מה יקרה אחרי התיקון בשווקים ומדוע תחום ה-SaaS מעניין?

היו"ר של הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'רום פאואל, העיד השבוע בפני וועדת הבנקאות של הסנט על המצב הכלכלי וגם ענה לשאלות. התקשורת, כמנהגה בשנים האחרונות, "הכינה" את הציבור לבשורות רעות שברוב המקרים משפיעות רק על הנעשה בוול סטריט וגם שם רק על התחלת המסחר. אפילו העורכים יודעים שמטרתן למשוך תשומת לב בלבד. אכן, כך היה גם השבוע. מר פאואל, ששלוותו מוציאה את עורכי התקשורת מדעתם, אמר, בשורה התחתונה, שאכן הכלכלה אמורה להתחזק וכנראה הרבה מעבר למה שציפו עד כה, שאין סימנים לאינפלציה, כך שאין צורך לדבר על העלאת ריבית (שבשבעת החודשים האחרונים עלתה מ-0.5% ל-1.3%) ושהבנק יתמקד בהחזרת התעסוקה לרמתה שלפני המגפה. בגדול, הנגיד לא חידש דבר ומדדי המניות, שהתחילו את יום היום בנפילות שלוו בזעקות "נפילות חריגות", התיצבו ואפילו "תיקונצ'יק" קטן לא קבלנו. התיקון יגיע כמובן בגלל רמות המחירים הבלתי סבירות ויכול מאוד להיות שמה שיצית התיקון יהיה החשש שמתפתח דווקא מההאצה הכלכלית עליה דיבר הנגיד מה שגורם לתשואות האגחי"ם לעלות במהירות. (מחכים לתיקון; תיקון משמעותי יהיה הזדמנות להיכנס לשוק) 

אבל לא על זה רצינו לדבר. רצינו לדבר על "בעיה" שהנגיד רק הזכיר ושאותה הדגיש למחרת לארי קודלו, היועץ הכלכלי של הנשיא טראמפ ואחד מה"מייבינים" הוותיקים בוול סטריט, בעיית הפער שהולך וגדל בין המציאות הכלכלית-פיננסית והיכולת לחזות אותה. פער שמאז תחילת מגפת הקורונה רק הולך וגדל ולמעשה גם מקשה על קבלת ההחלטות של קובעי המדיניות.

הפער הזה הוא, לדעתנו, חלק מהתקדמות המהפכה הטכנולוגית שמעבירה את קבלת ההחלטות מידי מקבלי ההחלטות המסורתיים, של המאה ה-20, באמצעות "מתווכים" לקהל הרחב. מוקדי קבלת ההחלטות הכלכליות, האוצר והבנק המרכזי, חייבים להתחיל להעסיק יועצים שמכירים את הנעשה והמגמות ברשת, יועצים שיוכלו להסביר לשר האוצר או לנגיד איך לנהוג לנוכח מציאות חדשה שמעוצבת ע"י אותם "מתווכים". יזמים צעירים וחכמים שבתוך עשור ובאמצעות ההתפתחויות הטכנולוגיות, משנים מציאות של המאה ה-20 לזו של המאה ה-21 ובדרך צוברים יכולות השפעה חברתיות, כלכליות ופיננסיות שלקח דורות לגיבושם. "איני יודע", אמר קודלו לאחר נאום הנגיד, "אם בפד' מבינים מה עושה הבחור הבולגרי טאנב (מייסד רובינהוד) לשוק ההון שהרי נראה לי שאפילו את מה שעושים צוקרברג או מאסק לתהליכי קבלת ההחלטות עד היום הם לא תופסים".

תעשיית התוכנה כשירות (Software As A Service - (SaaS צומחת מהר בהרבה מהתחזיות: תעשייה זו היא עוד נישה שנוצרה כתוצאה מהתקדמות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, התקדמות, שמאז שהתחילה המהפכה לעבור, בתחילת שנות ה-70, מהאחיזה הבלעדית של מערכות הביטחון, האקדמיה ומכוני המחקר, לכיוון  התעשייה והצריכה הפרטיים. היא מתקדמת במתכונת של "פֶּרְפֶּטוּם מוֹבִּילֶה" (Perpetual motion), תנועה מתמדת שמובילה עצמה קדימה ביעילות וללא הפסק מבלי לצרוך אנרגיה חיצונית. התקדמות זו מייצרת את התשתיות להמשך ההתקדמות וליצירת נישות חדשות לבקרים ומייעלת את המערכת כולה גם מצד היצרן וגם מצד הצרכן.

• התפוצצות הבועה: טיפלתי תפטר 120 עובדים, אחרי שווי של 8.3 מיליארד דולר
• חברת Imagen גייסה 30 מיליון דולר לאוטומציה עבור צלמים מקצועיים

תעשיית התוכנה כשירות נולדה כתוצאה מהתקדמות תעשיית התוכנה, שכאשר הצטרפו לתמונה  חדשנויות כמו הבינה המלאכותית, למידת מכונה, ביג דאטא, הענן ועוד, נוצרו התנאים והתשתית להפיכת רעיון/חלום התוכנה כשירות לנישה תעשייתית. עם המשך ההתקדמות הטכנולוגית שתמשיך בהתמזגותה לתוך הכלכלה והחברה "תתפצל" גם נישה זו לתת נישות נוספות כאשר  יוצרו תנאים מתאימים.

התנועה המתמדת הזו מייצרת חברות חדשות רבות ומה שחשוב לא פחות  מרחיבה את הביקושים. התהליך הזה הוא אחד מהסיבות המרכזיות בגללן מומלצת תעשיית המוליכים למחצה שמאז 2008-9 חשיבותה להמשך התהליך רק הולך וגדל. הנישה, שבשנת 2009 גלגלה 8.09 מיליארד דולרים גלובלית, צומחת מאז בקצב דו-ספרתי מידי שנה (להוציא את 2015 אז צמחה הנישה "רק" ב-9.2% ל-69 מיליארד). את 2020 סיימה עם 157 מיליארד והתחזיות כרגע הן שב-2025 יגיע המחזור ל-310 מיליארד. התחזיות, כפי שתראו בהמשך, פגרו, בכול שנה, אחרי המציאות ונראה לנו שכך זה יימשך. כהערת אגב נציין שתהליך ה"פֶּרְפֶּטוּם מוֹבִּילֶה" שהזכרנו יוצר בדרכו הזדמנויות רבות לחברות טכנולוגיות מהסוג של סיווה (סימול:CEVA) ועל כך נדבר בהזדמנות אחרת. רק נציין שהחברות סיווה, ראדא ואלוט, שכולן נכללו בפינת החלומות שלנו, מבצעות מהלך יציאה נפלא מהפינה וגם על כך נאריך בהזדמנות.

מה שפתח את הדרך לאימוץ התוכנה כשירות ע"י עולם העסקים הייתה ההצלחה למזג את הבינה המלאכותית לאפליקציות השימוש בתוכנה כשירות. הבינה המלאכותית אפשרה פתרונות לבעיות עסקיות מסובכות. המיזוג בין AI ל-SaaS אפשר לארגונים לייצר מערכות יעילות ורווחיות באמצעות אוטומציה, התאמה אישית ושיפור האבטחה. הבינה המלאכותית גם אפשרה להאיץ תהליכים פנימיים ותפעוליים מה שאפשר לארגון זמן תגובה מהיר ומתאים לביקושים.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

יש למערכות יתרונות חשובים שמקלות על אימוצן כמו למשל העובדה שאפליקציות ה-SaaS מופעלות באמצעות דפדפן הרשת כך שהן עובדות באמצעות כל מערכת הפעלה, חלונות, MAC, לינוקס וגם בטלפונים חכמים שפועלים באמצעות אנדרויד או IOS. גם העובדה שהמערכת פועלת מהענן עוזרת מאוד בגלל אפשרויות העדכון ללא עצירת הפעילות ועוד. השימוש הגדל בטלפוניה חכמה, טבלטים ומחשבים ניידים, אימוץ הענן והגידול במיקור חוץ אצל החברות הם שמרחיבים את השימוש בתוכנה כשירות. גם הגידול המהיר במה שנקרא micro SaaS, פעילות תוכנה כשירות שממוקדת בנישה עם צוות קטן ובעלות נמוכה, תומך מאוד בצמיחת התעשייה. לבסוף ישנה התמיכה הממלכתית הגדולה בנישה כי מדינות רבות  מאמצות את המערכות ובמיוחד מדינות אסיה-פסיפיק שם הוקצו משאבים גדולים לעידוד הנושא.

התחומים שמובילים בשימוש ב-SaaS הם ה-CRM (Customer Relationship Management - מערכות לניהול לקוחות), ה- ERP (Enterprise Resource Planning- תכנון משאבי ארגון), HRM (Human Resource Management – ניהול משאבי אנוש) ו-SCM (Supply Chain Management – ניהול שרשרת האספקה). לכל התחומים הללו  הותאמו מערכות שפועלות בהתאם לצרכים המיוחדים.

איך משקיעים? החברות המובילות בתחום הן: Salesforce (סימול:CRM), MSFT, IBM, ORCL, SAP, Fujitsu (סימול: 6702.Tבטוקיו), ADBE, GOOG, ADP ו-Workday (סימול:WDAY) אבל חשוב למשקיע, שמעוניין בהשקעה בתחום, להבין שנישת התוכנה כשירות צומחת בגלל תרומתה להתייעלות ולרווחיות של כל חברה. זו אחת מאותן נישות שנוצרות בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית שמייצרת תנאים להתפתחות הנישות, להתייעלותן, בגלל גורם ה"פֶּרְפֶּטוּם מוֹבִּילֶה" שהזכרנו. במילים אחרות, מהפכת הטכנולוגיה מייצרת בהתקדמותה מצבים שמאפשרים יצירת נישות תעשייתיות חדשות, נישות שנוצרות בגלל מערכות יחסים שמשתנים בין הביקוש להיצע.

צד הביקוש משתנה בעקבות השינויים במנהגי הצריכה שמייצרת המהפכה בעוד שצד ההיצע מתאים עצמו לכך וגם זה בעזרת התקדמות המהפכה. כיוון שהתהליך דינאמי קשה מאוד למשקיע לאבחן אם חברות כמו CRM, אדובי או מייקרוסופט, כדוגמאות, שהיום הן הבחירה ההגיונית להשקעה בתחום, תמשכנה להיות כאלו גם בעתיד; או שכתוצאה מהשינויים תעלה "כוכבת" חדשה למעמד של "מתאימה" יותר. לכן עדיף להתמקד בסלים או קרנות שמכסים את האפשרויות השונות והפוטנציאליות.

כיוון שהתוכנה כשירות נעשית באמצעות האינטרנט, קשורה לתעשיית התוכנה, "יוצאת" מהענן ו"מתקדמת" באמצעות עיצוב מוליכים למחצה יש סלים וקרנות רבים שכילים את כול המי ומי בתעשייה. המשקיע הסולידי יותר ייקח סל מהסוג של VGT, סל  טכנולוגיות האינפורמציה של ואנגארד שמכיל הכול בתחום. רוב המומחים ממליצים על סלי הענן כמו SKYY, WCLD, CLOU והיותר גלובלי IVES "ובתנאי", אומרים לנו, "שיהיה בתיק גם סל מוליכים למחצה מהסוג של SOXX. לבסוף ישנו הסל First Trust Technology AlphaDEX (סימול:FXL) שמכיל 104 חברות שמופיעות במדד הטכנולוגי של StrataQuant® Technology Index (קבוצת מדדים מעניינת שמפרסמת מדדים בתחומים שונים) שהחברות שכלולות בו מייצגות גם את חברות התוכנה, הענן, ה-SaaS, המוליכים למחצה ואפילו חברות AI ולימוד מכונה, בהחלט שווה בדיקה. 

ועבור לישראל שכרגיל ובדומה לכל תחום טכנולוגי חדשני בו הובילה (וישראל הובילה בחשובים שבהם), לא הצליחה "לייצר" אפילו חברה גלובלית מובילה אחת בתחום ה-SaaS ואפילו בתעשיית התכנה או בענן. הכישלון כאן הוא אכזבה גדולה יותר מאשר במקרים האחרים כיוון שהתשתית לכך בישראל ממש זעקה לכך. יודעים כמה חברות SaaS היו בישראל בסוף 2010? למעלה מ-300  וזאת מבלי לכלול חברות כאמדוקס ונייס.

הרי מודל הצמיחה של טבע בישראל היה גלוי לכל ומה שעשתה טבע בישראל בין 1964 ל-1980 (ממיזוג אסיא, צורי וטבע ועד רכישת איקפארם ופלנטקס) יצר את הבסיס ליצירת ענקית כימיה ורפואה מקומית מה שאפשר, בין 1995 ל-2015, את המשך ההתפשטות הגלובלית ואת הפיכתה של טבע למובילה גלובלית. האם קבוצות כרד-בינת, פורמולה (באמצעות מטריקס), אמדוקס ואחרות לא היו מסוגלות להקים חברות כאלו? לפני עשור??

בתחילת 2011 עשתה חברת המחקר המובילה גרטנר סקר על שוק התוכנה כשירות הגלובלי וכתבה אז שולמית הארט, מנכלי"ת סניף גרטנר בישראל, "חברות הטכנולוגיה בתחום התוכנה בישראל, אימצו את מודל ה-SAAS וחברות הזנק צעירות נוסדות על בסיס מודל זה...חברות מטמיעות כחלק מאסטרטגיית המחשוב בענן את מודל ה SAAS בארץ וזה התחום הצומח והמוביל..", כן, ב-2011. גרטנר, שבסקר המליצה בחום על כניסה לתחום צפתה אז ששוק התוכנה כשירות, שב-2010 הגיע למחזור גלובלי של 13.4 מיליארד דולרים, "צפוי להגיע, ב-2015 ל 22.1 מיליארד" אלא שבפועל הסתיימה 2015 עם 69 מיליארד כאמור. ישראל הייתה מהמובילות בתחום אבל מה שקרה הוא שהענקיות הרב לאומיות, מייקרוסופט, AWS (Amazon Web Services), IBM, אוראקל ו-SAP נכנסו לשוק המקומי והן ששולטות בתחום כאשר חברות ישראליות הפכו למתווכים ואינטגרטורים.

התופעה הזו מודגשת במחקר שערכה חברת הייעוץ הישראלית TASC Consulting & Capital ביולי 2017 תחת הכותרת, "האם יש מקום לשחקן ישראלי דומיננטי בתחום שירותי הענן?". המחקר קובע שחברות רב לאומיות השתלטו על שווקי הפרסום והקמעונאות המקוונת בישראל. אבל שעדיין יש מקום לשחקן ישראלי דומיננטי בתחום שירותי הענן ובמיוחד בתוכנה כשירות. אז אמרו! עדיין לא מאוחר לחברה ישראלית להידחק להובלה אבל, צריך את המנהל שיעשה זאת. כהוכחה לכך יש שורה ארוכה של חברות אמריקאיות צעירות שנכנסו לתחום בשנים האחרונות, חברות כמו Elastic (סימול:ESTC) או CrowdStrike (סימול:CRWD) ורבות אחרות שצופים להם צמיחה מהירה. המימון לחברות בתחום קל מאוד להשגה בשוקי ההון בעולם.