מה קורה כשיו"ר דירקטוריון הוא חשוד
אל על
בשבוע שעבר חשפנו כי יו"ר דירקטוריון אל על, עמיקם בן צבי, נחקר בפרשת השחיתות שבה חשוד ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר. החקירה מתנהלת מזה זמן, ולפני כ-10 ימים הפכה לגלויה, עם פרסום שמו של זוהר כחשוד בכך שקיבל לכאורה טובות הנאה מקבלים בעיר. בן צבי, בנוסף להיותו יו"ר דירקטוריון אל על, הוא בעליה של חברת בנייה בשם מ.ב.צ, הבונה בין היתר פרוייקט בנתיבות, בשם נחלת בראשית, וזה הרקע לחקירתו.
יו"ר דירקטוריון חברה גדולה ומשמעותית כמו אל על, חשוד בפרשת שוחד? לא אירוע שגרתי. ובכל זאת, רק בערבו של יום הפרסום הוציאה אל על דיווח למגנא, בנוסח הבא: "החברה מעדכנת ,כי נמסר לה על ידי מר בן צבי כי החקירה איננה נוגעת כלל בענייני החברה, וכי אין בחקירה בכדי למנוע את המשך כהונתו של מר בן צבי כיו"ר דירקטוריון החברה."
מלשון הדיווח עולה, כי אל על לא ידעה על חקירתו של בן צבי בפרשה, אלא מהפרסום בביזפורטל. אם כך הדבר, המשמעות היא שבן צבי לא עדכן את אל על על חקירתו, ואילמלא הפרסום, אולי היה ממשיך שלא לעדכן.
- כל הכותרות
מנהל תקין? למרבה הפלא, כנראה שכן. "אני לא בטוח שדירקטור צריך לדווח לחברה על חקירה נגדו מיד עם תחילתה", אומר פרופ' אהוד קמר, מומחה לדיני ניירות ערך, מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. "לכאורה יתכן שכעבור זמן קצר רשויות האכיפה יחליטו על סגירת התיק. שלב של פתיחת חקירה הוא שלב ראשוני, ולכן לא הייתי נחפז להסיק שחייבים מיד לדווח לחברה."
"בעבר הוגשה תביעה יצוגית נגד סקיילקס, על כך שלא דיווחה על קבלת דרישת מס מרשות המיסים, אלא הוציאה דיווח רק בסיום העניין, כשהגיעה להסכמה עם רשות המיסים, על המס שישולם. בית המשפט בעניין זה קיבל את העמדה של סקיילס, וקבע שלצורך חובת הדיווח נדרשת הסתברות גבוהה מאוד להתממשות האירוע (חבות המס), ואין די בהסתברות נמוכה.
[
אהוד קמר, אוניברסיטת ת"א
"המבחן ששימש את בתי המשפט בעבר, הוא מבחן 'הקו הבוהק', ששימש בהרבה פסקי דין. מבחן ה'קו הבוהק' הוא סוג של מבחן בשלות, שמתייחס לשאלה מתי המידע מתחיל להיות מהותי. אולם בשנים האחרונות משתמשים יותר ויותר במבחן התוחלת, שהוא תוצאה של מכפלת עוצמתיות האירוע העתידי בהסתברות שייתממש (למשל, ההסתברות שחקירה תביא לכתב אישום וההסתברות שכתב אישום יביא להרשעה – ה.מ). באותו מקרה של סקיילקס, השופטת רות רונן העדיפה את מבחן התוחלת על פני מבחן הקו הבוהק, אך הגיעה לאותה מסקנה לפי שני המבחנים.
"כמובן שמדובר במקרה שונה מהמקרה של אל על, כי במקרה של אל על מדובר על אחריות פלילית, אך עדיין זה לא מובן מאליו שהדירקטור צריך לדווח".
ומה אם כל זה היה קורה בשלב של כתב אישום?
"כאשר מוגש כתב אישום ממילא הדבר גלוי לכל, אלא אם כן בית המשפט החליט על חיסיון".
"לפני מספר שנים היה מקרה בארה"ב. מרתה סטיואט, כוהנת בישול, העיצוב והאירוח ובעלת חברת הלייף סטייל, מרתה סטיוארט ליבינג, נחקרה בחשד לשימוש במידע פנים בחברה אחרת. בסופו של דבר היא הועמדה לדין על כך ששיקרה לחוקרי רשות נירות ערך, הורשעה ונשלחה לכלא. בעקבות זאת הוגשה תביעה נגזרת נגדה, על כך שבשל הרשעתה היא פגעה במוניטין של החברה שלה, שמזוהה עם ערכים אמריקניים של משפחתיות, טוהר מידות וכו'. בית המשפט קבע שהיות שחברי הדירקטוריון של מרתה סטיוארט ליבינג, שאינם נמנים דווקא על אנשיה, לא סברו כך, הוא לא מוצא סיבה להתערב.
"אני לא בטוח שזה נכון במקרה של אל על, שכביכול תדמית החברה נפגעת כתוצאה מכך שיו"ר החברה נחקר בעניין פרטי, כמו במקרה של מרתה סטיוארט. צריך לזכור גם שיש הבדל בין חשד לחשד. המבחן המשפטי של מהותיות המידע לצורך חובת הדיווח, נגזר ממבחן כמעט אמפירי: האם המידע משנה באופן משמעותי את מכלול המידע שעל בסיסו יקבל המשקיע הסביר החלטת השקעה, ומה חשוב למשקיע הסביר לדעת. "
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
