למה הביטקוין עולה בצורה כה מטאורית? בשתי מילים: חוק מטקלף

לפני כ-8 שנים, במאי 2012, הונפקה פייסבוק לפי שווי של 104 מיליארד דולר וכמעט מיליארד משתמשים. רבים הרימו גבה לנוכח השווי הגבוה של החברה, שהכנסותיה ברבעון עמדו על מיליארד דולר. באותם ימים רבים סברו שהשווי הגבוה משקף בועה, היות ומנותק מהמודלים הכלכליים להערכת שווי חברות. אולם, לא רק שמניית פייסבוק לא ירדה, ערכה עלה פי 8, בעוד שמספר המשתמשים בה גדל פי פי 2.5 בלבד.   הדינמיקה הזו מתקיימת ברשתות טכנולוגיות של משתמשים. ככל שמספר המשתמשים גדל, כך גם ערך המשתמשים הקיימים ברשת עולה גם כן, את המצב הזה מיטיב לתאר חוק מטקלף שהפך לאחד החוקים שמסבירים בצורה הכי טובה את הטכנולוגיות שפרצו בשנת הקורונה. מחברות שיש להם מספר משתמשים מוגבל, הן הפכו בתוך תקופה כקצרה לכאלה שבנו רשת של משתמשים שהגדילה את הערך של הרשת כולה.   אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, האצת הטכנולוגיה וכשמתרחשים שינויים תכופים ומקבילים האתגר הוא להבין עד כמה יגדל השווי. בעוד שההכנסה מאותם משתמשים חדשים תגדל באופן אקספוננציאלי, האתגר של חברות הטכנולוגיה הוא שאם ההוצאות גדלות בקצב דומה, הגידול יופנה להשקעות יעילות במחקר ופיתוח וכך העלייה בהכנסות מממנת את הצמיחה העתידית של החברה בקצב גדול הרבה יותר. אפשרות אחרת היא שהוצאות החברה גדלות אבל בקצב נמוך בהרבה לעומת העלייה בהכנסות והעלייה בהכנסות מתורגמת לרווחיות. הביטוי של חוק מטקלף בשווי החברה הוא לא מובן מאליו, אלא תלוי בניהול.   הדוגמה הכי טובה למימוש החוק היא חברת Zoom. טרום הקורונה מספר המשתמשים בשירותי החברה עלה בהדרגה אך לא בצורה משמעותית. הקורונה והריחוק החברתי, הכניסו את Zoom למחשב של כל ילד בכיתה א' ועד לנציג מכירות בן 50, שעד היום לא ערך בימי חייו פגישה שאינה פרונטלית. בתוך תקופה קצרה גדל מספר המשתמשים ברשת של Zoom פי כמה וכמה וכך גם ערך החברה.   מהו חוק מטקלף? החוק שניסח יזם האינטרנט רוברט מטקלף בשנת 1993, ממייסדי 3COM, קובע שהערך של רשת הוא פונקציה של ריבוע המשתמשים הפעילים בה. הבנת החוק דרך מספרים קטנים ופשוטים יכול להסביר כיצד הערך של רשת גדל בצורה מעריכית. משתמש אחד שווה בדיוק ל-1, אבל 4 משתמשים ערכם 16 (4 בחזקת 2), 20 משתמשים ערכם 400 וכן הלאה. מהחוק נגזר עוד עקרון חשוב, הערך של כל משתמש חדש לרשת כולה, גבוה יותר מהמשתמש שהגיע לפניו. המצב הזה מנוגד דווקא לתחום הייצור בכלכלה למשל שמדבר על תפוקה שולית פוחתת.   הביטקוין היה המטבע הראשון בעולם שלא הונפק על ידי בנק מרכזי או מדינה. כך כל רוכש או משתמש במטבע היה למעשה עוד אחד ברשת המשתמשים או הסוחרים במטבע. הרי, ככל שמדובר במטבע שמונפק על ידי המדינה בה אנו חיים, אנחנו מצורפים אוטומטית לרשת ואין לנו אפשרות לצאת ממנה. בהינתן העובדה שההיצע של ביטקוין מוגבל ולא מושפע בכלל מקצב הגידול במשתמשים בו, כך כל משתמש חדש מוסיף לערך המטבע יותר מהמשתמשים הקודמים לפניו. המשתמש החדש הופך את הביטקוין למטבע עובר לסוחר כשיותר ויותר מאמצים אותו גם כאמצעי תשלום לגיטימי ובכך מגדילים את כוחו. כפי שעשה אילון מאסק, כשהחליט לרכוש דרך טסלה ביטקוין בהיקפים גדולים וגם הודיע שהחברה תקבל ביטקוין כאמצעי תשלום.    הערכת פוטנציאל ושווי של סטארטאפים הפכה מאתגרת לנוכח הדיבורים על בועה במחירי המניות והחברות הפרטיות, בתוך שלל הנתונים והתחזיות, אחד החוקים החשובים ביותר בהבנת הצמיחה העתידית בהכנסות של חברות הוא חוק מטקלף. אמנם הוא לא המדד היחיד וגם לא יכול להתאים למודלים העסקיים של כל החברות, אך חברה שמקבלת תג שווי הולך ועולה ללא גידול במספר המשתמשים - זהו בהחלט סימן אזהרה.     לירון רוז הוא יזם סדרתי, ומשקיע הון סיכון בחברות טכנולוגיה