולאחסן האינפורמציה במהירות אדירה בעודו צורך כמות מזערית של אנרגיה. גם רמת הניצול והיעילות שבה פועל המוח בתחום עבוד הנתונים ואחסונם גבוהה אין ערוך מהרמה שבה פועלים היום מחשבים מבוססי שבבי הסיליקון.

• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• האם אנחנו צריכים מאסק או מיליי משלנו ומה הסיכוי שזה יקרה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ההתפתחות של שבבים/מעבדים נוירו-מורפיים מאותתת על פתרון בעיית "צוואר הבקבוק של פון-נוימן" וזאת כיוון שארכיטקטורת שבבי הנוירו-מורפיים משנה לחלוטין את עיצוב השבב והאלגוריתמים מה שמאפשר למעשה לחקות את פעולת המוח, "כאשר יגיעו שבבי הנוירו-מורפיים לעולם המחשוב המסחרי ההשפעה תהיה בלתי נתפסת בעוצמתה", אמר הפרופסור לעיצוב מערכות הנדסיות באוניברסיטת Waterloo הקנדית,  Chris Eliasmith, ממובילי המחקר המעשי בתחום. הפרופסור אדאם סטייג, מהמכון למערכות ננו באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנגלס, הוסיף, "היכולת לבצע חישובים ולמידת מכונה משולבים עם צריכת אנרגיה אולטרה נמוכה תשנה דרמטית את הנוף של טכנולוגיות המחשוב המודרניות". אם ניקח  מחלות שמקורן במרכז העצבים במוח כדוגמה (טרשת, פרקינסון, אלצהיימר, אנורקסיה וכמותן) אז הסיכוי שהמערכות הנוירו מורפיות תאפשרנה הבנה של דרך הפעילות של מרכז העצבים ובעקבות זאת עולה (בגלל היכולת לטפל בכמויות דאטה אסטרונומיות בעלות אנרגטית נמוכה) הסיכוי לפתוח אמצעי מניעה או תרופות. בקצור, הדאגה של בורא העולם הייתה מוצדקת.

וול סטריט מתעוררת לחלום החדש שמתחיל להראות כבר השגה ומבחינתה, כרגע, אינטל ו-IBM מובילות אבל הן לא לבדן. מבחינת עולם העסקים המהפכה עדיין בחיתוליה שהרי אין עדיין באופק מוצרים מסחריים או אפליקציות שימושיות. אבל הצגת שבב ה-Loihi אומרת גם לעולם העסקי שההתקדמות מהירה בהרבה ממה שצפו המומחים. "לפתע ובפעם הראשונה מאז העלה הפרופסור Carver Mead, מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, ב-1980 את האפשרות לפתח ארכיטקטורת מחשוב כמו במוח", אמר הפרופסור Eliasmith, "הדבר מקבל צורה מעשית. ההתפתחויות שראינו לאחרונה באינטל וב-IBM וההצטרפות של חברות נוספות לצד שורה ארוכה של סטארטאפים שנכנסים לתמונה מצביעות על כך שבעזרת השבב החדש נוכל לבצע, בעזרת המחשב, דברים שעד לאחרונה לא חלמנו שאפשרי. השבב הזה מציג בפני עולם הטכנולוגיה הקבלה לפעולת המוח בעזרת מעבדים ומאיצים שעד היום לא דימינו שאפשרי" (למי שיש סבלנות מומלץ לקרוא הכתבות - כאן וכאן . 

הנסיונות לזיהוי המנצחים בפתוח המסחרי של המערכות הנוירו מורפיות התחילה כאמור, אבל המשקיע חייב להבין שמערכות המחשוב הנוירו-מורפיות אמורות להיות טכנולוגיה חלופית למערכות המחשוב הנוכחיות. מדובר לא רק בטכנולוגיה משבשת  (מהסוג של האייפון והמכונית החשמלית רק גדולה פי כמה) אלא גם בארכיטקטורה חדשה, תכנה וחמרה, שפועלת בהשראת המוח האנושי, שיבוש שלא היה דוגמתו וגם אם יצליח ייקח זמן ובשלבים. "אם אתם רוצים להעריך TTM (זמן הגעה לשוק) של מערכות אלו", אמר Suhas Kumar, מנהל המחקר בנושא בהיולט פאקארד, "אני מעריך לפחות 5 שנים לפני שנוכל  להציג מערכות ראשוניות כאלו לתעשייה" (הניסיון מראה שייקח הרבה יותר זמן). אבל "הרבה זמן" במיין סטריט שונה לחלוטין מ"הרבה זמן" בוול סטריט שם נמדדת כדאיות ההשקעה בגודל הציפיות להתגשמות החלום והציפיות כבר גדלות ומהר.

אפשר להניח שאם הסיפור בו התחלנו על בורא העולם נכון, אז גם במשכן הבורא מתבוננים בהתפתחות בעניין רב שהרי האיבר הספוגי הזה שנמצא בקודקודנו מכיל בתוכו את כל ה-IP של סודות הבריאה ואם הקב"ה ירגיש שאינו מצליח למנוע מהאדם את גנבת הפטנטים הללו הוא עלול למחזר את המבול או חלילה לחפש כוכב אחר. אלא שעד שנגיע לנקודת ההחלטה של בורא עולם יעבור הרבה זמן "ובינתיים", כמו שאומרים האמריקאים, "אפשר לעשות ביזנס ואולי להרוויח כמה דולרים", מה גם שקיימת האפשרות שכל הספור על הקב"ה, הנחש ופיתוי חווה, בכלל לא נכון והיא סתם קטפה תפוח. אז כדאי להצטרף לחולמים, שמספרם גדל במהירות, בניסיון למצוא מנצחים במרוץ לפיענוח פעולת המוח. תזכרו ש"חגיגות החלום" של בועת 2000 התרחשו כ-15-20 שנה לפני שהחלומות התרחשו על באמת.

השחקנים המרכזיים בתחום כרגע הם חברות כמו אינטל, IBM, היולט פאקרד, סאמסונג, נבידיה, קוואלקום, גוגל, ג'נרל אלקטריק, סימנס, מייקרוסופט, טאייואן סמיקונדקטורס מעורבת גם היא ואפילו GM ו-BA שבבעלותן המשותפת נמצאות מעבדות HRL בקליפורניה שעובדות על הנושא. ואיך לא? גם חברת Neuralink של אלון מאסק, שעיסוקה בממשקי מוח-מכונה ושאותה הציג לציבור ב-2017, מעורבת. בקיץ שעבר נתן מאסק ריאיון לניו יורק טיימס שם טען שהיכולת לחבר בין המחשב למוח מתקדמת במהירות, וכאשר האיש הזה מצטרף למרוץ כדאי להתייחס לנושא ברצינות. מאסק אגב מתקדם מכיוון שונה.

איך משקיעים? הבעיה בניסיון לאתר "מנצחות" קשורה בעובדה שבשלב הנוכחי "משקל" העיסוק במחשוב נוירו-מורפי, מבחינת ההשפעה על הערכת החברה, אצל החברות שהזכרנו, לבטח אינטל או IBM, קטן מאוד כרגע. משקיעים  שקונים IBM, HPE, NVDA או INTC לא עושים זאת בגלל המערכות הללו. אבל התחומים שייהנו בגדול מהצלחת המסחור של המערכות החדשות יהיו (מלמעלה למטה) הטכנולוגי, המוליכים למחצה  והמעצבים. כלומר סלים טכנולוגיים מהסוג של XLK, מוליכים למחצה כמו  SOXX SMH או XSD וסלי אפליקציות כמו  BOTZ, ROBO, IROB בהתאמה. לבסוף, לנועזים ולפינת החלומות יש 2 חברות חלום שבדקנו - BrainChip (סימול: BRN.AX באוסטרליה) ו- NeuroOne Medical Technologies (סימול:NMTC) שעליה (וקצת על מאסק בנושא) תוכלו לקרוא בכתבה שצרפנו, אבל שתי אלו זה חלום נטו!