כל מה שצריך לדעת על מלחמות השבבים וההקשר הישראלי

קשה לחשוב על תחום אחר, בעל חשיבות כה גבוהה לחיינו היומיומיים, מתחום השבבים. הם נמצאים בכל רכיב אלקטרוני, ממכשירי סלולאר חכמים, עובר במחשבים ניידים, וכלה ברכבים. חשיבותם מכרעת וחלקם בחיינו רק הלך וגדל עם התפרצות הקורונה, עם המעבר לעבודה מהבית לצד טכנולוגיות חדשות רק הגבירו את הביקוש הגבוה גם כך.

כיום ארה"ב היא יצרנית השבבים הגדולה בעולם ומהווה כ-47% מהשוק, אחריה בפער ניכר נמצאות דרום קוריאה, יפן והאיחוד האירופאי. סין כמעט ולא מייצרת, אך היא היבואנית הגדולה בעולם, בשיעור של כ-40% מהייצור העולמי. הצריכה הסינית לשבבים הולכת וגדלה, בהיותה אחת ממעצמות הטכנולוגיה.   

אז איך דווקא עכשיו נגרם המחסור? הקורונה גרמה לגידול חד בצריכת המוצרים האלקטרונים. מעבר לכך, סין מוגבלת בייבוא שבבים מסוימים בשל הסנקציות, שהטילה ממשלת ארה"ב. הסנקציות הובילו לשינוי מהותי בהתנהלות החברות המקומיות. הן החלו לאגור שבבים בהיקף גדול, מה שרק הגביר את המחסור, במיוחד בשבבים המתוחכמים יותר, שנועדו למכשירי סלולאר חכמים ורכבים אוטונומיים.

לפי גורמים בתעשייה, המחסור צפוי להמשך לפחות עד 2022. מספר חברות גדולות הביעו חשש לפגיעה בקצב פריסת הדור החמישי של האינטרנט וכן בהשקת מכשירי סלולאר ואילו חברות בתעשיית הרכב כבר נפגעו משמעותית.

מדוע לסין אין פתרון?
סין ידועה כאחת מהמובילות העולמיות בייצור ובטכנולוגיה בפרט, אך היא מעולם לא הצליחה להקים תעשיית ייצור שבבים ענפה. כיום היא נשענת על יצרנית מקומית גדולה אחת, אך זו נמצאת ברשימה השחורה של ארה"ב וממילא יכולתה הטכנולוגית נחותה למתחרותיה. ההתפתחות הטכנולוגית של סין בשנים האחרונות הייתה מדהימה, אבל בתחום השבבים היא נותרה תלוייה ביבוא ממדינות אחרות. אחת הסיבות לכך, היא שזהו אחד מהענפים המסובכים והמפוקחים בעולם. נדרשת עמידה בשורה של תקנות גלובאליות ובלעדיהן, לא ניתן לשלב את השבבים במוצרים.

תעשיית השבבים היא ענקית, אבל בשוק השבבים המתוחכמים, קיים דואופול של שתי יצרניות ענקיות, האחת היא TSMC מטיוואן והשניה סמסונג מדרום קוריאה. מלבדם,  קיימים כמה יצרנים קטנים יותר ואינטל האמריקאית, שמייצרת בעיקר לעצמה, אך גם היא תלויה ב-TSMC הטיוואנית. לטיוואן סכסוך ארוך שנים מול סין. ככל שגוברים המתחים הפוליטיים בין סין לארה"ב, טיוואן נמצאת בסכנה גוברת להתקפה מצד סין והשתלטות על מפעליה.

הפתרון של הנשיא ביידן
הנשיא ביידן הכריז על תכנית השקעה ענקית של 2.25 טריליון דולר בתשתיות ויצירת מקומות עבודה. כ-50 מיליארד דולר מתוכם יועדו לתעשיית השבבים. מטרתו היא להגדיל את השליטה בארה"ב בתעשייה כה משמעותית, כדי לא להיות תלוי במדינות זרות. במקביל, הוא מעוניין גם למנוע ממדינות כמו סין, להשיג שליטה בתחומים טכנולוגים אסטרטגיים. הבעיה היא, שבניית מפעלים לוקחת שנים ועד אז, המחסור עלול להחמיר ולהוביל לעוד עלייה במחירי השבבים. בינתיים, הנשיא ביידן נפגש עם החברות הגדולות בתעשייה, מה שמצביע על כוונותיו הרציניות, אך לא על יכולתו לפתור במהרה את הבעיה.

ואיך אפשר בלי ההקשר הישראלי, בארץ שני מפעלים לייצור שבבים, של טאוואר ושל אינטל, אך הן מהוות טיפה בים. המרוויחות העיקריות הן חברות המספקות ציוד בדיקה לתעשייה או כלים לייעול תהליך הייצור ואיכותו. בתחום הזה קיימות חברות ישראליות גדולות וכן סטרט-אפים רבים. חברת אינטל אף הודיעה על כוונתה לגייס עוד 1,000 עובדים בארץ למרכזי הפיתוח שלה, בשל המשבר.

אין פתרון קסם
כנראה המחסור בשבבים היה נוצר בכל מקרה, בשל התפתחות הטכנולוגיה המהירה, אך משבר הקורונה והמלחמות בין ארה"ב לסין רק החמירו את הבעיה. הפתרון יהיה בהקמת מפעלי ייצור מתקדמים וזה לוקח זמן. כמו שאומר פתגם סיני ישן: אם לא סותמים בורות קטנים בזמן, בורות גדולים יווצרו בהמשך...

אורית לוין מנהלת השקעות clarity capital