מהי "דאגת היום"? ומה יכול להיות "הברבור השחור" בשווקים?

מאז פברואר 2009, נקודת ההתחלה של שוק השוורים הנוכחי, צפה מפעם לפעם ובהתאם להתנהגות המניות, "דאגת היום" (worry du jour כפי שהדבר מכונה בוול סטריט). מה שזה בעצם אומר הוא שבכל שלב שבו מדדי המניות שוברים שיאים ובמיוחד אם שבירת השיאים מתמשכת לאורך שנים רבות (כפי שקורה מאז 2009) שוטף לפתע גל של דאגה, סקפטיות ופסימיות לגבי המשך הגאות. היסטוריונים של הבורסה בניו יורק קבעו כבר מזמן את המשפט, "שוק שורי מתקדם על קירות של דאגה ואילו שוק דובי מרסק את הביטחון העצמי אבל מפעיל את רגשות ההישרדות הקדמוניים אצל המשקיע" (באמריקאית זה נשמע טוב יותר,  "bull markets climb a wall of worry. Bear markets crush confidence and trigger primordial survival modes in humans")

גל הדאגה, פסימיות וסקפטיות מתחיל בשל משהו שיוצר אותו, כרגע זו העלייה בתשואת אגרות החוב האמריקאיות שמעלה את אימת האינפלציה שטמונה בלב כל משקיע שעבר כמה מחזורים בשוק. מה שהביא לעליית התשואות (וירידת מחירי האגרות בהתאם) היה המעבר החד מהחשש שהכלכלה לא תחזור לצמיחה מהירה כפי שחזו לפני מספר חודשים (שלא יתקיים ה-V-Shape recovery) לחשש שה-V-Shape recovery חזק מכפי שצפו אז. כלומר, הכלכלה, בגלל הצריכה החזקה שמלווה היציאה מהקורונה, מתחזקת מהר מידי מה שאמור להיות מלווה באינפלציה מתחזקת, שמעלה את הריביות. הדבר עלול לגרום להאטה בעתיד.

כתבנו, לאחרונה, שלדעת הפרופסור סיגל "יש למניות עוד דרך ארוכה לעלות", דעה שאנחנו מסכימים אתה לחלוטין והוספנו את דעתה של שרת האוצר האמריקאית יילן לגבי האינפלציה וניסינו להסביר, כפי שאנחנו מנסים מאז 2009-10 את השפעת מהפכת הטכנולוגיה על תפקוד הכלכלה בכלל ועל האינפלציה בפרט. ביום ששי האחרון הוסיף אסטרטג ההשקעות הראשי והמאוד מוערך של בנק אוף אמריקה, Ajay Singh Kapur  את תמיכתו בהמשך הגאות שצפויה לשוק. בקצרה אומר קפור שהגורמים שתומכים בשוק לא השתנו וגם לא ישתנו בעתיד הקרוב, "הנזילות, העלייה בהכנסות וברווחיות של יותר ויותר חברות ומאזני החברות המשתפרים מגבים המשך שוק שורי", אמר ונוסיף את ההגדלה המסיבית בחלוקת הדיבידנד וברכישת מניות ואת העובדה שבמיין סטריט, עם כל הכבוד לתקשורת, אין איום אינפלציוני רציני, 2% תשואות ל-10 שנים אינן עדיין אלטרנטיבה לרוב המניות המובילות. הסיסמה "תיקונים כן-משבר לא" עדיין בתוקף והסכנה מ"ברבור שחור" נמצאת כרגע רק בהחלטות שגויות של הממשל האמריקאי החדש.   ניהול הכאב שלאחר הניתוח ומה הסיכוי של PainReform  (סימול:PRFX): בספטמבר 2020 הונפקה חברת PainReform בנאסד"ק וגייסה 20 מיליון דולרים בהנפקה של 2,500,0000 יחידות מורכבות ממניה ואופציה כ"א במחיר 8 דולרים ליחידה. החברה שמוגדרת כ-clinical stage specialty pharmaceutical company (חברת תרופות מתמחת בשלב הקליני) מתמקדת במה שמכונה Reformulation of established therapeutics" - הרכבה מחודשת של תרופות קיימות)" שזה תחום הולך וגדל בתעשיית הבריאות. חברות שפועלות בתחום זה מנסות להאריך חיי תרופה קיימת, להתאים את התרופה לשינויים בשוק גם מצד הצריכה וגם מצד הפתוח והייצור.

חברות רבות מעורבות בנושא הזה, מפייזר (סימול:PFE) ומטה וחברות חדשות רבות מנסות לחדור לתוכו כאשר הרגולטורים, וה-FDA, מעודדים זאת בעיקר בשל החיסכון בזמן ועלויות. מה שמאיץ את צמיחת התחום זו כמובן ההתקדמות הטכנולוגית שמייצרת את התנאים הדרושים לכך ואם לשפוט לפי היקף הפעילות בתחום אז רואים בברור שמאז 2010 החלה צמיחה מהירה בהיקף הפעילות שלהערכת מומחים יגיע, ב-2026 להכנסות של 45.81 מיליארד דולרים לעומת פחות מ-10 ב-2010, 12.5 ב-2017 וכ-25 מיליארד ב-2020. רוב הפעילות הזו מתבצעת בצפון אמריקה. אבל בעיקר חברות סיניות וגם הודיות, טייווניות ואירופאיות מצטרפות. חלק מהסיבה להתפתחות הזו קשורה בניסיונות של ה-FDA להרתיע משימוש-יתר באופיאטיים (תרופות נרקוטיות ממכרות) לצורך הורדת כאבים. זה והגברת המודעות לגבי כאבים וטראומה שלאחר ניתוחים, במיוחד סרטניים, הוביל את ה-FDA ליצירת מסלול ממוקד הארכת חיי תרופה, ה- 505(b)(2) שנסביר עליו בהמשך.

• הדובים שוב ניצחו: הנאסד"ק ירד 3.2%, אפל 5% וטסלה 9%
• ויאטריס - המתחרה של טבע - לא מעניינת, אפילו לא היום

מדוע "הפוטנציאל" בהשקעה בתחום כ"כ מעניין? מחלות הסרטן למיניהן הן שמובילות כאמור להתעניינות גוברת בניהול כאבים שלאחר ניתוח. בין 20 ל-30 אחוזים מניתוחים להוצאת גידולים סרטניים מחייבים טיפול ממושך בכאב שלאחר הניתוח ובטראומה שמתפתחת. הגידול באוכלוסייה, במיוחד הנשית והמזדקנת, העלה את בעיית הכאב שלאחר הניתוח והטראומה לרמת חשיבות מובילה גם כלכלית וגם רפואית. לפי האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן יגיע מספר הניתוחים הסרטניים  ל-21.7 מיליון ב-2030 וזה בהשוואה ל-14.09 מיליון ב-2012 אז נערך הסקר המקיף האחרון. העלייה כולה משויכת להזדקנות האוכלוסייה בארה"ב, מה שגם אומר שאחוז המנותחים שיסבלו מכאב וטראומה לאחר הניתוח (בעיקר הסרת שד או עקירת גידול משד אצל נשים) יהיה קרוב ל-30% או קרוב ל-6.5 מיליון מטופלים. ההערכה היא שמחלות הסרטן, שב-2004 הובילו ל-234.2 הליכים כירורגיים (אז נערך מחקר בנושא) גורמים  כיום ללמעלה מחצי מיליארד הליכים כירורגיים כולל ניתוחי שיחזור וזה גורם כלכלי משמעותי.

הבעיה גדלה כאשר מסתכלים גלובלית שם ממוצע ההזדקקות לטיפול בכאב וטראומה עולה ל-60%-70% מהמנותחים. כל זה מושך  חברות רפואה וציוד רפואי כמו דבורים לדבש וכיוון שמדובר בתחום שמשתרע מפיתוח התרופה והציוד להעברתה דרך צורת הטיפול בכאב (כמו תרופות שמוזרקות, שנלקחות דרך הפה, משחות וכו), ערוצי השיווק (בתי מרקחת, בתי חולים, מרפאות וכו') ועד סוג השיווק (לרשתות, לפי מדד האטרקטיביות של השוק וכדומה) אז תמצאו שכמעט כל חברה רפואית רצינית מתארגנת לתקוף את הנושא.

חברות שכבר פועלות בתחום הן טבע, נוברטיס, Allergan plc (בבעלות ABBV), ויאטריס-מיילן, פייזר, Janssen Pharmaceuticals (בבעלות J&J), Endo, Pacira Pharma, GlaxoSmithKline, מדטרוניקס, באייר ועוד שורה ארוכה של חברות קטנות מהסוג של PainReform. שמתם לב וודאי שחלק גדול מהמצטרפות הן חברות גנריות מובילות והסיבה לכך קשורה בעובדה שפיתוח תרופות כנגד כאבים שלאחר ניתוח, כולל, במקרים רבים הרכבה מחודשת של תרופות קיימות או שימוש בפלטפורמות גנריות.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

במה להשקיע? בדומה לשאר המגזרים כך גם בתחום ניהול הכאב שלאחר הניתוח, קשה מאוד לזהות "מניה מנצחת" ובעיקר בשל העובדה שטיפול מסוג זה הוא, בדרך כלל, "טיפול ממשיך טיפול". כלומר, טיפול שהצורך בו נובע מפעולה רפואית כלשהי. בנוסף ישנה הבעיה שמשקיעים רבים מתעלמים מהעובדה שתחום "הטיפול בכאב" שונה מתחום "הטיפול בכאב שלאחר הניתוח". הדעה שלנו היא שמשקיע שמעוניין להיות בתחום הכאב שלאחר הניתוח צריך להשקיע באחד מסלי הבריאות הגדולים מהסוג של XLV שכולל את כל המשתתפות הרציניות. אם המשקיע מעדיף התמקדות, דעתנו היא שישקיע במניה מובילה בתחום, כמו PFE או JNJ ולצידה במניה של חברה שעיסוקה רק בתחום כמו הישראלית PainReform  (סימול:PRFX) או Heron Therapeutics (סימול:HRTX) או חברת Pacira (סימול:PCRX).  

מה הסיכוי של PainReform? האנשים שהקימו את החברה והחברות שהשקיעו בה, לבטח היו"ר של החברה, ד"ר אהוד גלר הוותיק, מייסד מדיקה (בעלת המניות המובילה), מנכ"ל אינטרפארם לשעבר ונשיא החטיבה הפרמקולוגית של טבע בימים עברו, ייסדו אותה במטרה להשתתף בתחום הטיפול בכאב פוסט ניתוחי וזאת כיוון שראו והבינו את כיווני ההתפתחות של התחום. לדעתי הם גם הנכס העיקרי של החברה הזו וזאת בשל הכרתם את הנושא ואת תחום הבריאות והרפואה. כלומר, מנהל ברמתו של אהוד גלר, שהשקיע בחברה וגם משמש כיו"ר בעזרת המנכ"ל אילן הדר, לשעבר מנכ"ל WYNE Therapeutics  (סימול:VYNE) שעוסקת בטיפולי עור ושקודם לכן היה מבכירי אינדיגו והמנהל הטכנולוגי, הפרופסור אלי חזום לשעבר מבכירי קרן הון הסיכון מדיקה וענקית הפרמקולוגיה גלקסו (סימול:GSK) ושזכור לנו מביוטכנולוגיה כללית של הפרופסור חיים אביב, מסוגל להוביל החברה להצלחה. ההצלחה תלויה במנהלים האלו.

החברה מפתחת פורמולות חדשניות ולא אופיאטיות, כלומר שאינן כרוכות בסיכון של התמכרות, לתרופות מאושרות. המוצר המתקדם ביותר בצנרת הפיתוח שלה הוא PRF-110 - פורמולציה חדשנית שמשפרת ביצוע של התרופה הגנרית Ropivacaine שמיועדת לשיכוך כאבים מקומי לאחר ניתוח.

מדובר בחומר דביק, ללא מים ועל בסיס שומני, תמיסה צלולה ששמים על מצע הפצע הכירורגי לשיכוך כאבים בשחרור מושהה להשמה בתוך הפצע הניתוחי טרם תפירתו כדי לספק משככי כאבים מקומיים ומורחבים לאחר הניתוח. התרופה מתחילה את השלב השלישי של הניסויים הקליניים. בנוסף, ה-110-PRF עוזר בהפחתת כאבים שלאחר ניתוחי בקע (הֶרְנְיָה) שם נבדק בשלב השני של הניסויים הקליניים.  

האסטרטגיה של החברה מבוססת על שילוב של תרופות גנריות מאושרות שנבדקו ונמצאו אפקטיביות עם המערכת הקניינית לשחרור מורחב של תרופות שפתחה החברה. החברה מנצלת למעשה את המסלול הרגולטורי שאישרה ה FDA, ה- 505(b)(2), שמאפשר שילוב שכזה לצורך חיסכון בזמן ובעלויות במהלך הבדיקות הקליניות.

תחום הפעילות של החברה, שהונפקה בספטמבר 2020, תחרותי ביותר. אם תאושר ה- 110-PRF היא תתחרה בתרופות כמו ה-EXPAREL^® של חברת  Pacira (סימול:PCRX) שניתנת בהזרקה, ה-MARCAINE של הוספירה שבבעלות פייזר (סימול:PFE), ה-NAROPIN של Fresenius Kabi  (סימול:FRE.DE), ה-HTX011 של Heron Therapeutics (סימול:HRTX) שגם היא בבדיקות קליניות ויש לא מעט מתחרות נוספות, וותיקות וחדשות כמו Taiwan Liposome Company (סימול:TLC) שיצא לנו להכיר בתחומים אחרים כחברה אגרסיבית ביותר ועוד. במילים אחרות מדובר במתחרות חזקות בהרבה, בעלות נתונים חזקים בהרבה וותיקות. עם זאת יש לחברה הישראלית פוטנציאל פריצה לא קטן כאמור בעיקר בשל האנשים שמובילים אותה. בעלי המניות הגדולים של החברה הם: אילן הדר, מדיקה ו-XT Hi-Tech Investments שמשורשרת לבעלות של אודי אנגל ו-CIBC. אין לחברה הכנסות עדיין. עד כה לא הצליחה החברה להרשים את המשקיעים שממתינים כנראה לראות אם ה-110-PRF יתקדם כמצופה מחד ואת קצב שתיית המזומנים מאידך. נכון לסוף 2020 היו לחברה 15.7 מיליון דולר במזומן ובתחילת החודש גייסה, בהנפקה פרטית, עוד 6 מיליון (מה שלבטח לא עזר למניה). כיוון שנתוני הרבעון הראשון עדיין לא פורסמו קשה להעריך במדויק את קצב שתיית המזומנים ולבטח קשה לדעת מתי ואם תאשר ה FDA את התרופה אבל הפוטנציאל, לבטח החלום, קיים.