המשבר שלפני השפל הגדול ומה הסיבה שלבנקים עלול להיגמר הכסף?
השפל הגדול הוא כנראה המשבר הפיננסי הנחקר ביותר אי פעם, כלכלנים ניסו להבין מה גרם לו, למה הוא התארך כל כך ואיך אפשר למנוע את המשבר הבא. בסדרת הפרקים הבאה ננסה לחשוף כל פעם גורם אחר למשבר, ניתן זווית אחרת מהמחקר ומההיסטוריה שלו ונגלה גם, איך המשבר הזה השפיע עלינו.
אחד הגורמים לשפל הגדול הגיע ממערכת הבנקאות, בשביל להבין מה קרה שם צריך להבין קודם עם איך עובד בנק. אנשים לפעמים חושבים שהם מפקידים כסף בבנק ואז הכסף שלהם בבנק, אז כמה שזה נשמע הגיוני זה לא ממש ככה, למעשה הכסף שלכם הופך מהר מאוד להלוואה של מישהו, אתם שמים 100 שקלים בבנק והבנק מלווה את הכסף למישהו הוא לא ילווה את כולו אלא רק אחוז ממנו אבל אחוז ניכר נאמר 90 או אפילו שתשעים וחמישה אחוזים מהכסף.
כלומר הבנק שומר עשרה שקלים אצלו ומלווה 90 שקלים למישהו אחר. הבנק בונה על זה שאתם לא באמת צריכים את הכסף המזומן שנתתם, אם כבר תשתמשו בכסף זה יהיה באמצעות צ'ק או העברה בנקאית ובשביל זה הבנק לא צריך באמת את הכסף אצלו. הוא יכול פשוט להעביר כסף למישהו אחר בבנק על ידי רישום פשוט, אצלכם בחשבון הוא יוריד נאמר 50 שקלים ואצל מישהו אחר יוסיף. השאלה אם השטר שנתתם אצלו או לא כבר לא רלוונטית הכסף שלכם הפך למספר בספרי הבנק, וכל פעולה עסקית של העברת כספים היא עדכון המספרים בספרים.
בואו נחזור לשטר שלכם, מישהו נכנס לבנק ומבקש הלוואה הבנק יכול לתת לו 90 שקלים מתוך המאה שנתתם לו ולהלוות אותם לאדם הזה, האדם שלקח את ההלוואה לקח אותה בשביל לקנות איתה משהו לדוגמא נעלים. מוכר הנעלים לוקח את הכסף שקיבל מהקונה הולך איתם שוב לבנק להפקיד את אותם 90 השקלים. עכשיו לבנק שוב יש כסף להלוות הוא יכול להלוות 90% מתוך ה-90 שקלים שהוא קיבל כלומר 81 שקלים. התהליך הזה יכול לקרות שוב ושוב והשטר שלכם יינתן כהלוואות ויוחזר כהפקדות עד שיווצרו 900 שקלים הלוואות כנגדו ו-1000 שקלים פיקדונות.
עד כאן זה לא נשמע מאוד מוזר, אבל אם עוצרים רגע להסתכל על מה קרה פה יש פה משהו מוזר, למעשה הבנק בעצם הפעולה הזו שלו הגדיל את אמצעי התשלום במשק, תחשבו על זה יש מזומן בשווי 100 שקל בכספת ו- 1000 שקלים בחשבונות העובר ושב של המפקידים. כל המפקידים האלו יכולים גם להשתמש בכסף הזה שבחשבון שלהם לדוגמא כולם יכולים להוציא צ'ק על חשבון הכסף הזה, לעשות קניות ב 1000 שקלים באותו היום למרות שבפועל יש רק 100 שקלים אמיתיים במשק.
כל הצ'קים האלו יפדו וכל הכסף הזה יעבור ידיים בלי שבאמת נדרש שהכסף יהיה שם. אתם מבינים, גם לפני מאה שנה כשעוד לא היו מחשבים אלא רק ספרי חשבונות בבנק הכסף בבנק כבר היה וירטואלי, כי הוא לא באמת היה בחשבון אלא היה רק רישום במסמכי הבנק שמאפשר לך לכתוב צקים ולבצע העברות דרכו. למעשה ברגע שאנחנו מחליטים שבנק צריך להחזיק רק עשרה אחוזים מהכסף בכספת אז הבנק כבר לא נדרש אפילו לגלגל את השטר אלא ברגע שיש לו 100 שקלים בכספת הוא מייד יכול לתת הלוואה של 900 שקלים למישהו. פשוט להגיד לו, הנה כתבתי פה שיש לך 900 שקלים, אתה יכול להשתמש בהם לשלם איתם בכרטיס האשראי שלך, לתת צ'ק לעשות העברה בנקאית. רק שהכסף הזה (או יותר נכון אמצעי התשלום) לא היה קיים לפני שההלוואה ניתנה, מוזר נכון?
אתם בטח אומרים לעצמכם, מה הוא מבלבל את השכל? הרי אין אמצעי תשלום חדשים, על כל שקל שיש למישהו בעובר ושב יש מישהו שיש לו חוב לבנק וזה נכון, אבל יש הבדל בין חוב לטווח ארוך לבין כסף שאצלכם בבנק והוא זמין עבורכם לשימוש. גם מבחינת היכולת להשתמש בו בכל רגע וגם פסיכולוגית, נאמר שאתם חושבים עכשיו לצאת למסעדה, אתם חושבים אם יש לכם אפשרות להוציא עכשיו 200 שקלים או לא. סביר להניח שאתם לא אומרים לעצמכם, מה? השתגעתי לצאת למסעדה? אני חייב מיליון שקל למשכנתא ועוד 40 אלף הלוואה על הרכב? אני בחובות עצומים אין מצב שאני יוצא עכשיו למסעדה. סביר יותר להניח שגם אם אתם סופר מחושבים, אתם אומרים לעצמכם, טוב יש לי 3,000 שקלים בעובר ושב ובכללי אני מצליח לשלם את התשלומים החודשיים על המשכנתא והרכב, כנראה שאני יכול להרשות לעצמי לצאת למסעדה. וזה בדיוק העניין, החובות שלנו הם לטווח ארוך אבל העובר ושב לטווח קצר ועליו אנחנו מסתמכים בהחלטות כלכליות. רוב חיינו אנחנו מצויים בחובות כבדים על הבית, הרכב, הטיול. אבל עדיין מקבלים החלטות כלכליות ומשתמשים בכסף לפי כמה שיש לנו בעובר ושב.
או.קיי אולי אתם שואלים את עצמכם עכשיו, ומה ההבדל אם אני אתן הלוואה לחבר? האם אני גם מייצר כסף כמו בנק? התשובה היא לא, ברגע שהלוותם למישהו אחר כסף אתם למעשה מונעים מעצמכם את האפשרות להשתמש בו אתם לא יכולים להלוות למישהו כסף ורגע אח"כ לעשות העברה בנקאית או להוציא צק על הכסף הזה. אם אתם שמים את הכסף בבנק והבנק מלווה את הכסף לאותו החבר אז גם לכם יש עדין כסף בעובר ושב וגם החבר מקבל הלוואה והכסף מופיע לו בחשבון הבנק.
המודל הזה נקרא בנקאות עם רזרבה חלקית וכל העסק הזה עובד טוב, אנשים מעבירים כסף שלא באמת נמצא בבנק בין האחד לשני והבנק רק מעדכן את הרשומות שלו לגביי כמה כסף יש לכל אחד, גם אם כספים עוברים מבנק לבנק אז הבנקים מתקזזים ביניהם רק על ההפרשים בין ההעברות ומעבירים מעט מאוד כסף ביניהם. הכל טוב ויפה עד שמישהו או הרבה אנשים ביחד מחליטים להוציא את הכסף שלהם במזומן.
ואז פותחים את הכספת בבנק ומגלים שאין שם 1000 שקלים אלא רק 100 שקלים ועוד 900 שקלים שאנשים חייבים ויחזירו מתישהו בהתאם להסכמים בהלוואות שניתנו להם, המצב הזה שבו הרבה אנשים רבים מגיעים לבנק ומבקשים להוציא את כספם במזומן אמור לכאורה לא לקרות כמעט. המפקידים אמורים להשתמש באמצעי התשלום ואין להם צורך אמיתי במזומן. אבל המבנה הזה של בנקאות עם רזרבה חלקית טומן בחובו פצצה מתקתקת שעלולה להתפוצץ בעוצמה. הדבר נקרא ריצה אל הבנק או בהלת משיכות. נאמר שאתם מפקידים את הכסף שלכם בבנק, ופתאום קוראים כתבה בעיתון שהבנק שלכם הלווה כסף לעסקה כושלת והוא עלול להיכנס לקשיים עם דגש על עלול, בכל זאת אתם לא רוצים לסכן את כספכם ומיד אתם תרוצו לסניף הבנק שלכם ותבקשו שיתנו לכם את כל מה שיש לכם בחשבון במזומן. כמובן שאתכם יגיעו כל מי שיש לו כסף בבנק וכמובן שלא יהיה כסף לכולם כי הבנק מחזיק רק אחוזים בודדים מהכסף שהוא טוען שיש לכם בחשבון וכך תוך כמה שעות הבנק יאלץ לסגור את שעריו למשיכות. למעשה מדובר בנבואה שמגשימה את עצמה החשש מקריסה של הבנק גורם לריצה אליו ולבסוף לסגירה שלו ולקריסה. הבנק הוא כמו סכר שבנוי מהאמון שנותנים בו המפקידים, ברגע שיש סדק קטן באמון הזה הסכר קורס ונפרץ ולבנק אין סיכוי לעמוד בפרץ המשיכות.
טוב, זו ריצה אל הבנק, כל עוד מדובר בבנק אחד הכל בסדר, אם אנשים יקחו את המזומן שהם הצליחו לחלץ מהבנק ויפקידו אותו בבנק אחר שבו הם בוטחים אז לבנקים האחרים במשק יהיה יותר מזומן והם יוכלו לתת יותר הלוואות וכמות אמצעי התשלום במשק תישאר זהה. המצב היותר גרוע מריצה אל בנק בודד היא פאניקת בנקאות,bank panic במקרה כזה קורה משהו מערכתי יותר שגורם לאנשים לפקפק בכל הבנקים במשק. זה גם יכול לקרות כתוצאה מכך שבנק גדול קורס ואז אנשים מאבדים אמון במערכת כולה וגם לבנקים אחרים מתחילים להגיע אנשים למשוך את כספם. ככל שיותר אנשים מגיעים יותר בנקים קורסים וכמו אבני דומינו נופלים הבנקים בזה אחר זה.
במקרה כזה אנשים שמאבדים את האמון במערכת הבנקים כולה ושומרים את הכסף במזומן. אם הכסף המזומן לא בבנקים הוא לא מוכפל ומייצר אמצעי תשלום ונוצר מצב שכמות הכסף במשק קטנה. הבנקים לא יכולים להעניק אשראי ואם אין אשראי אז אין כסף לאנשים והם מתחילים לצרוך פחות ועלול להתפתח משבר ריאלי. כלומר משבר אמיתי בשוק. אנשים יצרכו פחות היצרנים ייצרו פחות אנשים יפוטרו והכלכלה תיעצר. דמיינו שמחר בבוקר אי אפשר לקחת יותר משכנתאות או הלוואות לרכישת רכבים מה יקרה לשוק הדיור, מה יקרה לכמות הרכבים שתימכר. ככה מתחיל משבר.
כך לדוגמא החל המשבר של 1907,משבר "קטן" יחסית למשבר של 1929. המשבר הזה של 1907 ציין נקודת מפנה וגרם להשתלשלות אירועים מעניינת שהובילה להקמת מוסד שמשחק תפקיד חשוב הכלכלה העולמית עד היום.
למשבר של 1907 היה גיבור, אדם שבעזרת כוח השכנוע שלו ובעזרת ההון האישי שלו רתם את אנשי העסקים הגדולים במשק האמריקאי והצליח להחזיר את האמון למערכת. קוראים לו גי.פי.מורגן והוא כנראה גדול הבנקאים בארה"ב של תחילת המאה העשרים. גי.פי.מורגן חילץ בעזרת כספו בנקים, למעשה הוא הלווה להם כסף מזומן על מנת שיוכלו לתת אותו למושכים בהנחה שהבנקים לא באמת פושטי רגל אלא רק סובלים מבעיית נזילות.
לאחר מכן הוא כינס את בכירי המשק אצלו במשרד, נעל אותם בפנים ולא נתן להם לצאת עד שהם הסכימו ביניהם על תוכנית שבה בנקים חזקים הלוו לבנקים שהיו במצוקת נזילות כספים. ארה"ב יצאה במהירות מהמשבר אבל למרות שלזמן קצר גיי. פי. מורגן נחשב הגיבור שהציל את המצב, דעת הקהל החלה להשתנות לכיוון השני. גיי. פיי. מורגן יצא מהמשבר של 1907 עם מניות של חברות שנקנו בזול במהלך המשבר, בין השאר הוא השתלט גם על חברת הפחם, הברזל והרכבות של טנסיי שהייתה מתחרה של חברות אחרות שהיו בבעלותו. בציבור חשו שלגיי. פיי. מורגן, אדם פרטי. איש עסקים עם אינטרסים אישיים, יש כוח גדול מידי בכלכלה. היה דרוש שינוי, דרוש גוף שיפקח על המערכת, ישמור על יציבותה ויחלץ אותה כאשר היא מתערערת.
בנובמבר 1910, שלוש שנים לאחר הפאניקה והריצה אל הבנקים של 1907 חנה בתחנה בניו יורק קרון פרטי, על הקרון עלו שבעה אנשי מפתח בכלכלה האמריקאית. פגישה בין האנשים האלו הייתה עלולה לייצר כותרת ורעש תקשורתי לא רצוי. לכן הם התבקשו שלא להזדהות בשמם המלא על מנת שהמשרתים לא יזהו אותם. כמו כן הם התבקשו שלא לסעוד ביחד ואף לא ליצור קשר האחד עם השני. אחד מהם אף הביא איתו רובה ציד בכדי שאם ישאל למטרת הנסיעה הוא יאמר שמדובר בצייד ברווזים. נראה הרובה היה שכור או שאול ממישהו מאחר ואותו אדם לא צד מימיו. הקרון היה שייך לסנטור נלסון אלדריך שהיה ראש הוועדה המוניטרית הארצית שנועדה להמליץ לקונגרס על רפורמות בתחום הבנקאות. הוא האיש שהציבור תלה בו את התקוות למצוא פתרון לבעיית הריצה אל הבנקים. אל הקרון של סנטור אלדריך עלו מזכיר משרד האוצר ונשיאי הבנקים גדולים מארה"ב ואירופה בנקים שהיו בבעלות רוקפלור, רוטשילד וגיי פי מורגן בנוסף לראש קרן ההשקעות של גיי.פי מורגן בנג'מין סטרונג.
לאחר נסיעה ארוכה הגיעה החבורה אל מדינת ג'ורג'יה ובמעבורת אל האי ג'קיל במדינה. לפני יותר ממאה שנה האי היה אי נופש בבעלות פרטית של אנשי העסקים העשירים ביותר באותה התקופה בארה"ב. היו בו בקתות מפוארות ומבנה מרכזי שבו נערכו אירועים חברתיים. שם, באחד החדרים במבנה המרכזי נפגשה החבורה הזו מהרכבת, עירוב של אנשי עסקים וממשל מהבכירים במשק והם דנו במשך תשעה ימים באיך לדעתם צריך להראות הבנק המרכזי של ארצות הברית. בסוף תשעת הימים האלו הם הגיעו לטיוטה שהפכה לבסיס לחוק הבנק הפדרלי של ארצות הברית (הפד).
הבנק הפדרלי ימנע את הקטסטרופה הבאה על ידי כך שהוא יפקח על הבנקים, יקבע את יחס הרזרבה שהם מחויבים להחזיק ויחלץ אותם במקרה של ריצה אל הבנקים. הוא יקבע את שער הריבית במשק ויקבל את הסמכות הבלעדית להדפיס את הכסף של המדינה. תהיה לו האפשרות גם להלוות את הכסף הזה לממשלת ארה"ב. זהו הבנק הפדרלי - בנק מרכזי שמדפיס כסף ומלווה אותו לממשלת ארה"ב ומניותיו מוחזקות על ידי הבנקים הגדולים בארה"ב. לפדרל ריזרב אומנם יש בעלי המניות שהם הבנקים הגדולים בארה"ב, אבל, הפד הוא רחוק מלהיות פרטי, הבנקים מקבלים דיבידנד בסכום קבוע הנגזר מההון הראשוני אותו הם שמו בבנק, מעין הלוואה שהם נתנו להקמת הבנק. את שאר רווחי הפדרל ריזרב מקבלת ממשלת ארה"ב.
המניות של הבנק כמעט ולא מקנות זכויות. את רוב אנשי המפתח בבנק ממנה נשיא ארה"ב ואין לבנקים אפילו את היכולת למכור את המניות האלו. אז כן הפד הוא תאגיד עם מניות המוחזקות על ידי הבנקים והעובדה הזו מזינה הרבה מאוד תיאוריות קונספירציה אבל הוא לא באמת פרטי ולמעשה מדובר במוסד עצמאי שאנשיו ממונים על ידי נשיא ארה"ב. אגב, פרט מידע מעניין הוא שאחרי המינוי אין לנשיא ארה"ב אפשרות לפטר את נשיא הבנק הפדרלי וזאת על מנת שהבנק יישאר עצמאי ולא יהיה נתון למרות פוליטית.
אבל קשה שלא לצאת מהסיפור הזה עם הרגשה שנתנו פה לבנקאים לפקח על עצמם. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאדם החזק ביותר בבנק הפדרלי מיום הקמתו ב-1913 ולאורך כמעט כל שנות העשרים היה בנג'מין סטרונג, ראש קרן הנאמנות של גיי.פיי.מורגן.
כל הסיפור הזה משאיר שאלה אחת גדולה, אם ב-1913 הוקם הבנק הפדרלי ונמנעה הקטסטרופה הבאה של ריצה אל הבנקים, אז איך יכול להיות ששבע עשרה שנים אחר כך ב-1930 זה בדיוק מה שקרה בארה"ב? במשך שנתיים בנקים בכל רחבי ארה"ב קרסו ונסגרו, בגלל קשיי נזילות וריצה אל הבנקים. כל החבילה של 1907 ומשברים שקדמו לו והבנק הפדרלי לא הצליח למנוע את זה.
יש חוקרים רבים שמאשימים את הבנק הפדרלי ישירות בשפל הגדול בעקבות שלל החלטות שלקח לפני ובמהלך המשבר. על כל זאת ועוד בפרק הבא…
מקורות:
מאמרים:
Cecchetti, Stephen G. "Crisis and responses: The Federal Reserve in the early stages of the financial crisis." Journal of Economic Perspectives 23.1 (2009): 51-75
סרטים דוקומנטריים:
The fed today
https://www.youtube.com/watch?v=jFnH9MCdpLo
Milton Friedman on the Great Depression, Bank Runs & the Federal Reserve
https://www.youtube.com/watch?v=EY-HYUFlCPs
ספרים:
Rothbard, Murray Newton. America's great depression. Ludwig von Mises Institute, 1972.
Friedman, Milton, and Anna Jacobson Schwartz. The Great Contraction, 1929-1933: New Edition. Princeton University Press, 2012.
אתרים:
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
29.נייר ערך כמו מניהמבין קצת 03/05/2021 00:05הגב לתגובה זו0 0לאו דווקא תלוי בבנק נגיד הלקוחה מחזיקה את חברת " הסלולאר הטוב בעולם " - סתם לדוגמא ולא מזומן הכסף לא ימחק כי כולם רצו להוציא מזומן החסכונות המזומן בעובר ושב והפיקדונות - הם בסכנה!!! בהצלחה "וזה יבוא אתה תראה כמו קו חרוט על כף יד"..סגור
-
28.כתבה ברמה גבוהה, כל הכבוד! (ל"ת)המתחזה 20/02/2021 17:46הגב לתגובה זו2 0סגור
-
27.הכל קנוניה תתעוררומומחה לקנוניות 17/02/2021 23:07הגב לתגובה זו0 0שיטת הרזרבה לא באמת טובה לרוב האנשיםסגור
-
26.חזק (ל"ת)ערק 14/02/2021 14:09הגב לתגובה זו0 0סגור
-
25.יופי של כתבהעמית ש 14/02/2021 09:09הגב לתגובה זו1 1כל הכבוד, בהיר תמציתי וקולח.סגור
- טען עוד
-
24.וואו איזה כתבה מעניינת - יישר כח הכתבה כתובה עם עומק ומחשבה (ל"ת)אריאל 13/02/2021 20:42הגב לתגובה זו4 0סגור
-
23.המפולת ב2008 עקב ההונאה הבנקאי במשכנתאות-כנל ב1928-31 (ל"ת)כותבי תרחישים 13/02/2021 18:38הגב לתגובה זו2 0סגור
-
22.אווטארמיס פיגי 13/02/2021 16:31הגב לתגובה זו3 1יחי המלך החדש. נראה שקריפטו הוא התשובה היחידה למשבר/קריסת הבנקיםסגור
-
21.ממש מעניין - תודה! (ל"ת)אנונימי 12/02/2021 23:03הגב לתגובה זו0 0סגור
-
20.מה הקשר-למחסור הדיור=המכוון=מחשש למפולת בנקאית נוספתכותבי תרחישים 12/02/2021 21:06הגב לתגובה זו0 1ב11 השנים החרונות מחירי הדיור עלו בשווייץ גרמני ואוסטריה ב 34% בישראל בו בזמן על ב 24% = מדוע מדוע = ? הנגיד הבנקאי שחשש ממפולת נוספת שיכנע את בובו להקטין הבניה כדי שיהיה מחסור דיור -והבנקי לא יפלו -כשמחיר הדיור יצנח במפולת תימוכין= אריק שרון בנה 82000 בממוצע שנתי 6 מליון תושב בובו בנה 47000 דירות בממוצע -עם 9 מליון תושב גם עייר היה מבין ההונאה את תגידו לא ידענוסגור
-
19.הכי חשוב-הונאת המשכנתאות-גרם למפולת 2008 עלוו הזהרנוכותבי תרחישים 12/02/2021 20:50הגב לתגובה זו0 0להלן-קבלן מוכר דירה -במחיר 120 שח-הקונה מעביר 20 "במזומן" לקבלן - ומקבל 100שח מהבנק- הבנק מזכה כרטיס הקבלן ב100 שח ומחייב כרטיס הקונה ב100 שח ובנוסף ריבית למשך כ 30 שנה בחיוב ובזיכוי הכרטיסים של קונה המוכר= לא עבר כסף חמור מכך- הבנק ייצר כסף יש מאיין זה אבות ההונאה- מה שגרם למפול הכלכלית- ואינפלציה 3000% בגרמניה זה מה שגרם לעלית הצורר אל תגידו לא ידעתי- עקבו אחרינוסגור
-
18.שפת השוקהממליץ 12/02/2021 19:29הגב לתגובה זו4 0כתבה לענייןסגור
-
17.כתבה יפה ומושקעת (ל"ת)שי.ע 12/02/2021 18:05הגב לתגובה זו14 0סגור
-
16.יצאת גדול פועל יוצא הבנקים להטוטנים כסףרק מזומן 12/02/2021 16:40הגב לתגובה זו7 0זה מסביר את הריצה לבטטקוין לזהב כסף ואמצעים אחרים שנועדו לעזור למביני עניין לשמור על עושרם ללא יד האח הגדול.סגור
-
15.משבר נזילות כבר לא יקרה - אינפלציה כןשי 12/02/2021 15:44הגב לתגובה זו7 0מה יעשו בנקים מרכזיים במצב של אינפלציה וכלכלה שלא יודעת לפעול ללא כסף זול בלי הגבלה?סגור
-
14.yyyjj 12/02/2021 15:34הגב לתגובה זו2 0אחלה סקירה נחמדה מאוד וגם אם לא כוללת את כל הפרטים נותנת את הרקע והמניעים החשוביםסגור
-
13.כתבה מעניינת ומשכילה (ל"ת)קישקשתא 12/02/2021 14:58הגב לתגובה זו3 0סגור
-
12.מעניין (ל"ת)יופי 12/02/2021 13:57הגב לתגובה זו2 0סגור
-
11.התרגשות שיאצבי נוי 12/02/2021 13:50הגב לתגובה זו10 0כתבה בביזפורטל שמבוססת על לודוויג פון מיזס ומאריי רות'בארט! הלוואי שיהיו עוד רבות כאלו! פעם ראשונה שאני רואה את שמך, אך מקווה שתמשיך לכתוב כאן. אני בהחלט אעקוב ואקראסגור
-
10.יוזמה יפה! (ל"ת)הקורא 12/02/2021 13:18הגב לתגובה זו4 0סגור
-
9.כתבה מאד מעניינת (ל"ת)ניר 12/02/2021 13:16הגב לתגובה זו5 0סגור
-
8.אחלה מאמר, תודה ?? (ל"ת)עודד 12/02/2021 13:15הגב לתגובה זו6 0סגור
-
7.מעניין וכתוב טובגדעון 12/02/2021 13:14הגב לתגובה זו3 0תודהסגור
-
6.מרתקאבא עשיר 12/02/2021 12:27הגב לתגובה זו6 0המשיכו להביא חומר איכותי כזה.סגור
-
5.מטבעות דיגיטליים למיניהם יפילו את הבנקים הפעם הזאתילקוט 12/02/2021 12:20הגב לתגובה זו8 2ברגע שהפקיד בבנק לאומי קפץ בכיסא כאשר ביקשתי לרכוש מטבע דיגיטלי וסירב בשם הבנק לכל העניין הבנתי שהבנקים בצרות . הם לא שולטים יותר בכסף !!!סגור
-
4.מאמר מרתק , מחכים להמשך... (ל"ת)משקיע וותיק 12/02/2021 11:56הגב לתגובה זו4 0סגור
-
3.כתבה יפה ומושקעת (ל"ת)שי.ע 12/02/2021 11:11הגב לתגובה זו8 0סגור
-
2.כתבה מאד מעניינת!!! (ל"ת)צביקה 12/02/2021 10:39הגב לתגובה זו3 0סגור
-
1.תודה למידע המעניין (ל"ת)משקיע 12/02/2021 10:36הגב לתגובה זו4 0סגור