למה מחירי הסחורות מזנקים?

מחירי הסחורות החקלאיות ממשיכים לזנק, בעיקר משיבושים בצד ההיצע, כשאחד ההסברים החריגים (מלבד מזג אויר קיצוני באזורים קריטיים ושיבושים בהובלה) הוא העדפה של מובטלים בדרגות שכר נמוכות להתפרנס ממענקי אבטלה נדיבים.

כך קורה שלמרות נתון גבוה יחסית של דורשי מענקי אבטלה (נתון מעודכן יפורסם היום) שורה של מקומות עבודה נאלצים להציע מענקי חתימה גדולים כדי למשוך עובדים, בניהם בארה"ב רשת רויאל פארמס, סניפים מסויימים של מקדונלדס ועוד. הנשיא ביידן חזר ותיאר אתמול בין היתר את תכנית התשתיות שלו, כשלדבריו מיועדת בעקיפין לתמוך בשכבות החלשות, כשלדבריו 90% מהמשרות שיווצרו ממנה לא ידרש תואר אקדמי. בתנאים הנוכחיים ספק בכלל אם אלה יסכימו לעבוד אצלו.

בעוד בארה"ב הכסף נשפך (ויתבטא מחר גם בנתון הכנסות משקי הבית שצפוי שזינק בשנה האחרונה ב-20%), במדינות עניות המצוקה גדלה, אם בגלל חוסר יכולתן לגשת לחיסונים (בולט בהודו) או בגלל הזינוק הדרמטי במחירי המזון וחוסר היכולת הפיננסית של ממשלות לעזור. מזון הוא מרכיב גדול בסלי הצרכנים באסיה, מה שצפוי להקטין את כח הקניה של האסיאתיים למוצרים אחרים.

במערב, כולל בישראל, מזון הוא לא רק חלק קטן בסל ההוצאה אלא שגם רכיב הסחורות החקלאיות בתוך מחירי מוצרי המזון קטן (פתאום מרווחי השיווק הגבוהים בישראל באים טוב). האמריקאים, כמו הישראלים, לא חווים עליה משמעותית במחירי המזון וממשיכים להרגיש טוב יותר. אתמול פורסם כי הגרעון המסחרי בארה"ב התרחב בחודש מרץ לשיא חדש של 90.6 מיליארד דולר, בעיקר בשל קפיצה ביבוא מוצרי צריכה ב- 64.9 מיליארד דולר. לא מעט מוטרדים מהפערים המתרחבים הללו וממצוקת המזון וחוששים מתסיסה חברתית, כדוגמת אלה שהובילו למהפכה הצרפתית, לתסיסה במערב בשנות ה-40, לתסיסה ברוסיה בשנות ה-20 של המאה הקודמת ולאחרונה עם האביב הערבי ב-2010-11. קרן המטבע כבר הצביעה על כך בעבר כסיכון העיקרי לשנים הבאות.

• שוק העבודה האמריקאי צומח למרות החששות מהמכסים של טראמפ
• חוזרים למשרד: שיעור האבטלה המשיך לרדת בדצמבר

הפדרל רזרב התייחס אתמול לסביבת האינפלציה ותיאר ש"עלתה, ומשקפת בעיקר גורמים חולפים". מחר יפורסמו בארה"ב נתוני מחירי הצריכה (PCE) שאכן צפוי שעלו משינוי שנתי של 1.6% ל-2.3%, ושמחירי הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עלו ב-1.8%. יעניין אגב לראות מה קורה שם עם מחירי השכירות, לאחר שאתמול פורסם שמחירי הבתים זינקו בשינוי השנתי המהיר ביותר מאז 2006, ב-12%! על רקע הערכות לזמניות האינפלציה ולאור דברי הפד כי הוא עדיין "רואה סיכונים לתחזית", יו"ר הפד, פאואל, שב והדגיש כי לא הגיע אפילו הזמן לדון בהקטנת תוכנית הרכישות (שלב מקדים להעלאות ריבית). כלכלנים מעריכים כי דיונים בנושא כן יתחילו סביב יוני, אולי בסימפוזיון בג'קסון הול, והצמצום יתחיל בפועל בתחילת 2022. בישראל, נזכיר, הנגיד רמז על הקיץ כמועד אפשרי לתחילת הדיונים, כשבסתיו תחילת הצמצום, כלומר מתכנן להקדים את הפד (הסתיו בישראל מסתיים ב-21 בדצמבר):

הצפי להתקפלות מוקדמת יותר של בנק ישראל מתכנית ההרחבה המוניטרית (לעומת הפד) תומכת בשקל. תוסיפו לזה את הנתונים על גרעון הסחר המתפתח בארה"ב שתומך בהיחלשות הדולר הרי שילוב כוחות להתחזקות השקל.

התעקשות הפד לדבוק באסטרטגיית יציאה איטית מאפשרת לתשואות האג"ח הנומינאליות להישאר יציבות יחסית, אלה ל-10 שנים סביב 1.6%. אך עליית מחירי הסחורות דוחפת למעלה את ציפיות האינפלציה וכך למטה את הריביות הריאליות. ירידת הריביות הריאליות חוזרת לתמוך בכלכלה ובשוקי המניות בפרט. כלכלני JPMorgan קראו אתמול ללקוחות שלהם בעקבות מדיניות הפד לשבת על מניות.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הכותב הוא אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס.