התרגיל של בנק ישראל - מספר לציבור שהוא מוזיל את המשכנתא כשהאמת הפוכה - גרם לנזק של רבבות שקלים לכל משפחה

בנק ישראל בלחץ. כישלון רודף כישלון - הסרת המגבלה הקודמת על ריבית הפריים במשכנתאות אמורה היתה להתגלגל לציבור, אבל זה מסתבר כפלופ והמלחמה בשער הדולר עלתה לנו כבר הרבה מעל 100 מיליארד דולר ושום דבר לא קרה - הספקולנטים צוחקים על בנק ישראל כל הדרך אל הבנק. אז מה עושים? שולחים את המפקח על הבנקים, יאיר אבידן להתראיין בעיתונים כדי לקבל ליטופים ומחמאות. אצלנו הוא לא התראיין. אנחנו "הרעים". אנחנו מבקרים את בנק ישראל אז לא נתנו לנו ראיון. לא נורא, התגברנו. מה שחשוב זו האמת, והיא שונה לחלוטין ממה שאבידן מדברר עכשיו.    

נתחיל מההתחלה. בנק ישראל חשב שהוא יודע מה טוב בשבילכם והוא קבע לפני תשע שנים שאתם לא יכולים לקחת משכנתא בריבית משתנה בשיעור העולה על שליש. בנק ישראל חשש שהריבית תעלה ובהתאמה הריבית המשתנה תעלה והציבור ייפגע. לכן, הוא הגביל את מרכיב הריבית המשתנה בהיקף המשכנתא והעלה בעצם את משקל הריבית הקבועה - ריבית יקרה יותר, אבל בטוחה מהבחינה שאם הריבית במשק תעלה, היא לא תעלה. 

בגלל ההוראה ההיא של בנק ישראל כל משפחה הפסידה מאות שקלים בחודש. בגלל ההוראה ההיא כל משפחה הפסידה את המאות שקלים האלו במשך שנים. כל משפחה שיש לה משכנתא הפסידה רבבות שקלים בגלל בנק ישראל, בגלל שהבנק "דואג לנו". 

בנק ישראל לא קרא את המפה נכון. הריבית רק הלכה וירדה. ההפסד של הציבור רק הלך וגדל. זה לא כל הסיפור - הבנקים הרוויחו מהמהלך כי הם על הדרך ייקרו את הריביות. לטענתם הם היו צריכים לרתק יותר הון למרכיב הריביות הקבוע, והריבית התייקרה.     

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

יש כאן בעיה עקרונית - האם התפקיד של בנק ישראל זה לחנך את הציבור? להגיד לציבור מה טוב בשבילו ומה לא? האם הציבור לא בוגר מספיק? אז נכון, חלק גדול מהציבור לא מבין את ההבדל בין ריבית משתנה לריבית קבועה, אבל מכאן ועד לכפות עליו את המשכנתא, זה מרחק גדול.

בשורה התחתונה - נזק אדיר למשפחות לצד רווח גדול לבנקים. תשע שנים אחרי, בלי לבקש סליחה, בלי להגיד טעינו, בנק ישראל - שחושב שהוא יודע הכי טוב מה נכון בשבילנו - מחליט להסיר את המגבלה על הפריים, או יותר מדויק לשנות אותה - מעכשיו אפשר לקחת מרכיב פריים (מרכיב משתנה) בשיעור של שני שלישים ולא שליש. ריבית פריים היא ריבית זולה מהריבית הקבועה ולכן זו בשורה טובה ללוקחי המשכנתאות. בנק ישראל, שלא העז להגיד לכם לפני תשע שנים כמה נזק הוא הולך לגרום לכל משפחה, אומר עכשיו שאתם תרוויחו מכך מאות שקלים. זו חוצפה גדולה. זו צביעות, זה לא ישר. האמת היא אחרת - יש מצב שהציבור מעכשיו ישלם פחות על החזרי המשכנתא, בפועל זה עדיין לא קורה, כי הבנקים (אלו שבנק ישראל שומר עליהם) העלו שוב את הריבית בשלב המעבר. האמת היא שגם אם זה יקרה, זה כסף קטן לעומת ההפסד המצטבר שבנק ישראל גרם במשך תשע שנים. 

האמת היא שהמהלך האחרון כל כך רשלני, כי מה הוא בעצם אומר - שבנק ישראל חושב שהריבית לא תעלה ולכן לא קיים סיכון בהלוואת פריים. אבל בנק ישראל לא נביא, הוא טועה פעם אחר פעם, ואולי הכי חשוב - הוא בעקיפין מתדלק את שוק הדירות שגם ככה חם מאוד. אז גם אם תקבלו משכנתא מעט זולה יותר, מחירי הדירות יעלו - מה עשינו בזה? רק נזקים.

• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• כשתשמעו שסין פולשת לטאיוואן - תמכרו הכול!
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הבשורה הצרכנית של בנק ישראל בחודש דצמבר הודיע בנק ישראל כי יתיר לציבור לקחת משכנתאות בעד שני שלישים מהמשכנתא במסלול ריבית הפריים - "בשורה צרכנית" שתוזיל את המשכנתאות לציבור בכ-500 שקלים. המטרה האמיתית היא אינה לעזור לנוטלי המשכנתאות אלא לשמור על הבנקים ועל המערכת. אבל כדי שהציבור יבלע את הפגיעה בו קוראים לזה בשורה צרכנית.

בבנק ישראל ידעו שההוזלה לא באמת תגיע במלואה (אם בכלל) אל הציבור כיוון שהבנקים אינם מוסד פילנטרופי אלא מעוניינים להגדיל את שורת הרווח שלהם. כך פועלים עסקים בעולם המודרני ובנק ישראל כמובן יודע זאת, וכפי שהתרענו מראש. בדקנו עבורכם בזמן אמת: הבנקים העלו את הריביות שהם נותנים לציבור נוטלי המשכנתאות הן במסלול הפריים והן בשאר המסלולים, שמרו על המרווחים שלהם - ולמעשה סירסו ועיקרו מתוכן את המהלך של בנק ישראל. 

אתם לא מופתעים. אבל משום מה, בבנק ישראל קיבלו את המהלך של הבנקים בתדהמה, ולקח להם למעלה משבועיים להבין ולהודות שהבנקים צוחקים עליהם, (או בשפתם הדיפלומטית: "אינדיקציות ראשוניות מהשטח שהועברו לבנק, במסגרת הניטור השוטף, מעידות כי ביטול מגבלת הפריים לא גולגלה ברמה מספקת, עד כה, לרווחת הצרכנים") וגם את המשפט הזה ניתן היה לקבל מהבנק המרכזי רק אחרי ששלחנו להם שאילתא בנושא (כפי שהבטחנו לכם שנעשה).

בין השורות בהודעת בנק ישראל ניתן היה לשמוע את הכעס (המעושה) של בנק ישראל כלפי הבנקים, על כך שההטבה של הבנק המרכזי לא הגיעה ללווים, כפי שהתבטא ב'איום מרומז' ששיגר פרופ' אמיר ירון לבנקים ואמר כי בנק ישראל "יבחן צעדי מדיניות רלוונטיים אם ביטול מגבלת הפריים לא תגולגל ברמה מספקת ע"י הבנקים לטובת נוטלי המשכנתאות. הנגיד הדגיש, כי הוא מצפה שההקלה תתבטא בהוזלה משמעותית של תשלומי הלקוח". הבנקים טרם הפנימו את המסר ולא גלגלו את מלוא השינוי אל הציבור ובבנק ממשיכים לשלוח מסרים מאיימים לבנקים. "אנחנו נחושים להגיע לשיווי משקל ונגיע אליו בקרוב. יש הקלה מסוימת לציבור אבל לא מספיק" הם אומרים. האם בבנק ישראל באמת עד כדי כך תמימים ונאיבים כשחשבו שהבנקים אכן יפעלו נגד האינטרסים של עצמם? כנראה שלא, אבל כך לפחות אומר המפקח על הבנקים יאיר אבידן בראיונות שלו לתקשורת.

ניתן לחשוב בטעות שבבנק ישראל לא ידעו מראש שהבנקים ישמרו את המרווחים לעצמם - אבל הם ידעו מצוין, כי גם הם יודעים כיצד מתנהל בנק ומה חשוב לו. מעבר לכך, אל תתבלבלו - גם כשמפמפמים לכם שוב ושוב שהבנק ביצע את המהלך כדי להקל על הציבור, התפקיד של בנק ישראל הוא ממש לא להוזיל משכנתאות לציבור, אלא לשמור על יציבות הבנקים (מטרה חשובה כשלעצמה), על יעדי האינפלציה, על כמות הכסף במשק ועל המערכת הכלכלית בכלל. השאלה אם הציבור ירוויח מכך בכיס שלו או לא אינה רלוונטית ושולית לחלוטין עבור קבלת ההחלטות של הבנק המרכזי.

אגב, בנק ישראל הסביר את הצעד של ביטול מגבלת הפריים בכך ש"מדובר בצעד שעשוי להגדיל את היקף המשכנתאות, לחמם את שוק הדירות ולהמשיך להגדיל את רווחיות הבנקים" - כלומר לתדלק שוב את שוק הנדל"ן ולגרום לעליית מחירי הדיור. הבנתם? בנק ישראל מודה שהוא מתכנן לגרום לעלייה נוספת במחירי הדיור, למרות שהציבור הישראלי זועק כבר למעלה מעשור שמחירי הדיור גבוהים מדי. שמתם לב גם שממש באותו משפט בנק ישראל סותר את עצמו? מצד אחד הוא מדבר על הוזלת המשכנתאות ומצד שני על עליית מחירי הדיור. אם מחירי הדיור יעלו - אתם יכולים להיות בטוחים שגם גובה המשכנתא שהציבור יצטרך לקחת כדי לרכוש דירה יעלה. אז למה בנק ישראל קורא לזה הטבה?

אלא שהבעיה החמורה באמת היא שבביטול מגבלת הפריים על המשכנתאות בנק ישראל גילגל את הסיכון מהבנקים אל הציבור. קרי - במקום שהבנקים יסתכנו בנק ישראל מצא פראייר אחר, שגם לא יודע שהוא הפראייר - הציבור - ואם אפשר להעביר את הסיכון אליו אז זה פתרון מצוין לבנק המרכזי. אבל איך אפשר למכור לציבור הגדלת סיכון בלי שהציבור יתנגד? אה זה קל, מספרים לציבור שהוא יוכל לחסוך כ-500 שקלים בחודש בעקבות ה'הטבה'. אבל כפי שראינו קודם כל ההטבה הזו בכלל לא הגיעה לציבור, ויותר חמור: כאשר הריבית במשק תעלה - והיא תעלה יום אחד - ההוזלה הזמנית של אולי 100-200 שקלים בחודש בהחזר החודשי תתהפך על נוטלי המשכנתאות - ואלה ישלמו את המחיר בריבית דריבית.

הערכות בשוק הדיור מדברות על כך שבמקום לחסוך כ-60 אלף שקל המשכנתא עלולה בכלל להתייקר ב-60 אלף שקל. כך למשל, מאיר וידר, מנכ"ל "וידר משכנתאות" הסביר את הבעייתיות בדוגמה מספרית: לדבריו, "אם משפחה הייתה אמורה לשלם על משכנתא של מיליון שקל ל-25 שנים כ-4,100 ש"ח לחודש, ברפורמה החדשה יוצא מצב שבעקבות השינויים והריביות הגבוהות יותר, נוטלי המשכנתא לא רק שישלמו יותר, אלא ההחזר החודשי שלהם צפוי לעלות לכ-4,700 ש"ח לחודש. אם יישארו עם התמהיל הישן והריביות במשק תעלה בעתיד אז ההחזר שלהם יעלה רק כ-4,300 ש"ח לחודש. כלומר, המהלך החדש במקום להוזיל את המשכנתא בכ-63 אלף שקל - מייקר אותה בלפחות סכום דומה".

מכרו לציבור הוזלה של 500 שקל בהחזר החודשי - אבל זה לא נכון בבנק ישראל ממשיכים להתעקש ולטעון שהמהלך יוזיל את תשלום המשכנתא החודשי במאות שקלים, אבל זה פשוט לא מתחבר למספרים - הוזלה של מאות שקלים אפשרית רק אם מאריכים את משך חיי המשכנתא (מספר חודשי התשלום). יועץ המשכנתאות אביעד דגן, מומחה ומרצה בחוג לכלכלה וניהול באקדמית עמק יזרעאל הסביר כי "הכותרות שדיברו על הוזלה של 500 שקל בהחזר החודשי פשוט לא נכונות. הציבור לא יחסוך כסף ובפועל ימצא את עצמו עם סיכון גבוה יותר על אותה משכנתא, וככל הנראה גם עלות גבוהה יותר בסופו של דבר"

לדבריו: "שום רפורמה לא תקטין את ההחזר ב-500 שקל. אין שום אפשרות להוריד 500 שקל בהחזר החודשי באמצעות רפורמה, וגם לא 400 ואולי גם לא 100 שקל. הורדה מאסיבית של החזר חודשי מתבצעת רק אם מגדילים את התקופות" כלומר מוסיפים שנים למשכנתא.

עכשיו בבנק ישראל מנסים להסביר כי מראש הם לא התכוונו להוזלה של 500 שקלים אלא להוזלה שתעמוד בטווח שבין 200 ל-400 שקלים. אבל אפילו את זה הם לא הצליחו להשיג בינתיים. לא דובים ולא יער.

הסרת מגבלת הפריים בכלל תעלה את מחירי הדיור יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר ארז כהן היה אף חריף יותר ואמר כי: "ההחלטה של בנק ישראל מעודדת את עם ישראל לקחת כמה שיותר משכנתא, גם בשל התחושה הווירטואלית שההחזר החודשי שלו יקטן (מה שלא יקרה בסופו של דבר) ובעיקר, בשל התחושה שאו טו טו מחירי הדיור מטפסים ועולים ואסור, בשום פנים ואופן לאחר את הרכבת

לדבריו: "הממשלה, וכמוה גם הנגיד, וגם הבנקים המסחריים בנקודת הקצה, מכניסים רבבות, אם לא מאות אלפי ישראלים להרפתקה שספק אם יידעו לצאת ממנה ומדובר במשבר שעלול להיווצר בשוק המשכנתאות. מדובר במציאות מטרידה מאוד ומטרידה לא פחות העובדה שהתקנה החדשה של בנק ישראל יותר משתסייע בפועל ללוקחי המשכנתאות, מהווה כבר בימים אלה דלק המבעיר את מחירי שוק הדיור".

כהן יודע על מה הוא מדבר. מאז 2007 עלו מחירי הדיור בישראל ביותר מ-100% ולפני מספר שנים בנק ישראל אפילו הודה שניתן להסביר כ-60% מהעלייה במחירי הדיור בריבית הנמוכה (שהוא עצמו אחראי עליה), כלומר הבנק הודה שהוא עצמו אחראי לחלק לא מבוטל מניפוח מחירי הדיור. אמנם לא הייתה לו ברירה אלא להוריד את הריבית אבל זו רק אינדיקציה נוספת עבורכם שאין לבנק ישראל שום עניין לשמור על ציבור נוטלי המשכנתאות, זה פשוט לא המנדט שלו.

וכאן אנחנו מגיעים לבעיה חמורה: בנק ישראל יודע שהוא מתדלק את מחירי הנדל"ן, ולמעשה זו כוונתו - להעלות את מחירי הדיור, כי בישראל כאמור הנדל"ן הוא קטר צמיחה של המשק. אבל איך מוכרים לציבור גלולת רעל? מוכרים לו לוקשים ומספרים לו שזו סוכריה. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הסביר את המהלך במילים הללו ממש: "להקל על ציבור הלווים, תוך שמירת האיזונים הנדרשים ברמת הלווה וברמת המערכת הבנקאית. הצעד הנוכחי יקל על ציבור לוקחי המשכנתאות ויגדיל את מגוון אפשרויות המימון העומדות בפניהם - צורך שמתחדד בתקופת משבר הקורונה". כלומר, בנק ישראל רוצה לעזור לציבור לקנות דירה נכון? בבנק המרכזי הרי יודעים שהישראלי "חייב להגיע לדירה" ושזה נחשב להישג הגדול ביותר שלו, כנראה יותר מכל דבר אחר - לקנות דירה, להשתעבד למשכנתא ל-30 שנה, אבל היי, "לפחות יהיה מה להוריש לילדים, כי מחירי הנדל"ן הרי תמיד עולים" (לא נכון עובדתית. תבדקו את מה שמספרים לכם). אחרי למעלה מעשור של עליית מחירים זה מרגיש כאילו שאין אפשרות אחרת, וששכירות זה נורא, והציבור אכן כבר מתנפל על ה'בשורה' של בנק ישראל כמוצא שלל רב. מחירי הדיור יעלו? לא נורא.

אז בנק ישראל קורא לזה הטבה, כשהוא יודע שהוא מעלה את מחירי הדיור, לא באמת מוזיל את המשכנתאות לציבור ואף מעביר את הסיכון מהבנקים אל הציבור. בשורה התחתונה: האם זו אחיזת עיניים של הבנק המרכזי לציבור? כותרת יפה של יחסי ציבור? או שאולי בבנק ישראל באמת עד כדי כך תמימים ונאיבים? תחליטו בעצמכם מה יותר גרוע...