סיכונים שאתם חייבים לעקוב אחריהם - מה יפיל את מחירי האנרגיה ומה יזניק את האינפלציה?

אתם יכולים להיות מפוזרים היטב או ממוקדים במספר מצומצם של מניות ואג"ח. השקעתם את מיטב מרצכם בניתוחי עומק על הפוטנציאל הטמון בחברה כזו או אחרת, בענף כזה או אחר. ואז מגיע אירוע חיצוני, לפעמים בלתי צפוי או בעל הסתברות מזערית, והורס לכם את הפוזיציה.

משקיעים מתוחכמים משתדלים לא רק לנתח פוטנציאל של חברות ספציפיות וענפים מסוימים אלא גם לעקוב אחרי תהליכים וסיכונים בעלי מנעד רחב - החל מתהליכים גיאופוליטיים, דרך תופעות גיאו-אקלימיות ועד פריצות דרך מדעיות. אלו סיכונים בעלי השלכות מקרו-כלכליות שמצריכים לעיתים הקטנת פוזיציה בהשקעה בשוקי מניות ולעיתים גם בשוקי אג"ח.

לעיתים נדירות זה גם עובד הפוך - השקעתם במניות של תעשיות ביטחוניות, מלחמת רוסיה אוקראינה, לא נעים לומר, עשתה לכם רק טוב. השקעתם במדד הנאסדק לפני הקורונה - הדחיפה לסגרים ולעבודה מרחוק הביאה להתמקדות בטכנולוגיות ולקפיצה במדד.

מסיכון לסיכון

ברמה הגיאופוליטית, בישראל קפץ לאחרונה הדולר בעקבות הפחד מאפשרות של תקיפה ישראלית באיראן. זהו סיכון מקומי שמחייב מעקב תמידי, כמובן. כנ"ל מלחמת רוסיה אוקראינה ורצוי לעקוב גם אחרי המצב בין צפון לדרום קוריאה, שם קיים סיכון נמוך מאד אך לא אפסי להתלקחות גרעינית. כמובן אין לשכוח את הנפיצות של "מלחמת השבבים" בין סין לארה"ב.

קיימים גם סיכונים גיאו-אקלימיים. אלו עלולים להגביר את האינפלציה העולמית והם יהיו חדשות רעות לשוקי מניות ואג"ח כאחד: אל ניניו, הבצורת באירופה, סכר שלושת הערוצים. ובעולם המדע? כפי ש-Chat GPT יצר מהומה, רצוי להתחיל לעקוב אחר פריצת הדרך שקרתה בהיתוך הגרעיני.
 

אל ניניו

תחזיות מטאורולוגיות צופות תופעת "אל ניניו" חזקה לקראת סוף 2023. אל ניניו היא תופעת טבע כבירה המתרחשת בערך אחת לחמש שנים, של עלייה בטמפרטורת מי האוקיינוס השקט ממערב לפרו ואקוודור לפרק זמן של כמה חודשים. לתופעה הזו השפעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, בחלקם מרוחקים מאוד מהיבשת הדרום אמריקאית. היא גורמת לתמותה המונית של דגים ופגיעה בבעלי חיים הניזונים מהם וגם מייצרת בצורות שמגבילות את היצע הסחורות החקלאיות באזורי גידול מבוססי גשם. אלו בתורם מובילים לעליית מחירי מזון ולאינפלציה, ועלולים אפילו לעורר תסיסה חברתית במדינות התלויות בסחורות הנשענות בעיקר על מזון מיובא.

תוצאות מחקר של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מצביעות על כך שלאל ניניו השפעה כלכלית גדולה אך משתנה באזורים שונים. אוסטרליה, צ'ילה, הודו, אינדונזיה, יפן, ניו זילנד ודרום אפריקה עומדות בפני נפילה קצרת טווח בפעילות הכלכלית, בתגובה להלם אל ניניו טיפוסי. עם זאת, בחלקים אחרים של העולם, אירוע אל ניניו למעשה משפר את הצמיחה, במדינות מסוימות באופן ישיר, למשל בארצות הברית - ובמדינות אחרות כמו ביבשת אירופה - באמצעות זליגה חיובית משותפי סחר גדולים (ז"א, ביקושים לסחורה חקלאית אמריקאית ואירופאית יעלו בעקבות ירידה ביבולים במדינות אחרות).

המחקר של ה-IMF מצא שאל ניניו גרם במדינות רבות ללחצי אינפלציה קצרי טווח, ע"פ גודלו של סעיף המזון במדד המחירים לצרכן אצלן ומחירי חלק מהקומודיטיס ברחבי העולם עלו אף הם. ישראל, בגלל מיקומה, אינה אמורה להיות מושפעת מהתופעה האקלימית הזו.
 

בצורת באירופה

לאחרונה פרסם הגוף שסוקר וחוזה את תופעות הבצורת באירופה, ה-EDO התראות על סדרה של מדינות באירופה בהן צפויה כמות גשמים נמוכה או לחות נמוכה: ספרד, צרפת, גרמניה, איטליה, פורטוגל ואפילו אירלנד ובריטניה. הנתונים באים לאחר שנתיים של בצורת שלא זכורה כמותה ביבשת ב-500 השנים האחרונות. באיטליה למשל, הבצורת של שנה שעברה צמצמה את היבולים החקלאיים בשיעור דרמטי של עד 45%. המים במאגרים של ספרד ופורטוגל ירדו ב-30% עד 50% ביחס לממוצע בעשור החולף.

נהר הריין בגרמניה מתייבש. התוצאה עלולה להוביל לעליית מחירי סחורות חקלאיות באירופה ולפגיעה באספקת החשמל ההידרו-אלקטרית ביבשת, שמבססת 17% מתצרוכתה האנרגטית על משאב טבע זה. הבצורת ותופעת אל ניניו מעלים חששות שהאינפלציה באירופה עלולה להישאר גבוהה יחסית ואם זה יקרה, הריבית באירופה לא תרד כ"כ מהר.

 

סכר שלושת הערוצים

מעל סין מצויה חרב מתהפכת בדמות "סכר שלושת הערוצים" Three Gorges dam. מדובר בסכר הסוגר שלושה נהרות אדירים, שכאשר גלי שיטפונות כבדים ברחבי מרכז ודרום מערב סין מציף אותם, הם מעמידים במבחן את יציבותו של הסכר ההידרו-אלקטרי הגדול בעולם, שעלול חס וחלילה לקרוס תחת העומס.

במידה ויקרוס, התפרצותו תסכן בהצפה שטחים שחיים בהם עשרות מיליוני סינים, בעיקר בעיר ווהאן וסביבתה ויגרום לאסון האקולוגי הגדול בהיסטוריה. מעבר לסיכון למותם של עשרות מיליונים, זה גם יפגע קשות בכלכלה הסינית. המשאבים הפנימיים האדירים, פיסיים וכספיים, שהמדינה תזדקק להם על מנת לנסות ולהחזיר את המצב לקדמותו, יפגעו ביצוא הסיני ויגרמו לעליות מחירים בענפים רבים. התוצאה תהיה קריסת הבורסה הסינית וקפיצה באינפלציה בעולם (עוד פעם).

מומחים בינלאומיים מביעים בשנים האחרונות חשש בנוגע לאיתנותו של הסכר, כאשר יש ביניהם הטוענים שהסיכון לקריסתו לא היה כה רחוק מלהתממש בעונה הגשומה של קיץ 2020, כאשר המים הגיעו לגובה של 167 מטרים בסכר שגובהו 185 מטרים. החלק המטריד הוא שתופעות קיצון אקלימיות הפכו לתכופות יותר ויותר והצפות "היסטוריות" דוגמת אלו שהתרחשו ב-2020 עלולות לשוב ולהתממש.

 

פריצת דרך בהיתוך גרעיני

כאן מדובר כבר בפריצת דרך מדעית שהיא כה חריגה שהיא ללא ספק גיים צ'יינג'ר. זהו לא פחות מ"הגביע הקדוש" בחיפוש אנרגיה אלטרנטיבית לעולם. בדצמבר 2022 התפרסם שהצליחו לייצר לראשונה (בתהליך שנטען שניתן לשחזרו) עודף אנרגיה באמצעות היתוך גרעיני. חוקרים במעבדת לורנס ליברמור בקליפורניה הצליחו להפיק בניסוי שערכו אנרגיה ברמה הגבוהה ב-20% יותר מהאנרגיה שנדרשה לתהליך. הניסוי התבצע על ידי הפצצה של פלסמה באמצעות 192 קרני לייזר אל עבר אטומי מימן.

אמנם מדובר בנושא שהנחיל מפחי נפש לאורך עשרות שנים, אך ככל שהספקות יקטנו ותגבר הוודאות שניתן לשחזר ואח"כ למסחר את התהליך, כך השפעתו על ירידת מחירי הנפט והגז בעולם תלך ותגבר. המשמעות, אנרגיה בלתי מוגבלת במהותה, ללא החסרונות. הרי שריפת דלקי מאובנים מייצרת גזי חממה, כורי ביקוע גרעיני מייצרים פסולת רדיואקטיבית ואנרגיות מתחדשות אינן יכולות לייצור אנרגיה רציפה ללא אגירה.

הבעיה היא שכרגע איש אינו יודע מתי ניתן יהיה להפוך את התהליך למסחרי והדעות נעות בין שנים בודדות ועד עשרות שנים. אחד הפרשנים כתב על כך אנלוגיה יפה: האחים רייט טסו בטיסה המוצלחת הראשונה בהיסטוריה בדצמבר 1903. יעברו עוד 16 שנים לפני הטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה. אבל מטוס הנוסעים המסחרי הראשון, הבואינג 707, נכנס לשירות רק ב-1958. יחד עם זאת, כיום הכל עובד הרבה יותר מהר, כולל בינה מלאכותית שבאה לעזרה. רצוי לכן לעקוב, כי אם תהיה הפתעה וכור היתוך גרעיני מסחרי ראשון יכנס לפעולה בשנים הקרובות, ברור שמחירי הנפט והגז בעולם (וגם אנרגיות מתחדשות) יתחילו במסע ארוך של קריסה חד כיווני

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".