רמז גדול לנפילות מתקרבות בשווקים

באוקטובר 2007 לאחר גל עליות שנמשך למעלה מחמש שנים, שברו מדדי הדאו וה-S&P500 את שיא כל הזמנים, אפילו את שיא בועת 2000 ונראה היה שמדד הנאסד"ק -  שהמומחים הבטיחו שלעולם לא יחזור לרמת בועת 2000 - נע באותו כיוון כמו שני "חבריו" הוותיקים.

מוזמנים לשאול את שלמה גרינברג, מומחה וול סטריט, על השווקים; גרינברג עם פרספקטיבה של 50 שנה הוא בעל הטור הנקרא ביותר בארץ על שוקי וול סטריט (מדי יום שישי באתר ביזפורטל):  

הגיעה אלינו באותם ימים מנכ"לית של אחת מהחברות הישראליות שנסחרו אז בניו יורק והציגה לנו תשקיף של מכשיר פיננסי, מה שמכונה MBS (נייר ערך מגובה במשכנתאות), שהונפק ע"י אחד הבנקים המובילים של אירופה  ושאלה - "מה זה?". הסברנו לה מה זה MBS. "זה מכשיר בטוח?", שאלה וענינו, "זה בטוח כמו המשכנתאות שמגבות אותו. אם הבנק הזה הוא החתם אפשר להניח שזה בטוח, אבל כדאי לבדוק" ואכן בדקנו. הסתבר לנו שהמכשיר, שסוכנויות הדירוג העניקו לו הציון AAA, ייצג כמאה משכנתאות שלהפתעתנו רק חלקן היו "בטוחות". 

"למה את שואלת?", שאלנו את הגברת, "כי מומחי הבנק הציעו לי להשקיע את כספי ההנפקה שלנו במכשיר וזאת כיוון שהוא בטוח כמו אגרות החוב של ממשלת ארה"ב, אבל הריבית שישלם גבוהה בהרבה". "איני מבין כיצד הם יכולים להבטיח זאת מה גם שדירוג ה-AAA שלהם נראה לי מוזר ואם תשאלי אותי אז אסור להשקיע במכשיר שאינו מובן למשקיע, בטח לא כספי הנפקה של חברה ציבורית".

כשנתיים מאוחר יותר פגשנו את הגברת שספרה לנו את סוף הסיפור, "השקעתי מחצית כספי ההנפקה, 25 מיליון, באותו מכשיר", ספרה, "והלך הכסף במשבר. למעשה", אמרה, "אם לא הנשיא אובמה נראה שבעלי המניות היו מעיפים אותי מתפקידי. אבל אובמה כפה על הבנקים להחזיר כשני שלישים מהכסף..." בדיעבד הסתבר שהגברת לא הייתה לבד, 4.2 טריליון דולרים נמחקו במשבר 2008 רק ממכשירים פיננסיים, MBS ודומיהם ואחד מהישגי ממשל אובמה היה שכפו על המערכות הפיננסיות להחזיר חלק מההפסדים.

משבר 2008, להבדיל ממשברים קודמים בשוק ההון היה כולו מעשה ידי אדם, תוצאה של  השתלטות תאוות הבצע שהתאפשרה בגלל הצטברות של  אירועים כלכליים שונים ובסביבה ללא רגולציה מבקרת. למה נזכרנו לפתע בספור העצוב הזה כי  בשנים האחרונות, בדיוק כפי שקרה בין 2006 ל 2008, הולכת ונוצרת "סביבת השקעות מעודדת תאוות בצע" כאשר גם הפעם אין רגולציה שיכולה לעצור את התהליך. מצטברים יותר ויותר סימנים שמאותתים שנוצרת הסביבה המתאימה לחזרה של משבר נוסח 2008, כזה שיכול להפוך תאוות בצע לאסטרטגיה שתוביל לאותו סוג של משבר.

האיתות האחרון הופיע בסוף חודש מרץ השנה כאשר העבירו כמה מהמוסדות הפיננסיים המובילים בעולם, ביניהם הבנקים קרדיט סוויס ודויטשה בנק ובתי ההשקעה גולדמן סאקס, מורגן סטנלי ונומורה (כולם אגב ממובילי התפתחות משבר 2008), "דרישת סגירת מרג'ין (Margin call)" לקרן ההדג' Archegos Capital , קרן שמוגדרת כפמלי אופיס לניהול נכסים (family office capital management firm), שמנהל הקוריאני-אמריקאי סונג קוק האנג (Sung Kook Hwang).

אנחנו חשבנו ש-family office עבר מהעולם כחלק מהרפורמות שלאחר 2008 אבל מסתבר שלא. family office זו חברה פרטית שמנהלת נכסים למשפחות עשירות מאוד מהסוג של חברות שלמשקיעים בהן יש אחריות מוגבלת (limited liability). אלו חברות שאפשרויות ההנדסה הפיננסית עלולות להית מנוצלות למקסימום.

הקרן ומר האנג, שהיה מתלמידיו הבכירים של ג'וליאן רוברטסון ועם קשרים גם לקרנות ההדג' של סורוס וסטיב כהן, מוכרים היטב בשוק ההון הגלובלי ודרישת סגירת המרג'ין הפתיעה אפילו את המוסדות ששלחו הדרישה ושעשו זאת אגב באיחור מה. הם פשוט לא חשבו עד לרגע האחרון שהמצב בקרן המכובדת אכן דורש צעדים כאלו. גודל ההפסדים לקרן ולמוסדות הפיננסיים עדיין לא סוכם אבל אין לנו ספק שיעבור את ה-100 מיליארד. הנפגעים הגדולים באמת היו בעלי המניות שאותן מכרה הקרן על מנת לעמוד בדרישות כמו ViacomCBS (סימול:VIAC), דיסקברי (סימול:DISCA ו-DISCK), Baidu (סימול:BIDU), Tencent (סימול:TCEHY) ועוד ומדובר במניות של חברות ענק שמשפיעות על המדדים השונים.

בקצור, ב-29.3 נראה היה שספור התרסקותה של ענקית ההדג', Long Term Capital Management (LTCM) בסוף שנות ה-90  חוזר שוב ולרגע נראה היה שמתפתח משבר חדש בשוק ההון הגלובלי. לא סתם הזכרנו את LTCM. אותו משבר, כמו הנוכחי וכמו משבר 2008 האימתני הם כולם משברים של תאוות בצע שנוצרים בגלל התפתחויות בשוק ההון שמלבות, "בעזרת" רגולציה ליברלית, את התאווה לרמות שמזמינות משברים.

איך נוצרת "סביבת השקעות מעודדת תאוות בצע"? מפעם לפעם ובעקבות ציפיות לגאות כלכלית וצמיחה מתחזקת לאורך זמן מתפתח בוול סטריט שוק שורי שנמשך ככל שהציפיות לגאות הכלכלית ולצמיחה מתאמתות ומתחזקות. התפתחות של מצב כזה מרחיבה הצטרפות של משקיעים חדשים ובאותה המידה מעלה את התיאבון לסיכונים. ככל שהגאות הכלכלית והצמיחה ממשיכות כך גם מתחזק הביטחון של המשקיעים, ההתעלמות מגורם הסיכון וגם העניין באלטרנטיבות השקעה יורד.

אם כל זה קורה בסביבה שבה הציפיות לאינפלציה או העלאת ריבית נמוכות, בסביבה שבה רווחיות החברות המובילות גואה לאורך זמן והכי חשוב, אם זה קורה בסביבה שבה חלומות כלכליים אדירים זורמים לשוק בלוויית הצלחות (התגשמויות) רבות של חלומות, נוצר מצב שבו:
1. "אין אלטרנטיבות"
2. הערכת החברות (המניות) הופכת בלתי רלוונטית.

תוסיפו בבקשה (בטח במצב הנוכחי) נזילות גבוהה ורגולציה ליברלית - והרי לכם מצב אידיאלי להתפתחות תאוות הבצע. אין מקום בעולם מלבד וול סטריט שבו, מפעם לפעם, נוצרים התנאים המתאימים ל"ביקורו של שטן".

שום דבר מלבד תאוות בצע לא היה מעלה לבמה סיפורים כמו של GME, COIN או משפחת הקריפטונים ומר האנג לא היה מגיע להיכן שהגיע ללא תאווה זו וללא רגולציה חסרה. ספורה של Archegos הוא בהחלט אות אזהרה גדול בהרבה מחגיגות GME  או הקריפטונים. מדוע? כי ב-Archegos מעורבים משקיעים מנוסים ומניות של חברות ענק סולידיות. כאשר תאוות הבצע משתלטת על אלו מישהו צריך לצלצל בפעמונים.

מבחינת הנזק ולמרות סכומי העתק שנמחקו והפסדים לבנקים, לא מדובר ב"אסון כלכלי" אבל העובדה שעם הניסיון שנצבר ב 2008 ועם הכילים שיצרה מהפכת האינפורמציה, לא הצליחה המערכת, במיוחד הרגולטור, לאבחן את מה שמתפתח ולא מנעו את עלייתה ונפילתה של קרן Archegos אומרת לנו שהתנאים לביקור השטן כבר כאן ובפעם הראשונה מאז "חגיגות 2007" מתפתחת "סביבה" מתאימה למשבר בנוסח ההוא אבל בעצמה גדולה בהרבה.

יש מה לעשות? בהחלט, לחזק הרגולציה אבל הניסיון מראה שהרגולציה, במיוחד בארה"ב, לא תתחזק משתי סיבות: הראשונה שמדובר בטבע האדם שלא ישתנה שלא להזכיר את טבע מאמיני השוק החופשי. מה שהכי מפחיד בנושא זה הוא שכל אותם גאונים צעירים שחיים בתוך האייפון והבינה המלאכותית זורמת בדמם מייעצים לסוחרי הסוסים הוותיקים של וול סטריט איך עושים יותר כסף בפחות מאמץ וללא פיקוח. השנייה היא הרגולציה כאמור.

אומר דיוויד איינהורן, אחד ממנהלי הקרנות הדגולים בוול סטריט, ל-Streetinsider, "there is no cop on the beat, the stock market is just about completely broken". אז אם תקומו בבוקר ותגלו שסוחרי הסוסים מוול סטריט מתחילים למכור לכם סלים מהסוג של "סל של קרנות ה ARK" או "סל של עסקי אלון מאסק" או "מעורב קריפטומניה" עשו לעצמכם טובה וברחו מהשוק. הניחו לו  "לתקן" כמו ב-2008 אבל אל תשכחו לחזור כי מהפכת הטכנולוגיה אינה מכירה בתאוות הבצע.