המלכה של וול סטריט

צ'קפוינט (סימול:CHKP) הכתה התחזיות והמניה, כמו כמעט בכול רבעון, חטפה מכה. עדיין לא עברנו על הדוחות בדקדקנות אבל ממבט ציפור שום דבר לא השתנה, החברה הזו עדיין מציגה MOAT רחב יותר מרוב חברות ה-S&P, ממשיכה לצמוח, בקופתה 4 מיליארד ומעט חובות והמניה נסחרת לפי מכפיל היסטורי של 17.5. אז למה היא חוטפת כך? ובכן, "ה-MOAT רחב מידי, הצמיחה אנמית מידי, הם לא אגרסיביים מספיק במיזוגים ורכישות, בקופתה יותר מידי מזומן ופחות מידי מינוף ואין סיכוי שיאפשרו למישהו לרכוש אותם". עובדה, רק 7 אנליסטים בדקו את החברה בשלושת החודשים האחרונים והקונצנזוס ב HOLD. שאלנו באחד מבתי ההשקעה הגדולים בארה"ב, שבאמצע אוקטובר נתן להם Underweight, שזה SELL למעשה, "למה?" ואת התשובה כתבנו למעלה. בקצור, לא אוהבים את גיל אבל החברה נהדרת!! הבנת זאת מוישה?    

לקריאה נוספת על הדוחות של צ'ק פוינט והירידה במניה

להצטרף להמשך מהפכת הטכנולוגיה עם משפחת הסלים של Ark Investment Management: לפני 5 שנים הקימה קתרין ווד (Catherine Wood) את חברת ניהול הנכסים ARK שבינואר 2021 עלה סל הדגל שלה - סל החדשנות הטכנולוגית, ה-ARKK (סימול:ARKK), למקום הראשון, בהיקף הכסף שבניהול וגם בתשואה מתוך 584 סלי הניהול האקטיבי בעולם שמנהלים מעל מיליארד דולרים. ערך הנכסים שבניהול ARKK עבר את ה-16 מיליארד (עלה ל 23 מיליארד בתחילת פברואר) מקדים את סל השורט JPMorgan Ultra-Short Income (סימול:JPST) שמנהל 15.2 מיליארד. מבחינת התשואה התמונה אומרת הכול:

סל בניהול אקטיבי (ETF Actively Managed) שונה מסל רגיל בכך שמנהלי הסל, למרות שלסל יש מדד ביצועים (bench mark) כמו לסלים שאינם אקטיביים, יכולים לסטות מלהיות דבוק למדד באמצעות שינויים שמנהליו עושים. סלים בניהול אקטיבי מנוהלים ע"י מומחים בעלי ניסיון בתחום ובעלי יכולות מוכחות של זיהוי "מניות מנצחות" בתחום. סלים מנוהלים כאלו הובילו את סקטור סלי ההשקעות עד 2009-10 ומאז יש מעבר לסלים בניהול פסיבי, סלי מדדים כמו SPY, QQQ וכמותם. הסיבה למעבר לסלים בכלל ולאלו בניהול פסיבי בפרט  קשורה בקושי שהולך וגדל לבחור במניות ואפילו במגזרים ולייצר תשואה עודפת.

• התומכת הכי גדולה של טסלה מוכרת מניות - מימוש רווחים או אובדן אמון?
• אחרי הכישלון בקרן הסל, קתי ווד רוכשת 3 מניות ומגדילה אחזקה בקריספר

קתרין ווד בת ה 64, בוגרת כלכלה וכספים באוניברסיטת קליפורניה, למדה אצל הפרופסור Art Laffer, שהיה יו"ר הוועדה המייעצת למדיניות כלכלית לאורך כהונת הנשיא רייגן והוא שפיתח את עקומת לאפר (Laffer Curve) החשובה שמראה יעילות מיסוי ברמות שונות ושנחשב כאבי כלכלת הרגיניזם שלמעשה שינתה את כלכלת העולם. ביחד הוציאו השניים את המחקר המפורסם, "ההכרה בפוטנציאל ההשקעה שבחדשנות".

ווד עבדה 18 שנה בחברת ניהול הנכסים של חברת הבטוח פרודנצ'יאל/ PGIM שמנהלת למעלה מטריליון דולרים, שם הגיעה למשרת הכלכלנית הראשית אבל בלטה ביכולות זיהוי השקעות. ב-2000 עברה, כמנהלת ההשקעות, לחברת הניהול היוקרתית AllianceBernstein Holding של זלמן ברנשטיין בניו יורק שם הקימה מחלקה מיוחדת של התמחות מגזרית ופתחה את נושא הניהול האקטיבי לגבי טכנולוגיות משבשות.

ב-2014 עזבה וייסדה את קבוצת ARK (Ark Investment Management LLC) ששם היא גם המנכ"ל וגם מנהלת ההשקעות. אין שום ספק שהגברת הגיעה לנושא עם הכשרה מרבית ונחשבת כגורו ופורצת דרך של השקעות משבשות. לבסוף, זו הגברת שהורידה את אלון מאסק מהרעיון להוצאת TSLA מהבורסה בקיץ 2018 כאשר המניה אבדה למעלה מ-50% מערכה במחצית השנייה של השנה בעקבות החששות מפשיטת רגל (זוכרים?) כאשר אחת הטענות שעלו אז בתקשורת הייתה שמאסק הציע את הרכש כתרגיל.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

באוגוסט 2018 שלחה ווד הערכה בכתב למועצת המנהלים של טסלה שלפיה תהיה זו טעות גדולה לצאת מהבורסה "כי בתוך 5 שנים תגיע מניית TSLA לרמה של 4000 דולר". צרפנו את הכתבה על הספור. מכתבה של ווד התפרסם ובאותם ימים הפכה לבדיחה בתקשורת הפיננסית כיוון שהמניה על פחות מ-350 דולר (לפני הספליט) וחשש  פשיטת הרגל ריחף באוויר. ב 7.1.2021, פחות משנתיים וחצי לאחר המכתב, חצתה המניה 4,000 דולר בהתאמה לספליט.

"המשקיעים", אמרה ווד השבוע לפרשן הכלכלי המוביל של בלומברג, David Westin, "מאמינים בסלי המדדים המובילים ובצדק, זה משרה בטחון והסיכון נמוך יחסית אבל אני עוסקת בעתיד והמדדים מביטים על העבר, הם מספרים לך על מה שהיה, אני מנסה להתמקד במה שיהיה. אני ממוקדת במסלול ההתקדמות של מהפכת הטכנולוגיה, בחדשנות. בדברים כמו רצף גנומי, רובוטיקה, בינה מלאכותית, אחסון אנרגיה, בבלוקצ'יין ובתעשיות חדשות שמתפתחות". ההיסטוריה שלה מוכיחה שכך נהגה עוד מימי עבודתה אצל הפרופסור לאפר.

ווד כאמור יסדה את החברה ב 2014 והביאה אתה את ברט וינטון שהיה הסגן שלה ב AllianceBernstein. השניים מנהלים את ההשקעות ואספו לשם כך קבוצת אנליסטים מובחרת שהגיעו מהתעשייה כמו למשל טשה קיני שאחראית על רכב אוטונומי, רובוטיקה, תשתיות טכנולוגיות וחומרי גלם חדשניים. הגברת, בוגרת אוניברסיטת בוסטון במדעים, עבדה בחברת Applied Value שמייעצת למגזרי תעשייה טכנולוגיים או ג'יימס וונג שמטפל בהתפתחויות עתידיות אינטרנט ובבינה מלאכותית והיה מנהל פרויקטים בנבידיה.

ווד גם בנתה מועצת מנהלים מצוינת שכוללת, מלבדה, 4 בכירים בחברות מובילות כמו ג'ון דדי מתרמופישר ושכמותו. לבסוף, ווד "גילתה" ממזמן את הכישרונות הטכנולוגיים בישראל ו"אוצר החדשנות הישראלי", כפי שווד מכנה זאת. אחד הסלים שהנפיקה החברה הוא ה-ARK Israel Innovative Technology (סימול:IZRL) שמתמקד בבינה מלאכותית, אינפורמציה דיגיטלית, 3D Printing, מסחר מקוון, טכנולוגיות אוטונומיות, ביוטק, טכנולוגיות בטחון, סייבר ועוד. הסל מכיל 60 חברות ישראליות בראשות PERI, ONE, ,GMDA ו- RADA.  החברה פועלת בישראל כולל בהשקעות ישירות בחברות ובסטארטאפים.

השם ARK זה ראשי התיבות של Active Research, Knowledge והרעיון הוא שכיוון שווד מאמינה שחדשנות היא המפתח לצמיחה ורווחיות של החברה אז מטרת הקרנות היא לתת למשקיע גידול בשווי ההשקעה בטווח הארוך באמצעות זיהוי אותן חברות שיובילו וייהנו מהחדשנות המשבשת שלהן.

כל מה שצריך לדעת על הקרנות של ARK ARK Innovation (סימול:ARKK): מטרת הסל לתת למשקיע חשיפה רחבה לחברות מובילות בטכנולוגיות חדשניות משבשות כמו AI, רובוטיקה, אחסון אנרגיה, רצף DNA, טכנולוגיות בלוקצ'יין ושכמותן שמייצגות טכנולוגיות שישנו את שיטות העבודה, ייעלו את התעשייה ויספקו לחברות שמפעילות אותן צמיחה חזקה.  הסל מכיל 53 חברות בראשות TSLA, RUCO, TDOC, SQ ו-CRSP. החברות הישראליות SSYS  CGEN כלולות בו.

ARK Autonomous Technology & Robotics (סימול:ARKQ) שמטרתו להשקיע בתחומי הרכב האוטונומי והחשמלי, רובוטיקה ואוטומטיזציה בתחום הרכב, 3D printing, MAAS (Mobility-as-a-Service), רחפנים וחקר החלל. הסל מכיל 53 חברות בראשות TSLA, MTLS, TRMB, BIDU ו- JD. וגם הישראליות SSYS ו- ESLT.

ARK Genomic Revolution  (סימול:ARKG) שמטרתו לחשוף את תחום מדעי החיים באמצעות חברות בתחומי עבוד ה-DNA (קריספר וכו'), עריכת גנים, תֶּרָפּוֹיְטִיקָה, ביולוגיה חקלאית, ניתוח התא והמולקולה ועוד. בסל 53 חברות בראשות TDOC, TWST, PACB, CDNA ו- EXAS. סל זה כולל את הישראליות CGEN, PSTI ו- EVGN (שם גם השקיעה קרן הסל בבאופן ישיר). זה הסל שאנחנו אוהבים בשל הרכבו המעניין.

ARK Next Generation Internet (סימול:ARKW) שמטרתו לחשוף את דור האינטרנט העתידי כולל AI, ביג דאטא, טכנולוגית ענן, סייבר סקיוריטי וטכנולוגיות בלוקצ'יין. כולל 56 חברות בראשות TSLA, TDOC, SQ, ROKU ו-GBTC הישראלית NNDM כלולה.

Fintech innovation ARK (סימול: ARKF) שמטרתו לחשוף חדשנויות טכנולוגיות בתעשייה הפיננסית כמו תשלומים באמצעות האלחוט, ארנק דיגיטלי, הלוואות בין פרטיים (Pear to Pear), בלוקצ'יין וניהול סיכונים. הסל כולל 44 חברות בראשות SQ, TCEHY, Z, MELI ו- ICE.

ARK 3D Printing (סימול:PRNT) ב-ARK מאמינים שההדפסה התלת ממדית בעלת פוטנציאל גידול יוצא דופן שישנה משמעותית את עולם היצור. הסל כולל 55 חברות בראשות XONE, SSYS, DDD, PRLB ו- ALMDG.

ARK Israel Innovative Technology  (סימול:IZRL)  "בגלל ש-ARK מאמינה שישראל היא מובילה גלובלית בפתוח מוצרים ושירותים חדשניים", נכתב בתשקיף (כנראה שמלבדנו כל העולם מאמין בכך). 60 חברות כלולות בסל בראשות החמישייה שכבר הבאנו.

סיכום: כול סלי ARK, להוציא IZRL ו-PRNT, הכו, מאז הונפקו ובצורה משמעותית את מדד הנאסד"ק ואפילו את סלי המוליכים למחצה המובילים. מי שעוקב אחרי טור זה יודע שמאז סוף המאה שעברה אנחנו טוענים שהמהפכה הטכנולוגית תשנה את העולם כולל את עולם ההשקעות ומאז 2009 עושה זאת המהפכה בפועל.

הדעה שלנו לגבי השקעות בחדשנות גם היא ידועה, אנחנו עושים זאת מאז שנות ה-80 ומאמינים שהעשור הבא יהיה "הפריצה הגדולה". מה זה אומר? שחברת ארק מציעה את הכלים להשתתף בפריצה אבל עם 2 בעיות שלא השתנו מאז פרצה המהפכה לוול סטריט. הראשונה קשורה בצורך להחליט במה מעוניינים, באילו סקטורים, "במה להשקיע"? הבעיה השנייה קשורה בעלות ובהערכות. אם משקיעי המאה ועשרים היו לבטח נבהלים מגובה ההערכות של כל סל ARK ומרכיביו  אין ספק שאפילו לגבי משקיעי 2021 הם "יקרים מידי" אלא שכך היו מרגע יציאתם לשוק. נכון, היו תיקונים גדולים בדרך אבל גם בתיקונים, בהשוואה לסלי מניות מובילות קונבנציונליים (כמו ה SPI כדוגמה), סלי ה ARK היו "יקרים מידי".

Michael Purves מנהל חברת ייעוץ מכובדת בשם Tallbacken , שמחזיקה בפוזיציה נאה ב-ARKK, אומר זאת כך, "בשלב הנוכחי הייתי ממליץ לקנות קצת פוטים כגדור כי עלול להיווצר לפתע מצב שבו, בגלל הפוך מגמה כללי תפגענה קרנות ARK יותר מאחרות ומדוע? כי חלק מהעליות החדות של החודשים האחרונים נובע  מהצורך של מנהלי הקרנות לקנות מניות בגלל הזרימה המטורפת של כסף לתוך הקרנות. אם, מסיבה כלשהי, תיקון למשל, תתחיל יציאת כספים מהקרנות הנפילה תהיה חדה מהנפילה בשוק". הגיוני. אז נשאל האיש, "למה פוטים? למה לא למכור ולחכות לתיקון, לפחות למכור חלק". מר Purves חייך וענה, "אתה מאמין שנמכור נכס כזה? השקענו בקרן לטווח הארוך ולא סביר שנמכור בעתיד הנראה לעין. אבל לגדר? בהחלט, זו אסטרטגיה נכונה". אנחנו חושבים שלא האסטרטגיה כ"כ קובעת אצל משקיע אמריקאי מהסוג של פורבס כמו חוסר הרצון לשלם מס גבוה אבל מסכימים עם מה שאמר לגבי הקרן. עכשיו תחליטו לבד.